2. לא חושב שזה מוסכם, זה יותר קשור כאמור ב-latency וברוחב הפס מאשר ברזולוציה. תוכן 1080i/p בקצב נתונים נמוך עלול לעבור, בעוד שתוכן איכותי יותר של 720P יכול לגמגם דווקא.
אני משתמש ב - boxee עם ראוטר של ASUS RT-N16. הוא אוכל בקלות 720p ו - 1080p (למרות שאני מודה שרוב הסרטים הם 720P).
זה פשוט עובד מצוין. ה HDD מחובר ישירות לראוטר עצמו והראוטר מזרים את זה ברשת האלחוטית הקלילות.
יכול להיות שהועבדה שה - HDD מחובר ישירות לראוטר מאפשרת את זה?
יש BDrip שאלו קבצים שעברו קידוד מחדש לביטרייט נמוך יותר כדי לחסוך בנפח של הקובץ ,BD מלא זה קובץ ISO שהוא העתק של הדיסק המקורי ,ויש כמובן גם קבצים שנקראים BDremux ופה מדובר על אותו הוידאו רק שהורידו חלק מהקבצים המיותרים מהדיסק ויצרו קובץ MKV אחד במקום מבנה של תיקיות כמו שאפשר לראות בסרטי BD .
ברשת אלחוטית ביתית משתי סיבות עיקריות:
1. הוידאו נשלח בפרוטוקול TCP, הסטרימר בבית הוא לא ממש סטרימר אלא DECODER שקורא DATA מתוך ספריה משותפת ממש כמו שמעתיקים קובץ ממחשב אחד לשני. STREMING נעשה כאשר בצד אחד יש תוכנה שקוראת את הקובץ מהדיסק ובצד השני יש CLIENT שמקבל את הוידאו בפרוטוקול UDP ומנגן אותו. ב-TCP יש בעיית OVERHEAD של הפרוטוקול עצמו ולכן רוחב הפס הנדרש גדול משמעותית ממה שצריך בפועל (בד"כ קצב הוידאו ועוד קצת).
2. BURSTINESS - הקובץ נקרא מהדיסק במהירות גדולה מאוד, הרבה יותר גדולה ממהירות הרשת ובוודאי הרבה יותר גדולה מקצב הוידאו. יוצא שמגיע לDECODER הרבה DATA שממלא את הבאפר שלו ולכן כאשר אין יותר מקום DATA נזרק ומצד שני ישנם מצבים שבהם הDECODER זקוק לDATA אבל כלום לא מגיע כי הבאפר של הרשת מלא.
בעיה זו נפתרת ע"י מנגנון SMOOTHING שמוודא שקצב יציאת הוידאו לכיוון ה-DECODER הוא תמיד קבוע ומתאים לקצב הסרט. לצערי או למיטב ידיעתי אין תוכנה כזו לשוק הביתי.
הדבר הכי קרוב לSTREAMING נעשה ע"י הסטרימר של יס, אני לא משתמש בו ולכן איני יודע אם מומש בו מנגנון SMOOTHING אבל לא בעיה לבדוק.
סליחה על הטרחנות, אבל ישנן כמה טעויות/אי-דיוקים במאמר (ויכול להיות שגם בתשובה שלי המתבססת על ידע אישי):
1. תקן N אכן פועל בשני התדרים, אבל מספר האנטנות קשור למספר התדרים שהראוטר תומך בהם והאם יש לו MIMO. כלומר - לראוטר תקן N העובד רק על 2.4GHZ וללא MIMO תהיה אנטנה בודדת. למהירות של 300Mbps צריך MIMO, ולכן תהיה יותר מאנטנה אחת. בכל מקרה לא ניתן לשדר לאותו לקוח (למשל סטרימר) בשני התדרים בו זמנית. לסיכום - 300Mbps = MIMO. לא שני תדרים.
2. MIMO הן ראשי תיבות של Multiple Inputs, Multiple Outputs. כלומר, היכולת לשדר בו-זמנית את אותו מידע דרך מספר אנטנות וגם לקלוט דרך מספר אנטנות. שידור דרך מספר אנטנות נותן כיסוי יותר טוב של החלל באותות (למשל הפניה של כל אנטנה בניצב לאחרות עוזר להתגברות על תופעות של כיווניות בשידור). קליטה דרך מספר אנטנות ושימוש במנגנוני מזעור שגיאה נותן שחזור טוב יותר של אותות חלשים וממזער כישלונות בקליטה. כל זאת מעלה את הקצב המקסימלי (התיאורטי) ל-300Mbps.
3. כפי שציינתי, MIMO או לא אומר שידור ביותר מתדר אחד. לראיה - מספר גדול של ראוטרים (רובם) עדיין תומכים רק ב-2.4Ghz אך מצויידים ב-MIMO. מספר דברים שכן משפיעים מאוד על קצב העברת המידע ואיכות הקליטה ולא מופיעים במאמר:
א. היצרן - לא כל הראוטרים עם נתונים זהים נוצרו שווים. קחו ראוטר של סיסקו (לינקסיס) וראוטר של אדימקס עם אותם נתונים, ותגלו שהראשון מספק מהירות גבוהה יותר ואיכות קליטה משופרת. הרבה תלוי ב-"שכל" של הראוטר: דברים כמו QOS, עוצמת המעבד ואלגוריתמי תיקון שגיאות.
ב. תדר העבודה - תקן N בתדר 5GHZ מהיר יותר מתקן N ב-2.4GHZ. הראוטר שלי (Linksys E3000) עובד במהירות מקסימלית של 450Mpbs ב-5GHZ ו-300Mbps ב-2.4GHZ.
ג. הפרעות סביבה גדולות יותר ב-2.4GHZ. זהו תדר המשותף למספר גדול של מכשירים - טלפון אלחוטי, בלוטות', מיקרו וכו. הפרעות אלו לא קיימות ב-5GHZ, אבל החדירות (דרך קירות) של תדר זה נמוכה יותר.
בכל מקרה, כיוון שמידע שעובר בכל פרוטוקול תקשורת מורכב ממידע "אמיתי" ועוד הרבה שכבות מידע המולבשות עליו - גם אם הראוטר שולח 300Mbps, יכול להיות שרק 200Mbps הם מידע אמיתי. השאר - ביטים המסמנים תחילת חבילה, סוף חבילה, CRC, PARITY ועוד ראשי תיבות מוזרים. תוסיפו כשלונות קליטה לעסק ותגיעו מהר מאוד לאיזור ה-150.
בעבר היו לפנסוניק וגם לסוני מסכים עם יכולות שידור אלחוטי של וידאו HD (לפי זכרוני הם היו מבוססים על AMIMON),
אבל בשנים האחרונות אנו לא רואים מסכים עם יכולות אלו
מאמר יפה, רק כמה תוספות ותיקונים:
1. כפי שכבר ציינו כאן - 300 Mbps הוא לא רק תוספת של MIMO, אלא גם של הכפלת רוחב הפס מ20 מגה הרץ ל40.
טכנולוגיית MIMO בהחלט משפרת את איכות הסיגנאל באמצעות דגימה שלו ממקום פיזי נוסף ובקיטוב שונה במקצת, וכך ניתן למדוד יותר במדויק את הרעשים שנובעים מהחזרים, לקזז אותם בקליטה ולצפות אותם בשליחה, וכך להגיע למרחק גדול יותר (וכפועל יוצא גם לקצב גבוה יותר במרחק נתון).
2. באופן כללי - אין שום בעיה מעשית להגיע לקצב קבוע של 50 Mbps וגם 100 Mbps מעל קישור WIFI מודרני בטווח קצר, הבעיה היא שקשה להבטיח את הקצב הזה לאורך זמן מעל TCP.
הבעיה של TCP היא דווקא לא שהוא מספק רוחב פס נמוך יותר לעומת UDP. מדובר בשני פרוטוקולים שבאים לשרת מטרות שונות.
TCP הוא פרוטוקול ששם דגש על העברת מידע באופן אמין. משתמשים בו כשרוצים לוודא שכל המידע יגיע מצד לצד.
מבחינת OVERHEAD הוא לא כל כך שונה מUDP (בTCP יש OVERHEAD נוסף של 20 בתים לעומת UDP. זה יחסית זניח לעומת חבילה של 1500 בתים).
יש לו מס' בעיות קשות, שנובעות בעיקר מצורת המימוש שלו,שדורשת אישור הגעה על כל חבילה, שלא ממש מתאימה להעברת וידאו באופן כללי ובוודאי שלא על מדיה שהיא לא בדיוק אמינה:
אם חבילת מידע הולכת לאיבוד בדרך - הפרוטוקול בגדול מכתיב שצריך לחכות עד שהצד השולח יבין שהיא נאבדה, כי לא נתקבל עליה אישור קבלה, וישלח אותה שוב. כמובן שהמצב הזה קורה לא מעט, מה שמגדיל את זמן הLATENCY בכל פעם שזה קורה ומוריד את רוחב הפס בצורה רגעית, ומביא לBURST של מידע מיד לאחר מכן.
מצד שני, שימוש בTCP מביא איתו Flow Control, שמונע איבודי מידע שנגרמים משליחה מהירה מדי.
ישנן עוד כמה בעיות ספציפיות לTCP מעל WIFI, אבל הן יחסית זניחות.
3. אע"פ שכל יצרן מדבר על מאות רבות של מגה ביטים לשניה - גם בתנאים הכי אופטימיים קשה מאוד להגיע אפילו לשני שליש מהקצבים האלו. הסיבה לכך היא שהקצבים האלו נמדדו במעבדות עם תנאים אופטימליים ובלי לקחת בחשבון OVERHEADS אלא רק את הקצב של המודם עצמו...
4. כל הרשתות, למעשה משתמשות באותם ה12 תדרים שמוגדרים בתקן ומותרים לשימוש בארץ.
המשמעות היא למעשה שאם לשכנים שלי יש AP בטכנולוגיה ישנה יותר - כל שידור מידע של השכנים שלי יהיה ארוך יותר משידור מידע שלי, וכך הקצב שלי יפגע...
5. 2.4 גה"צ הוא טווח תדרים שמשתמשים בו להרבה מטרות נוספות - טלפונים אלחוטיים, אזעקות, תנורי מיקרוגל וכו' - יש ציוד שעובד בתדרים חופפים ומפריע, ולעתים ציוד שעובד בטווח תדרים סמוך (בד"כ ציוד זול) גם הוא מרעיש את הטווח.
כמה טיפים לשיפור הקצב:
1. רכשו ראוטרים שתומכים בMIMO - הטכנולוגיה הזו עושה פלאים לקצב ולטוח השידור
2. הגדירו את הראוטר שלכם לעבוד ב40 מגה הרץ, לעתים זה לא הDEFAULT
3. נסו לרכוש אנטנה כיוונית - אנטנות סטנדרטיות קולטות את השידורים שלכם ושל כל השכנים שלכם בעוצמה דומה - אנטנה כיוונית שמכוונת לכיוון הAP תשפר משמעותית את איכות הסיגנאל שלכם ואת הקצב
4. בחרו תדר פנוי לרשת האלחוטית שלכם, וכמה שיותר רחוק מהתדרים העמוסים (להימנע מערוץ מס' 6)
5. נסו למקם את הAP כמה שיותר קרוב לסטרימר
6. אם יש עוד מחשבים ברשת האלחוטית - דאגו שגם הם יקלטו באיכות גבוה. כל מחשב נוסף ברשת משפיע לרעה על הקישור, ובמיוחד אם הוא עובד בקצב נמוך יותר.
7. נסו לזהות תופעות שנגרמות מציוד אלחוטי אחר - אם בעיות קצב מתרחשות בכל פעם שמפעילים את המיקרוגל, או שנכנסת שיחה לטלפון האלחוטי - החליפו את הציוד הבעייתי
Uval, תודה על החידודים והטיפים.
אני חוזר על הלקח הכי חשוב שאני למדתי במהלך השנים - קנו ראוטר של חברה טובה. פעם חשבתי שהנתונים הטכנים הם חזות הכל ולכן קניתי ראוטרים עם מקסימום ביצועים "על הנייר" ומינימום חור בכיס. קיבלתי בד"כ *** (כל ה-EDIMAX, TPLINK, DLINK ודומיהם).
מאז שהחלטתי להוסיף עוד 20% תשלום ולקנות מחברות נחשבות יותר (CISCO/LINKSYS או NETGEAR) גם הביצועים עלו מדרגה וגם לא חווה יותר ניתוקים בתקשורת, חלוקת עומס לא טובה ותקיעות המחייבות ריסט לראוטר. מנסיוני האישי בלבד - עדיף להוסיף 100 ש"ח עבור ראוטר מחברה טובה יותר מאשר את אותו סכום על MIMO. כמובן שהכי טוב גם וגם