docfeelgood כתב:מה שנישאר לך זה להעלות סירטון חליטה מההתחלה ועד הסוף
תוך שימוש במפרק הפירורים
שאפו על ההשקעה והביצוע
...
למרות שהחלטתי עם עצמי שאני לא אספר לכם עד שזה יהיה מוכן, מפרק הפירורים (המסרק) הוא פאסה. המטחנה שלי הולכת "לירוק" בקרוב קפה אוורירי בדיוק כמו המאצ'ר. מיני אלק'.
הרעיון הטכני אופיין, בוצע תכן ראשוני, נרכשו/נאספו הרכיבים האלקטרונים והזיווד (שבהתאם לסטנדרט הגימור של הטיימר הולך להיות גם הוא גבוה) ונשארה רק מלאכת ההרכבה שהולכת להיות מאוד מאתגרת ומסובכת.
היה לי רעיון כזה פעם, אבל זנחתי אותו וקניתי את המאמר
ד״א החלום הרטוב האמיתי שלי (שעבורו גם אשקול להחליף מטחנה) הוא טחינה לפי משקל. הייתי מבסס פרויקט כזה על מטחנת 38 מ״מ קיימת, או שמייצר איזה תוסף למאצר. יש כאן כל מני בעיות בביצוע, אם תרצה אפשר לפתוח על זה שרשור נפרד...
moti_r כתב:אתה שובר את השיאים של עצמך, בחיי!!
מדהים.
היה לי רעיון כזה פעם, אבל זנחתי אותו וקניתי את המאמר
ד״א החלום הרטוב האמיתי שלי (שעבורו גם אשקול להחליף מטחנה) הוא טחינה לפי משקל. הייתי מבסס פרויקט כזה על מטחנת 38 מ״מ קיימת, או שמייצר איזה תוסף למאצר. יש כאן כל מני בעיות בביצוע, אם תרצה אפשר לפתוח על זה שרשור נפרד...
...
הבעיה בבקרת משקל היא שלוקח למשקל זמן להתייצב ובנוסף לכך זה קורה כמה חלקי שניות/שניות שלמות אחרי שהמטחנה הפסיקה לפעול.
תיאורטית הדבר הזה אפשרי אבל מצריכה כתיבת אלגוריתם בקרה ש"לומד" את קצב השינוי במשקל (גרם ליח' זמן) על פי תחילת הטחינה ואז מנסה "לקלוע" ליעד הסופי ע"י האטת המנוע. מאוד דומה לבקרי ה-PID של מדידת טמפרטורה (אולי אפילו זהה - גם בטמפרטורה האפקטים של הזרמת זרם לגוף החימום נותן תוצאה מהסנסור בפרק זמן דיי רחוק).
חוץ מזה שאם לא רוצים להתחיל לתכנת לצ'יפים ישירות צריך לעשות את זה על איזה פלטפורמה Embedded כמו ארדואינו מה שמעלה את העלות הכספית מאוד.
כן, בדיוק על זה חשבתי. זה לא סיפור ללמוד מתי לעצור את המטחנה. בינינו, גם לא צריך להיות מדוייקים על עשירית הגרם, אם הסטיה תהיה של 5% לא באמת יהיה הבדל משמעותי.
לגבי ארדואינו - זה בדיוק הכיוון שחשבתי עליו, אבל אני דווקא לא חושב שזה יקר. ארדואינו בסיסי אפשר להשיג בכ-150 ש"ח, אולי קצת יותר. אני גם יכול לעזור בכתיבת הקוד, אבל אין לי מושג לגבי החיבורים החיצוניים.
אגב, אם כבר, אז אפשר להשתמש באותו הארדואינו לשלושה שימושים:
1. כאמור, ניהול המטחנה לפי משקל
2. הפעלה וכיבוי של המכונה ע"י טיימר (שעון שבת)
3. הדלקה וכיבוי של המכונה מרחוק (שרת WEB פשוט)
moti_r כתב:כן, בדיוק על זה חשבתי. זה לא סיפור ללמוד מתי לעצור את המטחנה. בינינו, גם לא צריך להיות מדוייקים על עשירית הגרם, אם הסטיה תהיה של 5% לא באמת יהיה הבדל משמעותי.
לגבי ארדואינו - זה בדיוק הכיוון שחשבתי עליו, אבל אני דווקא לא חושב שזה יקר. ארדואינו בסיסי אפשר להשיג בכ-150 ש"ח, אולי קצת יותר. אני גם יכול לעזור בכתיבת הקוד, אבל אין לי מושג לגבי החיבורים החיצוניים.
אגב, אם כבר, אז אפשר להשתמש באותו הארדואינו לשלושה שימושים:
1. כאמור, ניהול המטחנה לפי משקל
2. הפעלה וכיבוי של המכונה ע"י טיימר (שעון שבת)
3. הדלקה וכיבוי של המכונה מרחוק (שרת WEB פשוט)
...
ואל תשכח שגם אפשר לתכנת איתו PID לטמפרטורה בצורה מאוד פשוטה יחסית...
אבל ... יש אבל:)
שמתי לב ש במחזור החיים של קפה קלוי שאצלי הוא בערך שבוע, הפולים מאבדים לחות ונטחנים יותר דק מה ש מחייב אותי כל יום לסגת אחורה עם כוון עובי הטחינה ( A MINI ) וככל ש עובי הטחינה יותר גס זמן הטחינה לאותה כמות מתקצר באפן משמעותי .
אז איך למעשה אפשר לשלוט בכמות הקפה על ידי זמן ?
ולא להתעסק גם בכיול עובי הטחינה וגם בכיול הזמן על בסיס כמעט יומיומי ?
טחינה עם טיימר עובדת טוב כשיש לך תערובת אחת עם דרגת טחינה יחסית דומה בין שק לשק ובקצב ריקון שקים מספיק מהיר שהקפה לא ישתנה יותר מדי.
אחרת זה בדיוק כמו שאתה אומר - בכל יום צריך לעדכן רמת טחינה ובהתאם את הטיימר (בגלל זה הפסקתי עם הטיימר)
1. אני משתמש בטיימר תמיד, מטעמי נוחות. אני ממקם את הפורטה-פילטר, לוחץ על הכפתור והולך לענייני (בד"כ קולינג פלאש + שטיפת הסמרטוט שאיתו אני מנקה את המכונה אחרי החליטה). כשאני חוזר למטחנה יש לי כבר כמות קפה יפה בסלסלה ואז אני רק משלים ידנית בפולס אחד או שניים
2. אבשי, הנה רעיון לשדרוג: התקן בורג חשמלי על המיכל של הרוקי, שמאפשר לשלוט בגובה הטחינה באופן חשמלי (חפש MOD שהופך את הרוקי לסטפלס ותראה על מה אני מדבר). עכשיו נחבר את הארדואינו גם לזה, והוא ידאג לכך שכל יום הטחינה תהיה ממש מעט יותר דקה + טיימר קצת יותר ארוך. מושלם!
בואו נלך צעד אחד קדימה.
אם כבר עושים טיימר אז כדאי שהוא ידליק את מכונת הקפה בשעות שאנחנו רוצים ובמקביל ישנה לפי השעה את דרגת הטחינה...
אחרי זה הטיימר על הזה יתזמן את הקולה לפני הכל...
אבל ... יש אבל:)
שמתי לב ש במחזור החיים של קפה קלוי שאצלי הוא בערך שבוע, הפולים מאבדים לחות ונטחנים יותר דק מה ש מחייב אותי כל יום לסגת אחורה עם כוון עובי הטחינה ( A MINI ) וככל ש עובי הטחינה יותר גס זמן הטחינה לאותה כמות מתקצר באפן משמעותי .
אז איך למעשה אפשר לשלוט בכמות הקפה על ידי זמן ?
ולא להתעסק גם בכיול עובי הטחינה וגם בכיול הזמן על בסיס כמעט יומיומי ?
...
החשש שלך מוצדק וגם אותי הוא הטריד בהתחלה אבל שיטת השמירה של הקפה שלי היא כזו שאני לא נכנס לאזור השבוע.
כשאני פותח שקית של קילו אני מחלק אותה ל-2 שקיות וואקום (של סנו) שלא מאפשרות בכלל בריחת לחות. אחת של 800 גרם לאכסון ארוך ואחת של 200 גרם לשימוש שוטף. את הקפה אני ממלא במטחנה בערך מידי יומיים (כל פעם עושה ואקום מחדש) את הכיול אני עושה כשאני פותח חבילה חדשה. כשנגמרים ה-200 אני מעביר עוד 200 חדשים.
ועדיין לפעמים אני מרגיש שיש צורך לשנות +- 2-3 עשיריות שניה לפה או לפה בכל מקרה זה לא מנה שהולכת לפח ופעם הבאה המנה כבר מכויילת.
לא מתאים למי שקולה בעצמו את הקפה עקב השינויים בטחינה.
אני עדיין חושב שזה יותר פשוט : http://www.electronicecircuits.com/elec ... r-circuit/
כל המעגל מוסתר בתוך המטחנה פרט לנגד המשתנה לקביעת הזמן (קדח למברג).
בכל מקרה פרוייקט נחמד לחובבן המתחיל.
בברכה
זה לא ממש יספיק כי למטחנה יש מנוע AC וצריך ממסר למתג את ה AC אליו - במעגל הקטן אפשר למתג רק DC וגם אין צג.
אבל בטח יש משהו דומה לזה בקומפאק - שם הטיימר הוא פשוט ומשנים רק פוטנציומטר.
כשמוסיפים טיימר עם תצוגה, מקשים וזכרונות זה מתחיל לגדול.
כמו במלקוניג - המטחנה עצמה לא כזאת גדולה כמו האריזה שלה עם האלקטרוניקה: