מחשבות קפאיניות של אדם חולה (והפעם - חולה באמת)
-
moti_r
-
- עורך ראשי HTCafe

- תגובות: 9712
- הצטרף: נובמבר 2004
- מיקום: ישראל
- נתן תודות: 216 פעמים
- קיבל תודות: 679 פעמים
המצב המצ"ב היה המצב בלילה שבין יום חמישי לשישי.
הערב התחיל בחום נמוך ממש, אבל הרגשה כללית לא כ"כ טובה.
לקחתי אקמול והלכתי לישון מוקדם, כשהבטחתי לעצמי שמחר אני מתעורר "כמו חדש" (כי קבענו השוואת ג'ין מול QUEST אצל נימיץ).
התעוררתי ב-01:30 עם הרגשה לא כ"כ טובה, אבל הסתובבתי לצד השני וחזרתי לישון. בערך ב-03:00 התעוררתי שוב, הפעם עם 38.9 חום ועם הרגשה כללית של מעיכה רב-שכבתית. בשלב הזה היה לי כבר ברור שאין סיכוי שאוכל לצאת מהבית למחרת בבוקר.
אבל האימה האמיתית הגיעה רק ביום שישי. במשך כל היום הרגשתי מעולף, כאילו מכבש עבר עלי. בלי יכולת אמיתית לזוז, לדבר או לעשות משהו. בשלב כלשהו ממש היה לי ברור שאני שניות מהתעלפות אמיתית. ראיתי שחור בעיניים והיה לי קשה להחזיק את עצמי. זה די מוזר, כי החום היה אמנם גבוה, 38.5, אבל לא כ"כ גבוה כמו ההרגשה. היה שם שלב שחשבתי כבר שכדאי להתפנות לבי"ח כי משהו כאן מוזר לגמרי. הסיבה היחידה שנמנעתי מכך היא שאמא שלי היתה חולה באמצע השבוע במשהו דומה, גם היא הרגישה ממש זיפט (אמנם משמעותית פחות, אבל באותו הסגנון) והיא החלימה תוך יומיים. אז החלטתי לחכות עוד יום.
אתמול (שבת) הרגשתי כבר יותר טוב, אבל עדיין - כמו זומבי מעוך וחסר אנרגיה. ישנתי המון, התאקמולתי המון ושתיתיתה בלי סוף (אני שונא תה, איכשהו אצלי תה מתחבר למחלות, משהו כמו הפעמון של פאבלוב).
אתמול בערב שוב הלכתי לישון מוקדם, והבוקר, ראה זה פלא, התעוררתי כבר הרבה הרבה יותר טוב. כמעט אין מה להשוות בין המוטי של היום למוטי של שלשום. לא יאמן ההבדל, בלתי נתפס כמעט.
לדעתי מחר כבר אהיה כמוטי חדש.
מיום חמישי בבוקר לא שתיתי קפה. האמת שבשישי, עם החום והאיכסה, עוד היתה לי קצת אנרגיה בבוקר אז הלכתי לקרוא קצת. קראתי שמאוד לא מומלץ לשתות קפה כשחולים, ובמיוחד כשחולים בשפעת. יש לכך שתי סיבות עיקריות:
- הקפה משתן. אתם זוכרים איך שכשחולים בשפעת מקבלים הנחיה לשתות הרבה? הסיבה היא שהשפעת מייבשת את הגוף. מסתבר שרוב הסיבוכים משפעת נגרמים בכלל בגלל התייבשות (הקאות, סחרחורות וכו'). היות והקפה משתן, הוא גורם לגוף להתייבש עוד יותר, ולכן הוא מאוד לא מומלץ.
- הקפה מחליש את המערכת החיסונית של הגוף. מסתבר שזה נכון גם ב-"עיתות שלום", כלומר אנשים ששותים כמות קפה גבוהה לאורך זמן הופכים לפגיעים יותר למחלות. אבל במיוחד כשהגוף נלחם בחיידקים/וירוסים שפלשו אליו - עדיף לאפשר לו להקדיש את כל האנרגיה להלחם בהם ולא להחלישו ע"י הוספת דרישה לסלק ולהלחם בקפה. הקפאין הוא חומר רעיל והגוף נלחם בו כדי לסלקו (ומכאן מגיעה העוררות שהוא גורם לגוף).
לכן, החלטתי שאני נמנע מקפה. לא שתיתי קפה מיום חמישי בבוקר עד היום (ראשון) בבוקר. 72 שעות של שכרון חושים.
אני לא יודע אם זה עזר או לא, ואני אפילו לא יודע לומר אם הרגשתי תסמיני גמילה מהקפה, כי ההרגשה הכללית הרעה (וכאב הראש) היו כ"כ חזקים ואינטנסיביים, שאני בטוח שגם אם היו שם תסמיני גמילה, הם הלכו לאיבוד בתוך המשהו המטורף הזה שתקף אותי.
אגב, שמעתי על עוד כל מני שחולים במיני תחלואים מוזרים כאלה מסביב. זה מוביל אותי לסיכום הפוסט האפוקליפטי הזה, בנימה עוד יותר מייאשת מהנימה שבה הוא התחיל: איפשהו, בין הזיה להזעה, בין עילפון לעפיפון, חשבתי לעצמי שאנחנו חיים בעולם מאוד קיצוני. כשהיינו קטנים המחלות מסביב היו מאוד פשוטות. הכל היה נראה פשוט. איכשהו בעולם שלנו היום, הכל הוא "הכי חמור מאז ומתמיד" או "הכי חזק מאז שהתחילו המדידות" או "שלא זכור כמותו". גם המחלות, ובראשן השפעות המוזרות למיניהן (עופות, חזירים) הופכות להיות יותר ויותר אלימות ומוזרות. מי שמע על כמעט-עילפון והבראה כמעט מוחלטת תוך 48 שעות?
נראה לי שבמוקדם או במאוחר תגיע איזו שפעת יונים, שפעת שרפרפים או תסמונת אדמוני-החזה שכזו, שתקטול חצי מאוכלוסיית העולם תוך ימים ספורים ותחזיר את הכדור שלנו מאות שנים אחורה.
ומה המסקנה?
שתו קפה בלי חשבון! כי מחר... אין מחר!
למי שמעוניין להרחיב בנושא: http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=23057
ולמי שמעוניין לקנח בשיר אופטימי, כיאה לשרשור המיואש הזה:
[/quote]
הערב התחיל בחום נמוך ממש, אבל הרגשה כללית לא כ"כ טובה.
לקחתי אקמול והלכתי לישון מוקדם, כשהבטחתי לעצמי שמחר אני מתעורר "כמו חדש" (כי קבענו השוואת ג'ין מול QUEST אצל נימיץ).
התעוררתי ב-01:30 עם הרגשה לא כ"כ טובה, אבל הסתובבתי לצד השני וחזרתי לישון. בערך ב-03:00 התעוררתי שוב, הפעם עם 38.9 חום ועם הרגשה כללית של מעיכה רב-שכבתית. בשלב הזה היה לי כבר ברור שאין סיכוי שאוכל לצאת מהבית למחרת בבוקר.
אבל האימה האמיתית הגיעה רק ביום שישי. במשך כל היום הרגשתי מעולף, כאילו מכבש עבר עלי. בלי יכולת אמיתית לזוז, לדבר או לעשות משהו. בשלב כלשהו ממש היה לי ברור שאני שניות מהתעלפות אמיתית. ראיתי שחור בעיניים והיה לי קשה להחזיק את עצמי. זה די מוזר, כי החום היה אמנם גבוה, 38.5, אבל לא כ"כ גבוה כמו ההרגשה. היה שם שלב שחשבתי כבר שכדאי להתפנות לבי"ח כי משהו כאן מוזר לגמרי. הסיבה היחידה שנמנעתי מכך היא שאמא שלי היתה חולה באמצע השבוע במשהו דומה, גם היא הרגישה ממש זיפט (אמנם משמעותית פחות, אבל באותו הסגנון) והיא החלימה תוך יומיים. אז החלטתי לחכות עוד יום.
אתמול (שבת) הרגשתי כבר יותר טוב, אבל עדיין - כמו זומבי מעוך וחסר אנרגיה. ישנתי המון, התאקמולתי המון ושתיתיתה בלי סוף (אני שונא תה, איכשהו אצלי תה מתחבר למחלות, משהו כמו הפעמון של פאבלוב).
אתמול בערב שוב הלכתי לישון מוקדם, והבוקר, ראה זה פלא, התעוררתי כבר הרבה הרבה יותר טוב. כמעט אין מה להשוות בין המוטי של היום למוטי של שלשום. לא יאמן ההבדל, בלתי נתפס כמעט.
לדעתי מחר כבר אהיה כמוטי חדש.
מיום חמישי בבוקר לא שתיתי קפה. האמת שבשישי, עם החום והאיכסה, עוד היתה לי קצת אנרגיה בבוקר אז הלכתי לקרוא קצת. קראתי שמאוד לא מומלץ לשתות קפה כשחולים, ובמיוחד כשחולים בשפעת. יש לכך שתי סיבות עיקריות:
- הקפה משתן. אתם זוכרים איך שכשחולים בשפעת מקבלים הנחיה לשתות הרבה? הסיבה היא שהשפעת מייבשת את הגוף. מסתבר שרוב הסיבוכים משפעת נגרמים בכלל בגלל התייבשות (הקאות, סחרחורות וכו'). היות והקפה משתן, הוא גורם לגוף להתייבש עוד יותר, ולכן הוא מאוד לא מומלץ.
- הקפה מחליש את המערכת החיסונית של הגוף. מסתבר שזה נכון גם ב-"עיתות שלום", כלומר אנשים ששותים כמות קפה גבוהה לאורך זמן הופכים לפגיעים יותר למחלות. אבל במיוחד כשהגוף נלחם בחיידקים/וירוסים שפלשו אליו - עדיף לאפשר לו להקדיש את כל האנרגיה להלחם בהם ולא להחלישו ע"י הוספת דרישה לסלק ולהלחם בקפה. הקפאין הוא חומר רעיל והגוף נלחם בו כדי לסלקו (ומכאן מגיעה העוררות שהוא גורם לגוף).
לכן, החלטתי שאני נמנע מקפה. לא שתיתי קפה מיום חמישי בבוקר עד היום (ראשון) בבוקר. 72 שעות של שכרון חושים.
אני לא יודע אם זה עזר או לא, ואני אפילו לא יודע לומר אם הרגשתי תסמיני גמילה מהקפה, כי ההרגשה הכללית הרעה (וכאב הראש) היו כ"כ חזקים ואינטנסיביים, שאני בטוח שגם אם היו שם תסמיני גמילה, הם הלכו לאיבוד בתוך המשהו המטורף הזה שתקף אותי.
אגב, שמעתי על עוד כל מני שחולים במיני תחלואים מוזרים כאלה מסביב. זה מוביל אותי לסיכום הפוסט האפוקליפטי הזה, בנימה עוד יותר מייאשת מהנימה שבה הוא התחיל: איפשהו, בין הזיה להזעה, בין עילפון לעפיפון, חשבתי לעצמי שאנחנו חיים בעולם מאוד קיצוני. כשהיינו קטנים המחלות מסביב היו מאוד פשוטות. הכל היה נראה פשוט. איכשהו בעולם שלנו היום, הכל הוא "הכי חמור מאז ומתמיד" או "הכי חזק מאז שהתחילו המדידות" או "שלא זכור כמותו". גם המחלות, ובראשן השפעות המוזרות למיניהן (עופות, חזירים) הופכות להיות יותר ויותר אלימות ומוזרות. מי שמע על כמעט-עילפון והבראה כמעט מוחלטת תוך 48 שעות?
נראה לי שבמוקדם או במאוחר תגיע איזו שפעת יונים, שפעת שרפרפים או תסמונת אדמוני-החזה שכזו, שתקטול חצי מאוכלוסיית העולם תוך ימים ספורים ותחזיר את הכדור שלנו מאות שנים אחורה.
ומה המסקנה?
שתו קפה בלי חשבון! כי מחר... אין מחר!
למי שמעוניין להרחיב בנושא: http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=23057
ולמי שמעוניין לקנח בשיר אופטימי, כיאה לשרשור המיואש הזה:
[/quote]
-
- מצב מצ"ב
- שינה היא סימפטום של מחסור בקפאין -
- דבוטאנט
- אחראי תחום קפה

- תגובות: 11720
- הצטרף: נובמבר 2009
- מיקום: כפר סבא
- נתן תודות: 282 פעמים
- קיבל תודות: 1130 פעמים
או שאתה נושק ל 40 או שהתחלת לצאת עם מישהי חדשה שמשגעת אותך קצת.
מגיל 40 אם לא כואב לך משהו זה בגלל שאתה כבר מת.
מגיל 40 אם לא כואב לך משהו זה בגלל שאתה כבר מת.
זה לא בסיסטם שלי (א.פולמן)
- doron_boogie
- חבר פעיל במיוחד

- תגובות: 958
- הצטרף: יוני 2010
- מיקום: ירושלים
- נתן תודות: 94 פעמים
- קיבל תודות: 69 פעמים
המחלות באמת נהיות קיצוניות יותר, אבל גם החיים.
כשהיינו קטנים, להיות חולה מספר ימים במיטה היה הגיוני. גם לנו בתור ילדים וגם לרוב המבוגרים. היו פחות 'עובדים עצמאיים', וגם הדרישות משכירים היו יותר שפויות. חולה? קח חופש.
היום כולנו רוצים להיות פעילים כל יום וכל היום. גם בעבודה, וגם בחיי החברה. עם כניסת הפלאפונים\אינטרנט\מליון תחביבים לחיינו אין רגע דל. לכל אחד יש פי כמה 'חברים' (אמיתיים או וירטואלים) מאשר בעבר ואנחנו רוצים לשמור על קשר עם כולם. פתאום להיות חולה שלושה ימים נשמע כמו אסון, ולכן בנוסף למחלה יש גם תחושה נוראית של תסכול ולחץ להבריא.
שמח שחזרת בריא ומקופאן
שמח גם על המסקנה הסופית - להמשיך לשתות קפה. פחדתי שאתה הולך לרשום משהו כמו: 'אחרי שלושה ימים בלי, אני חושב שאנסה להגמל..'
כשהיינו קטנים, להיות חולה מספר ימים במיטה היה הגיוני. גם לנו בתור ילדים וגם לרוב המבוגרים. היו פחות 'עובדים עצמאיים', וגם הדרישות משכירים היו יותר שפויות. חולה? קח חופש.
היום כולנו רוצים להיות פעילים כל יום וכל היום. גם בעבודה, וגם בחיי החברה. עם כניסת הפלאפונים\אינטרנט\מליון תחביבים לחיינו אין רגע דל. לכל אחד יש פי כמה 'חברים' (אמיתיים או וירטואלים) מאשר בעבר ואנחנו רוצים לשמור על קשר עם כולם. פתאום להיות חולה שלושה ימים נשמע כמו אסון, ולכן בנוסף למחלה יש גם תחושה נוראית של תסכול ולחץ להבריא.
שמח שחזרת בריא ומקופאן
שמח גם על המסקנה הסופית - להמשיך לשתות קפה. פחדתי שאתה הולך לרשום משהו כמו: 'אחרי שלושה ימים בלי, אני חושב שאנסה להגמל..'
- lior_a
-
- חבר פעיל במיוחד

- תגובות: 556
- הצטרף: מרץ 2011
- מיקום: השרון
- נתן תודות: 186 פעמים
- קיבל תודות: 18 פעמים
שורה תחתונה מוטי היא שדווקא תוחלת החיים עולה ועולה הרבה מאוד.
רק במאה הקודמת אנשים בגיל 40 היא מתחילים לסכם את העניינים. זה לא לפני הרבה זמן. התחזיות הן
שתוחלת החיים תמשיך ותעלה ותחצה את ה 120 המיתולוגי בקלות.
אז אל חשש.
הערה קטנה, אתה לא יכול למדוד חום עם מד טמפרטורה של חלב. זה קראתי בפורום מדי חום שאני במקרה חבר פעיל מאוד בו.
אז לתשומת לבך.
אגב, כדי שגם לבעלי הQUEST החלק הראשון של הפוסט יהיה ברור, תעלה את זה על גרף...
הכי חשוב שחזרת, רצו להתחיל פה שרשור ירושה ורק אני אמרתי- לא. רק אני מוטי!
רק במאה הקודמת אנשים בגיל 40 היא מתחילים לסכם את העניינים. זה לא לפני הרבה זמן. התחזיות הן
שתוחלת החיים תמשיך ותעלה ותחצה את ה 120 המיתולוגי בקלות.
אז אל חשש.
הערה קטנה, אתה לא יכול למדוד חום עם מד טמפרטורה של חלב. זה קראתי בפורום מדי חום שאני במקרה חבר פעיל מאוד בו.
אז לתשומת לבך.
אגב, כדי שגם לבעלי הQUEST החלק הראשון של הפוסט יהיה ברור, תעלה את זה על גרף...
הכי חשוב שחזרת, רצו להתחיל פה שרשור ירושה ורק אני אמרתי- לא. רק אני מוטי!
-
moti_r
-
- עורך ראשי HTCafe

- תגובות: 9712
- הצטרף: נובמבר 2004
- מיקום: ישראל
- נתן תודות: 216 פעמים
- קיבל תודות: 679 פעמים
ליאור, אמנם תוחלת החיים עלתה אבל אני בכלל לא בטוח שאיכות החיים עלתה בהתאם.
מדברים הרבה על איכות החיים של הגיל השלישי. הם חיים עד המון ועוד קצת אח"כ אבל בדרך לשם, מה"הרבה" ועד ה-"המון" הם סובלים לא מעט.
אבל לדעתי גם בדרך ל-"הרבה" אנחנו לא חיים כמו שחיו פעם. דורון תאר את זה יפה. יש המון לחצים ומחלות גם בלי להיות חולים.
אבל האפוקליפסה שאני מדבר עליה היא הרבה יותר down to earth-ית מזה. פשוט, שפעת חדשה שתהרוג את כולנו.
בעצם, היא תהרוג את כולכם.
אני כבר חסין...
(קרמריקה, צריך לעשות מהמשפט הזה שלך סטיקר לאוטו
)
מדברים הרבה על איכות החיים של הגיל השלישי. הם חיים עד המון ועוד קצת אח"כ אבל בדרך לשם, מה"הרבה" ועד ה-"המון" הם סובלים לא מעט.
אבל לדעתי גם בדרך ל-"הרבה" אנחנו לא חיים כמו שחיו פעם. דורון תאר את זה יפה. יש המון לחצים ומחלות גם בלי להיות חולים.
אבל האפוקליפסה שאני מדבר עליה היא הרבה יותר down to earth-ית מזה. פשוט, שפעת חדשה שתהרוג את כולנו.
בעצם, היא תהרוג את כולכם.
אני כבר חסין...
(קרמריקה, צריך לעשות מהמשפט הזה שלך סטיקר לאוטו
- שינה היא סימפטום של מחסור בקפאין -
- lior_a
-
- חבר פעיל במיוחד

- תגובות: 556
- הצטרף: מרץ 2011
- מיקום: השרון
- נתן תודות: 186 פעמים
- קיבל תודות: 18 פעמים
טוב מוטי,
או שאתה מאיים עלי עם צ'אקי או שאתה מפחיד אותי שאמות בקרוב ואם לא אז בייסורים.
מבקש לצאת מהמשבר מיד.
אגב, הסבתות בחרו תמיד לפנות "לאט(ת)ה" כתרופת הפלא במקרי שפעת.
או שאתה מאיים עלי עם צ'אקי או שאתה מפחיד אותי שאמות בקרוב ואם לא אז בייסורים.
מבקש לצאת מהמשבר מיד.
אגב, הסבתות בחרו תמיד לפנות "לאט(ת)ה" כתרופת הפלא במקרי שפעת.
-
- החיסון הרשמי של פורום הקפה
- sagyle
- חבר ותיק

- תגובות: 2304
- הצטרף: אוקטובר 2008
- שם מלא: שגיא לוי
- מיקום: הרצליה
- נתן תודות: 82 פעמים
- קיבל תודות: 39 פעמים
המחלות ממש לא נעשות יותר ויותר גרועות ראה ערך המגיפה השחורה שהשמידה שני שליש מאירופה...
מה שכן, אם תמשיך לא לשתות קפה אתה תנושל מתפקידך, ותועבר להיות אחראי פורום שוקו (או משהו בסגנון)
מה שכן, אם תמשיך לא לשתות קפה אתה תנושל מתפקידך, ותועבר להיות אחראי פורום שוקו (או משהו בסגנון)
- docfeelgood
-
- חבר פעיל במיוחד

- תגובות: 660
- הצטרף: נובמבר 2010
- מיקום: רמת גן
- נתן תודות: 67 פעמים
- קיבל תודות: 99 פעמים
אז מה עברת להקציף מרק עוף

העיקר תחזור לאיתנך ומהר!
העיקר תחזור לאיתנך ומהר!
ניתן להמשיך ולהגיב לשרשור זה ב-HT אנגינה...
תודה לכותבים והחלמה מהירה למוטיי!
מוט'קה תרגיש טוב, לשניה חששתי שאתה הולך
לנטוש את כוס הקפה לאחר נאום חוצב הלהבות הזה....(אני מניח שהיית רוב הזמן בהזיות...אז זה בסדר
חזור במהרה!
תודה לכותבים והחלמה מהירה למוטיי!
מוט'קה תרגיש טוב, לשניה חששתי שאתה הולך
לנטוש את כוס הקפה לאחר נאום חוצב הלהבות הזה....(אני מניח שהיית רוב הזמן בהזיות...אז זה בסדר
חזור במהרה!
"Cigars change thoughts into dreams."
(Victor Marie Hugo 1802-1885)
(Victor Marie Hugo 1802-1885)
-
moti_r
-
- עורך ראשי HTCafe

- תגובות: 9712
- הצטרף: נובמבר 2004
- מיקום: ישראל
- נתן תודות: 216 פעמים
- קיבל תודות: 679 פעמים
תודה חברים
האמת שאניטה אכן היתה בודדת, גלמודה ומיותמת.
אני חושב שמבע הפנים שלה, כשהיא עמדה שם מודאגת ובוכיה, היה אחד הגורמים העיקריים שדחף אותי להחלים במהירות.
זה, ושלל ההבטחות שלה לגבי מה שהיא תעשה לי כשאני אבריא (רמז: חוטיני לא היה שם).
האמת שאניטה אכן היתה בודדת, גלמודה ומיותמת.
אני חושב שמבע הפנים שלה, כשהיא עמדה שם מודאגת ובוכיה, היה אחד הגורמים העיקריים שדחף אותי להחלים במהירות.
זה, ושלל ההבטחות שלה לגבי מה שהיא תעשה לי כשאני אבריא (רמז: חוטיני לא היה שם).
- שינה היא סימפטום של מחסור בקפאין -
- Chura
- חבר מביא חבר

- תגובות: 4777
- הצטרף: ינואר 2005
- מיקום: Privilege 15
- נתן תודות: 162 פעמים
- קיבל תודות: 278 פעמים
קודם כל מוטי, אולי המחלה היית בכלל חוסר קפאין ? בדיוק כמו גמילה מסמים, יש גלי קור ורעידות ואללה איסטור 
שנית, בנוגע למחלות הבאות עלינו לטובה ומחמירות.
למי שראה (או לא) זוהי סדום :
המאליכ של סדום : "לוט, אני עומד למות."
לוט: "למה, מה יש לך ?"
המאליכ: "הצטננתי."
לוט: "ואין לזה תרופה??"
המאליכ: "לא, אבל יש משהו ניסיוני, תה עם לימון, אבל אני לא מכניס את הרעל הזה לגוף שלי"

שנית, בנוגע למחלות הבאות עלינו לטובה ומחמירות.
למי שראה (או לא) זוהי סדום :
המאליכ של סדום : "לוט, אני עומד למות."
לוט: "למה, מה יש לך ?"
המאליכ: "הצטננתי."
לוט: "ואין לזה תרופה??"
המאליכ: "לא, אבל יש משהו ניסיוני, תה עם לימון, אבל אני לא מכניס את הרעל הזה לגוף שלי"
Configure Terminal
Write Erase
reload

Write Erase
reload
בקיצור כמו שכבר אמרו..תוחלת החיים עלתה וגם איכות החיים.
בימינו יש המון ניתוחים ותרופות שמשפרים משמעותית את איכות החיים והיד עוד נטויה.
אכן אומרים שתוחלת החיים הממוצעת תעלה מעל ה-120..לא יודעים עדיין איך אבל היא עלתה באופן קבוע עד עכשיו ומניחים שהיא תמשיך לעלות.
לכל גיל יש את המחלות שלו..אם פעם זיהום בגיל צעיר גרם למוות הרי שהיום זה לא קריטי..מאז תחילת השימוש באנטיביוטיקה תוחלת החיים הוכפלה..
אבל עם זה הגיעו מחלות חדשות..כמו התקפי לב למשל..שבימים עברו מתו מהם באחוזים גבוהים..היום מטפלים בדרכים טובות יותר ובשלבים מוקדמים יותר..אז המון אנשים שסבלו מהתקף לב יש להם היום אי ספיקת לב וכו וכו..אבל גם לזה יש פתרונות.
סרטן למשל זו מחלה של מבוגרים לרוב...וגם פה יש הצלחות רבות..למשל אנשים שחלו בסרטן פפילרי של בלוטת התריס..אז אפילו לאחר שהו שלח גרורות אחוז ההישרדות הוא מעל 95% כ-20 שנים לאחר הטיפול..שזה פסיכי..כנל על כל מיני סוגי לימפומות ועוד ועוד.
בקיצור
שתו קפה ותהנו!
בימינו יש המון ניתוחים ותרופות שמשפרים משמעותית את איכות החיים והיד עוד נטויה.
אכן אומרים שתוחלת החיים הממוצעת תעלה מעל ה-120..לא יודעים עדיין איך אבל היא עלתה באופן קבוע עד עכשיו ומניחים שהיא תמשיך לעלות.
לכל גיל יש את המחלות שלו..אם פעם זיהום בגיל צעיר גרם למוות הרי שהיום זה לא קריטי..מאז תחילת השימוש באנטיביוטיקה תוחלת החיים הוכפלה..
אבל עם זה הגיעו מחלות חדשות..כמו התקפי לב למשל..שבימים עברו מתו מהם באחוזים גבוהים..היום מטפלים בדרכים טובות יותר ובשלבים מוקדמים יותר..אז המון אנשים שסבלו מהתקף לב יש להם היום אי ספיקת לב וכו וכו..אבל גם לזה יש פתרונות.
סרטן למשל זו מחלה של מבוגרים לרוב...וגם פה יש הצלחות רבות..למשל אנשים שחלו בסרטן פפילרי של בלוטת התריס..אז אפילו לאחר שהו שלח גרורות אחוז ההישרדות הוא מעל 95% כ-20 שנים לאחר הטיפול..שזה פסיכי..כנל על כל מיני סוגי לימפומות ועוד ועוד.
בקיצור
שתו קפה ותהנו!
מילה של אקסטרימיסט.
- דבוטאנט
- אחראי תחום קפה

- תגובות: 11720
- הצטרף: נובמבר 2009
- מיקום: כפר סבא
- נתן תודות: 282 פעמים
- קיבל תודות: 1130 פעמים
תגיד אתה בטוח שאתה רוצה להגיד דברים טובים על סרטן?
זאת הדוגמה הכי טובה לחוסר ישע, יכולת, ידע ומה לא של עולם הרפואה... הורגים אותך בקטן בלי להבין כלום בתקווה שמשהו יתפוש.
והרבה פעמים זה לא.
זאת הדוגמה הכי טובה לחוסר ישע, יכולת, ידע ומה לא של עולם הרפואה... הורגים אותך בקטן בלי להבין כלום בתקווה שמשהו יתפוש.
והרבה פעמים זה לא.
זה לא בסיסטם שלי (א.פולמן)
תשמע בנגוד למה שאנשים חושבים סרטן זו לא מחלה אחת. זה המון מחלות שונות לגמרי גם באותו איבר.דבוטאנט כתב:תגיד אתה בטוח שאתה רוצה להגיד דברים טובים על סרטן?
זאת הדוגמה הכי טובה לחוסר ישע, יכולת, ידע ומה לא של עולם הרפואה... הורגים אותך בקטן בלי להבין כלום בתקווה שמשהו יתפוש.
והרבה פעמים זה לא....
אני לא אומר שיש תשובה לכל סוג. ממש לא. אבל יש שיפור משמעותי מלפני 20 שנים למשל. וראיתי סטטיסטיקות שרוב השיפור נובע משיפור הטיפול ולא מגילוי מוקדם..
לגבי מה שאתה מדבר של לפעמים תופס ולפעמים לא..אני מניח שאתה מדבר על כימותרפיה ולפעמים זה נכון..
יש מקרים שזה עוזר ויש מקרים שיודעים שזה לא יעזור כנראה אבל נותנים בכל מקרה פשוט כדי להאריך את תוחלת החיים..בידיעה שזה לא הולך לרפא.
יש גם כל מיני סוגים שאפשר להצמיד את התרופה לנוגדן שתוקף ישירות את הגידול..
אבל כמו שאמרתי מקודם מדובר בהרבה מחלות ובחלק יש הצלחה גדולה ובחלק אין שום התקדמות.

