אמת בפרסומות - עניין מרגיז!

sagyle · שליחה #1 20/08/2010 22:32

מס' דוגמאות:
אכלי פיטנס ותהיי רזה
קרם הפנים שמחדש לך את הדנ"א.
נוטלה לארוחת בוקר מאוזנת
מיליון בתי אב כבר מרושתים לרשת NGN

אין אף גוף שמגן עלינו בפני פרסומות כאלו? האם ניתן להגיד בפרסומת כל מה שעולה על הראש, אפילו אם הוא תלוש מהמציאות?!!

mp3lll · שליחה #2 20/08/2010 22:34

אל תקח את זה קשה.
מי שבוחר להאמין לפירסומות זו בעיה שלו.
אדיוטים נשארים כאלה.

sagyle · שליחה #3 20/08/2010 22:37

אני לוקח את זה מאוד קשה. לא לכולם יש את האפשרות להבחין בין מה שנכון לבין מה ששגוי ולכן במקרים כאלו אני מאמין שהמדינה צריכה לפקח על אמת בפרסום.
בארה"ב נכתב על אריזות של ציריוס שהם מומלצים לחולי לב והם שומרים על בריאות הלב ושאר שטויות, מה שהפך את המוצר לנמכר ביותר בקטגוריה. כמובן שבשלב מסויים ממשלת ארה"ב התערבה והנחתה את החברה להוריד את כל האריזות על הכיתוב מהמדפים. הייתי מצפה לתוצאה דומה גם אצלנו.

roypeles · שליחה #4 20/08/2010 22:45

אני אהבתי את הפרסומת של נוטלה. רמיזה קטנה של קקאו... אני חושב שזה השיא...

moco · שליחה #5 20/08/2010 22:59

תראה, מסכים שצריך לאסור על פרטים שקריים שיכולים לפגוע באופן ברור במישהו, אבל חוץ מזה הרי מעצם מהותן פרסומות לא דוברות אמת.
כל סיסמת פרסומת כמעט היא אוסף סופרלטיבים - הכי חד, הכי טעים , הכי משתלם, .... .
וכמובן: טוב לבריאות, טוב ליופי וכו. וכו.

כל אחד מהדברים הללו אינם אמת.

amiti · שליחה #6 20/08/2010 23:02

אני מניח שהטעייה ברורה אסורה. בגלל זה הרבה פעמים בוחרים בניסוח מעורפל : דגני בוקר מכילים דגנים מלאים (ולא עשויים מ) ,כנראה הבירה הטובה בעולם וכו'.הבעייה החמורה ביותר לטעמי היא בפרסום בלילדים .

moco · שליחה #7 20/08/2010 23:14

ה"כנראה" זה לא עיניין משפטי, אלא סתם חלק מהיצירתיות.
לא חסר "הכי X" בלי שום "כנראה", אבך זה ברור לכולם שמדובר בשפת פרסומות.

האם זה שקוקה קולה טוענת שהמשקה שלה הוא לא פחות מ"טעם החיים" זה גם בגדר הונאה? הרי ברור לכולם שזה שקר מוחלט, אבל זה לא ממש מפריע בהקשר שזה נאמר.

אז לשקר ממש לגבי ההרכב של מוצר מזון זה אסור בבירור, אבל משהו כמו "קרם הפנים שמחדש לך את הדנ"א. " זה לגיטימי . לא מדובר בטענה מדעית אלא בחופש פואטי המקובל בעולם הפרסום.

sagyle · שליחה #8 20/08/2010 23:24

moco כתב:ה"כנראה" זה לא עיניין משפטי, אלא סתם חלק מהיצירתיות.
לא חסר "הכי X" בלי שום "כנראה", אבך זה ברור לכולם שמדובר בשפת פרסומות.

האם זה שקוקה קולה טוענת שהמשקה שלה הוא לא פחות מ"טעם החיים" זה גם בגדר הונאה? הרי ברור לכולם שזה שקר מוחלט, אבל זה לא ממש מפריע בהקשר שזה נאמר.

אז לשקר ממש לגבי ההרכב של מוצר מזון זה אסור בבירור, אבל משהו כמו "קרם הפנים שמחדש לך את הדנ"א. " זה לגיטימי . לא מדובר בטענה מדעית אלא בחופש פואטי המקובל בעולם הפרסום.
...

מסכים עם הרוב, חוץ מזה שלדעתי מחדש דנ"א זה ממש לא לגיטימי ובטח שלא בעולם פרסום. מדובר בהטעיה בוטה

moco · שליחה #9 20/08/2010 23:44

sagyle כתב:
moco כתב:ה"כנראה" זה לא עיניין משפטי, אלא סתם חלק מהיצירתיות.
לא חסר "הכי X" בלי שום "כנראה", אבך זה ברור לכולם שמדובר בשפת פרסומות.

האם זה שקוקה קולה טוענת שהמשקה שלה הוא לא פחות מ"טעם החיים" זה גם בגדר הונאה? הרי ברור לכולם שזה שקר מוחלט, אבל זה לא ממש מפריע בהקשר שזה נאמר.

אז לשקר ממש לגבי ההרכב של מוצר מזון זה אסור בבירור, אבל משהו כמו "קרם הפנים שמחדש לך את הדנ"א. " זה לגיטימי . לא מדובר בטענה מדעית אלא בחופש פואטי המקובל בעולם הפרסום.
...
מסכים עם הרוב, חוץ מזה שלדעתי מחדש דנ"א זה ממש לא לגיטימי ובטח שלא בעולם פרסום. מדובר בהטעיה בוטה
...

איך זה יכול להיות הטעייה?
קודם כל, אין מושג כזה "לחדש DNA ". זו הפלצה פואטית.
מכאן, שזה לא יכול להטעות אף אחד גם אם הוא בור גמור. איך זה יטעה אותו? מה הוא יעשה עם ה"מידע" הדימיוני הזה?

מה שמאוד מקובל בפרסומות של קרמים לעור זה דברים בנוסח "תורם לבריאות העור". גם זה ברוב המקרים לא נכון וגם לא מוגדר היטב איך לבחון דבר כזה. עדיין, זה בגדר המקובל.
להבדיל, אם יגידו שהקרם מכיל חומר X וזה לא נכון (או ההיפך) אז זה כבר שקר שקל לבחון אותו ולאכוף אמת בפרסום.

הנקודה הבסיסית היא שכל שפת הפרסום היא שקר אם בוחנים אותה בצורה לוגית, אבל מכיוון שזה בהקשר של פרסומת, אנו יודעים שמדובר בסוג מסוים של תקשורת ששם אין משמעות לאמת/שקר של הטענות הכלליות .

טושיבה זה באמת "הכי חד" ?

geblig · שליחה #10 21/08/2010 0:27

לי הכי מפריע כל הסלבס שמשקרים למען הפרסומת...
כן זו אבקת הכביסה הטובה ביותר... וואו איזה שטויות... אבל התרגלתי.

amiti · שליחה #11 21/08/2010 0:33

ה"כנראה" הוא תרגום של probably. באירופה , אם זכרוני לא מטעני , אסור לחברה לטעון בפרסום שהיא הכי טובה אז רק "סביר שהיא הכי טובה" .

היתה הפרסומת של הדנונה אקטיביה שאמור לחזק את המערכת החיסונית. הפרסומת עדיין מוצגת? אני יודע שהוגשה תביעה ייצוגית בנושא.

ארז_וחני · שליחה #12 21/08/2010 0:54

moco כתב:תראה, מסכים שצריך לאסור על פרטים שקריים שיכולים לפגוע באופן ברור במישהו, אבל חוץ מזה הרי מעצם מהותן פרסומות לא דוברות אמת.
כל סיסמת פרסומת כמעט היא אוסף סופרלטיבים - הכי חד, הכי טעים , הכי משתלם, .... .
וכמובן: טוב לבריאות, טוב ליופי וכו. וכו.

כל אחד מהדברים הללו אינם אמת.
...

זו בדיוק הטענה - החוק מאפשר פרסום של שקרים. ככה זה בחברה שהשקר הוא כלי לגיטימי.

ארז

moco · שליחה #13 21/08/2010 1:10

ארז_וחני כתב:
moco כתב:תראה, מסכים שצריך לאסור על פרטים שקריים שיכולים לפגוע באופן ברור במישהו, אבל חוץ מזה הרי מעצם מהותן פרסומות לא דוברות אמת.
כל סיסמת פרסומת כמעט היא אוסף סופרלטיבים - הכי חד, הכי טעים , הכי משתלם, .... .
וכמובן: טוב לבריאות, טוב ליופי וכו. וכו.

כל אחד מהדברים הללו אינם אמת.
...
זו בדיוק הטענה - החוק מאפשר פרסום של שקרים. ככה זה בחברה שהשקר הוא כלי לגיטימי.

ארז
...

איך שאתה מנסח את זה, זה נשמע כדבר נורא - שקרים בחסות החוק.
בסה"כ מדוסר בשפה אחרת, שבה לא מתייחסים למשמעות המילונית המדויקת של המילים.
זה לא ייחודי לפרסומות.
יש הרבה תחומי שימוש בשפה שבה אין התייחסות למילים באופן מדוייק . כל מה שקרוי נימוס, למשל.
שקר הוא רע רק כשהוא זדוני ומטעה, לא מעצם זה שהוא לא אמת לוגית.

מי שכן נפגע מפרסומות זה ילדים, אשר לא פיתחו עדיין את הקישורים להבחין בחן הדברים.

ארז_וחני · שליחה #14 21/08/2010 1:30

משה,
לא מדובר רק בפרסום לגיטימי בעיניי החוק.
מדובר בחברה שמקבלת שקרים כהתבטאות לגיטימית.

"שקר הוא רע רק כשהוא זדוני ומטעה" - נו, והפרסומות לא מטעות?

הרי אם הפרסומות לא היו מטעות (ושקריות), השרשור הזה לא היה נפתח....

אתה יוצא מתוך הנחה שכל אדם בוגר מסוגל להבין מה אמיתי בפרסום ומה סתם גיבוב של מילים חסרות שחר.
יש קשישים או אנשים מבוגרים שמתקשים לעקוב אחרי ההתפתחויות הטכנולוגיות. אז זה לגיטימי למרוח אותם בסיפורי סבתא בתחומים שהם לא מתמצאים בהם?

יש כמה מטרות לגיטימיות בפרסום :
- להביא מוצר לתודעה של צרכנים פוטנציאלים.
- ליידע לקוחות על מבצעים, שיפורים במוצר או בשירות וכו'
- לחזק מוניטין של מוצר

ואני מניח שיש עוד כמה אבל לספר סיפורי סבתא ולהבטיח הרים וגבעות -- זה,לטעמי, לא ראוי וחבל שהחברה שלנו נתנה הכשר לפרסום כזה.
אחת הפרסומות המעצבנות היא של מפעל הפיס או של הלוטו שממש מוכר כמה קל לזכות. כמובן שאת ההסתברות לזכיה לא טורחים לציין...וכמה אנשים אומללים שאין להם מושג בסטטיסטיקה והסתברות קונים כל שבוע את הדרעק הזה מכסף שאין להם?
זה בסדר כי זה הימורים בחסות המדינה...גועל נפש.
ארז

Shtirlitz · שליחה #15 21/08/2010 1:45

קצת סטייה מהשרשור, אבל:
אולי אני היחיד - אבל מי בגלל צופה בפרסומות? זה לא שלב שהמוח אמור להתנתק מהמסך בתוספת MUTE ?

moco · שליחה #16 21/08/2010 1:47

אז ניסחת את זה נכון, החברה (כל חברה, לא מכיר אחרת) מקבלת שקרים מסוימים כלגיטימיים.
מקבלים את זה בהמון מתחומי החיים, לא רק בפרסומות.
היכולת לשקר זה חלק מהאנושיות.

אז אתה יכול לחלום על איזשהי חברה שבה אין שקרים , אבל זו לא תהיה חברה אנושית, אלא חברת חייזרים על כוכב אחר.

שלא תבין לא נכון. אני בהחלט בעד פיקוח על הנאמר בפרסומות. אני בוודאי מסכים איתך שהפרסומות לעידוד הימורים זה דבר שלילי וציני. כמו כן, צריך ממש לאסור על פרסום לילדים.

לדמיין איך היה יכול להיות אחרת אם היינו בנויים אחרת, זו התפלספות לא פורה. הוא לא תוביל לשום מקום.

אגב, למה להתייחס רק לחוסר האמת בשפת הפרסומות. גם עצם הקיום של רוב הפרסומות הוא למעשה שלילי ברמה המוסרית הטהורה, גם כשהכל אמת גמורה מבחינה לוגית.
קח שלט רחוב ענקי של בקבוק קוקה קולה קר (מכוסה בטיפות מים). בלי אף מילה (כך שאין שקר), השלט הזה גורם לאנשים רבים, בעיקר ביום חם, ללכת ולקנות את המוצר הזה במקום לשתות מים. הפרסומות מניעות את ההחלטות שלנו. זה אפילו יותר חמור משקרים מסוג "הכי טעים".

sagyle · שליחה #17 21/08/2010 8:35

Shtirlitz כתב:קצת סטייה מהשרשור, אבל:
אולי אני היחיד - אבל מי בגלל צופה בפרסומות? זה לא שלב שהמוח אמור להתנתק מהמסך בתוספת MUTE ?
...

זה שאנחנו יודעים להתעלם מרעשי הרקע ולצפות בעיקר לא אומר שכולם עושים את זה!
כשאנשים שאין להם פילטר יעיל (יכול להיות מבוגרים או אפילו סתם חסרי השכלה כללית) רואים פרסומת שמבטיחה להם דברים חסרי בסיס, הם יכולים להאמין בכך. יש הבדל בין תחום אפור לבין שקר בוטה.
מי שנותן לילדים שלו נוטלה כל בוקר במקום ארוחה בריאה יותר שולח לבית ספר ילדים היפראקטיביים עם רמת סוכר גבוהה וסיכון גבוה יותר לפתח השמנה.

אז בעקבות מחקר קטן באינטרנט חוק הגנת הצרכן מתייחס גם לפרסומות עם הטעיה ברורה
http://www.sederdin.com/articles/consumer-defense/

חבל שהוא לא מיושם בפועל!

ארז_וחני · שליחה #18 21/08/2010 9:57

moco כתב: אז ניסחת את זה נכון, החברה (כל חברה, לא מכיר אחרת) מקבלת שקרים מסוימים כלגיטימיים.
מקבלים את זה בהמון מתחומי החיים, לא רק בפרסומות.
...

נכון. והיכן עובר הגבול?
אני בטוח שבעבודה שלך אם יתפסו עובד משקר אז בפעם הראשונה יזהירו אותו ובפעם השניה יעיפו אותו. אז איך זה שמקצוע "פרסום" הפך להיות "לשקר ברישיון"?

moco כתב:
היכולת לשקר זה חלק מהאנושיות.
...

גם היכולת לרצוח ללא סיבה היא תכונה או יכולת אנושית....זה לא הופך את זה למשהו לגיטימי.

moco כתב:
שלא תבין לא נכון. אני בהחלט בעד פיקוח על הנאמר בפרסומות. אני בוודאי מסכים איתך שהפרסומות לעידוד הימורים זה דבר שלילי וציני. כמו כן, צריך ממש לאסור על פרסום לילדים.

לדמיין איך היה יכול להיות אחרת אם היינו בנויים אחרת, זו התפלספות לא פורה. הוא לא תוביל לשום מקום.
...

נו, אז מדוע אין פיקוח על הפרסומות? תביעת ענק אחת או שתיים יעזרו להבין את המסר...

moco כתב:
אגב, למה להתייחס רק לחוסר האמת בשפת הפרסומות. גם עצם הקיום של רוב הפרסומות הוא למעשה שלילי ברמה המוסרית הטהורה, גם כשהכל אמת גמורה מבחינה לוגית.
קח שלט רחוב ענקי של בקבוק קוקה קולה קר (מכוסה בטיפות מים). בלי אף מילה (כך שאין שקר), השלט הזה גורם לאנשים רבים, בעיקר ביום חם, ללכת ולקנות את המוצר הזה במקום לשתות מים. הפרסומות מניעות את ההחלטות שלנו. זה אפילו יותר חמור משקרים מסוג "הכי טעים".

...

לא מסכים. לפרסומות יש תפקיד לגיטימי (כמו שציינתי קודם) אבל עושים בזה שימוש לרעה, הכל על מנת למכור....
בדוגמא שנתת, אין שום פסול בפרסום של בקבוק קוקה קולה. זה פרסום שמביא למודעות של אנשים שיש מוצר כזה והוא קר. כל אחד יחליט אם הוא אוהב את הטעם של קוקה קולה ואם זה מתאים לו.
זה פרסום לגיטימי שלא מבטיח שום דבר ולא מספר דברים שקריים על המוצר.
זו כל הבקשה מהמפרסמים.

ארז

eran82 · שליחה #19 21/08/2010 12:03

שלום לכולם,

אני עו"ד שמתמחה בתביעות צרכניות וייצוגיות ולכן יש לי קצת ניסיון בקשר
לדיון בפורום פה. אני יודע שחברות מסחריות הולכות על חבל דק מאוד
בכל מה שקשור לאמת בפרסום. חורה לי במיוחד הפרסומת למקדונלדס.
לצורך ההמחשה: בטלוויזיה רואים המבורגר גדול מאוד ומפרסמים בכל
חור שבהמבורגר ששוקל בסביבות ה 300-400 גר' (עם כל התוספות שעליו)
מכיל רק 495 קל' ואם מחלקים את זה ליחידות של 100 גר' זה שווה
ל 3 פריכיות אורז עם גבינה לבנה. אז קודם כל ההמבורגר שמקבלים בפועל
הוא הרבה יותר קטן ממה שמראים בפרסומות (קטן עד כדי הכעסה)
ושנית כדי להגיע לכמות של פריכיות אורז כמשקל ההמבורגר עצמו צריך
לאכול משהו כמו 5 אריזות שלמות של פריכיות עם גבינה לבנה. אז איפה
כאן ההטעייה? גבולית ביותר ובחסות מדינת ישראל שקובעת בחוק
שיש להציג סימנים תזונתיים לפי יחידות של 100 גר' (אם כי הצדיקים
יכולים בהחלט להציג גם סימנים תזונתיים לפי יחידה בנוסף).

לעניין דומה אבל שונה - לפי החוק אסור לפרסם מסרים בריאותיים על גבי מוצרי מזון.
למה הכוונה? החוק אוסר לכתוב על מוצר מזון ביטוי כגון "מרפא כאבי בטן" אז מה עושים
כולם? כותבים "מסייע בהפחתת הרגישות באיזור הבטן" או משהו בסגנון. זה החבל הדק.

דבר מרגיז נוסף הוא "עשוי מחומרים טבעיים בלבד" ושלל ביטויים בסגנון הזה. על פי
החוק (או יותר נכון התקן) "טבעי" נחשב גם חומר שהופק ממזון טבעי באמצעות תהליכים
כימיים/ביולוגיים/אחרים. כלומר, החוק מאפשר לחברה לקחת פרי או ירק או כל מוצר טבעי
אחר, להרוס לו את הצורה בהליכים תעשייתיים שונים ועדיין לפרסם שמדובר במוצר טבעי
למהדרין.

נכון שמי שעושה את הפרסום פועל בצורה מעצבנת ומטעה, אך הוא עושה זאת בחסות
המחוקק הישראלי, וכולם ממשיכים למתוח את החבל שמסרב בינתיים להיקרע. אותי
זה מעצבן הן בתור אדם וצרכן והן בתור עו"ד שמנסה להילחם בתופעות האלה בבתי המשפט.

שיהיה לכולם יום טוב,
ערן גורן

שליחה #20 21/08/2010 12:04

זה מה שקורה ב UK למשל:

http://www.hometheater.co.il/vt120507.F ... %AA-%D7%91

אמת בפרסומות - עניין מרגיז!

אולי אוכל לשפוך קצת אור על הסוגיות פה