אמת בפרסומות - עניין מרגיז!

HazooM · שליחה #21 21/08/2010 12:17

הדיון הזה מזכיר לי שני דברים מעצבנים בנושא:

* גלידה חדשה של נסטלה שרשום על האריזה (ובכל פרסום) שהיא גלידת שמנת כאשר בפועל אין בה בכלל שמנת!
זה האם אמא של השקרים ובתור חובב גלידה אני חוטף עצבים מדברים כאלו!

* התחקירים שעושים בעיתונים ובטלוויזיה כמו לדוגמא רמת הניקיון בבריכות ציבוריות ששודר לאחרונה או בדיקת
הטריות שעושים כל שנה לסושיות בארץ. בשני המקרים האלו אותם הגורמים "המואשמים" מוסרים תגובה משלהם
(שמנוסחת מאד יפה על ידי עורך דין) בה הם יכולים לקשקש מה שבא להם! מה איכפת להם מה היו תוצאות הבדיקות
אם הם עושים "בדיקות" משלהם כל הזמן? מה הם מסכנים פה? את בריאות הציבור? אההה למי איכפת.

eran82 · שליחה #22 21/08/2010 12:34

לאיזו גלידה של נסטלה אתה מתכוון?
ואיך הם יכולים לפרסם שזו "גלידה שמנת" אם אין בה שמנת?
לפי וויקיפדיה, ההגדרה של שמנת היא
"מוצר חלב המשמש לבישול או להקצפה. השמנת מיוצרת על ידי הפרדה מתוך חלב של השכבה העשירה ביותר בשומן, שבאופן טבעי צפה למעלה זמן קצר לאחר החליבה."
לא שזה המינוח הכי מקצועי, אבל אולי ההגדרה של נסטלה
ל"שמנת" עומד בהגדרה הטכנית-בסיסית של "שמנת" ולכן
זו לא הטעיה?

ערן גורן

sagyle · שליחה #23 21/08/2010 13:21

לגבי בזק אף אחד לא התייחס. הם מציינים שמעל למיליון בתי אב מרושתים בNGN
ע"פ מפת פריסה אולי רבע מתושבי המדינה יכולים לקבל NGN, מיליון בתי אב זה 2 מבוגרים+2.4 ממוצע ילדים למשפחה. כלומר 4.4 מיליון תושבים יכולים לשים NGN. אני החלטתי שאני פונה למשרד התקשורת לגבי העניין, נמאס מהשקרים האלו.

ארז_וחני · שליחה #24 21/08/2010 13:30

eran82 כתב:
לעניין דומה אבל שונה - לפי החוק אסור לפרסם מסרים בריאותיים על גבי מוצרי מזון.
למה הכוונה? החוק אוסר לכתוב על מוצר מזון ביטוי כגון "מרפא כאבי בטן" אז מה עושים
כולם? כותבים "מסייע בהפחתת הרגישות באיזור הבטן" או משהו בסגנון. זה החבל הדק.
...

ואין שום הוראות בחוק לגבי "מסייע"?
הרי אפשר גם לכתוב "מסייע לכח הגברא" או "מסייע בהפחתת כולסטרול"...
מדוע המחוקק לא מטיל על המפרסם לקחת אחריות על תוכן הפרסום?
אתה טוען שזה רק "מסייע" - תתכבד להוכיח ולהראות מחקר שתומך בזה.

eran82 כתב:
דבר מרגיז נוסף הוא "עשוי מחומרים טבעיים בלבד" ושלל ביטויים בסגנון הזה. על פי
החוק (או יותר נכון התקן) "טבעי" נחשב גם חומר שהופק ממזון טבעי באמצעות תהליכים
כימיים/ביולוגיים/אחרים. כלומר, החוק מאפשר לחברה לקחת פרי או ירק או כל מוצר טבעי
אחר, להרוס לו את הצורה בהליכים תעשייתיים שונים ועדיין לפרסם שמדובר במוצר טבעי
למהדרין.
...

פשוט צריך לשנות את החוק כך שמי שלוקח חומר טבעי ומשתמש בתהליכים תעשייתים שמשנים את תכונותיו של החומר הטבעי, לא רשאי להתהדר בתואר "עשוי מחומרים טבעיים בלבד".

מאחל לך המון הצלחה והלוואי שתצליח להזיז את המחוקק לטובת הציבור.
אני סקפטי כי מזמן כבר הוכח הקשר בין הון לשלטון בארץ...

ארז

moco · שליחה #25 21/08/2010 13:34

ארז_וחני כתב: נכון. והיכן עובר הגבול?
אני בטוח שבעבודה שלך אם יתפסו עובד משקר אז בפעם הראשונה יזהירו אותו ובפעם השניה יעיפו אותו. אז איך זה שמקצוע "פרסום" הפך להיות "לשקר ברישיון"?
...

זה תלוי על איזה שקרים אתה מדבר.
אם הוא יגיד שהוא ביצע משימה כאשר למעשה לא עשה כלום, אז אתה צודק.
אם הוא יגיד שהפרויקט שהוא ביצע הוא מדהים/מעולה/מיוחד במינו, בעוד שכולם יודעים שמדובר בסתם עוד פרויקט כמו כל האחרים, אז לא יעשו לו כלום. פשוט ידעו איך להתיחס לתיאורים שלו על הפרויקטים שלו.

ארז_וחני כתב:
moco כתב:
היכולת לשקר זה חלק מהאנושיות.
...
גם היכולת לרצוח ללא סיבה היא תכונה או יכולת אנושית....זה לא הופך את זה למשהו לגיטימי.

...

וגם היכולת לאהוב, מה פתאום הבאתי לי פה רצח ?

ביצעת מעין תרגיל דמגוגי ששם שקר ורצח באותה קטגוריה, למרות שאין שני דברים יותר רחוקים.
רצח זה דבר נדיר, אשר כמעט בכל חברה יש עליו איסור מוחלט.
שקר זה דבר יום יומי ועוד לא פגשתי אדם שלא משקר אף פעם, אלא אם כן מדובר במקרה פסיכיאטרי נדיר. לחלק מהשקרים אנו קוראים "שקרים לבנים", לחלק אחר אנו קוראים "נימוס", לחלק אנו קוראים "פרסומת".

ארז_וחני כתב:
moco כתב:
אגב, למה להתייחס רק לחוסר האמת בשפת הפרסומות. גם עצם הקיום של רוב הפרסומות הוא למעשה שלילי ברמה המוסרית הטהורה, גם כשהכל אמת גמורה מבחינה לוגית.
קח שלט רחוב ענקי של בקבוק קוקה קולה קר (מכוסה בטיפות מים). בלי אף מילה (כך שאין שקר), השלט הזה גורם לאנשים רבים, בעיקר ביום חם, ללכת ולקנות את המוצר הזה במקום לשתות מים. הפרסומות מניעות את ההחלטות שלנו. זה אפילו יותר חמור משקרים מסוג "הכי טעים".

...
לא מסכים. לפרסומות יש תפקיד לגיטימי (כמו שציינתי קודם) אבל עושים בזה שימוש לרעה, הכל על מנת למכור....
בדוגמא שנתת, אין שום פסול בפרסום של בקבוק קוקה קולה. זה פרסום שמביא למודעות של אנשים שיש מוצר כזה והוא קר. כל אחד יחליט אם הוא אוהב את הטעם של קוקה קולה ואם זה מתאים לו.
זה פרסום לגיטימי שלא מבטיח שום דבר ולא מספר דברים שקריים על המוצר.
זו כל הבקשה מהמפרסמים.

ארז
...

אני חושב שאתה מפספס פה בענק את המהות של רוב הפרסומות.

השלט של קוקה קולה כפי שתיארתי, לא מספק שום מידע שלא היה קיים לך קודם. הוא פועל על היצרים שלך ומנסה לשנות את התנהגותך.
בכלל, מבחינת "הפצת מידע" אז 99% מהפרסומות שמציפות את המרחב שלנו לא מספקות שום מידע חדש.

כולנו כבר מכירים את קוקה קולה, המידע כבר קיים. אני מניח שברור לך שיש להם תקציב פרסום ענק ובלי הפרסום האדיר שלהם, ההכנסות שלהם יצנחו - שוב, למרות שכולם כבר מכירים את המשקה.
כנ"ל לגבי כל מותג ידוע.

עוד נושא קשור זה הגודל הפיזי של הפרסומת. אם היה מדובר ב"מסירת מידע" אז בשביל מה לשלם יותר על שטח פרסום (או זמן פרסום) גדול יותר?

מסירת מידע טהורה יש בלוחות מסווגים ודברים דומים.
כל שאר הפרסום כלל לא מתרכז במסירת מידע. המידע הוא החלק השולי בכל העיניין.

אגב, מבחינת חומרה, כלל לא ברור שפרסומת עם שקרים מזיקה יותר מפרסומת נוסח קוקה קולה. הרי לשנייה יש השפעה הרבה יותר גדולה על הרגלי הצרכנות של האנשים.

eran82 · שליחה #26 21/08/2010 14:34

וכאן בדיוק נכנסים השופטים שצריכים לתת פרשנות ולצערי הרב
הם מקילים לרוב עם הגופים הגדולים.
איפה כן אפשר להצליח? מישהו כאן בפורום הביא את הדוגמא
של התביעה הייצוגית שהגישו נגד אקטיביה. אני לא יודע מה נגמר
עם התביעה הזאת ואיפה היא עומדת אבל זו דוגמא שיש מאחוריה
בסיס טוב. אז נכון שאולי החוק עמום ומאפשר לפרסם מוצר תחת
תיאור "מסייע לפעילות העיכול" ולא "פותר את בעיית העיכול" (כי
זה אסור לכתוב) אבל אני זוכר שהתובע הייצוגי הוכיח באמצעות
חוות דעת של מומחים שכדי שהחיידקים שיש באקטיביה באמת
יסייעו לפעילות העיכול, צריך לאכול כמה עשרות (או מאות) גביעים
של אקטיביה ביום. כי כל כמות קטנה יותר היא לא אפקטיבית.
כאן זו האפשרות להכניס לחברות איפה שכואב להן - וזה בכיס
וזה במיליונים. כאשר חברה מפרסמת שיש במוצר שלה איזה חומר
מסוג כלשהוא שאמור לסייע או לתרום לגוף האנושי, ואם אפשר
להראות שהכמות המצויינת במוצר של אותו החומר היא פשוט
זניחה לעומת מה שהגוף צריך (כמו במקרה אקטיביה) כאן לדעתי
ביהמ"ש יוכל להתערב ולתת פרשנות שתלך סוף כל סוף לטובת
הצרכן.

ערן

http://www.facebook.com/home.php?#!/pag ... 4752242974

Nissim · שליחה #27 21/08/2010 15:19

moco,
תמוה בעיני שאתה תומך בשקרים בפרסום למרות שהעקרון הראשון שלומדים בדיני פרסום הוא שיש להקפיד על אמת בפרסום.
נכון שרוב המפרסמים הולכים על הגבול הדק בעניין אבל לצערי, גם מי שחוצה אותו לא נענש כי הרגולטור בארץ ישן שנת ישרים כבר זמן רב.

moco · שליחה #28 21/08/2010 15:37

Nissim כתב:moco,
תמוה בעיני שאתה תומך בשקרים בפרסום למרות שהעקרון הראשון שלומדים בדיני פרסום הוא שיש להקפיד על אמת בפרסום.
נכון שרוב המפרסמים הולכים על הגבול הדק בעניין אבל לצערי, גם מי שחוצה אותו לא נענש כי הרגולטור בארץ ישן שנת ישרים כבר זמן רב.
...

תמוה בעיני שזה מה שאתה מבין מדברי

כתבתי מפורשות את ההיפך הגמור, בכל מה שנוגע לשקרים ישירים (למשל תכולה של חומרים וכו.)

ה"הגנה" כביכול, היא רק על השפה הפרסומית (הכי טוב, הכי משתלם, וכו.) .
זו לא הגנה מתוך זה שאני חושב שזה טוב, אלא מתוך הכרה במציאות האנושית.
אני גם חושב שרעידות אדמה זה דבר שלילי, אבל אני מכיר בקיומן. כמו שסביר לנסות להגן על אנשים מרעידות אדמה אך לא סביר לנסות למנוע אותן כך יש להתייחס לעיניין הזה. הטבע האנושי לא ממש נתון להחלטותינו - למרות הפרסומת הזו על חומר שיודע לחדש DNA

HazooM · שליחה #29 21/08/2010 15:47

eran82 כתב:לאיזו גלידה של נסטלה אתה מתכוון?
ואיך הם יכולים לפרסם שזו "גלידה שמנת" אם אין בה שמנת?
לפי וויקיפדיה, ההגדרה של שמנת היא
"מוצר חלב המשמש לבישול או להקצפה. השמנת מיוצרת על ידי הפרדה מתוך חלב של השכבה העשירה ביותר בשומן, שבאופן טבעי צפה למעלה זמן קצר לאחר החליבה."
לא שזה המינוח הכי מקצועי, אבל אולי ההגדרה של נסטלה
ל"שמנת" עומד בהגדרה הטכנית-בסיסית של "שמנת" ולכן
זו לא הטעיה?

ערן גורן
...

אם רשום על האריזה "גלידת שמנת" וברכיבים אין שמנת זה שקר, נקודה. גם בביקורת
על הגלידה שקראתי באיזה עיתון העירו על העניין הזה. בגלידת שמנת אמיתית כמו האגן
דאז או בן וג'רי אין את הבעיה הזו.

eran82 · שליחה #30 21/08/2010 16:21

לפי תקן 237 אני מצטט:
"לייצור המינים השונים של שמנת לקצפת מותר להשתמש גם באבקת חלב כחוש ובחלבוני חלב."
אני לא מצליח להיכנס לתקן שמדבר על גלידות (כי מכון התקנים דורשים כסף
בשביל לראות את התקן, שזו לדעתי שערוריה בפני עצמה) אבל אני מתאר לעצמי
שאי שם מסתתרת אימרה דומה גם לגבי שמנת בשימוש בגלידה.
כלומר, לפי התקן הישראלי, כאשר נסטלה מפרסמת על הגלידות שלה שאלה גלידות
שמנת ובפועל לא מדובר בשמנת אמיתית אלא בתחליף שמנת שלפי התקן הישראלי
נחשב מבחינה חוקית כשמנת לכל דבר (!) אז מדובר כאן בתרגיל מסריח אבל כשר.
וזו בדיוק הנקודה שלי. אין כמעט תאגיד מסחרי אחד שלא הולך על החבל הדק הזה
ולא מנצל את החוק לצרכיו. אז שוב נשאלת השאלה מי פה אשם - התאגיד שמנסה
למכור את המוצרים שלו בכל טריק ושטיק אפשרי (אך חוקי) או המחוקק שמאפשר לזה
לקרות. אולי קצפנו יוצא על הגורם הלא נכון?
דרך אגב, אם מישהו פה קורא לשנות את החוק/תקן אז שישכח מזה. כל ניסיון נאצל שכזה
נופל תמיד במסדרונות הבירוקרטיה ובנבכי הלובי הישראלי.

ערן

http://www.facebook.com/home.php?#!/pag ... 4752242974

ארז_וחני · שליחה #31 21/08/2010 16:46

moco כתב:
זה תלוי על איזה שקרים אתה מדבר.
אם הוא יגיד שהוא ביצע משימה כאשר למעשה לא עשה כלום, אז אתה צודק.
אם הוא יגיד שהפרויקט שהוא ביצע הוא מדהים/מעולה/מיוחד במינו, בעוד שכולם יודעים שמדובר בסתם עוד פרויקט כמו כל האחרים, אז לא יעשו לו כלום. פשוט ידעו איך להתיחס לתיאורים שלו על הפרויקטים שלו.
...

אני לא מדבר על סופרלטיבים מוגזמים. נדמה לי שזה לא הדיון.

moco כתב:
היכולת לשקר זה חלק מהאנושיות.
...

ארז_וחני כתב: גם היכולת לרצוח ללא סיבה היא תכונה או יכולת אנושית....זה לא הופך את זה למשהו לגיטימי.
...

moco כתב:

וגם היכולת לאהוב,
...

לא נכון. זו תכונה שמשותפת גם לבעלי חיים.

moco כתב:
מה פתאום הבאתי לי פה רצח ?
ביצעת מעין תרגיל דמגוגי ששם שקר ורצח באותה קטגוריה.

...

לא דמגוגיה ולא בטיח.
השתמשת בתירוץ של "תכונה אנושית" אז נתתי לך עוד תכונה אנושית....לא טענתי שהן תכונות דומות או שהן באותה קטגוריה.
זה בכלל לא הדיון.
הדיון הוא האם צריכים לקבל בשלווה ובשוויון נפש פרסומים שקריים.

moco כתב:
אני חושב שאתה מפספס פה בענק את המהות של רוב הפרסומות.

השלט של קוקה קולה כפי שתיארתי, לא מספק שום מידע שלא היה קיים לך קודם. הוא פועל על היצרים שלך ומנסה לשנות את התנהגותך.
בכלל, מבחינת "הפצת מידע" אז 99% מהפרסומות שמציפות את המרחב שלנו לא מספקות שום מידע חדש.

כולנו כבר מכירים את קוקה קולה, המידע כבר קיים. אני מניח שברור לך שיש להם תקציב פרסום ענק ובלי הפרסום האדיר שלהם, ההכנסות שלהם יצנחו - שוב, למרות שכולם כבר מכירים את המשקה.
כנ"ל לגבי כל מותג ידוע.

עוד נושא קשור זה הגודל הפיזי של הפרסומת. אם היה מדובר ב"מסירת מידע" אז בשביל מה לשלם יותר על שטח פרסום (או זמן פרסום) גדול יותר?

מסירת מידע טהורה יש בלוחות מסווגים ודברים דומים.
כל שאר הפרסום כלל לא מתרכז במסירת מידע. המידע הוא החלק השולי בכל העיניין.

אגב, מבחינת חומרה, כלל לא ברור שפרסומת עם שקרים מזיקה יותר מפרסומת נוסח קוקה קולה. הרי לשנייה יש השפעה הרבה יותר גדולה על הרגלי הצרכנות של האנשים.
...

אני לא רואה שום בעיה בדוגמא שהבאת על קוקה קולה.
אם הפרסומת הזאת מעוררת צורך אצל מישהו והוא יודע מה הוא קונה - לי אין בעיה עם זה.
מבחינתי, זה בדיוק הגבול - אם פרסומת , שלא מוסרת לי מידע שקרי ומבטיחה לי דברים לא נכונים, מצליחה לשנות את ההתנהגות שלי כצרכן, אין לי שום טענות אליה ואני לא רואה סיבה לטעון שהיא לא לגיטימית.

אתה רואה, אני פחות נוקשה ממה שנראה בהתחלה....

ארז

אמת בפרסומות - עניין מרגיז!

איך אתה יודע שאין שם שמנת?

Re: אולי אוכל לשפוך קצת אור על הסוגיות פה

הבעיה היא כשהחוק לא ברור בעצמו

Re: איך אתה יודע שאין שם שמנת?

שוב, מדובר פה בחבל דק