כתבה מאוד מעניינת וחשובה על האקוסטיקה באולמות הקונצרטים בארץ

Booboo · שליחה 03/01/2009 18:11

SONYES,
כל מה שיש לי להגיד זה...WOW

SONYES · שליחה 03/01/2009 22:55

שלום לכם

בתחילה אני רוצה להודות לחברים בפורום על הפרגיון תודה

למעלה ראיתי התיחסות לאולם הפילהרמוני בברלין הוא נחנך בערך 1966 אולם גם בהתחלה היתה לו בעיה חמורה של הדהוד של הכלים

אולם היום אנו רואים שירדות ממנו מנורות ההיל ובמיספר גדול ההם הם ששברו את ההד

במה מדובר טוב כך

הצליל המופק מהכלי לדוגמא טון של סול הוא בתדר 440 הרץ הוא גם הכוון של הכלים בתיזמורת לפני הנגינה וזה הרעש המופיע לפני הקונצרט ואז יודעים הנגנים מכונים את הכלים

הצליל הראשוני משוגר לחלל האולם נתקל בתיקרה בקירות נישבר והרפלקט שלו חוזר לבמה ואז לאוזניים שלנו וגם בדך אנו שומעים מעט

עד כאן הסבר מופשט ואנני רוצה להכנס לסכמות וברציה רפלקט חוזר וכו וכו
אתן דוגמא לכן
יש ברשותי הרבה הקלטות שנערכו באולם הפילהרמוני לאורך השנים בערך 1974 ואיך

מדהים אותי כי העובדה שהתכונות של האולם לא השתנו מאז
אך יש לי אין ספור הקלטות אנלוגיות דיגיטליות וכן העברות לסופר אדיו סי די
שניתן ללמוד רבות על אופי ההקלטות

נתחיל בEMI
התחילו להקליט עם קארייאן סמפוניות של שוברט מ-1974 ואיך ועד ימנו אנו עם סימון ראטל
ומנהל של הפילהרמונית ברלין היום
הקלטות קראיין יש בהם מיסוך רב צליל אטום חסר חיים ובוימי לא מעט
סיבליוס אין סגה הוקלט ב-1975/74 ממש טוב עם בודי עומק טרומבונים עם נוחכות מיתרים עמוקים כלי נשיפה ברורים באס מקסים יצירה אהובה שלי מיצרות המלחין ועוד הרבה סיבליום עם קראיין יש לי ממש תענוג,
סויטה קריליה הוקלט 10/1980 נישמע רזה אטום מרוחק בלי דרייב בצליל אנמי וזו הקלטה דיגטלית יחד עם הסימפוניה מס-1 שהוקלט סמוך אך הסימפוניה טובה יותר בהקלטה.

אוטו אולם ב-DGG עם המהנדס גונתר הרמנסס נותן לנו לאורך השנים צליל הומוגני בומי במקצת אך משתפר לקראת התחלת שנות השמונים עם ההקלטות הדיגטליות הראשונות שקראיין עשה לצורך המדיום החדש אז

סימפוניית האלפיים שטראוס שוסטקטביך סימפוניה מס-10 הקלטה 1981 חדוש למה שעה 1966 בכנסיה סמוך לברלין אוטו מהנדס שרת את קראיין עד מותו 1989/6/16
פר גינט הקלטה שלישית שלו עם ברלין וראשוניה עם וינה וזה סיפור אחר.

מיסה הגדולה של מוצרט K-427 ממש מוקלטת טוב בגירסה הואניל שלי ממש טוב הסידי שהופיע אז 1984 צליל לא ממש משכנע אך ההוצאה אחרונה קראיין גולד עם רימסטריג חדש
נלקח המסטר אורגינאלי
שהוקלט על סרט סוני וי מאטיק כן כן זה שמיועד להקלטת חומר וידאו הקידוד נעשה עי סוני 16 ביט 44.1KH PCM

24/96 ביט ותוצאה מעולה

סוני הקליטה עם גמס לויין את הנוקטורנים של דיבסי 1992 תוצאה שונה לגמרי ממה ששמעתי עד כו
וכמובן מוצרט עם אבדו שטראוס או זובין מהטה מנצח על ליסט פואמות סימפניות ממש תוצאה שונה לחלוטין ממה שדויטדשה גרמופון השגו שם
אולם ההפתעה

אקה פקה סאלונן בהקלטת הבכורה של רמאו ויוליה של עם הפילהרמונית ב פרוקופייב

CBS אז מגישה לנו סאונד מדהים ביותר עם צליל פתוח מאד תלת מימדי עמוק
ממש תענוג 1986

פיליפס מקליטה אין ספור הקלטות של מחזור הסימפוניות של מאהלר עם ברנרד הטיינג

צלי ל של פילפסיש לו חותם קבוע טבעי במיתרים באס עמוק אך מרוחק כלי נשיפה ברורים ביותר עם ספוט ליטים על כל הכלים וגם המקלהלה ניצת באולם מאחורי התיזמורת

צליל טוב אל לפעמים לא מושך אותך פנימה כמו דקה

מאד חשוב מרחק של המיקרופונים מהכלים זוית הפיזור שלהם אומני או חצי אומני
עם שייפס או נויימן או אקגי
כל מיקרופון יש לו חותרם אחר לצליל
תלוי אם יש מקרופונים גבוי באולם או לא

פרמטר חשוב נוסף אם זוהי הקלטה חיה אפקט הקהל הוא משמעותי כי הוא בולע את ההחזרים מהתקרה או קירות או אולם רק

סי בי אס הקליטה הקלטות חיות והוסיפו מעט ויברציה והידהוד מעט לא מורגש עם אוזנים רגליות
אך אני שומע הכול

טוב התעיפתי אלך לישון או להאזין למוסיקה בימים קשים אלו חילנו בלחימה אוני בנישמתי איתם

בסקירה הבאה אדבר על המוזיק פריין בוינה אולם בוסטון אולם האדיטוריום של חיפה
היכל התרבות
ואברי פישר הול בניו יורק או אולם דיויס בלוס אנגלס לא מעת הקלטות של דקה הוקלטו שם עם זובין מהטה ואחרים וקארלו מריה גוליני

נושא מרתק אותי לא מעט אדבר על הקלטות מוסיקה עתיקה עם הוגווד גארדינר וכו

ןכן את אומנות ההקלטה

רבותי היום האזנתי לתקליט 1964 של קטע מתוך הרי יאנוש של זולטאן קודאי
עם יוגין אורמנדי עם פילדלפיה הקלטה 1964 סי בי אס

אמנות הקלטה מרטיט אותי כל פעם מחד ש

פטיפון סוניTTS-3000A ראש MC אדיו טכניקה
פרה C-05 מגבר M-05 של LUXMAN האגדית
רמקולים של ימהה NS-1000M

אחרי חוייה כזו רק חסר לי קצת דמיון ואני רואה את המוסיקה

יש מה ללמוד חברים יש

ברכה

boazj · שליחה 04/01/2009 9:45

מאמר מענין, תודה על הקישור

יש איזשהו הסבר מהם התוספות של רמקולים "אלקטרו אקוסטים" ?

SONYES · שליחה 04/01/2009 10:50

שלום לכולם

עכשו ממש לא ארחיב

אך לא פעם מעבר להנאה שבמוסיקה זה ממש כיף להאזין למוסיקה שהוקלטה טוב

נכון שהמכשירים אינם ממש יכולים להביר הכל מאולם מסיבות כאלה ואחרות אולם

אם תקח את הפטיפון שלי שהוזכר למעלה דרך פרה הנל מעבר למגבר עם יצאת אוזניות
אוזניות סינהזר ממש טובות HD-600

ניתן ממש להבחין בדקיות של האולם אם הוקלט עם קהל בלי קהל עם מקרופונים כאלו או אחרים ממש ניתן להבחין

זה מה שמשפיע על תמונת הסטראו ועומק במה שאנו אוהבים לשמוע

וכל זה גם משתקף אם ממש יש מערכת עם סאוד לא צורם אבל שקוף וזה קלאס א

חברנו מעל יש לו מכשיר ראפראנס אם יקח שני הקלטות שונות של אותה חברה
וישמע כי יש הבדלים

זה קורה לי המון אותה חברה תארכים שונים אפולו ימים שונים משפעים על איכות הקלטה

ולא פעם יש הבדלים בהקלטה אפילו שבוצע באותו יום או שבוע בין הקטעים

שוב פעם צריך נסיון רב להבחין בכך
פעם אחרת ארחיב על הקלטות שבוצעו באולמות שונים עם ציון מספר דיסק או תקליט

ואת ממה שידוע לי זה היה מעניין

תפתעו לשמוע כי שידורים טובים של קול המוסיקה בשנים שעברו היה להם צליל מאד מציאותי חי ואמיתי למרות מגבלות שידור אף אם המוגבל עד 15000 קילו הרץ ארחיב פעם הבאה

טוב ארוץ לעבודה יום טוב

בברכה

SONYES · שליחה 04/01/2009 10:56

jonessy כתב:
מר אלמוני לעומת זאת היה מאוד רוצה לשמוע את הקונצרט כאילו הוא נמצא בעמדה של המנצח, ולכן נורא מפריע לו שרמקולים חבויים בקירות מהדהדים לו את הבאסים.
...
מר אלמוני יכול להמשיך לרצות עד מחר לשמוע את הקונצרט כאילו הוא בעמדת המנצח...

(ומי בכלל אמר שעמדת המנצח היא נקודת ההאזנה הטובה ביותר?)

האמת היא, שכמעט בשום מודל של אולם קונצרטים, קופסאת נעליים, מניפה או פרסה, לא שומעים כמו בעמדת המנצח, ותמיד יש מושבים טובים יותר ומושבים רעים יותר.

המודל המעניין ביותר, שאולי מעורר הכי הרבה סימני שאלה בקשר ל"נאמנות למקור" גם בהיבט הויזואלי וגם בהיבט האקוסטי, קרוי "כרם" (Vineyard Terrace) אך יש מעט אולמות כאלה בעולם. אולי הבולט ביותר הוא אולם הפילהרמונית של ברלין (אקוסטיקאי: לותר קרמר) והאולם החדש של דיסני (אקוסטיקאי: יסושיטה טויוטה).
המאזינים יושבים סביב התזמורת בקבוצות שורות בצורת טרסות, ואולי במודל זה יש אפשרות למושבים בודדים לשמוע דומה מאוד למנצח. במקביל למושבים אחרים יש הזדמנות לשמוע דומה מאוד לנגן כלי ההקשה, ולאחרים בצורה דומה מאוד לנגני כלי הנשיפה.

הוא עלול להגיד לעצמו חלילה שלשמוע עם רמקולים הוא יכול גם בבית בסלון ובגלל ההתערבות האלקטרונית באקוסטיקה הוא לא רואה את היתרון בלשמוע קונצרט ב-Live
...

אם זה מה שמר אלמוני יגיד לעצמו, אז אחד מהשניים: או שהוא מעולם לא שמע מוסיקה באולם קונצרטים, או שהוא מעולם לא שמע מוסיקה דרך רמקולים...

מה שהופך סביבה אקוסטית למחמיאה יותר או פחות, זה לא הרמקולים (יש\אין\או איזה סוג) אלא הסביבה עצמה, וכאן היחסים בין הנפח הפיסיקאלי וזמן ההדהוד משחקים תפקיד קריטי.

מה שרמקולים קטנטנים ו"חסרי חשיבות" מסוגלים לייצר באולם ענקי, לא יצליחו שום רמקולים לייצר בסלון של מר אלמוני.

עד לתחילת התקופה הקלאסית, מלחינים כתבו מוסיקה לחדרים ספציפיים מכיוון שעדיין לא היה פופולארי לתכנן מקומות ייעודיים רק להופעות מוסיקאליות, ומונח "אולם הקונצרטים" עדיין לא היה קיים.

רוב מוסיקת בארוק, למשל, נכתבה למטרת ביצוע או בכנסיות או באולמות נשפים רב-תכליתיים. אופרה זה סיפור אחר.

רק החל מהתקופה הקלאסית התהפכו היוצרות והתחילו לבנות אולמות לטובת מופעי מוסיקה ולא להיפך. וזוהי הנקודה ההיסטורית בה מיטשטש המונח ה"מקור".

מאז ועד היום, מתכנני אולמות (עם ידע אמפירי או תיאורטי) עושים כל שביכותם בכדי לתכנן מבנה שיצליח לתמוך אקוסטית ב"מקור".

ז"א שה"מקור" למעשה מעוצב מחדש לחוויית האזנה.

כשבנו את לה-סקאלה במילאני (1778) לא הבינו כלום באקוסטיקה ובוודאי שלא היו רמקולים, ויצא אולם נהדר.

כשבנו את בוסטון סימפוני (1900, אקוסטיקאי: וואלאס קלמנט סאבין), כבר הבינו קצת באקוסטיקה של מבנים, ויצא אולם נהדר.

היום כבר מבינים לא רע באקוסטיקה של מבנים, וגם יש אמצעים אלקטרו-אקוסטיים לשיפור ההדהוד, ועדיין יש אולמות נהדרים.

היום גם יש אדריכלים עם קפריזות עיצוביות שדורשות התמודדות בעזרת טכניקות קצת פחות שמרניות.

אני הראשון שיקפוץ ויתנגד להתערבות באמצעים אלקטרוניים, אבל לא מהסיבה שזה "לא נאמן למקור", כי הרי בכל מקרה המתכנן מנסה ליצור חוויית האזנה - וכל האמצעים כשרים.

לפעמים גם המציאות מחייבת (התכנון לא מה שהתכוונו, האולם רב-תכליתי, רוצים לדחוף בכח עוד מושבים, וכו'), ו-וואללה זה לא כזה נורא אם לוקחים את זה בפרופורציה, ומבינים שהמערכת רק באה לתמוך באקוסטיקה של המבנה ולא להיפך...[/quote]

SONYES · שליחה 04/01/2009 11:05

שלום לכולם תקלה
רציתי לצצט את הנאמר מעל על אולם דיסני החדש בלוס אנגלס אולם יצאה לי כל הכתבה של חברנו

יש לי הקלטה חדשה של אקה פקה סאלונאן עם הפילהרמונית לאוס אנגלס עם הגירסה המקורית של מוסורסקי ללילה על הר קרח
המנדרין המופלא של ברטוק וכן
פולחן האביב של סטראוינסקי הוקלט
2006

יש לו אותו בסופר אדיו סי די עם לייר רגיל

רבותי מעולם לא שמעתי הקלטה גרוע במיוחד בפורמט הזה
מאולם האמור להיות עם איקוסטיקה פנומינאלית משהו כאן התפקשש

לא מאמנים אחרי שמיעה אחת תבינו בופ על קולי בבאס חצוצרות מרוחקות אין מספיק
אויר סביב הכלים לפעמים הכל מבולגן מיתרים עמומים

אכזבה מרה ביותר בפרט שעלה לי 17 דולר

עברתי אחר כך להקלטות דומות אצל DGG דקה וכו

נשמתי לרוחה

בברכה

תמונת הדיסק מופע במרכז התמונב שהמנצח עומד ומשקיף על הים

שליחה 06/01/2009 13:24

הצליל המופק מהכלי לדוגמא טון של סול הוא בתדר 440 הרץ הוא גם הכוון של הכלים בתיזמורת לפני הנגינה וזה הרעש המופיע לפני הקונצרט ואז יודעים הנגנים מכונים את הכלים
...

אני לא רוצה לקלקל את המסיבה אבל טון של לה (A) הוא 440 הרץ... ולפיו מכוונת התזמורת את הכלים, בכל מקום בעולם. למעשה, להשגת צליל בהיר ומתוח יותר מכוונות רוב התזמורות בעולם, כולל הפילהרמונית הישראלית, לטון של 442.
צר לי להפיג את ההתפעלות הכללית וגם להתייחס לשאר האינפורמציה הבדוקה. (?)

chalmh · שליחה 06/01/2009 13:42

Sync,

אמת

, אבי ז"ל היה כנר ותמיד אני זוכר אותו מכוון את מיתר ה"לה" בעזרת "משרוקית עלה" עד לשלב של תחילת התאבכות התדרים וממשיך ב-FINE TUNING של מיתר ה"לה" בעזרת בורג עדין שנמצא קרוב לגשר המיתרים. בכיוון העדין הוא שחק עד שהצליל היה בפאזה מושלמת ללא התאבכויות.
אחרי כוון מיתר ה"לה" כוונו שאר המיתרים ביחס אליו. אני זוכר שטקס הכוון של הכינור היה דקות ארוכות (משהו כמו חצי שעה כולל BREAK IN של המיתרים וכיוונים פעם שניה ושלישית עד לקבלת כיוון מושלם).
הכינור עדיין אצלי ויישאר כמזכרת משעות נפלאות וחווייתיות מהעבר כשבביתנו לא היה חשמל, לא רדיו ולא טלוויזיה והכינור היה אלמנט חשוב להנאה ממוזיקה בבית. אבי הצליח ללמד אותי כינור במשך שנה בילדותי, אך נשברתי בשלב מסוים ו"זרקתי" את כל הלימוד המוזיקלי בשל הלחץ העצום בתור ילד בן 9-10. היום אני מצר על כך

לגבי כלים אחרים אני לא יודע עפ"י איזה צליל מכוונים ואני סומך עליך Sync שהאינפורמציה שלך מהימנה.

כתבה מאוד מעניינת וחשובה על האקוסטיקה באולמות הקונצרטים בארץ

אולמות קונצרטים מעולים שגם מפקים צליל מעולה להקלטות

הקלטות של חברות שונות באותו אולם -מעניין בגירסאות

אולם דיסני החדש

מצטער על הציטוצ לא הצליח לי

המסיבה של השפן