gwx כתב:
די לעזאזל להביא קופי פייסט של ה AI, כאילו אני ואחרים לא יכולים לעשות זאת בעצמנו, מה אתם מנסים להוכיח? אני סובל משינויים בלחץ הדם (לא יתר לחץ דם קבוע) וזה משפיע עלי לפעמים איך שאני שומע, אם אכלתי אתמול בערב משהו שלא עושה לי טוב זה ישפיע לי על השמיעה למחרת, ובכל זאת פיתחתי לעצמי את היכולת לשקלל את ההפרעות האלה ובכך לדעת מה אני שומע בכל פעם, לא ראיתי שה AI מדבר על זה! למה? כי אף אחד כנראה לא שאל אם זה ייתכן. תעשו לי טובה, כמו שלא נולדתי ואף פעם לא יהיה לי כישרון ריקוד כך להרבה אנשים שחושבים שהם אודיופילים אין באמת את הכישרון הזה (האודיופילי).
MrSound כתב:
אתה לא מדייק, אך מאחר שאין לי את הזמן ואת הרצון להשקיע, נתתי לצ'אט לענות. ולהפריך את טענותיך תוך גיבוי מדעי.
אישית, רק סעיף 4 מספיק עבורי כדי לבטל את מסקנות הבדיקה העיוורת שכלכך מהללים פה.
הקביעה המרכזית
“שמיעה איננה תהליך של האוזן בלבד — אלא תהליך רב־מערכתי (multisensory & cognitive) המערב מערכות ראייה, קשב, זיכרון, ציפייה ורגש.”
זו לא עמדה פילוסופית. זו עמדת קונצנזוס בפסיכואקוסטיקה ובנוירו־מדע קוגניטיבי.
...
לא טרחתי לקרוא, וסביר שגם אתה לא.
אתה רוצה לנהל שיח? תנהל שיח.
מגילות מ- AI לא עוזרות לאף אחד.
אם לא שמת לב, כתבתי בהודעה קודמת:
אצל האודיופילים (לפחות אלו שטוענים שיש הבדלים היכן שאין כאלו) כן משתתפים חושים אחרים:
1. השם של היצרן
2. המחיר
3. הנראות
4. ההבדלים שהם שמעו שאחרים מדברים עליהם, אז הם מזהים אותם גם.
5. הנחות יסוד שמאמינים בהן, ואז שומעים שינויים היכן שאין.
ועוד.
...
אז כתבת בדיוק מה שאני כתבתי, רק במילים אחרות...
אבל אתה מפספס את הנקודה.
בניגוד לחוש הטעם, שחיסרון של חוש הריח משנה לגמרי את הטעם, חוש השמיעה עובד בצורה עצמאית, ועושה את זה מצויין.
אתה לא תשמע טוב יותר כי אתה רואה משהו במקביל.
אתה תשמע שונה כשאתה גם רואה, כי כאן מתערב המח, ומשנה את מה שאתה שומע בהתאם לתוספת המידע מחוש הראייה.
ראה המבחן המוכר של האיש שאומר תמיד אותו דבר בדיוק, אבל מצולם כשרואים בשפתיים שהוא אומר Pa ו- Fa.
אתה שומע מצויין שהוא אומר Fa תמיד, עד שאתה רואה שלפי השפתיים הוא אומר PA, אז אתה שומע PA.
זה קורה רק כי המח מנסה להסתדר עם הקונפליקט בין החושים.
הטענה שטענתי היא שבהאזנה אין חובה שישתתפו חושים אחרים כדי לשמוע את כל המידע.
חושים אחרים, כמו שהזכרתי, יכולים לשנות את התפיסה שלך את האודיו המתקבל.
זה לא שהאודיו עכשיו שונה.
רק התפיסה שלך לגביו שונה.
בדיוק כמו בסרטון הנ"ל,
גם כשאתה יודע בוודאות שהצליל תמיד זהה ולא השתנה, עדיין כשאתה רואה את האדם עושה עם השפתיים הברה שונה, אתה ממש שומע אותה שונה.
ועכשיו, כשאתה מבין שמה שאתה רואה (יודע\מאמין...) משפיע על מה שאתה שומע, למרות שהצלילים לא השתנו כלל,
ואת זה בדיוק בא מבחן עיוור לבדוק.
האם האודיו השתנה או לא השתנה, למרות שאנשים מאמינים שכן השתנה, ולא משנה מה הסיבה שהם מאמינים בכך.
ובמקרים בהם באמת יש שינוי אמיתי באודיו שיצרה מערכת, אנשים יכולים לשמוע את ההבדל, כי הוא קיים באמת, ויכולים די בעקביות לזהות את ההבדל - מתי רכיב אחד עובד ומתי הרכיב השני עובד.
mulder כתב:
אולי, אבל בסוף זאת השיטה שהיא הוגנת ואובייקטיבית עד כמה שאפשר.
האפשרות השניה היא לעשות השוואות כשהכל מוצג ואז כל הדעות וההטיות לא מנוטרלות.
...
ברגע שיש סעיף אחד שלא עומד באובייקטיביות של הבחינה, ההמשך לא רלוונטי.
אתה לא בכיוון ,ומלבד להסביר לי למה אני לא מבין כלום ולמה אני לא יודע איך לקבל נתונים נכונים. לא ענית או החלשת את טענותיי ,
בכל מקרה צירפתי מחקרים מדעיים שאתם אוהבים למנפנף בהם שסותרים את היסוד של כל טענותיכם,
בחרתם להתעלם מהעובדות הברורות והמוכחות ולתקוף את השליח.
אני כבר יודע ומבין את מה שביקשתי מהA.I לפרט ועשיתי זאת בשביל לחסוך זמן. גם ציינתי את זה בצורה ברורה ביותר
בשורה הראשונה בפיסקה הראשונה של הפוסט שהעלתי.
אם העובדות לא הפריעו לכם אלה רק מי שמציג אותם, בשימחה אשלח את הלינקים הרלוונטים בצורה ידנית
ומבלי להעזר בA.I לכל דורש.
אגב קראתי כל אות ושורה של הA.I לפני ששלחתי לפה, לא זקוק ולא ביקשתי עזרה והסברים איך לשאול או איך להבין את תשובות ה
A.I העלתי לפה מחקרים עובדתיים ומוכחים למה הבדיקות העיוורות שחלק מכם מנופפים בהם ללא הפסקה,
לא מסוגלות ולא יכולות להתקיים בצורה נאותה, והמסקנות שלהם לא שוות כלום.
אם יש לכם מחקר שסותר את מה שהעלתי פה, אשמח לקרא אותו. ומי יודע, אולי אשתכנע.
כרגע. ואם אין לכם כזה, אז חבל על כל המלל המתנשא.
האם אתם מסוגלים לקרוא טקסט ולהאזין למלל בו בזמן ולהבין את שניהם? לא, נכון?
כבו את הטלוויזיה ואל תסתכלו בטלפון/טלוויזיה בזמן שאתם מאזינים למוזיקה במערכת, התחילו משם ואז...
מצחיקות אותי המובאות לגבי ניסוי עיוור, כמו לאסוף אנשים בקניון למבחן טעימות. איזה תוקף יש למבחנים כאלה? ישראל ישראלי יגיד שהוא צופה ב'מאסטר שף' ולכן הוא מומחה בתחום המזון.
מכיר כמה מבקרי מוזיקה ששופטים ביצועים בבית עם מערכת פשוטה של רוטל (רפי לביא ז"ל), אודיופיליה היא מדע שימושי ולא ממש עונה על הקריטריונים של הנאה ממוזיקה, זה כמו להצביע בבחירות מהרגש או מהשכל. החכמה זו האפשרות לחבר בין השניים, אנשים מוצאים חן במוזיקה מתקליט או הגברת מנורות שבהגדרתם מלאים בעיוותים ומודעים לזה אבל נהנים יותר מאשר תיתן להם את אותה מוזיקה דרך סטרימינג והגברה טרנזיסטורית ויש משהו בכך שהם מעדיפים צליל שהוא לא מושלם על הסקופ אבל מושלם מבחינת החוויה הרגשית שהם חשים.
אני כותב זאת בזמן שאני מקשיב למוזיקה נפלאה שאת רובה איני מכיר ברדיו-שעון ליד המיטה ב88fm בין שתיים עשרה לאחת בלילה (24.01.2026) ואני נהנה מכל רגע, כדאי לכם לאמץ את האזנה זו ביום ושעה זאת.
נערך לאחרונה על ידי gwx ב 24/01/2026 1:03, נערך 2 פעמים בסך הכל.
gwx כתב:
האם אתם מסוגלים לקרוא טקסט ולהאזין למלל בו בזמן ולהבין את שניהם? לא, נכון?
כבו את הטלוויזיה ואל תסתכלו בטלפון/טלוויזיה בזמן שאתם מאזינים למוזיקה במערכת, התחילו משם ואז...
מצחיקות אותי המובאות לגבי ניסוי עיוור, כמו לאסוף אנשים בקניון למבחן טעימות. איזה תוקף יש למבחנים כאלה? ישראל ישראלי יגיד שהוא צופה ב'מאסטר שף' ולכן הוא מומחה בתחום המזון.
מכיר כמה מבקרי מוזיקה ששופטים ביצועים בבית עם מערכת פשוטה של רוטל (רפי לביא ז"ל), אודיופיליה היא מדע שימושי ולא ממש עונה על הקריטריונים של הנאה ממוזיקה, זה כמו להצביע בבחירות מהרגש או מהשכל.
...
יש הרבה סיבות למה מבחן עיוור לא רלוונטי לתחום שלנו, חלקם מגובות מדעית ומחקרית, אך עובדות ומחקרים זה לחלשים.
סיבה אחת מתוך שלל הסיבות לכך היא סיבה דומה לסיבה ששחקן כדורסל מיקצועי וגם חובבני כמעט שלא יפספס מזריקת עונשין גם כשהוא עייף לאחר אימון מפרך.
תשים אותו מול קהל ובלחץ מפני כשלון, והופ אחוזי ההצלחה בקליעת העונשין יורדים דרמטית.
היו לנו הרבה דיונים על הנושא. אגיד את שני הסנט שלי על למה יש כאן שני כיוונים לא תואמים ושלא ניתן (ולא צריך) לגשר עליהם.
יש תחומים כמו מוזיקה שהם רגש טהור. הם חוויה ונתונים להרבה השפעות (למשל זיכרון) ולכן לא ניתן לבצע עליהם מדידות.
אנשים דידקטיים שואלים האם כבל או רכיב כלשהו משפיע על מה שנכנס לאוזניים. יש כאן המון הנחות יסוד אבל במרכזן העובדה שהאוזניים זה הדבר היחיד הפעיל בהאזנה למוזיקה. אם זה לא בר מדידה זה לא קיים ומכיוון שמזקקים את זה לסאונד אז אם אין לזה השפעה על הצליל (זה הרי מדיד לחלוטין) או שאי אפשר למדוד את זה במבחן ABX לכן אין לזה אימפקט וזה שמן נחשים.
הצד השני של המטבע הוא רגש. מה מפעיל רגש? לא רק הסאונד. איך שרכיב נראה. המחיר שלו. הטקסיות מאחוריו (טקס נקיון והנחת התקליט על הפטפון). יתכן גם שסאונד ״גרוע״ יותר (עם רעשים, עיוותים או הטיה כלשהי) מחזיר אותך בזמן לתקופה אחרת ולכן מפעיל את הרגש. המח דבר מורכב ורגש וזיכרון מתערבבים עם ההווה ומייצרים חוויה אחרת.
לכן, מדידה של האלמנט של החוויה המוזיקלית זה דבר מהותית לא נכון. גם לא הגיוני למדוד איך משהו גורם לך להרגיש. איך מודדים את זה שרכיב כלשהו נראה מדהים ומייצר רגש? איך מודדים את ההיסטוריה שלנו, איך טקס ההאזנה גורם לנו להרגיש...
רגש גם מושפע לחלוטין מאלמנט הפלסיבו. כלומר, אם משהו נראה טוב, היה יקר, מזכיר לנו משהו - אי אפשר ולא צריך לנטרל את זה. זה לא רלוונטי לסאונד נטו אבל זה משנה את החוויה ומטה את המח והמח הוא לא רק אוזן, החוויה והרגש ניתנים להשפעה. מי שחושב שרק האוזן מושפעת מוזמן לקרוא ולחוות כיצד חוש הטעם מושפע מחוש הריח (תאכלס מכל החושים האחרים אבל חוש הריח במיוחד).
זו הסיבה שמסעדות-על הן חוויה רב-חושית. אי אפשר לנתק את הטעם מכל החושים שקשורים אליו ומהטקסיות שמפעילה את הזיכרון ולכן גם משפיעה על הרגש של החוויה. מסעדה כזו חייבת לתת חוויה מהרגע שהזמנת מקום, חניה, הובלה לשולחן וכו - הכל מכוון לתת חוויה כזו שתשפיע על הרגש והרגש זה מה שחשוב, לא רק הטעם.
שכל אחד יעשה מה שטוב לו. מי שרוצה - שיקח סוויץ אודיופילי או כבלים באלפי שקלים. מה אכפת לכם? זה חד משמעית משפיע על משהו. לא בטוח שדווקא על הסאונד המדיד. זה משפיע על איך הוא מרגיש כשהוא מאזין ולא תגידו לו אחרת כי ההאזנה זה רגש טהור ולא רק סט של צלילים.
מניח שהתזה הזו לא תעבור לא אצל אודיופילים או טכנוקרטים. אבל לדעתי זה הסיפור.
גם אצלי זה ככה כשאני צופה בסרט. אם אני עובר את טקס המקרן (החשכה, הפעלת המקרן, הורדת המסך, סגירת הטלפון) הרגש אחר ולכן אני נהנה אחרת מהסרט. זה אני.
oferlaor כתב:
היו לנו הרבה דיונים על הנושא. אגיד את שני הסנט שלי על למה יש כאן שני כיוונים לא תואמים ושלא ניתן (ולא צריך) לגשר עליהם.
יש תחומים כמו מוזיקה שהם רגש טהור. הם חוויה ונתונים להרבה השפעות (למשל זיכרון) ולכן לא ניתן לבצע עליהם מדידות.
אנשים דידקטיים שואלים האם כבל או רכיב כלשהו משפיע על מה שנכנס לאוזניים. יש כאן המון הנחות יסוד אבל במרכזן העובדה שהאוזניים זה הדבר היחיד הפעיל בהאזנה למוזיקה. אם זה לא בר מדידה זה לא קיים ומכיוון שמזקקים את זה לסאונד אז אם אין לזה השפעה על הצליל (זה הרי מדיד לחלוטין) או שאי אפשר למדוד את זה במבחן ABX לכן אין לזה אימפקט וזה שמן נחשים.
הצד השני של המטבע הוא רגש. מה מפעיל רגש? לא רק הסאונד. איך שרכיב נראה. המחיר שלו. הטקסיות מאחוריו (טקס נקיון והנחת התקליט על הפטפון). יתכן גם שסאונד ״גרוע״ יותר (עם רעשים, עיוותים או הטיה כלשהי) מחזיר אותך בזמן לתקופה אחרת ולכן מפעיל את הרגש. המח דבר מורכב ורגש וזיכרון מתערבבים עם ההווה ומייצרים חוויה אחרת.
לכן, מדידה של האלמנט של החוויה המוזיקלית זה דבר מהותית לא נכון. גם לא הגיוני למדוד איך משהו גורם לך להרגיש. איך מודדים את זה שרכיב כלשהו נראה מדהים ומייצר רגש? איך מודדים את ההיסטוריה שלנו, איך טקס ההאזנה גורם לנו להרגיש...
רגש גם מושפע לחלוטין מאלמנט הפלסיבו. כלומר, אם משהו נראה טוב, היה יקר, מזכיר לנו משהו - אי אפשר ולא צריך לנטרל את זה. זה לא רלוונטי לסאונד נטו אבל זה משנה את החוויה ומטה את המח והמח הוא לא רק אוזן, החוויה והרגש ניתנים להשפעה. מי שחושב שרק האוזן מושפעת מוזמן לקרוא ולחוות כיצד חוש הטעם מושפע מחוש הריח (תאכלס מכל החושים האחרים אבל חוש הריח במיוחד).
זו הסיבה שמסעדות-על הן חוויה רב-חושית. אי אפשר לנתק את הטעם מכל החושים שקשורים אליו ומהטקסיות שמפעילה את הזיכרון ולכן גם משפיעה על הרגש של החוויה. מסעדה כזו חייבת לתת חוויה מהרגע שהזמנת מקום, חניה, הובלה לשולחן וכו - הכל מכוון לתת חוויה כזו שתשפיע על הרגש והרגש זה מה שחשוב, לא רק הטעם.
שכל אחד יעשה מה שטוב לו. מי שרוצה - שיקח סוויץ אודיופילי או כבלים באלפי שקלים. מה אכפת לכם? זה חד משמעית משפיע על משהו. לא בטוח שדווקא על הסאונד המדיד. זה משפיע על איך הוא מרגיש כשהוא מאזין ולא תגידו לו אחרת כי ההאזנה זה רגש טהור ולא רק סט של צלילים.
מניח שהתזה הזו לא תעבור לא אצל אודיופילים או טכנוקרטים. אבל לדעתי זה הסיפור.
גם אצלי זה ככה כשאני צופה בסרט. אם אני עובר את טקס המקרן (החשכה, הפעלת המקרן, הורדת המסך, סגירת הטלפון) הרגש אחר ולכן אני נהנה אחרת מהסרט. זה אני.
...
עופר
הבעיה היא לא האם אותו אודיופיל מבחין בהבדלים כאלו או אחרים, כתוצאה מהחלפת רכיב כמו כבלים/סוויצים ומגביהי כבלים למיניהם.
הבעיה היא שאותם אודיופילים טוענים שההבדלים שהם שומעים נובעים מאיכות אותם רכיבים ולא מוכנים לקבל את העובדה ששיפור של 0.000001% בפרמטר כזה או אחר לא ניתן , לפי המדע הידוע לנו , להבחנה על ידי בן אנוש והם טוענים שמי שלא שומע פשוט לא מבין או שהמדע עדין לא הצליח להסביר למה הם שומעים.
כשיקבלו את העובדה שההבדלים שהם שומעים נובעים מהפרמטרים שציינת, כמו משקל/עלות/מה אמרו אחרים....... נגיע לשקט ושלווה בתחום.
זה בסדר גמור לשמוע את ההבדלים האלו רק צריך להבין למה שומעים אותם.
אז הסברתי. אתה מדבר על משהו אחד והם מדברים על משהו אחר. אתה מודד את הסאונד והם מודדים את החוויה.
החוייה שלהם לא מדידה ולכן זה לא רלוונטי מדידות הסאונד.
בזמנו עשו כמה ניסויים כאלה על מסעדות (סליחה על האנלוגיה אבל זה מזכיר לי ממש).
בישראל פתחו מסעדת חומוס עם כל השטיקים ונתנו להם חומוס אחלה. כנ״ל גם לקחו אוכל יוקרתי ושמו במסעדת פועלים. יש מיליון קטעי וידאו של אומני על מנגנים בסאבווי ואף אחד לא מתרגש. לא כי המוצר השתנה אלא שהחוויה השתנתה ובני אדם הם לא מכשיר אלקטרוני שמודד דיוק של צליל אלא מוח עם מיליון הטיות, זיכרון והתניות.
oferlaor כתב:
אז הסברתי. אתה מדבר על משהו אחד והם מדברים על משהו אחר. אתה מודד את הסאונד והם מודדים את החוויה.
החוייה שלהם לא מדידה ולכן זה לא רלוונטי מדידות הסאונד.
בזמנו עשו כמה ניסויים כאלה על מסעדות (סליחה על האנלוגיה אבל זה מזכיר לי ממש).
בישראל פתחו מסעדת חומוס עם כל השטיקים ונתנו להם חומוס אחלה. כנ״ל גם לקחו אוכל יוקרתי ושמו במסעדת פועלים. יש מיליון קטעי וידאו של אומני על מנגנים בסאבווי ואף אחד לא מתרגש. לא כי המוצר השתנה אלא שהחוויה השתנתה ובני אדם הם לא מכשיר אלקטרוני שמודד דיוק של צליל אלא מוח עם מיליון הטיות, זיכרון והתניות.
...
אבל הם טוענים שבמידה ואני/אתה לא שומעים את ההבדלים בחוויה זה או בגלל שאנחנו לא מבינים מספיק או שהציוד לא טוב מספיק או שאין לנו נסיון בהבחנה בין חוויות שונות.
בקיצור, הם לא מסכימים שההבדלים שהם שומעים נובעים מהחוויה שהמוח שלהם יוצר עבורם, הם מתעקשים שזה נובע מאיכות הרכיבים של אותו כבל / מרים כבלים שהם החליפו ולכן יש הצדקה להחליף את הרכיבים האלו.
עזוב רגע מה הטענה שלהם. אני טוען שהטענות של שני הצדדים מוטעות ביסודן
1. הטכנוקרטים - בכך שהם מתמקדים באספקט אחד בלבד (הסאונד נטו) ומנסים למדוד רק אותו
2. האודיופילים - שלא מכירים שהשינוי שהם מרגישים בחוויה מגיע ממשהו מעבר לסאונד עצמו.
שני הצדדים מנסים להתמקד בטעם בלי להבין שזה קשור לחוש הריח המישוש והראיה (נסה לטעום סטייק אחרי שעבר בלנדר - זה הרי בדיוק אותו טעם ולכן במבחן AB חייב להיות טעם זהה לסטייק המקורי, לא?!)
נראה שחלקכם מתאמצים לפספס את העיקר, מבחינה מדעית ועובדתית הזכרון השמיעתי שלנו אם אנחנו בקצה העליון ונחשבים מיוחדים ונדירים עומד על 5 שניות, אצל רובם זה סביב ה2-3 שניות ואצל חלקנוו אף פחות מזה
מוסיקה נעה על ציר זמן, היא לא תמונה סטטית שאפשר לשים אחד מול השני ולהשוות.
אתם לא מנסים להבין את העיקר , שכמעט בלתי אפשרי להבחין בניואנסים קטנים במבחן ABX כאשר השמיעתי שלנו כלכך קצר.
זה לא אני אומר, זה כל התחום האקדמאי שעוסק בנושא טוען ואף מוכיח.
oferlaor כתב:
עזוב רגע מה הטענה שלהם. אני טוען שהטענות של שני הצדדים מוטעות ביסודן
1. הטכנוקרטים - בכך שהם מתמקדים באספקט אחד בלבד (הסאונד נטו) ומנסים למדוד רק אותו
2. האודיופילים - שלא מכירים שהשינוי שהם מרגישים בחוויה מגיע ממשהו מעבר לסאונד עצמו.
שני הצדדים מנסים להתמקד בטעם בלי להבין שזה קשור לחוש הריח המישוש והראיה (נסה לטעום סטייק אחרי שעבר בלנדר - זה הרי בדיוק אותו טעם ולכן במבחן AB חייב להיות טעם זהה לסטייק המקורי, לא?!)
...
לדעתי הצד של הטכנוקרטים לא מוטעה בכלל כי רק אותו ניתן למדוד ותוצאות המדידה לא משתנות לעולם לעומת הצד האודיופילי שהתוצאות שלו משתנות מאדם לאדם ואפילו על ידי אותו אדם במצבי רוח / אקלים שונים.
האתאיסט יגיד למאמין שאין כל הוכחה אמפירית לקיומו של אלוהים רק אנאקדוטלית, המאמין יגיד לאתאיסט שעצם קיומו וזה שהם משוחחים הם הוכחות לקיום האל כי התאוריות הפיזיקליות על בריאת היקום גם הן אנקדוטליות.
זה לא סובל את זה, אני למשל הפסקתי להתווכח בנושאים האלה כי כל אחד משני הצדדים לא ישנה את דעתו, אלא אם הוא היה בשבי ומצא את אלוהים, אני גם לא מתווכח עם אלה ששוללים ניסיונות וחוויות "וודו" של אודיופילים, זה בדיוק אותו הדבר, אבל מי שישמיץ את דעותי רק כי הוא לא שומע את מה שאני שומע יקבל בחזרה לפנים.
istarmini כתב:
לדעתי הצד של הטכנוקרטים לא מוטעה בכלל כי רק אותו ניתן למדוד ותוצאות המדידה לא משתנות לעולם לעומת הצד האודיופילי שהתוצאות שלו משתנות מאדם לאדם ואפילו על ידי אותו אדם במצבי רוח / אקלים שונים.
...
מה זה לשמוע מדידות? שים גל סינוס של שני kHz ברור שזה מה ששומעים, שים תדר כוונון לכלי תזמורת 440 Hz וכל הנגנים יגיעו אליו בדיוק, תן לשתי תזמורות לנגן בדיוק את אותו הקטע אבל עם אותו מנצח וזה יישמע שונה כי לפסנתרן יש מגע שונה על הקלידים ולכנר יש אצבעות שמנות בניגוד לשני, בביטים תוכל בקלות לראות את ההבדל, שים את המערכת על רצפת למינציה עם סינוס נקי של 2kHz ואח"כ על סטנד יעודי וגם את ההבדל הזה תוכל למדוד בקלות כי מספיק שלרצפת הלמינציה יהיה אפקט מיקרופוני על הרכיבים בתוך המכשירים שיכניסו עיוות אם לא שמיע אז בטח נראה על הסקופזו מהות האודיופיליה, אודיופילה עוזרת למקסם את התוצאה.
נערך לאחרונה על ידי gwx ב 24/01/2026 10:30, נערך פעם 1 בסך הכל.
oferlaor כתב:
עזוב רגע מה הטענה שלהם. אני טוען שהטענות של שני הצדדים מוטעות ביסודן
1. הטכנוקרטים - בכך שהם מתמקדים באספקט אחד בלבד (הסאונד נטו) ומנסים למדוד רק אותו
2. האודיופילים - שלא מכירים שהשינוי שהם מרגישים בחוויה מגיע ממשהו מעבר לסאונד עצמו.
שני הצדדים מנסים להתמקד בטעם בלי להבין שזה קשור לחוש הריח המישוש והראיה (נסה לטעום סטייק אחרי שעבר בלנדר - זה הרי בדיוק אותו טעם ולכן במבחן AB חייב להיות טעם זהה לסטייק המקורי, לא?!)
...
אין לי בעיה שהאודיופילים למיניהם יטענו שהם יודעים לזהות ולשמוע דברים שאחרים לא יכולים או לא למדו לעשות.
שישמעו מה שהם רוצים, ויהנו.
הבעיה מתחילה כשהם מתחילים להגיד שיש שינויים היכן שלא יכול להיות שיהיו שינויים, כמו כותרת השרשור הזה.
אין שום סיכוי שבעולם שסווי'ץ אתרנט "אודיופיל" יעשה משהו לסאונד, לא משנה איך תסובב את זה, פשוט כי בהגדרה של התפקוד של הסווי'ץ אסור לו לעשות מה שאומרים שהוא עושה.
ואז הם מתחילים להמציא הסברים "הביטים עצמם לא משתנים, אבל הוא מוסיף לניקיון..."
נו, באמת.
יש גבול.
Amir64 כתב:
אין לי בעיה שהאודיופילים למיניהם יטענו שהם יודעים לזהות ולשמוע דברים שאחרים לא יכולים או לא למדו לעשות.
שישמעו מה שהם רוצים, ויהנו.
הבעיה מתחילה כשהם מתחילים להגיד שיש שינויים היכן שלא יכול להיות שיהיו שינויים, כמו כותרת השרשור הזה.
אין שום סיכוי שבעולם שסווי'ץ אתרנט "אודיופיל" יעשה משהו לסאונד, לא משנה איך תסובב את זה, פשוט כי בהגדרה של התפקוד של הסווי'ץ אסור לו לעשות מה שאומרים שהוא עושה.
ואז הם מתחילים להמציא הסברים "הביטים עצמם לא משתנים, אבל הוא מוסיף לניקיון..."
נו, באמת.
יש גבול.
...
אם כך בהחלפת כבל דיגיטלי קואקסיאלי בין סטרימר/סידי טרנספורט לממיר לא אמורים לשמוע כל הבדל? רק שאלה, ניסית בעצמך? כי בסך הכל עוברים ביטים, הציוד פרט לכבל לא השתנה, על מה עוברים האחדים והאפסים? זה לא כבל אופטי יש אור אין אור, זה כבל מתכתי והדאטה רוכב על מתח, בעיות כמו גלוונות והשראות של כבל דיגיטלי פוגעות גם בדומיין הדיגיטלי ולכן תשמע הבדלים בכבל ש"מעביר רק ביטים". פה כבר אין לתיקון שגיאות דיגיטלי בין השולח למקבל כל נגיעה.
נערך לאחרונה על ידי gwx ב 24/01/2026 10:43, נערך פעם 1 בסך הכל.
