היו חגיגות ה 60, ולפי ההצלחה המסחרית (והאמנותית) הפעם, הם יעשו גם חגיגות ה 75
אגב, יש לטעמי משהו במופע חי, ולדעתי האישית במקומות קטנים עוד יותר מבקונצרט קלאסי (ובוודאי מקונצרט רוק), שמישהו כאן קרא לזה אנרגיות.
זה נכון כמעט לכל מופע - סשן ג'אז שמתפתח פתאום למשהו מיוחד; יהודה פוליקר בהופעה גדול בכמה מידות מעבר לאלבומים שלו; שמעתי בערב של העבודה (במקום לא הולם לחלוטין)את מטרופולין, והאלקטרוניקה לא עבדה כמו שצריך, אבלהאוירה, ודנה ברגר שנתנה שואו ששום אלבום שלה לא נותן השאירו בי משהו.
זה ממש לא הקהל או הגודל או אפילו הביצוע המושלם. זו החוויה החד פעמית של האירוע.
סליחה על ההשוואה, אבל יצא לי להיות נוכח במשחה שבו נשבר שיא עולמי - וההכרה שכרגע היית חלק ממשהו שלא היה כמותו היא משהו מיוחד במינו.
לצערי השמיעה שלי לא ממש טובה, אז החוויה לעיתים מפצה.
זו גם הסיבה שעבורי שחזור מדוייק או מימוש מושלם של השחזור הם לא העיקר. אם מוסיקה מצליחה לרגש, אז היא טובה, גם אם המערכת קצת מקלקלת (ולא שאני מבחין
).ערן
