קליה בג'ין בחוץ - הגנה בפני רוח

שליחה #1 03/12/2009 8:08

שמתי לב שבימים שיש מעט רוח, ההשפעה על קצב התקדמות הקליה (=קצב התחממות הג'ין) משמעותית הרבה יותר מאשר מה שאפשר לייחס סתם להבדלי טמפרטורת הסביבה.
ביום שיש רוח בינונית ומעלה כבר אי אפשר לקלות בצורה נרמלית כי הקולה פשוט מסרב להגיע לטמפרטורה שקובעים לו.
מצאתי פתרון פשוט - הגנה בפני רוח, שבמקרה שלי מורכבת משולחן פלסטיק קטן של הבנות שלי מונח על השולחן הדגול בין הג'ין לבין הרוח. ראו בתמונה.
התוצאה היא קליה הרבה יותר חזרתית גם כשיש רוח.

שליחה #2 03/12/2009 11:20

לי יש פתרון יותר זול - אריזת קרטון של לפטופ...
גם מתקפל וגם מגן משלושה כיוונים

שליחה #3 03/12/2009 11:23

קודם כל שים תמונה שנתרשם...
חוץ מזה, לפטופ זה יותר יקר משולחן פלסטיק...
דבר שלישי - הקרטון של הלפטופ שלי נשאר במחלקת IT (לפני שנתיים) ואין לי אותו בבית...

שליחה #4 03/12/2009 11:51

נצלם היום בערב!

דעה_עכורה · שליחה #5 03/12/2009 12:06

בבקשה שלא יתחיל שרשור בוקסר שורטס!...

שליחה #6 03/12/2009 12:10

קר מדי...

שליחה #7 04/12/2009 13:07

מבט מקורב ומרוחק (שים לב - בירה גרמנית כמו שצריך ולא בלגית מקושקשת)

שליחה #8 04/12/2009 13:18

איו ספק שבימי החורף הקרים מתקן הקליה זקוק "לחיבוק",גם אני משתמש בארגז קרטון ואפילו מעז לסגור את מתקן הקליה מכל עבר למעט פתח יציאת האוויר החם (אני גר בתוך וואדי שממלא תמיד קריר שם),אז נוצר מצב שהקליה מתבצעת בזמן מהיר יותר,אבל שמתי לב שקליה באופן הזה הפולים יוצאים יותר משומנים מבדרך כלל,גם אם הקליה "בהירה"יחסית,

אגב,הקליה אצלי מתבצעת כל יום שישי,והבוקר ניסיתי קוסטריקה,דג'ימה ובוגוסו,מעניין מה יצא מזה.

שליחה #9 04/12/2009 13:26

דבוטאנט כתב:מבט מקורב ומרוחק (שים לב - בירה גרמנית כמו שצריך ולא בלגית מקושקשת)
...

מעניין לנסות ולקרר את הפולים עם בירה בסוף הקליה,יכול להיות מעניין.

פעם היתי מרסס את הפולים במי סוכר בתחילת תהליך הקרור,הקפה יצא זוועה כיוון ששכבת הסוכר מנעה מה-CO2 לחלחל החוצה,לכן היתי טוחן "טחינה מקדימה"ועבה ומשהה מספר שעות,ואז הקפה היה יוצא לא רע בכלל-מאוד קרמלי בנוסף לטעמים האחרים שלו.

hosq · שליחה #10 04/12/2009 13:45

בקס זה בירה גרמנית אמיתית?....
תנסה שוב
(ממליץ ללכת בכיוון של פאולנר)

שליחה #11 04/12/2009 14:31

hosq כתב:בקס זה בירה גרמנית אמיתית?....
תנסה שוב
(ממליץ ללכת בכיוון של פאולנר)
...

אפרופו... תמונת הפרופיל שלי שבה רואים רק את הראש, צולמה לפני כשנתיים ליד אגם "טיטיזה" ביער השחור בגרמניה. על השולחן לפני הייתה בירת חיטה (הפה-וויצן) בשם "הירש" - לא כל כך נפוצה מחוץ לאיזור ההוא. היתה אחת מה"וויצנים" הטובים ששתיתי.

שליחה #12 04/12/2009 17:53

פאולנר זה וייס ביר = בירת חיטה מתוקה ועכורה.
אני אוהב לאגר או פילזן בלונדינית ופשוטה (כל מי שגלש שיכור באוסטריה יכיר...)

שליחה #13 04/12/2009 18:09

גזייה וקרטון?!

שליחה #14 04/12/2009 18:30

אני קליתי לפני יומיים בג'ין, בפעם הראשונה מזה כחודש.
חוויתי משהו מוזר... הקולה נמצא במרפסת שירות, וכמובן שקר שם יותר מאשר בתוך הבית.
הוא לא הצליח להגיע ל-240 מעלות, אלא נתקע על איזור ה-228.

*אבל*, המעבר מתחילת פיצוץ שני לפולים שרופים היה מהר מאוד, יותר מהר מאשר בקליות קודמות.
למעשה, זיהיתי שהפולים הופכים כהים מהר מדי, ובפעם הראשונה מאז שיש לי את הג'ין נאלצתי לקרר את הפולים חיצונית עם שתי רשתות, לאחר עצירת חירום.

למזלי הצלחתי לעצור בזמן (מדהים ההבדל בין קירור פנימי בג'ין לבין קירור חיצוני! לקח לי לא יותר מ-2 דקות לקרר אותם!) אבל עדיין הם מעט כהים מדי (הם הזיעו כבר לאחר הקליה).

מעניין אם זה קשור לטמפרטורה הנמוכה, לעובדה שלא השתמשתי בקולה מס' שבועות או שפשוט אני שכחתי משהו...

שליחה #15 04/12/2009 19:14

דבוטאנט כתב:פאולנר זה וייס ביר = בירת חיטה מתוקה ועכורה.
...

יש בלבול נפוץ בגלל שהשמות הגרמניים דומים. בסופו של דבר זה לא ממש משנה כי למרות שיש שמות שונים מדובר בסוף על אותו דבר. אבל הנה הסבר קצר:

"וויס ביר" או בגרמנית Weissbier - פירושה בירה לבנה (Weiss=לבן), כאשר הכוונה היא לבירת חיטה בווארית, אם כי גם בבלגיה ובמקומות אחרים ישנן "בירות לבנות", חלקן מוכרות מאד כמו הוגארדן, וחלקן פחות (כמו הבירה הלבנה המעולה של מבשלת סאן-ברנרדוס הבלגית).

"וויצן ביר" או בגרמנית Weizenbier - פירושה בירת חיטה (Weizen=חיטה), ולמעשה אלו שמות נרדפים לאותה הבירה. בבוואריה בדרך כלל תבקש "וויצן" והמלצר/'ית כבר יבינו מה אתה רוצה.

קצת מבלבל כי וויצן ו-ווייס נשמעים דומה (אולי לא במקרה - קמח חיטה הוא לבן ואולי זה המקור?)

הפה-וויצן (Hefe-Weizen) או הפה-וויס (Hefe-Weiss;): "הפה" פירושו שמרים. כאשר מוסיפים לשם הבירה "הפה" הכוונה שהשמרים אינם מסוננים, ואלה הבירות העכורות שעליהן דיברת.

כאשר השמרים כן מסוננים מהבירה הלבנה, השם הנכון הוא Kristallweiss או Kristallweizen.

אלו היו 60 שניות על בירות חיטה בוואריות - לחיים!!

דעה_עכורה · שליחה #16 04/12/2009 19:25

moti_r כתב: הקולה נמצא במרפסת שירות, וכמובן שקר שם יותר מאשר בתוך הבית.
הוא לא הצליח להגיע ל-240 מעלות, אלא נתקע על איזור ה-228.

המעבר מתחילת פיצוץ שני לפולים שרופים היה מהר מאוד, יותר מהר מאשר בקליות קודמות.

מעניין אם זה קשור לטמפרטורה הנמוכה, לעובדה שלא השתמשתי בקולה מס' שבועות או שפשוט אני שכחתי משהו...
...

הקליה נמשכה הרבה זמן?
יכול להיות שהקליה בטמפרטורה נמוכה גרמה למשך קליה ארוך יותר, ולפולים להתייבש יותר.
באופן זה, בסוף הקליה הפולים נותרים עם לחות מאוד נמוכה, ואולי זה גורם למעבר המהיר מקלוי לחרוך.

שליחה #17 04/12/2009 19:38

לא. הקליה היתה באותו הזמן כמו קליות אחרות שביצעתי, אולי אפילו מעט מהירה יותר (6-12 שניות).
למרות זאת, התיאוריה נשמעת הגיונית.

שליחה #18 04/12/2009 21:16

דעה_עכורה כתב:יכול להיות שהקליה בטמפרטורה נמוכה גרמה למשך קליה ארוך יותר, ולפולים להתייבש יותר.
באופן זה, בסוף הקליה הפולים נותרים עם לחות מאוד נמוכה, ואולי זה גורם למעבר המהיר מקלוי לחרוך.
...

נשמע הגיוני, אבל לא רק, ואולי אפילו לא הסיבה העיקרית.

הנה עוד קצת תרמודינמיקה:

צריך להתחשב בעובדה שמעורבות בקליה (בעיקר לקראת סופה) תגובות אקסותרמיות (ראקציות שמשחררות יותר חום ממה שהן סופגות). הקולה מודד טמפרטורת אויר, ולא טמפרטורה בתוך ליבת הפולים. בקלייה ארוכה יותר בסביבה קרה, לוקח זמן לאויר להגיע לטמפרטורה גבוהה, ואולי אף יש חסם עליון לטמפרטורת האוויר (מצב שווי משקל תרמודינמי). אבל חום כל הזמן "נמסר" לפולים לאורך החימום, ובשלב כלשהו הם עוברים למצב אקסותרמי, דהיינו הם מתחילים לייצר חום בעצמם מהראקציות שמתרחשות בהם.

בקליה איטית בסביבה קרה, אנחנו "מזריקים" יותר חום (יותר "קלוריות") לפולים בזמן כדי להגיע לטמפרטורת אויר דומה בהשוואה לקליה בסביבה קרה יותר. ואז מגיעים למצב שהתגובה בפולים מאד אקסותרמית כי הם ספגו יותר חום ממה שחושבים בהשוואה לקליה מהירה יותר.

כאן מגיעים למצב של "היזון חוזר חיובי" (בלועזית "פוזיטיב פידבק"). הסיבה נעוצה בכך שהראקציות בפולים מואצות בהשפעת טמפרטורה גבוהה יותר (למעשה עקב קבלת אנרגיה בצורת אנרגית חום), אבל בה בעת הן מייצרות יותר חום ככל שהן מתקדמות. לכן הן מאיצות את עמצן בצורה אקספוננציאלית. ככל שהן מתקדמות יותר כך הן מתקדמות מהר יותר.

זה קורה תמיד בערך בזמן תחילת פיצוץ שני, ולכן צריך לעצור בזמן ולקרר בצורה אגרסיבית בשביל לפנות חום מהפולים שמייצרים אותו במהלך המשך הראקציה.

אם הפולם "התקדמו" יותר בראקציה (כמו במצב המתואר כאן), יותר קשה ולוקח זמן רב יותר לעצור את הקליה שממשיכה באופן ספונטאני גם כשלא מחממים יותר, וכל הפרש של כמה שניות מתבטא בהתקדמות מהירה ומשמעותית בקליה.

שליחה #19 05/12/2009 20:14

על חשבון מה יבוא המשוב החיובי? מישהו יצטרך לספק אנרגיה כדי שזה יקרה.
אם תוריד את טמפרטורת התוף ותתחיל קרור איך יהיה משוב חיובי? על חשבון המסה של הפולים?

שליחה #20 05/12/2009 20:28

אתה באמת רוצה לגרור אותי לדיון על תרמודינמיקה?

אז ככה - במולקולות אצורה אנרגיה (אנטלפיה) כימית. בתגובה בין מולקולות ליצירת מולקולות חדשות יש מאזן אנרגיה. ההפרש בין האנרגיה האצורה במולקולות החדשות לבין זו שהיתה אצורה בישנות, בקיזוז האנרגיה שהיתה נדרשת לראקציה עצמה, נותן את מאזן האנרגיה של התגובה. כך יש מצב שבו הראקציה מייצרת חום ולא "בולעת" חום, למרות שעדיין נדרשת אנרגיה לראקציה, ואף אנרגיה רבה יותר מאיצה את קצב הראקציה. זוהי תגובה אקסותרמית בעלת האצה או היזון חוזר חיובי. אתה מכיר היטב דוגמה לראקציה כזו מיום יום - קוראים לה אש. אבל בניגוד למה שכתבת, אין פה המרה של מסה לאנרגיה לפי נוסחת איינשטיין (אי שווה אם סי בריבוע), אלא פשוט המרה של אנרגיה באנרגיה אחרת, והמסה משתמרת (בשריפה מוצקים הופכים לגאזים אבל אין שינוי מסה). בשביל שמסה תהפוך לאנרגיה נדרשות ראקציות מסוג אחר - ראקציות גרעיניות, אבל את הדיון על זה נשאיר לפעם אחרת.

קליה בג'ין בחוץ - הגנה בפני רוח

הבטחתי ולכן אקיים

Re: הבטחתי ולכן אקיים