כל פעם שאני מגיע לערן פוגל, הבעלים של "אודיופריק", אני פשוט מתענג על היכולת שלו להפיק צליל מענג גם ממכשירים שלכאורה לא אמורים (או רשאים...) לעשות את זה. מעולם לא שמעתי אצלו צליל צורם, ואינני יכול לומר את זה על אף אחד מן היבואנים האחרים ששמעתי אצלם.
ביקרתי אצלו היום והקשבתי למערכת שכבר שמעתי אצלו לפני חודשיים בערך:
רמקולים Acoustic Zen Adagio,
מגבר (שפופרתי משולב) KR VA880,
הפטפון הפעם היה Michell TecnoDec, הפטפון הבסיסי של מישל, ולא Michell GyroDec ששמעתי בפעם הקודמת (הגרסה מעל ה-TecnoDec).
הפטפון היה מצויד בזרוע REGA RB250, ראש דנון 103R, והוא חובר לפונוסטייג' הטרנזיסטורי המתוק והמפתיע Trichord Dino .
ישבתי והאזנתי לכמה תקליטי ג'ז, שאת חלקם אני מכיר היטב, ולפחות אחד מהם שמעתי גם בסט הקודם מלפני חודשיים, וראה זה פלא: לכאורה, הסט הקודם היה אמור להישמע טוב יותר בזכות הפטפון הטוב יותר והזרוע הטובה יותר שלו – אבל לא כן.
הסט בפעם הקודמת נשמע אמנם טוב מאוד, אבל הפעם הוא נשמע לי עם צליל הרבה יותר זורם, מוחשי (palpabale), מלא, גדול ועשיר יותר, ובאופן כללי התוצאה היתה הרבה יותר מוזיקלית וקסומה. תהיתי על כך בקול, וערן הצביע על החיווט. ואכן, שלא כמו בפעם שעברה, כל החיווט היה של KONDO, חברת האולטרה הי-פי היפנית, שערן התחיל לייבא את מוצריה.
כבר שמעתי לא מעט על הכבלים של KONDO, אבל הפעם קיבלתי הדגמה מצוינת ליכולת המופלאה שלהם לייצר קסם וחיבור מענג למוזיקה, ולשדרג את המערכת מכל בחינה ובכמה רמות. המפתיע הוא שהכבלים האלה די זולים ביחס לכבלים אחרים בשוק (וזה באמת מפתיע לנוכח המחירים הפרועים לחלוטין של שאר מוצרי החברה). לדוגמה, מחיר 2.5 מטרים כבלי רמקולים עם החיבורים המצוינים של KONDO הוא 1000 דולר בלבד.
מילה או שתיים על הסט האנלוגי. נדמה לי שמחירו 10000 ₪, וזה כולל כאמור פטפון, זרוע, ראש ופונוסטייג'. משמח אותי להיווכח שלא צריך הון כדי לבנות מערכת אנלוגית טובה, שאם אתם לא אנלוגופילים קשים, תמרח חיוך בלתי נמחה על פניכם. שום מערכת דיגיטלית ששמעתי מעודי – בכל מחיר שהוא – לא הצליחה להעניק את החיות, הטבעיות והקסם ששמעתי היום מן המערכת האנלוגית הזאת.
ערן היקר, אני מרים לכבודך כוסית שיבס ריגל!
ביקור אצל "אודיו פריק" ונפלאות ה-KONDO
- barvfr
-
- חבר פעיל במיוחד
- תגובות: 725
- הצטרף: מאי 2007
- מיקום: רמת השרון
- נתן תודות: 16 פעמים
- קיבל תודות: 10 פעמים
מעניין, האם יצא לכם להחליף כבלים תוך כדי השמיעה?
יחד עם זאת, הסט לא ממש כמו שהיה בביקור האחרון שלך (וגם קצת עבר זמן...),
וקצת קשה להתייחס ספציפית לתרומה של הכבלים.
אבל ממה שאני מתרשם, יש ל- KONDO, בהחלט כבלים מעניינים, והם על הכוונת שלי.
אשמח באם תוכל לפרט קצת יותר על התכונות של הכבל שהרשימו אותך.
ובכלל אשמח לשמוע מכול מי שמכיר את ה- KONDO ומוכן לספר עליו
יחד עם זאת, הסט לא ממש כמו שהיה בביקור האחרון שלך (וגם קצת עבר זמן...),
וקצת קשה להתייחס ספציפית לתרומה של הכבלים.
אבל ממה שאני מתרשם, יש ל- KONDO, בהחלט כבלים מעניינים, והם על הכוונת שלי.
אשמח באם תוכל לפרט קצת יותר על התכונות של הכבל שהרשימו אותך.
ובכלל אשמח לשמוע מכול מי שמכיר את ה- KONDO ומוכן לספר עליו
ADDENDUM
לא עמדתי בפיתוי, ולקחתי לנסות את כבל החשמל של KONDO (במחיר 800$).
החלטתי לחבר אותו לפונוסטייג' שלי (EAR 834P, המחובר ל-MC STEP UP של MUSIC FIRST), מפני שספק הכוח שלו נחמד, אבל אינו ברמה של ספקי הכוח במגבר ובקדם המגבר שלי, וכן מפני שזו ההגברה הראשונה בשרשרת וגם העדינה והרגישה ביותר.
ובכן, שלפתי מן הפונוסטייג' את כבל החשמל של אקוסטיק זן צונמי פלוס (350$), חיברתי את הכבל של KONDO, והתיישבתי להקשיב.
סוג ההבדלים שנהוג למצוא כשעוברים מציוד אחד לציוד יקר יותר מתמקד בדרך כלל במה שאקרא לו "שיפורים אודיופיליים": יותר פירוט, יותר דינמיקה, טווח תדרים רחב יותר, וכיו"ב. במעבר ל-KONDO התקבלו כל ה"שיפורים האודיופיליים" הרגילים, אבל הם היו משניים לגמרי למה שניכר מייד ובצורה מהממת ממש: הצליל הפך להיות עשיר, מלא, משובח ובעיקר טבעי, עם זרימה נפלאה, איזון טונלי מצוין, ועם מוחשות (palpability) פשוט מרגשת. בהשוואה אליו נשמע הצונמי בעל צליל זול, מחוספס, מפוזר ושטוח.
קחו למשל את התקליט המכיל כמה מן היצירות הנפלאות ביותר של ויוולדי, ומן הפחות מוכרות שלו: 6 הסונטות לצ'לו ולצ'מבלו. הביצוע ברשותי הוא עם פיליפ מילר בצ'לו וקלאוס פרייז בצ'מבלו (DA CAMERA MAGNA SM 93717). ההקלטה בינונית, ועם הצונמי הצליל נשמע קצת יבש, מפוזר (לא ממוקד), פלסטיקי משהו, ולא בדיוק צליל של צ'לו. רק לפני יומיים הקשבתי שוב, בפעם המי יודע כמה, לסונטה הראשונה: התענגתי מן המוזיקה, אבל עיקמתי את האף מצליל הצ'לו. היום, כשחיברתי את ה-KONDO, לא רק שהתענגתי על המוזיקה, אלא בפעם הראשונה גם התרגשתי מן הצליל של הצ'לו, שהשיר מעליו כל גוון פלסטי, יובש ופיזור, והאמת היא שבפעם הראשונה גם שמעתי, ונהניתי, מן העושר של הצ'מבלו.
ואני מדבר על כבל חשמל אחד... נו, ברור שאני רוצה לחווט עכשיו את כל המערכת עם KONDO. אז אני רוצה, אז מה?
לא עמדתי בפיתוי, ולקחתי לנסות את כבל החשמל של KONDO (במחיר 800$).
החלטתי לחבר אותו לפונוסטייג' שלי (EAR 834P, המחובר ל-MC STEP UP של MUSIC FIRST), מפני שספק הכוח שלו נחמד, אבל אינו ברמה של ספקי הכוח במגבר ובקדם המגבר שלי, וכן מפני שזו ההגברה הראשונה בשרשרת וגם העדינה והרגישה ביותר.
ובכן, שלפתי מן הפונוסטייג' את כבל החשמל של אקוסטיק זן צונמי פלוס (350$), חיברתי את הכבל של KONDO, והתיישבתי להקשיב.
סוג ההבדלים שנהוג למצוא כשעוברים מציוד אחד לציוד יקר יותר מתמקד בדרך כלל במה שאקרא לו "שיפורים אודיופיליים": יותר פירוט, יותר דינמיקה, טווח תדרים רחב יותר, וכיו"ב. במעבר ל-KONDO התקבלו כל ה"שיפורים האודיופיליים" הרגילים, אבל הם היו משניים לגמרי למה שניכר מייד ובצורה מהממת ממש: הצליל הפך להיות עשיר, מלא, משובח ובעיקר טבעי, עם זרימה נפלאה, איזון טונלי מצוין, ועם מוחשות (palpability) פשוט מרגשת. בהשוואה אליו נשמע הצונמי בעל צליל זול, מחוספס, מפוזר ושטוח.
קחו למשל את התקליט המכיל כמה מן היצירות הנפלאות ביותר של ויוולדי, ומן הפחות מוכרות שלו: 6 הסונטות לצ'לו ולצ'מבלו. הביצוע ברשותי הוא עם פיליפ מילר בצ'לו וקלאוס פרייז בצ'מבלו (DA CAMERA MAGNA SM 93717). ההקלטה בינונית, ועם הצונמי הצליל נשמע קצת יבש, מפוזר (לא ממוקד), פלסטיקי משהו, ולא בדיוק צליל של צ'לו. רק לפני יומיים הקשבתי שוב, בפעם המי יודע כמה, לסונטה הראשונה: התענגתי מן המוזיקה, אבל עיקמתי את האף מצליל הצ'לו. היום, כשחיברתי את ה-KONDO, לא רק שהתענגתי על המוזיקה, אלא בפעם הראשונה גם התרגשתי מן הצליל של הצ'לו, שהשיר מעליו כל גוון פלסטי, יובש ופיזור, והאמת היא שבפעם הראשונה גם שמעתי, ונהניתי, מן העושר של הצ'מבלו.
ואני מדבר על כבל חשמל אחד... נו, ברור שאני רוצה לחווט עכשיו את כל המערכת עם KONDO. אז אני רוצה, אז מה?
- MartinHSabag
-
- מנהל
- תגובות: 59344
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 826 פעמים
- קיבל תודות: 1567 פעמים
- יצירת קשר:
