הבנתי שאם אני מוסיף עוד פאוור לרמקולים שלי הם ישמעו יותר טוב..{לא שהם נישמעים רע }
האם זה מומלץ?
והאם אני מעמיס פחות על מגבר אחד ומנצל את הרמקול יותר?
ואיך מגשרים את שנייהם למרנץ 4500?
שזה טוב.
במקרה זה, השאלה אם תוספת הכח באמת קריטית לרמקול. אם לא, אז ההבדל באיכות יהיה מינורי. אם כן, ההבדל גדול.
בכל אופן, אתה צריך לשאול את עצמך אם בתקציב של המגבר הנוסף + מה שהיית יכול לקבל על המגבר שיש לך ממכירתו, לא תמצא לך מגבר אחר, חדש או יד שניה, טוב יותר.
נהפוכו מרטין!
אני לא נותן למגבר אחד לעשות את כל העבודה .
כל מגבר מתרכז בחלק ספציפי ברמקול..
כך הוא יהיה יותר מדוייק.
האם אני צודק?
בהגברה אני עושה אותו הדבר עם מגברים זהים.
אתה לא צודק כי מה שייקרה זה שאתה עדיין מזין כל מגבר בכל האות (האות המלא שיוצא מה-PRE-OUT) ולכן המגבר יתאמץ אותו דבר ואולי יותר, כי למשל המגבר של הנמוכים ייראה עומס קשה יותר מהמגבר של הגבוהים.
בשביל לחלק הספק בין המגברים החיתוך צריך להיות בנק' רלוונטית.
אם אתה לוקח את הספקטרום של המוזיקה ובודק כמה אנרגיה צריך
להשקע בכל חלק שלו, תגלה שכמות האנרגיה שצריך להשקיע בתחום
בין 20-300 הרץ, זהה לכמות האנרגיה שצריך להשקיע בשאר הספקטרום
- 300- 20,000 הרץ. המשמעות היא שאם הקרוס אצלך ברמקול חותך
הרבה יותר גבוה, אתה לא מרוויח שום דבר, והמגבר לגבוהים כמעט ולא
מתאמץ - מה שמשאיר את המאמץ למגבר הנמוכים ולמעשה לא הרווחת
כלום. אני בספק אם המגבר לגבוהים מספק יותר מחצי וואט בעת נגינה.
אם מראש לא מדובר על מגבר דל-הפסק ורמקול דרשני, אין לך מה להתעסק עם זה.
כמובן, נשאר העניין של העומס שרואה המגבר, כי פיצול הקרוס מייצג עומס
שונה שרואה המגבר - וכאן זה כבר עניין של הימור ואין לדעת איך העניין
יתנהג. לפי דיווחים ששמעתי, במגברי שפופרות חלשים יש שינוי הצליל
אבל זה די עושה שכל כי מגברים אלו רגישים מאוד לעומס שהם רואים
מולם - ועצם העובדה שהם חלשים מטבעם גם חלוקת ההספק יותר רלוונטית לגביהם.