וואו. פשוט וואו. איזה חיוך מטופש של הנאה מרוח לי על הפרצוף מלחי אל לחי. אחת הסדרות היחידות בטלוויזיה כיום (ומאז האמת) שמצליחה להפתיע, לרגש ולמשוך אותי שוב ושוב כל עונה, גם אחרי 6 עונות.
היא לא אוהבת אותו, היא אוהבת אותו - נשים!
בעימות בין קאדי להאוס באתר בנייה קול קטן בתוכי הריע לה (לעזאזל - אני מזמן הייתי שם אותו במקומו במקומה ובמקום ווילסון!) וקול שני בראשי פשוט בכה בשביל האוס. איזו סצנה מדהימה, איזה פרק חזק - תענוג.
13 עוזבת, חבל אבל כדמות לא ממש חיבבתי אותה. כוסית אבל חד מימדית, ברגע שנגמר כל השטיקים של הדו מיניות (וזה התיישן די מהר) די התעייפתי מהדמות.
בסצנה של קטיעת הרגל ממש הזדעזעתי. ראיתי הרבה סירטי GORE בחיי והרבה סצנות הרבה יותר גרפיות, אבל בסצנה הזו כל הגוף שלי הצטמרר. אולי הקונוטציה לסבל של האוס, די בטוח גם בגלל התיאור שלו לתהליך - פשוט זוועה.
שוב - תענוג של סידרה. דמויות מדהימות, שחקנים מעולים, תסריט ברמה הכי גבוהה שיצא לי לראות בסידרת טלויוזיה - פשוט טלוויזיה במיטבה. בעיניי היא בקלות מתברגת לשלישייה הפותחת במידרג הסדרות אצלי
