ואנו שמחים לפרסם סקירה של אבישי חביב (havishay):
את המפרט הטכני של המצלמה ניתן לראות באתר היצרן:
גירסת המצלמה שקיבלתי כללה את גירסת התוכנה ( (Firmware1.00v. גירסה זו כללה תקלה מאד משמעותית שאובחנה בעת צילום סצנות הכוללים אזורים בהירים וכהים באותו הפריים. בעת צילום סצנות מסוג זה ניתן לראות פסים סגולים לאורך המסך אשר מעוותים את הצבעים על גבי ה LCD. באתר החברה פורסמה הודעה שבה צוין שהם תיקנו את הבעיה בגירסה 1.01v (שאותה לא בדקתי) – לתשומת ליבכם במידה והחלטתם לרכוש את המצלמה.
גוף המצלמה – המצלמה מרגישה מצוין ביד ויחסית למחירה קיבלתי את הרושם שאיכות בנייתה טובה. אולם אנשים בעלי כף יד גדולה, ימצאו שכרית כף היד נוגעת בכפתורי המצלמה המצויים בגב המכשיר, דבר היכול להוביל להפעלה לא צפויה של תכונות המצלמה.
מבנה המצלמה:
• בורר המצבים – העיצוב המוצלח של המצלמה מאפשר לשלוט על הבורר (הגלגל העליון שבאמצעותו בוחרים את מצב הצילום) בקלות באמצעות האגודל.
ברמה הפונקציונאלית Fuji לטעמי עשו שתי טעויות בעיצוב הבורר:
o Fuji קבעה מספר רב של מצבי צילום (כמובן שזה לא דבר רע) – Portrait, Landscape, Sport, Night, Fireworks, Sunset, Snow, Beach, Museum, Party, Flower, Text, Auction. ריבוי המצבים גרם לכך שהמצבים הנפוצים לא ימוקמו על בורר המצבים, ובמקומם מוצבו ברירות הרבה פחות שמישות.
o החברה טרחה לפתח מצלמה שהיא דמוית SLR אבל שכחה (או בחרה לשכוח?) את הברירה השכיחה ביותר עבור צלמים המשתמשים במצלמות SLR - הברירה שבה הצלם בוחר את מפתח הצמצם ושולט על עומק השדה (בוחרים את ה F – ככל שהמספר ה F נמוך יותר כך הצמצם פתוח יותר - כאשר הצמצם פתוח עומק השדה רדוד ולהיפך, כאשר הצמצם סגור - עומק השדה רחב וניתן לראות יותר פרטים ברורים מסביב לאובייקט המצולם בתמונה). בתאורה נתונה המצלמה משלימה את הנתון של מהירות הסגר (עפ"י מדידת האור). אופציה זו חשובה במיוחד לכל צלם חובב. אומנם ניתן לשנות את הצמצם במצב M (מצב ידני מלא), אבל זהו מצב מסורבל בהרבה.
• טווח הזום מרשים ( x15- טווח של 5mm- 75mm השווה ל 27.6–414mm על גבי פורמט 35mm) מאפשר להתקרב אל האובייקט ולהתרחק ממנו בצורה נוחה, אם כי בקפיצות גדולות למדיי – כאשר מנסים להתקרב אך מעט אל האובייקט, הקפיצה המינימאלית לעיתים גדולה מדיי.
• מסך הLCD גדול (2.7 אינץ') ונוח לשימוש, מלבד מצב של תאורה חזקה. בשמש חזקה ממש קשה לראות את האובייקטים, גם כאשר עוצמת בהירות המסך מכוונת למצב מקסימאלי.
• חריץ כרטיס הזיכרון מצוי בצד ימין (כמרבית מצלמות ה SLR) ולא נמצא בבית הסוללות.
• הפלאש של המצלמה יחסית חזק (הנתונים עפ"י נתוני היצרן) – כאשר משתמשים במצב Auto ISO שבו המצלמה בוחרת את הרגישות בתנאי תאורה קשים – הפלאש מגיע במצב Wide לכ- 6.4 מטרים, במצב Telephoto לכ- 4.1 מטרים ובמצב Macro לכ- 3 מטרים.
תפעול המכשיר- תפעול המכשיר מאד אינטואיטיבי, וניתן ללמוד את התפריטים בקלות רבה למדיי.
באמצעות מקש ה- Menu/OK ניתן לשנות בקלות את הפרמטרים של המצלמה, כאשר Fuji הוסיפה כפתור נוח
ויעיל לשינוי ה ISO, איכות התמונה ומצב צילום –Standard,Chrome,B&W .לצערי, מלבד מצב M (Manual) ומצב P (Program) המצלמה לא שומרת את נתוני ה ISO שטרחתי לשנות. זה דבר מצער לאור ביצועי ניקוי הרעשים שלגביהם ארחיב בהמשך.
המצלמה מציעה היסטוגרמה תוך כדי צילום, בכל מצבי הצילום. זוהי מעלה מצוינת שהופכת בימינו לסטנדרט בכל המצלמות. אולם לדעתי במצלמה זו חישוב ההיסטוגרמה אינו מדויק (או אינו ברור) כאשר מדובר בהימצאות של פיקסלים "שרופים" (פיקסלים שהגיעו לרמת לבן מקסימאלי והם צורמים לעין כאשר צופים בהם בתמונה). לעיתים קרובות כאשר צילמתי אזורים בהירים וכהים באותו הפריים וכאשר צילמתי עפ"י ההיסטוגרמה (כלומר לא הבחנתי בפיקסלים בצד הימני של הסקאלה), ראיתי שלאחר הצילום יש לי פיקסלים שרופים למרות הכל. גם כשצופים בתמונה במצלמה לאחר הצילום, ניתן לראות שהפיקסלים השרופים מהבהבים (שזה מצוין – נותן אינדיקציה שצריך לצלם שוב) אבל שוב ההיסטוגרמה לא מצביעה על כך תמיד בצורה ברורה.
ניקוי רעשים:
החיסרון הבולט ביותר של המצלמה הוא יכולת ניקוי הרעשים. ברוב המצלמות הקומפקטיות זו בעיה גדולה וזאת בגלל צפיפות מאד גדולה של פיקסלים ליחידת שטח. כתוצאה מהמבנה הפיסי של המצלמות הקטנות נוצר הצורך בחיישנים מאד קטנים בשטחם וכתוצאה מהמרוץ אחר הפיקסלים ("כמה שיותר פיקסלים יותר טוב..."), פיתחו חברות הצילום (או חברות השבבים) חיישנים בעלי צפיפות משוגעת. אם מדברים היום על היותנו על הגבול במצלמות ה SLR מבחינת התאמת האופטיקה המובחרת לחיישנים בעלי צפיפות של MP/CM23.46-4.66 , הרי שבמצלמות קטנות כדוגמת מצלמה זו אנחנו מצויים בצפיפות של 35 MP/CM2 – כלומר קרוב לפי 10 בשטח נתון. כתוצאה מהצפיפות הנוראית הזו נוצר רעש דיגיטאלי בין הפיקסלים, במיוחד כאשר מנסים להעלות רגישות החיישן (זה לא המקום להיכנס לפרטי האלקטרוניקה של ה CCD). לחברות השולטות בשוק יש מעבדים חזקים מאד שעושים עבודה טובה בהורדת הרעש. אם הייתי צריך לבחור היום מצלמת P&S, הייתי עושה זאת עפ"י יכולת האלגוריתם לנטרול הרעשים.
בFuji s2000HD ב- ISO100 התמונות נראות חדות ויפות, אולם כבר בISO200 הרעש נראה בצורה ברורה, ולא כ"כ נעימה. להלן שתי דוגמאות (שתי התמונות מוקטנות, כאשר הריבועים המצוינים הם חיתוך אחד לאחד של תמונת המקור. כדי למדוד רעש יש לבדוק את האזורים הכהים/מוצלים) – התמונה הימנית צולמה ב ISO100 ואילו השמאלית צולמה ב ISO200. כפי שניתן לראות הרעש אינו נעים לעין. בתמונה השמאלית המקורית, המצב הרבה יותר גרוע.
חיסרון זה בולט במיוחד לאור העובדה שניתן לשלוט רק על מעט מאד מצבי צילום (M ו P כפי שהזכרתי קודם ומצב C, שמשום מה לא שומר את בחירת ה ISO – אחרי כיבוי המכשיר הוא חוזר למצב Auto800 כלומר אוטומטי עד ל ISO800). בכל מצבי הצילום האחרים מלבד מצב הצילום מוטה המהירות (S) שבו ניתן רק להגביל את ה ISO המקסימאלי ( Auto400, Auto800, Auto1600) בחירת ה ISO היא אוטומטית לחלוטין.
אני מרחיב בכוונה את התיאור של המצבים השונים משום שהצלם נתון לחסדי המצלמה, משום שבמידה והתאורה חלשה, המצלמה (כמובן האלגוריתם שמניע אותה) מדלגת למצב ISO200 והלאה. כמו שאתם יכולים לראות כבר מ ISO200 המצב לא מי יודע מה.
או כזה בקצב נתומים ממש נמוך שגורם לוידאו
