האם ישנה חשיבות למהירות הצריבה של סרטים?
אני עומד לפני רכישת מדיות DVD-R, כשיש לי אפשרות לקצץ מעט בעלויות אם במקום לקנות מדיות התומכים במהירות x16 אקנה כאלו התומכים בx8.
מכיוון ואני קונה מדיות של TDK שנחשבות איכותיות במיוחד השיקול פה הוא לא המחיר אלא איכות הצריבה. אם בכל מקרה צריבה במהירות גבוהה תביא לירידה מסוימת באיכות הצריבה הרי שאין לי שום סיבה לקנות מדיות במהירות x16 שהרי אני צורב 90% סרטים.
מישהו במקרה יודע אם במקרה של צריבת סרטים באמת יש ירידה באיכות הצריבה כתוצאה מצריבה במהירות גבוהה?
תודה,
יוני
מכיוון ואני קונה מדיות של TDK שנחשבות איכותיות במיוחד השיקול פה הוא לא המחיר אלא איכות הצריבה. אם בכל מקרה צריבה במהירות גבוהה תביא לירידה מסוימת באיכות הצריבה הרי שאין לי שום סיבה לקנות מדיות במהירות x16 שהרי אני צורב 90% סרטים.
מישהו במקרה יודע אם במקרה של צריבת סרטים באמת יש ירידה באיכות הצריבה כתוצאה מצריבה במהירות גבוהה?
תודה,
יוני
- udif
-
- חבר ותיק

- תגובות: 2080
- הצטרף: אוקטובר 2005
- מיקום: תל אביב
- נתן תודות: 16 פעמים
- קיבל תודות: 78 פעמים
אין לי שום הפניות ל-benchmarks, אבל הייתי נוטה לחשוב שכן. כיבוי והדלקת הלייזר לוקח אותו זמן, והייתי מניח שצריבה במהירות גבוהה יותר תגרום "למריחה" של ה-pits על הדיסק.
חוץ מזה, אם 90% מהחומר שאתה צורב הוא לא חומר מקורי שלך (לא סרטים משפחתיים), אני מניח שתמיד תוכל להשיג כל סרט שוב, אם "יידפק" הדיסק.
חומר מקורי שלי (צילומים, ובעתיד גם סרטים משפחתיים) אני צורב היום על דיסקי CD-R GOLD של Kodak במהירות נמוכה, בשני עותקים.
אני מניח שעוד כמה שנים אני אוודא שעדיין ניתן לקרוא את הדיסקים ואצרוב עותקים חדשים.
התאוריה שלי:
1. כל "חומר" שאנחנו "מפיקים" (לדוגמה תמונות משפחתיות) ממלא מדיות בקצב פחות או יותר קבוע כפונקציה של שכלולי המדיה (מצלמה פחות או יותר טובה עם יותר פיקסלים, RAW מול JPEG, וכו') וכפונקציה של המדיה שעומדת לרשותינו.
2. אחת לכמה שנים רצוי "לרענן" חומר מקורי בגלל "עייפות" המדיה (ובניגוד לתמונות שדוהות, כאן אתה עלול לאבד את כל החומר!), וגם בגלל התיישנות טכנולוגית שעשויה להותיר אותנו עם מדיות בלי הטכנולוגיה הדרושה לקריאתם (מי שיכול לקרוא היום דיסקטים של "5.25 שיקום!)
3. אחת לכמה שנים, יוצאת מדיה חדשה בקיבולת של י כמה מהקיבולת הישנה.
4. אחת לכמה שנים, עקב השתכללות הטכנולוגיה, קצב הפקת המדיה שלנו יעלה (בגלל שכלולי המצלמה שהחלפנו וכו')
ועכשיו לשורת המחץ:
אחת לכמה שנים יש לבצע ריענון של המדיות שהוקלטו עד עתה. עקב מעבר לטכנולוגיה חדישה, נוכל להכניס מספר רב של מדיות ישנות למדיה אחת חדשה, וגם נקבל מדיה "טריה".
מצד שני, בגלל השתכללות תהליך "הפקת" המדיה והגדלת הקבצים הנוצרים, נמשיך לצרוך מדיות חדשות באותו הקצב בו צרכנו את המדיות הישנות, רק שעכשיו המאזן השתנה לקבצים גדולים יותר, על מדיות גדולות יותר.
חוץ מזה, אם 90% מהחומר שאתה צורב הוא לא חומר מקורי שלך (לא סרטים משפחתיים), אני מניח שתמיד תוכל להשיג כל סרט שוב, אם "יידפק" הדיסק.
חומר מקורי שלי (צילומים, ובעתיד גם סרטים משפחתיים) אני צורב היום על דיסקי CD-R GOLD של Kodak במהירות נמוכה, בשני עותקים.
אני מניח שעוד כמה שנים אני אוודא שעדיין ניתן לקרוא את הדיסקים ואצרוב עותקים חדשים.
התאוריה שלי:
1. כל "חומר" שאנחנו "מפיקים" (לדוגמה תמונות משפחתיות) ממלא מדיות בקצב פחות או יותר קבוע כפונקציה של שכלולי המדיה (מצלמה פחות או יותר טובה עם יותר פיקסלים, RAW מול JPEG, וכו') וכפונקציה של המדיה שעומדת לרשותינו.
2. אחת לכמה שנים רצוי "לרענן" חומר מקורי בגלל "עייפות" המדיה (ובניגוד לתמונות שדוהות, כאן אתה עלול לאבד את כל החומר!), וגם בגלל התיישנות טכנולוגית שעשויה להותיר אותנו עם מדיות בלי הטכנולוגיה הדרושה לקריאתם (מי שיכול לקרוא היום דיסקטים של "5.25 שיקום!)
3. אחת לכמה שנים, יוצאת מדיה חדשה בקיבולת של י כמה מהקיבולת הישנה.
4. אחת לכמה שנים, עקב השתכללות הטכנולוגיה, קצב הפקת המדיה שלנו יעלה (בגלל שכלולי המצלמה שהחלפנו וכו')
ועכשיו לשורת המחץ:
אחת לכמה שנים יש לבצע ריענון של המדיות שהוקלטו עד עתה. עקב מעבר לטכנולוגיה חדישה, נוכל להכניס מספר רב של מדיות ישנות למדיה אחת חדשה, וגם נקבל מדיה "טריה".
מצד שני, בגלל השתכללות תהליך "הפקת" המדיה והגדלת הקבצים הנוצרים, נמשיך לצרוך מדיות חדשות באותו הקצב בו צרכנו את המדיות הישנות, רק שעכשיו המאזן השתנה לקבצים גדולים יותר, על מדיות גדולות יותר.
הבט פה: http://cdmediaworld.com/hardware/cdrom/ ... VD%20Tools .
אני לא זוכר את השם, אבל ברשימה הזו מצאתי כזו תוכנה עבור CD.
אגב, לא ברור לי מה הקשר בין קלילות להתקנה. כמעט כל תוכנה היום שמכבדת את עצמה, קלילה ככל שתהיה, מצופה שתבוא עם התקנה/הסרה. זה טוב, בין השאר, למען מיליוני המשתמשים שלא יסתדרו אחרת.
אני לא זוכר את השם, אבל ברשימה הזו מצאתי כזו תוכנה עבור CD.
אגב, לא ברור לי מה הקשר בין קלילות להתקנה. כמעט כל תוכנה היום שמכבדת את עצמה, קלילה ככל שתהיה, מצופה שתבוא עם התקנה/הסרה. זה טוב, בין השאר, למען מיליוני המשתמשים שלא יסתדרו אחרת.
משה
ברגע שאין התקנה משמע התוכנה לא מתעסקת לך עם הרג'יסטרי (רוב התוכנות גם כשאתה כביכול "מסיר" אותן עדיין משאירות עקבות ברג'יסטרי שלך, דבר שאני לא סובל בלי קשר לעובדה שבשלב מסויים זה מתבטא בירידה בביצועי המחשב).
לגבי התוכנה, אני צריך תוכנה לבדיקת מדיות DVD אבל תודה בכל מקרה.
עריכה: יישום הCD-DVD Speed של Nero עזר לי בסוף...מצאתי שיצרן הדיסקים הוא OPTODISC. אז זה לא TY אבל רציתי לדעת איך היצרן הספציפי הזה נחשב...?
לגבי התוכנה, אני צריך תוכנה לבדיקת מדיות DVD אבל תודה בכל מקרה.
עריכה: יישום הCD-DVD Speed של Nero עזר לי בסוף...מצאתי שיצרן הדיסקים הוא OPTODISC. אז זה לא TY אבל רציתי לדעת איך היצרן הספציפי הזה נחשב...?
- MartinHSabag
- מנהל

- תגובות: 59344
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 826 פעמים
- קיבל תודות: 1567 פעמים
- יצירת קשר:
- udif
-
- חבר ותיק

- תגובות: 2080
- הצטרף: אוקטובר 2005
- מיקום: תל אביב
- נתן תודות: 16 פעמים
- קיבל תודות: 78 פעמים
pits הם הסימנים שצורב הלייזר על הדיסק. הקידוד מתבצע על פי אורך ה-pits ואורך הרווח בין ה-pits.יוני כתב:אני דווקא חשבתי שעייפות המדיה נקבעת ע"י איכות המדיה עצמה ולא מהירות הצריבה...
אם הבנתי אותך נכון צריבה מהירה תבוא לידי ביטוי בעיקר בעמידותה של אותה המדיה לזמן מועט יותר? (לגבי החלק הראשון של תשובתך לא הבנתי מזה pits)...
לפי הסברים של אחי (שמנהל פיתוח של רכיבי DVD) הלייזר עצמו נדלק או נכבה תוך 1 ננו-שניה, בעוד שאורך ה-pit גדל ביחידות של בערך 40 ננו שניות עבור צריבה במהירות x1 כך שזמן הכיבוי וההדלקה לא ממש "משחק" כאן.
מה שכן חשוב, הוא שלכל brand של דיסקים ישנו write strategy משלו. כל דיסק מתחמם מהלייזר באופן שונה וחימום המשטח מושפע גם מה-pits הקודמים (החום מתפשט לכל הכוונים ואם המרחק בין ה-pits קצר, המשטח שעתה עומד לחמם ב-pit הבא עלול להיות כבר חמים ואסור לחמם אותו יותר מדי).
המשמעות היא שחלק מהתזמונים לליזר צריכים להיות מתוכנתים ברמות דיוק של אחוזים בודדים. ז"א שאם יחידת הזמן הבסיסית של pit במהירות x1 היא 40 נננו,אז ב- x16 היא תהיה בערך 2.5 ננו, ואם אתה רוצה לשלוט על זמן ההעלה של הלייזר באחוזים בודדים של פני יחידת זמן שונות עד 2.5 ננו, כלומר רזולוציה של בערך 60 פיקו-שניה.
יחידות זמן של 60 פיקו שנייה זה בערך ההשהיה של שער לוגי אחד או שניים בטכנולוגיית ייצור של 0.09 מיקרון. וזה מאד קשה לשלוט על סיגנלים בכזו רזולוציה.
בשורה התחתונה מה שהבנתי ממנו הוא שהבעיה היא יותר של הכונן ולא נובעת אינהרנטית מהלייזר. יותר קל לתכנן מעגלי בקרה לצריבה במהירות x1, אבל כונן שמתוכנן טוב יוכל לצרוב באיכות טובה גם x16.
כמובן כל מה שנאמר כאן מניח שיש לך מדיה טובה שמסוגלת להתמודד עם פולסי צריבה קצרים כ"כ. בלי מדיה טובה אף כונן, טוב ככל שיהיה לא יוכל לצרוב במהירות גבוהה.

