הרצת קובץ break in בפלזמה

[emordeko]

בהוראות של הקובץ המפורסם רשום להוריד את הקונטרסט ואילו בחיפוש שעשיתי עפר לאור
טען שצריך להעלות אותו אחרת אין משמעות להרצה אז מה לעשות? וכמה אחוזים כדאי לשים?

שאלה שניה האם הקובץ שמשאיר תמונה סטטית במשך 45 דקות לא יגרום לצריבת המסך?
או שצריבה נעשית רק עם תמונה כהה?

[MartinHSabag]

שים את הקונטראסט באמצע (פשרה טובה לא? ).

כל הרעיון הוא "לצרוב" את המסך בצורה אחידה, זו בדיוק המטרה של ה-BREAK IN....

[oferlaor]

emordeko,

נקודה חשובה מאוד.

הבעיה היא שאין הסכמה מקיר לקיר. אני אישית בעד הגברת הקונטרסט בכדי להאיץ את התהליך.

הסיפור הוא שצריך לעבור "מכשול" שהוא כמאה שעות ראשונות של המכשיר. לכן, רצוי להשאיר מסך לבן או אפור למשך תקופה של כ-100 שעות. בכדי לקצר את התהליך, אני ממליץ לשים על לבן עם מקסימום קונרטסט למשך הכמה שעות הראשונות, ובכך ניתן להפחית את כמות הזמן של התמונה.

יש אחרים שטוענים שקונרטסט נמוך בהתחלה יעזור לעבור את המכשול הראשוני.

לא ידוע איזו גישה היא "הנכונה" (הטובה יותר).

לגבי הצריבה, בוודאי שתהיה צריבה, אבל היא תהיה UNIFORM - כלומר, כל הפיקסלים ירדו בחוזק התאורה שלהם באותה מידה, ובכך לא יווצר סימן כלשהו על המסך עצמו.

[נדב]

לפי דעתי הסיבה שהפלזמה רגישה מאוד בהתחלה לתופעות צריבה היא בגלל שהגז מאוד מאוד "מרוכז" בהתחלה וה"שריפה" שלו מהירה יותר, אם תשים תמונה סטטית התמונה תיצרב לך יותר מהר מהרגיל.
לאחר תהליך ההרצה הגז מגיע לנקודה שבה הוא נשאר כמעט זהה לאורך זמן (שנים) עד שבסופו של דבר הוא מתחיל לדאוך באופן נראה (שניתן להבחין בו) ואז לגמרי ..

לדעתי אם תעשה את מה שעופר הציע אתה אכן תאיץ את תהליך ההרצה אבל אתה גם תגמור יותר מהר את הגז (כמו שככל שנוסעים יותר מהר שורפים יותר דלק) ולכן משך חיי המסך ייתקצרו (אולי בכמה שנים, חודשים ואולי אפילו רק בכמה שעות) לעומת ביצוע הרצה איטית שאמנם תיקח יותר זמן (קובץ הרצה + שבוע שבועיים בהגדרות נמוכות) אך תחסוך לך יותר גז..

זה רק לדעתי כמובן .

[MartinHSabag]

Ncoder, אין שום קשר לגז או לריכוז שלו.
זה כשור לפוספורוסים שתא הפיקסל מצופה בו.
הבלאי שלו מהיר יותר בשעות הראשונות ואח"כ הוא מתייצב.
בלאי מהיר שלו (כלומר, היכולת להפיק כמות פוטונים PER מתח שניתן לפיקסל) הוא הירידה בבהירות של אורך החיים והצריבה.

[nirgen]

היה לי קטנוע פאנטי מוטור בשנת 84 שלו הייתי צריך לעשות הרצה , חשבתי שמאז התקדמנו קצת
מה אתם רצינים? במידה ולא אעשה "הרצה " בהיטאצי (שאם ירצה השם ביום א יספקו לי אותה ) אני עלול לגרום לנזק תמידי בהמשך ?

ובכלל לפי שהבנתי (לא סגור על זה ) הדגם שלי pd300 עובד בשיטת ALIS שהיא בעייתית בחיבור למחשב

[MartinHSabag]

nirgen,

אתה יכול לעשות במסך שלך מה שתרצה.
אם לא הצלחנו להעביר לך את המשמעות וההסבר הטכני, כנראה שנכשלנו.

בהצלחה.

[oferlaor]

NCoder,

אין כל קשר בין מה שכתבת למציאות...

הרעיון פשוט בהרבה. היצרנים משתמשים בפוספורים אשר ההתנהגות שלהם (דעיכתם) שונה במאה השעות הראשונות של שימוש בהם, מאשר שאר חייהן (שהוא בעיקר לינארי). הסיבה לכך היא שהם רוצים להשוויץ עם יחס קונטרסט גבוה, וזה אחד הכלים שיש להם...

המטרה כאן היא אך ורק להאיץ את השלב הראשון ולעשות אותו באופן אחיד,בכדי למנוע בעיות UNIFORMITY בעתיד.

[Pakostnik]

האמת, נשמע מוזר.
דומה ליצרנים סיניים של ג'ינסים זולים שמתכווצים אחרי כביסה ראשונה.
האם באמת יצרנים כמו Panasonic ו- Pioneer עד כדי כך לא רציניים? שלא לדבר על כל השאר?
מוכרים מסך בעשרות אלפי שקלים מסך שאת ייצורו צריך להשלים בבית?
האם נתון התחלתי של בהירות חשוב להם יותר ממוניטין?

[MartinHSabag]

Pakostnik,
זה קורה גם בטלויזיות CRT בדיוק באותה צורה (רק פחות משמעותי).
מה יש פה להתפלא? זו פיסיקה/כימיה ואין ליצרנים מה לעשות מלבד להריץ את המסך בעצמם במפעל, מה שייקר את עלות המסך.

רוצה לספוג את זה בעצמך?
חוצמזה, כמה אנשים באמת התלוננו עד עתה על בעיות UNIFORMITY במסכים שלהם שלא עברו הרצה?
זה יותר "בשביל להיות רגועים" מאשר בעיה אקוטית.

[Pakostnik]

מרטין, זה לא רק "בשביל להיות רגועים".
כי בפועל המסכים נמכרים עם נתוני בהירות גבוהים מאשר הם בפועל אחרי 100 שעות הרצה. זו הטעיה.
יש למישהו מספרים בכמה הבהירות יורדת, באחוזים?

בעיית UNIFORMITY קיימת אגב גם במסכי LCD, אבל שם היא לא תלויה בזמן העבודה של המסך אלא קשורה לפיזור ועוצמת תאורה אחורית. נתון מקובל הוא 5-10 אחוזי הפרש בבהירות.

[MartinHSabag]

ובמקרן? וב-CRT?
התופעה הזו היא הנהרנטית.

אתה תעדיף יצרן שמריץ את המסך ואז מפרסם נתוני בהירות "אמיתיים"?
הרי אלו חוקי המשחק של כל היצרנים, אם מישהו יהיה "אמיתי" הוא פשוט יפסיד.
אצלך אולי לא, אבל כמה אחוז מהאוכלוסיה אתה מייצג?

[נדב]

ברור לי שטכנולוגיית הפלזמה מבוססת בחלקה על טכנולוגיית ה-CRT (שימוש בפוספורים) וברור לי ש"במקרה" גם הפלזמה עלולה לסבול מבעיית Burn-In .

ברור לי שהיצרנים מספקים מסך חדש עם פוספורים חדשים ו"טריים", אשר יותר רגישים ומספקים הארה גבוהה בתחילת השימוש, ושהם לא מבצעים הרצה לפני השיווק (או שאולי חלקם דווקא כן עושים זאת בצורת בקרת איכות..).

דווקא יצא לי לקרוא כמה מאמרים ברשת וקיבלתי מאיפשהוא את הרושם ש-Burn-In ב-CRT עשוי להיות שונה מ-Burn-In בפלזמה (אגב בתגובה הקודמת שלי התייחסתי לגז בכוונה כי כל הזמן מקשרים את הצריבה לבעיות עם הפוספורים בלבד וייתכן שגם לגז יש יד בדבר).
לצערי לא שמרתי את המאמר הזה אבל זה לא משנה אם זה נכון או נכון חלקית או בכלל אבל בלי התייחסות רצינית ורשמית אי אפשר להיות בטוחים לגמרי.

יש לי 2 שאלות:

1. אני לא מבקש בכח להוכיח שזה לא עניין של הפוספורים (כי כל ה"ראיות" מצביעות שזה דווקא כן) אך לדעתי כמו שציינתי קודם גם לגז עשוי להיות יד בעניין, האם הגז לא נגמר מתישהוא או מאבד מיכולתו לאורך זמן להפיק פוטונים אולטרה סגוליים ברמה המספקת לריגוש אטומי הפוספור ברמה מספקת?

2. יצא לי לראות פעם מוניטור מחשב (CRT) שחטף Burn-In כתוצאה משימוש בתמונה סטטית לאורך זמן רב.. הצריבה הייתה כל כך בולטת שאפילו בכיבוי המסך ניתן היה לראות את הצריבה של התמונה, כלומר תהליך הצריבה כמו שהיא נקראת ממש צרבה את הפוספורים וגרמה להם לעיוות שניתן להבחנה גם בכיבוי המסך.

השאלה היא, האם יצא לכם (או לאחרים) לראות פלזמה עם בעיית צריבה שניתנת להבחנה גם בכיבוי המסך?

[MartinHSabag]

1. ממה שאני יודע, לא. לגז אין השפעה ואם כן היא זניחה ביחס למה שקורה עם הפוספורוסים. אין דליפות של גז. אם יש זה פגם או תקלה נקודתית (כמו דליפה בנורת ניאון).
2. בהחלט כן.

[oferlaor]

האפקט של איוניזציה של הגז הוא מינימלי, מכל העדויות - הפוספורים "נגמרים" הרבה יותר מהר.

צריבה בפלאזמה לא תראה בצורה כזו מכיוון שהפוספורים אינם צמודים למסך כמו ב-CRT.

[נדב]

סימן הצריבה בפלזמה לאחר כיבוי מעיד בבירור על עיוות של הפוספורים כמו ב-CRT ולא בשינוי במצב הגז (שאז הצריבה הייתה נראית רק בהדלקה) .
אני מניח שייתכנו גם מקרים של צריבה חלשה שלא תיראה בכיבוי המסך ..

תודה לכם .