שעם
- MartinHSabag
- מנהל

- תגובות: 59344
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 826 פעמים
- קיבל תודות: 1567 פעמים
- יצירת קשר:
- MartinHSabag
- מנהל

- תגובות: 59344
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 826 פעמים
- קיבל תודות: 1567 פעמים
- יצירת קשר:
ממה שאני קראתי והבנתי ששעם עשוי מחתיכות קטנות של קליפת עץ שדוחסים אותם ומדביקים אותם ע"י דבק חזק מאד, כלומר שהוא חומר דחוס אשר יש בו המון בועות של אוויר כלואות בין פיסות העץ, ולכן יש לו תכונות של חומר סופג אקוסטית.
זוהיא רק השערה שלי לכן רציתי לשמוע דעה של מישהוא עם נסיון .
אני יודע שמשתמשים ביריעות שעם מתחת לרצפות עץ (פרקט) כדי לספוג את הרעש שנוצר כאשר דורכים על הפרקט.
זוהיא רק השערה שלי לכן רציתי לשמוע דעה של מישהוא עם נסיון .
אני יודע שמשתמשים ביריעות שעם מתחת לרצפות עץ (פרקט) כדי לספוג את הרעש שנוצר כאשר דורכים על הפרקט.
- MartinHSabag
- מנהל

- תגובות: 59344
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 826 פעמים
- קיבל תודות: 1567 פעמים
- יצירת קשר:
למה לא ?
שהרי אם השעם עשוי כמו ספוג למעשה ואפילו הוא יותר דחוס כלומר יש לו יותר נקבוביות של אויר בין החומר הוא הרי אמור לספוג יותר טוב גלי קול.
כתבת :
שהרי אם השעם עשוי כמו ספוג למעשה ואפילו הוא יותר דחוס כלומר יש לו יותר נקבוביות של אויר בין החומר הוא הרי אמור לספוג יותר טוב גלי קול.
כתבת :
האם תוכל לפרט ?MartinHSabag כתב:לשעם תכונות שונות לגמרי מצמר סלעים....
שעם הוא חומר תא סגור, כלומר אין מעבר חופשי של אוויר בין הנקבוביות בחומר.
ספוג אקוסטי המיועד לבליעה, צמר זכוכית, צמר סלעים וחבריהם הם חומרי תא פתוח.
בליעה אקוסטית טובה מחייבת אפשרות לזרימת אוויר דרך החומר (הרי גל הקול הוא תנועה של אוויר) והתנגדות גבוהה לזרימת האוויר ע"י גבולות הנקבוביות שבחומר.
זו הסיבה שחומרי תא סגור אינם בולעים אקוסטיים טובים, וזו למשל גם אחת הסיבות להבדלים הגדולים בין ה"ספוגים האקוסטיים" המסתובבים בשוק, שכן חלק ממוצרים אלה בכלל אינם מהונדסים לבליעה אקוסטית.
חומרי תא סגור, הופכים את הנקבוביות המלאות אוויר לסוג של "כריות". מכיוון שהאוויר הוא קפיצי, אפשר לדמיין את זה כאוסף מאוד גדול של קפיצי אוויר קטנים.
תכונה זו נפלאה כאשר מדובר על שיכוך רעידות (למשל ניתוק מגע בין מכונה לרצפה, בין רמקול גדול למדף, או אפילו בין רצפת פנימית לרצפת הקונסטרוקציה), ומכך חומרים כמו ספוג תא סגור, נאופרן מוקצף, EPDM, וגם שעם - מצטיינים בתחום זה.
אחת הבעיות של שעם, אגב, קשורה בבלאי שבו עקב התפוררות החומר בעת התייבשותו.
ספוג אקוסטי המיועד לבליעה, צמר זכוכית, צמר סלעים וחבריהם הם חומרי תא פתוח.
בליעה אקוסטית טובה מחייבת אפשרות לזרימת אוויר דרך החומר (הרי גל הקול הוא תנועה של אוויר) והתנגדות גבוהה לזרימת האוויר ע"י גבולות הנקבוביות שבחומר.
זו הסיבה שחומרי תא סגור אינם בולעים אקוסטיים טובים, וזו למשל גם אחת הסיבות להבדלים הגדולים בין ה"ספוגים האקוסטיים" המסתובבים בשוק, שכן חלק ממוצרים אלה בכלל אינם מהונדסים לבליעה אקוסטית.
חומרי תא סגור, הופכים את הנקבוביות המלאות אוויר לסוג של "כריות". מכיוון שהאוויר הוא קפיצי, אפשר לדמיין את זה כאוסף מאוד גדול של קפיצי אוויר קטנים.
תכונה זו נפלאה כאשר מדובר על שיכוך רעידות (למשל ניתוק מגע בין מכונה לרצפה, בין רמקול גדול למדף, או אפילו בין רצפת פנימית לרצפת הקונסטרוקציה), ומכך חומרים כמו ספוג תא סגור, נאופרן מוקצף, EPDM, וגם שעם - מצטיינים בתחום זה.
אחת הבעיות של שעם, אגב, קשורה בבלאי שבו עקב התפוררות החומר בעת התייבשותו.
<a href='http://www.acoustics.salford.ac.uk/prof ... fer//'>הדף שלי</a>


