זאת הפעם הראשונה שאני מגיע לביתו על אף המרחק הקצר. אייל קיבל את פני מחוץ לבית בצינת הערב המקפיאה והפנה אותי לחניה הפנויה.
בבית המתין גם חבר ותיק של אייל (חיים) כאשר שלושתנו צמאים להאזין למגוון מוזיקלי (כמעט כל הסגנונות הקיימים של מוזיקה) שבדיעבד היה סלט עולמי מתובל כהוגן.
אני הבאתי עמי מספר דיסקים מהבית שרובם היו הפקות עצמיות שלי מתקליטי וויניל שהומרו לפורמט דיגיטלי. אייל הוסיף כמה דיסקים אקזוטיים שאני לא הכרתי אבל נראה לי שאני מתחיל להתחבר ל"מחלת" ה-FUSION אחרי אמש.
הסט-אפ של אייל כולל:
Berendsen CDP I SE
Myryad z140
רמקולים MK2 LivingVoice Auditorium II
כבלים VDH, AR Master reference,Dimartzio M-path
התחלנו בהאזנה של מספר קטעי ג'אז מתוך הדיסקים שלי שכללו את AHMAD JAMAL, ART BLAKEY ו-JEAN-LOUP LONGNON. עברנו דרך שיר של פרנק סינטרה וקטע של ה-DIRE STRAITS וסיימנו עם יצירת עוגב כנסייתי מתוך "טוקטה ב"D" מינור של באך.
אייל הוסיף קטעים של HEYLEY WESTENRA עם הקול השמימי ומספר לא מבוטל של קטעי FUSION ופרוגרסיב רוק. צר לי, מפאת זיכרוני הדל וההיכרות החדשה עם סוג זה של מוזיקה אינני זוכר את שם הלהקות שהאזנו (אם אינני טועה היה שם משהו בשם UZEB שניגנו בצורה ממש וירטואוזית). קינחנו עם כנר הג'אז הוירטואוזי סטפן גרפלי בקטעים לא ג'אזיים טהורים אלא יותר EASY LISTENING מנוגנים על כינור אלקטרוני (עם PICKUP). דומני שזה היה הדיסק האחרון שסטפן הקליט לפני מותו (אל תתפסו אותי בשגגה).
אייל, אם תוכל להרחיב בשמות הלהקות והקטעים ששמענו תבוא עליך הברכה.
ההתרשמות שלי מהסט-אפ של אייל היתה חיובית לעילא ולעילא לאורך כל הדרך. ולמה?
כל הקטעים שהאזנו להם נשמעו מאוזנים בצליל באופן מושלם (פרט לשני קטעים שמשהו קטנטן הציק לי - וארחיב בהמשך). זאת הפעם הראשונה שהצלחתי לשמוע באופן מושלם כזה את מגוון הסגנונות וללא אפליה. קלסי, ג'אז, רוק, ווקלי, פרוגרסיב, כלים אקוסטיים, כלים חשמליים, כלים בסולו ובתזמור רחב. החדר לא מאופיין באיזה אקוסטיקה מיוחדת, חדר (סלון) מאוד שיגרתי מבחינת הריהוט והמבנה. על אף זאת אין תופעות של הדהוד והמערכת עוקבת אחרי הצלילים באופן מושלם. נראה לי שה-DUMPING FACTOR ביציאת דרגת ההספק הוא ממש מצוין והממברנות של הרמקולים עוצרות כשצריך ונענות לפרצי עצמה כשנדרש. מה שנקרא - הרמקולים לא מחזירים עודף
.הקול של הנערה הניו זילנדית הנחמדה HEYLEY WESTENRA נשמע טבעי לחלוטין פרט להגזמה הקטנה ב-ECHO שנובעת מההקלטה עצמה. קטעי הג'אז של AHMAD JAMAL בפריטה על פסנתר ה-STIANWAY (מתוך המרת תקליט וויניל) נשמעו כאילו הוא מנגן לפנינו. לי נופלת הלסת בכל פעם שאני מאזין לדיסק הזה (אני לא יודע מה דעתו של אייל - את זה אני משאיר לו). התיפוף של ART BLAKEY (גם מתוך המרת תקליט) לא "נמרח" טונלית במעברי התופים ועבר בשקיפות כאילו הוא בחדר. כלי הנשיפה של JEAN-LOUP LONGNON והתזמורת הניו יורקית שלו היו מושלמים. החצוצרות והסקסופון הכניסו אוויר חם לחלל החדר (מי אמר שלא שומעים שם סקסופון?). היו קטעים של הרכבי כלים מגוונים שנשמעו אחד לאחד ובפרוטרוט בלא שיש מריחה אמורפית ביניהם ותחושת הבמה היתה מצוינת.
הדבר היחידי שקצת (אבל ממש קצת) העיק היה בקטעים של האורגן הכנסייתי והתיפוף של ART BLAKEY. חסרו לי הבסים העמוקים שלא שומעים אלא מרגישים, הבסים מתחת ל-30HZ. זה כנראה משהו שכבר "גדול" על הרמקולים בתיבה אחת ולכך נדרש פשוט SUB שיודע לרדת עד 22-20HZ. האוקטבות הנמוכות של האורגן היו מונחתות קצת ותוף הרגל של ART BLAKEY היה מעט אנמי (חסרה ממש מעט עצמה בהדף). שלא תבינו מתוך הדברים שהבסים גרועים. כלל וכלל לא, הבס עגול והדוק וללא שאריות (לא מחזיר עודף), עוקב באופן מושלם (DUMPING FACTOR אדיר). הסט-אפ הזה נשמע טבעי לחלוטין ואם היתה לי אפשרות (כלכלית) לשים יד על סט כזה, לא הייתי מהסס לרגע. ההתאמה של מרכיבי הסט-אפ פשוט חלומי (לאוזני).
ההאזנה אצל אייל עשתה "כימיה" עם האוזן שלי ללא ספק ואולי הרווחתי דרכה את סגנון ה-FUSION (ממש חדש בשבילי). אני עדיין צריך "לעכל" את הסגנון ולתת לו להתיישב קצת בתודעה שלי (זה לא קל על אף שאני פתוח לכל סגנונות המוזיקה). אני יכול להעיד שלפחות לא "סבלתי" מההאזנה לסגנון וזה לבטח ניתן לזקוף לאיכות הסט-אפ.
לקראת סוף הביקור, אייל הצליח להדגים לעבדכם הנאמן את ההבדל בהאזנה בין שני כבלי כוח שונים המחוברים לנגן ה-CD. אכן היה הבדל (ואת זה אני אומר כמי שהיה סקפטי לגבי כבילת כוח). מאידך שמתי לב שרשת החשמל בבית סובלת מעט מנפילות מתח רגעיות כאשר עומס גדול נכנס לפעולה (יש נפילה קצרה של התאורה בזמן שהמזגן מתמתג). אני לא יודע אם יש לכך קשר להבדלי ההאזנה בהחלפת כבלי הכוח, אני רק מציין עובדות (לא תירוצים).
כך חלפו להם כ-4 שעות במחי יד כאשר נותר טעם של עוד...
אייל,
רוב תודות על האירוח הלבבי. התה החם הוסיף לחום המוזיקלי ללא ספק, לבטח בערב הקר והחורפי ששרר בחוץ. חבל רק שחם בגזרה אחרת - אבל אין לנו ברירה ורק שכולם יחזרו בשלום הביתה ויהיה לנו שקט של מינוס 140 דיבי מהאזור ההוא.
כל מה ששמתם נשמע נפלא 
') javascript:emoticon('
')
אייל...?
