לפי מה שאני מבין היתרון היחיד של LCD הוא רזולוציה יותר טובה (יענו יותר פיקסלים).
בכל השאר פלזמה מובילים.
זה נכון?
הבדלי LCD ופלזמה - אני רוצה להבין משהו
LCD הוא מכשיר אנאלוגי ו-Plasma דיגיטלי. השליטה הדיגיטלית על תאורת הפיקסל מחייבת שימוש ב-PWM ליצירת רמות תאורה שונות שגורמת להופעת temporal dithering בפלאזמה (ולעיתים גם contouring או spatial dithering), תופעה זו לא קיימת כמובן ב-LCD כמכשיר אנאלוגי. אישית התופעה הזו מאד מפריעה לי לצפייה.
מעבר לכך בפלאזמה תיתכן צריבה כתוצאה מהזדקנות לא אחידה של הפוספורים ושימוש ב-contrast גבוהה מדי.
מעבר לכך בפלאזמה תיתכן צריבה כתוצאה מהזדקנות לא אחידה של הפוספורים ושימוש ב-contrast גבוהה מדי.
A good plagiarized idea is better than a lousy original one
- oferlaor
-
- מנהל
- תגובות: 78880
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 788 פעמים
- קיבל תודות: 5395 פעמים
zeev,
אני מבין למה אתה קורא לזה אנאלוגי, אבל זה לא בדיוק כזה כי ב-LCD אתה אכן מוגבל לרמות קוונטיטיביות (כלומר, לפי מספר רמות דיגיטלי ולא אין-סוף רמות אנלוגי).
אני מבין למה אתה קורא לזה אנאלוגי, אבל זה לא בדיוק כזה כי ב-LCD אתה אכן מוגבל לרמות קוונטיטיביות (כלומר, לפי מספר רמות דיגיטלי ולא אין-סוף רמות אנלוגי).
oferlaor,
כשמדברים על טכנולוגית תצוגה כלשהי, ישנם שני מאפיינים בתאורת פיקסל שיכולים להיות אנאלוגיים או דיגיטליים.
עוצמת ההארה - עבור פלאזמה הבקרה היא דיגיטלית (ON/OFF) ולכן השימוש ב-PWM שמוביל ל-temporal dithering שהזכרתי. עבור LCD, אנאלוגי, כדי להפיק רמת ההארה מסויימת נותנים מתח מסויים ומאפשרים לכמות אור פרופורציונית לעוצמה הרצוייה לצאת.
מספר רמות ההארה - האם קיים מספר סופי של רמות דיסקרטיות או רצף חלק של רמות תאורה. במערכות תצוגה בהן השליטה על עוצמת ההארה היא דיגיטלית כמו פלאזמה או DLP, ניתן תיאורטית להגיע לסקאלת רמות אינפיניטסימליות שתהייה זהה ל-CRT, בפועל תדר המיתוג קבוע ואין מימושים כאלה והתצוגה מייצרת מספר סופי של רמות דיסקרטיות, מה שמוביל ל-contouring אם אין מספיק רמות או עיבוד וידאו לקוי. לחילופין מסכים מסויימים מבצעים spatial dithering כדי לפצות על חשבון החדות.
ב-LCD ה-LDI יכול להיות אנאלוגי ולספק רצף של רמות או דיגיטלי עם מספר סופי של רמות דיסקטיות בהתאם למספר הביטים במימוש ה-LDI.
במימושים איכותיים אין סיבה שתהיה קוונטיזציה, למעט זו שמוכתבת ע"י אות כניסה דיגיטלי שכבר עבר קוונטיזציה.
מבחינות אלו ה-LCD פועל בדיוק כמו CRT, בשונה מהותית מ-PLASMA
כשמדברים על טכנולוגית תצוגה כלשהי, ישנם שני מאפיינים בתאורת פיקסל שיכולים להיות אנאלוגיים או דיגיטליים.
עוצמת ההארה - עבור פלאזמה הבקרה היא דיגיטלית (ON/OFF) ולכן השימוש ב-PWM שמוביל ל-temporal dithering שהזכרתי. עבור LCD, אנאלוגי, כדי להפיק רמת ההארה מסויימת נותנים מתח מסויים ומאפשרים לכמות אור פרופורציונית לעוצמה הרצוייה לצאת.
מספר רמות ההארה - האם קיים מספר סופי של רמות דיסקרטיות או רצף חלק של רמות תאורה. במערכות תצוגה בהן השליטה על עוצמת ההארה היא דיגיטלית כמו פלאזמה או DLP, ניתן תיאורטית להגיע לסקאלת רמות אינפיניטסימליות שתהייה זהה ל-CRT, בפועל תדר המיתוג קבוע ואין מימושים כאלה והתצוגה מייצרת מספר סופי של רמות דיסקרטיות, מה שמוביל ל-contouring אם אין מספיק רמות או עיבוד וידאו לקוי. לחילופין מסכים מסויימים מבצעים spatial dithering כדי לפצות על חשבון החדות.
ב-LCD ה-LDI יכול להיות אנאלוגי ולספק רצף של רמות או דיגיטלי עם מספר סופי של רמות דיסקטיות בהתאם למספר הביטים במימוש ה-LDI.
במימושים איכותיים אין סיבה שתהיה קוונטיזציה, למעט זו שמוכתבת ע"י אות כניסה דיגיטלי שכבר עבר קוונטיזציה.
מבחינות אלו ה-LCD פועל בדיוק כמו CRT, בשונה מהותית מ-PLASMA
A good plagiarized idea is better than a lousy original one
- oferlaor
-
- מנהל
- תגובות: 78880
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 788 פעמים
- קיבל תודות: 5395 פעמים
י-א וזאב,
זה לדעתי עניין בסמנטיקה.
אני מבין את הנקודה שזה "לא בדיוק דיגיטלי" בגלל הדרך שהמערכת עובדת. אפשר גם להביא דוגמאות הפוכות על פאלזמה, שאם התזמון שם לא מדוייק (בגלל זמן הצתה לא רפטטיבי ב-100%) אז גם פלאזמה הופכת לאנלוגי.
זה לדעתי עניין בסמנטיקה.
אני מבין את הנקודה שזה "לא בדיוק דיגיטלי" בגלל הדרך שהמערכת עובדת. אפשר גם להביא דוגמאות הפוכות על פאלזמה, שאם התזמון שם לא מדוייק (בגלל זמן הצתה לא רפטטיבי ב-100%) אז גם פלאזמה הופכת לאנלוגי.
עופר,
זה לא משנה אם התזמון לא מדויק, עדיין פיקסל דולק או שאינו דולק, שני מצבים בלבד, אין רמות שונות של עוצמת "דולק". זה שונה מהותית מ-LCD.
אנאלוגיה לכך היא ההבדל בין מגברים לינאריים מ-Class A,B,AB,C למגבר ב-Class D, ההבדל מהותי ולא סמנטי.
כמובן שאם מקור האות הוא דיגיטלי הוא כבר עבר קוונטיזציה והרעש כבר בפנים, הרעש יוצג גם ב-CRT לצורך העניין.
אם האות עובר עיבוד במקור ב-10 או 12 ביט, LCD יוכל לשמר את המידע הנוסף בקלות, PLASMA או DLP לא בהכרח (מימוש של יותר מ-8 ביט יהיה מורכב יותר ויקר יותר).
זה לא משנה אם התזמון לא מדויק, עדיין פיקסל דולק או שאינו דולק, שני מצבים בלבד, אין רמות שונות של עוצמת "דולק". זה שונה מהותית מ-LCD.
אנאלוגיה לכך היא ההבדל בין מגברים לינאריים מ-Class A,B,AB,C למגבר ב-Class D, ההבדל מהותי ולא סמנטי.
כמובן שאם מקור האות הוא דיגיטלי הוא כבר עבר קוונטיזציה והרעש כבר בפנים, הרעש יוצג גם ב-CRT לצורך העניין.
אם האות עובר עיבוד במקור ב-10 או 12 ביט, LCD יוכל לשמר את המידע הנוסף בקלות, PLASMA או DLP לא בהכרח (מימוש של יותר מ-8 ביט יהיה מורכב יותר ויקר יותר).
A good plagiarized idea is better than a lousy original one
