לפני כ-30 שנה שרתתי כחיל במעבדת התיקונים והשרות של גלי צה''ל .
טכנאי אולפן מסויים טעה באחד החיבורים וה-NAGRA שהוזנה ע"י 8 סוללות ניקל קדמיום מדגם D עלתה באש עקב הקצר שנגרם.
כידוע לסוללות NC יש התנגדות פנימית מאוד נמוכה ודגם D יכול להזרים לדעתי כ-100 Amp במצב קצר כך שהוא מסוגל להתיך כבלים בעלי שטח חתך גדול יחסית .
בקיצור , המכשיר לאחר הארוע היה Total Loss , הוא היה מפויח כולו מהגזים שנפלטו משכבת הבידוד של הכבלים שנשרפה (המכשיר בנוי ברובו מאלומיניום וקיבל שיכבת שיתוך ) והמנהלים בתחנה החליטו להשבית את המכשיר.
הלב שלי "היה שבור וקרוע"

, ואני כחיל ביקשתי את הרשות לפרק את המכשיר לגורמים , לשייף כל חלק בניפרד, לצבוע בלכה שקופה ולהרכיבו מחדש.
לאחר מריבות,ויכוחים +הרמטכ"ל + התערבות הדרג המדיני + האומות המאוחדות ומועצת הביטחון

אישרו לי העניין והתחלתי במלאכה.
........לאחר כחודש עבודה רצופה של כ-12 שעות ביום וכנגד כל הרינונים של מס' "נשמות טובות" שלא ראו בעיין טובה מס' אלפי ברגים, קפיצים ,"ברזלים" ושאר חלקי מתכת ופלסטיק פזורים בעשרות קופסאות קטנות על השולחן , הרכבתי את המכשיר.
מכשיר ה- NAGRA בלשון המעטה הוא "יצירת אומנות טכנית" (שלא לדבר על איכות ההקלטה) וההרגשה "לטכנאי זב חוטם ונמוך דרגות" כמוני בסוף תהליך ההרכבה כאשר המכשיר עובד בדיוק לפי המפרטים היתה בערך כמו כיבוש האוורסט + חציית האוקינוס בשחיית פרפר (או להבדיל זכיה במקום הראשון במפרץ האהבה

).
אגב המכשיר הספציפי המשיך לעבוד כ-15 שנה לאחר ה"ארוע הטראומתי".
עכשיו כש- MASTERMIX אומר שהוא מאוהב ב-NAGRA צאו וחשבו כמה
אני אוהב 
את המכשיר !!.