.הייתי חייב לזיו ביקור האזנה מזה זמן רב וחופשת סוכות היתה זמן ממש מתאים. לקחתי את הבן שגם דבק בו החיידק הוינילי והעמסנו על המכונית את המחרשה, הבונבוניירה על כבליה וארגז עם כמה עשרות תקליטים. שמנו פעמינו דרומה לנס ציונה. כמובן שדאגנו לעגן את המחרשה בעזרת חגורות הבטיחות על הספסל האחורי בכדי שאיזה שוטר לא יכניס לה דו"ח שהתשלום עבורו יותר יקר מערך המחרשה עצמה
.לאחר נסיעה של כשעה וקצת הגענו ליעד והתחלנו לפרוק את הציוד. חשכו עיני... אני משחרר את המחרשה מחגורת הבטיחות ואני רואה שבולם זעזועים אחד התפרק ממקומו. מכיוון שהבולמים החדשים שייצרתי לא מכבר עשויים סיליקון גמיש זאת לא היתה ממש בעיה והצריכה את הברגת בורג החיזוק מחדש והכל בא על מקומו בשלום. את התיקון ביצעתי עוד בתוך המכונית לפני שהציוד הוכנס לחדר ההאזנה אצל זיו.
זיו, בחור רציני, הביא גם חומרים משלו להאזנה, וינילים ודיסקים. המלצתי לזיו לבצע חיפוש בערמת הוינילים שהבאנו כדי לבחור מהם כמה להאזנה והתחלנו במרתון של כ-4 שעות כיף אמיתי. הסט-אפ היה מורכב כמובן מכל סוגי הרמקולים של מורל מלבד ה-FAT LADY שעדיין לא מוצגת (מחכה לה בכיליון אוזניים). בסט-אפ היה DVD של CAMBRIDGE AUDIO, קדם מגבר DENSEN BEAT200 ומגבר הספק DENSEN BEAT300. הבונבוניירה היתה החוליה המגבירה בין המחרשה לסט-אפ המקומי. כמובן שתוך כדי האזנה "דפדפנו" בין הרמקולים השונים כדי להשוות את גיוון הצליל של הוינילים. האזנו לסגנונות שונים של מוזיקה, החל ברוק דרך ג'אז וכמובן מוזיקה קלסית. כמעט הכל על פי הטעם ובחירה של זיו כי זה היה ביקור לכבודו.
אני כמובן ביקשתי את חוות דעתו המקצועית על הבונבוניירה שלי. חוות הדעת לא אכזבה אותי, אך אשאיר את שאר המילים לזיו אם ימצא לנכון להגיב.
זיו בעל החושים המחודדים הפנה את תשומת לבי לשתי תופעות שהציקו לו ונבעו מהמחרשה. הבעיה הראשונה היתה RUMBLE תת קולי (ואני יודע שזה בתדר הרזוננס של הזרוע - 8HZ) שנצפה על ה-SUB WOOFERים. זה אמנם לא תדר ששומעים אבל מציק. מה גם שהוא יוצר מודולציה כלשהי על שאר תדרי הבס ובכלל. הדבר השני כבר הפיל אותי. זיו טען כל הזמן שה-PITCH של המחרשה מהיר יותר. אני יודע מהבעיה הזאת מהעבר אך לא ייחסתי לה חשיבות יתר מה גם שהסטייה היא בסך הכל בסביבות 1% כלפי מעלה. איך בכלל אדם מסוגל להבחין בהבדל כזה מינורי. זיו - שאפו על המקצוענות.
קיבלנו הוכחה חד משמעית לבעיית ה-PITCH המהיר ע"י האזנה לתקליט ודיסק קלסי זהים לחלוטין (לא זוכר את שם היצירה - אני כבר לא מה שהייתי פעם, סקלרוטי משהו) שהודפסו מתוך אותה ההקלטה. ביצענו מיתוגים הלוך ושוב בין ה-DVD למחרשה כדי להשוות את גווני הצלילים וכך גם גילינו שהויניל מקדים מעט את ה-CD במצטבר.
לפני שאני נוגע בכלל בפתרונות של שתי הבעיות דלעיל, אני רוצה לציין שהתקליטים שהאזנו להם נשמעו באיכות בלתי רגילה והסט-אפ של המחרשה/ראש AT440MLA והבונבוניירה נשמעו עשירים מתמיד דרך הסט-אפ של DENSEN והרמקולים השונים כאשר לטעמי ה-Octave-Octwin נשמע הטוב ביותר. כמה חבל שה-FAT LADY לא נכחה שם. אני מבטיח להגיע עם כל הציוד לכבוד הצגת ה-FAT LADY.
לגבי ההתרשמות מהצליל אוכל לדבר רק בשמי. לדעתי (יתכן ואני משוחד) הצלילים שבקעו מהמחרשה והבונבוניירה היו טובים ומתובלים כיאות לעומת אותה המוזיקה שבקעה מהדיסק שנשמע לי אנמי מעט.
את ההתרשמות של זיו אני משאיר לו אם ימצא לנכון להתבטא. אני רק יכול לציין שכולנו התמוגגנו במשך 4 שעות. מבחינתי זאת היתה חוויה מרנינה.
ועכשיו לעניין ה"צדיק". ברור מי כאן הצדיק שהאיר את עיני. שתי הבעיות שזיו הצביע עליהן הדירו שינה מעיני. אתם ודאי תצחקו "מה הד..ק הזה משקיע זמן ומאמץ במחרשת פלסטיק עלובה?" אני כבר יותר מידי קשור למחרשה הזאת ואין לי "לב" להשליכה ממני והלאה. זוכרים את השיפוץ שעשיתי למחרשה לפני יותר משנה? בזמנו הדבקתי מתחת למאט מהגומי נייר כסף כדי לסכך רעשים חשמליים מושרים מהחורים בפלטה על הראש המגנטי. גם הדבקתי 3 ספוגיות קטנות על החלק העליון של המאט כדי לבודד את התקליט מרעשים מכניים משלדת הפטפון. התקליט היה מונח על שלושת הספוגיות ומתנגן לו כך. מסתבר שהתקליטים (כולם) סבלו מעקמומיות מעלה מטה תוך כדי נגינה, מה שיצר את ה-RUMBLE שזיו שם לב אליו. זיו גם ציין שלא נראה לו שהעקמומיות היא משהו כה שכיח בתקליטים ולבטח לא בכולם ואולי כדאי לי לבדוק את עניין גובה הספוגיות.
משחזרתי הביתה, עבדכם לקח את הדברים ברצינות הראויה והסיר את הספוגיות מהמאט רק לשם בדיקה של הטענה. ומה? התקליטים ממשיכים להתנגן עקום כשהם מונחים ישירות על המאט. בשלב זה לא התעמקתי בכלל מה זה עושה לרעשים המכניים. בהתבוננות ממש מהצד אני מגלה שמדי פעם מבצבץ נייר הכסף מתחת למאט (ממש כמעט ולא נראה) ובכל מקום שהוא מבצבץ התקליט מתרומם כמעה. מסתבר שעם הזמן נייר הכסף התעוות והתעקם כי הוא היה מודבק בעזרת פסי הדבקה של דבק דו צדדי לתחתית המאט. העיוותים הללו גרמו למאט להיות גם עקום ולתקליטים להתנגן בעליות ומורדות. כמובן שהסרתי את נייר הכסף ובדקתי שוב. אכן, כעת התקליטים התיישרו לחלוטין וה-RUMBLE כמעט ולא קיים. גם הספוגיות הוו בעיה כי 3 נקודות משען לתקליט עלולות לגרום גם לעקמומיות כלשהי של התקליט בעקבות "שקיעתו" בין הספוגיות וע"י כל בעצם הוא הופך ל"גלי" כל 120 מעלות.
את נייר הכסף המשודרג התאמתי לגודל הפלטה והנחתי אותו על פלטת המתכת ללא הדבקה על המאט כך שהעיוותים בנייר הכסף כתוצאה מההדבקה לא יהיו יותר.
במקום הספוגיות התאמתי יריעת שעם וגזרתי עיגול בגודל של מאט הגומי והנחתי מעליו. ביצעתי בדיקות סף רעש במצבים השונים וקיבלתי שהמצב המיטבי הוא שהשעם יהא מונח על הגומי.
בסופו של עניין הקומבינה החדשה הביאה את המחרשה למצב הטוב ביותר מאז ומעולם וסף הרעש של רווח בין שתי רצועות ראשונות של תקליט "בתול" בהדפסה אנגלית נותן תוצאה של 50dB-. ברווחים של הרצועות הפנימיות זה אפילו משתפר כי המהירות הקווית של התקליט כלפי המחט קטנה ורעש החיכוך גם הוא קטן בהתאם.
את בעיית ה-PITCH המהיר (למזלי שהוא מהיר ומיד תבינו למה) פתרתי בצורה פשוטה מאוד. קניתי סרט הדבקה מבד עמיד TESA והתחלתי להגדיל את קוטר מעגל הנעת הרצועה בפלטה. בכל פעם הוספתי ליפוף אחד מדויק עד שקיבלתי את הקוטר הרצוי שהתאים למהירות המדויקת. בגלל שקוטר המעגל גדל ביחס לקוטר ציר המנוע התקבלה בסופו של דבר האטה במהירות עד לקבלת ה-PITCH הנכון. מכיוון שהמחרשה מונעת במנוע ז"ח סינכרוני מהירותו תלויה בתדר הרשת 50HZ. מכיוון שמהירות המנוע היא קבועה, הדבקת תוספת הקוטר לפלטה אינה מהווה בעיה. את דיוק המהירות בדקתי ע"י ספירת מספר סיבובי התקליט במשך 3 דקות בעזרת שעון עצר. במהירות של 33 ושליש צריכים להתקבל 100 סיבובים בדיוק בזמן הנתון. ישבתי ומניתי אחד לאחד 100 סיבובים תבין ותקילין ועצרתי את שעון העצר. התוצאה היתה 2 דקות 59 שניות ו-870 מאיות במקום 3 דקות. ביצעתי עוד שלושה מחזורי מניה כאלו והתוצאות היו דומות מאוד. בגדול מהירות הסיבוב של התקליט כעת מדויקת.
כמובן שזיו לא נתן לי לצאת בידיים ריקות והעניק לי תקליט ג'אז פנטסטי של ART BLAKEY וה-MESSENGERS בהדפסה חדשה מתוך הקלטה אנלוגית משנת 1973. תקליט "בתול" בהדפסה אנגלית.
זיו - יצאת צדיק
.מצורפות תמונות מהשדרוג הסופי של המחרשה.
בקרוב דגימות של הקלטות.
