מה קורה כאשר מחובר סאב במערכת RC - מאמרון
-
yosihary
- חבר ותיק

- תגובות: 1271
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: יוסף הרי
- מיקום: חיפה
- נתן תודות: 53 פעמים
- קיבל תודות: 119 פעמים
הקדמה - חיים פשוטים וקשים
כאשר הופיעו הסאבים, החיים של החובב היו פשוטים אבל קשים. הוא חיבר את הסאב לאחד או שני הרמקולים, ואם היה בר מזל להיות עם יציאת LFE, הוא חיבר לשם.
כוון הסאב כלל את הדברים הבאים:
עוצמה, הגבלת תדר עליון, לרוב בין 60 ל- 150 הרץ, ומפסק להפיכת פאזה. בדגמים מתקדמים היתה שליטה על הפאזה בין 0 ל-180 מעלות.
כאשר הופיעו מערכות סוראונד ראשונות, היה על החובב לבצע מדידות של מרחקי הרמקולים, ולדווח בתוכנת הרסיבר, ולתאם עוצמות בעזרת צליל או רעש בדיקה.
ללא ציוד ובהסתמך על האוזן בלבד, קשה מאוד לתאם בין הוופר ושאר הרמקולים. רסיבר בן 10 שנים של דנון, לא סיפק אות בדיקה לכיוון עוצמת הסאב. הנטיה של רבים הייתה לתת עודף באס, וקימת ביקורת לא קטנה על כך. רבים האמינו שסאב מקלקל ואין בו תועלת, אבל נניח כאן לעניין זה.
הופעת מיקרופון הכיול ומערכות RC.
הופעת הנ"ל הפכה את כל הנושא לאוטומטי לגמרי כאשר למפעיל נותר רק להפעיל, ולהימלט מהחדר.
אבל מסתבר שהחובבים תמיד מחפשים גימיק לשיפור גם אשר אין לו שום הצדקה, וקשה לשכנע אותם שאין.
סקירתו המאלפת של איתי בכר על רסיבר אונקיו
לקראת סיום הכתבה בדק איתי את מרחקי הרמקולים ומצא שהאונקיו מדייק ביותר – פרט למיקום של הסאב, שהיה ממש בהבדל.
איתי לא ציין כמה הייתה השגיאה, אבל אני מנחש שהרסיבר "קלט" את הסאב, כרחוק יותר ממרחקו הפיזי.
הוא ציין שהוא תיקן את הערכים על פי מדידה במטר, וגם שחוברת היצרן מציינת את האפשרות, אני כתבתי שזו טעות,
הסברתי למה, ומעטים מאוד הבינו את ההסבר.
ההסבר
בתופעה נתקלתי לראשונה בעת בדיקת דנון 3806 שהושאל לי. התופעה חזרה בעת קנית רסיבר פיוניר AX4, והמרחק השתנה (התקצר) כאשר החלפתי סאב PDR10 ב-EPOS. מרגע ראשון היה ברור לי מהקורה כאן:
כאשר מערכת RC, מודדת את מרחקי הרמקולים, המטרה היא טיימינג. בכל מכת אספקת צלילים למערכת רמקולי הסוראונד, הבמאי ומהנדס הקול תכננו איזה רמקול יקדים ואיזה יאחר, כולל הבום מרעיד העצמות של הסאב.
מערכת בדיקת המרחק מזכירה עטלף, הרסיבר מוציא פולס או תערובת של צלילים, אך במקום לקלוט הדים מהקירות המערכת מכוונת לקבל את הזמן שבו הגיב הרמקול הנבדק. כל פעם נבדק רמקול בודד. (ישנן בדיקות נוספות רבות, שלא נזכירן)
הזמן שעבר מתורגם במצגת למשתמש למטרים או ס"מ. מהירות הקול באוויר היא כ- 330 – 340 מטר בשנייה, ומכאן שהקול עובר כ-33 ס"מ בשנייה. רמקול המרוחק כ- 3 מטר יצריך להתחשב בהשהיה של כ- 3 מילישניות.
כל הנאמר נכון לכל הרמקולים פרט לסאב. כולם מצוידים בטוויטר, והזמן שבו נע הצליל במערכת ובחוטים הוא זניח,
ולכן ברגע שהאות מגיע לטוויטר של הרמקול הנבדק, זה פועה מיד ומצפצף ואין חשיבות רבה לאיטיות של הרמקולים הגדולים.
נכון, יכול להיות הבדל בין טוויטר שעולה לקול סופר סוני, לעומת פשוט, אבל חישוב מראה שהשגיאה תתבטא בכ- ס"מ, זניח לחלוטין.
בשביל לבדוק את הסאב, מוציא הרסיבר פולס או חבילת צליל בתדר נמוך, ומודד את הזמן שלקח לרמקול להגיב, ולגל הבאס לעבור בחדר.
כאשר חושבים באופן מעט יותר מעמיק, מתחילים להבין שלרסיבר כלל לא אכפת מה המרחק, מה שחשוב היא ההשהיה (Dealy). הרסיבר צריך לדעת אותה בכדי לתזמן שכל רמקול יפעל במומנט הנדרש, אחרת כל אפקט הסוראונד יעוות. העיבוד הספרתי ברסיברים הללו דואג לתזמון.
הבעיה שסאב אינו יכול להגיב מידית, אפילו לא כמו וופר. ישנם שני גורמים עיקריים לכך שסאב יכול להגיב באיחור של כ- מילישניה, לאחר שהאות מגיע לכניסה שלו.
סיבה ראשונה מכירים רבים, היא מהירות הדרייבר אותו רמקול גדול וכבד שיושב בתיבה אם או בלי פתחים, שגם הם יוצרים מסה שקשה להניע מהר.
הסיבה השנייה היא כמובן הפילטר האלקטרוני של עד 150Hz. איך שלא תביטו על כך, יש לפילטר זה קבוע זמן, (או הזזת פזה) שמשמעותם שאות היציאה מהפילטר מפגר אחרי אות הכניסה. לכן מתקבלת השהיה נוספת על השהית המרחק. פילטר של 150 לבדו יכול להוסיף קרוב למילישנייה, כביכול "שגיאה" של 30 ס"מ.
על כן מערכת ה- RC עושה כאן דבר גדול – הכיול שלה מאפשר לרסיבר להקדים את אות ה- LFE, בצורה שליושב באמצע (היכן שהיה המיקרופון) הוא מגיע בדיוק בזמן הנדרש. גם התיאום בתדר החפיפה בין הרמקולים האחרים מסודר בצורה זו בצורה מדויקת.
המסקנה שמי שיתקן את המרחקים, יגרום לכך שהבאס יצא מהסאב מוקדם מדי, ובתדרי החפיפה, הוא לא יהיה לגמרי תואם לרמקולים האחרים, ואז מקבלים תחום צר שיש בו בור או גבעה במקום היענות חלקה.
כאשר הופיעו הסאבים, החיים של החובב היו פשוטים אבל קשים. הוא חיבר את הסאב לאחד או שני הרמקולים, ואם היה בר מזל להיות עם יציאת LFE, הוא חיבר לשם.
כוון הסאב כלל את הדברים הבאים:
עוצמה, הגבלת תדר עליון, לרוב בין 60 ל- 150 הרץ, ומפסק להפיכת פאזה. בדגמים מתקדמים היתה שליטה על הפאזה בין 0 ל-180 מעלות.
כאשר הופיעו מערכות סוראונד ראשונות, היה על החובב לבצע מדידות של מרחקי הרמקולים, ולדווח בתוכנת הרסיבר, ולתאם עוצמות בעזרת צליל או רעש בדיקה.
ללא ציוד ובהסתמך על האוזן בלבד, קשה מאוד לתאם בין הוופר ושאר הרמקולים. רסיבר בן 10 שנים של דנון, לא סיפק אות בדיקה לכיוון עוצמת הסאב. הנטיה של רבים הייתה לתת עודף באס, וקימת ביקורת לא קטנה על כך. רבים האמינו שסאב מקלקל ואין בו תועלת, אבל נניח כאן לעניין זה.
הופעת מיקרופון הכיול ומערכות RC.
הופעת הנ"ל הפכה את כל הנושא לאוטומטי לגמרי כאשר למפעיל נותר רק להפעיל, ולהימלט מהחדר.
אבל מסתבר שהחובבים תמיד מחפשים גימיק לשיפור גם אשר אין לו שום הצדקה, וקשה לשכנע אותם שאין.
סקירתו המאלפת של איתי בכר על רסיבר אונקיו
לקראת סיום הכתבה בדק איתי את מרחקי הרמקולים ומצא שהאונקיו מדייק ביותר – פרט למיקום של הסאב, שהיה ממש בהבדל.
איתי לא ציין כמה הייתה השגיאה, אבל אני מנחש שהרסיבר "קלט" את הסאב, כרחוק יותר ממרחקו הפיזי.
הוא ציין שהוא תיקן את הערכים על פי מדידה במטר, וגם שחוברת היצרן מציינת את האפשרות, אני כתבתי שזו טעות,
הסברתי למה, ומעטים מאוד הבינו את ההסבר.
ההסבר
בתופעה נתקלתי לראשונה בעת בדיקת דנון 3806 שהושאל לי. התופעה חזרה בעת קנית רסיבר פיוניר AX4, והמרחק השתנה (התקצר) כאשר החלפתי סאב PDR10 ב-EPOS. מרגע ראשון היה ברור לי מהקורה כאן:
כאשר מערכת RC, מודדת את מרחקי הרמקולים, המטרה היא טיימינג. בכל מכת אספקת צלילים למערכת רמקולי הסוראונד, הבמאי ומהנדס הקול תכננו איזה רמקול יקדים ואיזה יאחר, כולל הבום מרעיד העצמות של הסאב.
מערכת בדיקת המרחק מזכירה עטלף, הרסיבר מוציא פולס או תערובת של צלילים, אך במקום לקלוט הדים מהקירות המערכת מכוונת לקבל את הזמן שבו הגיב הרמקול הנבדק. כל פעם נבדק רמקול בודד. (ישנן בדיקות נוספות רבות, שלא נזכירן)
הזמן שעבר מתורגם במצגת למשתמש למטרים או ס"מ. מהירות הקול באוויר היא כ- 330 – 340 מטר בשנייה, ומכאן שהקול עובר כ-33 ס"מ בשנייה. רמקול המרוחק כ- 3 מטר יצריך להתחשב בהשהיה של כ- 3 מילישניות.
כל הנאמר נכון לכל הרמקולים פרט לסאב. כולם מצוידים בטוויטר, והזמן שבו נע הצליל במערכת ובחוטים הוא זניח,
ולכן ברגע שהאות מגיע לטוויטר של הרמקול הנבדק, זה פועה מיד ומצפצף ואין חשיבות רבה לאיטיות של הרמקולים הגדולים.
נכון, יכול להיות הבדל בין טוויטר שעולה לקול סופר סוני, לעומת פשוט, אבל חישוב מראה שהשגיאה תתבטא בכ- ס"מ, זניח לחלוטין.
בשביל לבדוק את הסאב, מוציא הרסיבר פולס או חבילת צליל בתדר נמוך, ומודד את הזמן שלקח לרמקול להגיב, ולגל הבאס לעבור בחדר.
כאשר חושבים באופן מעט יותר מעמיק, מתחילים להבין שלרסיבר כלל לא אכפת מה המרחק, מה שחשוב היא ההשהיה (Dealy). הרסיבר צריך לדעת אותה בכדי לתזמן שכל רמקול יפעל במומנט הנדרש, אחרת כל אפקט הסוראונד יעוות. העיבוד הספרתי ברסיברים הללו דואג לתזמון.
הבעיה שסאב אינו יכול להגיב מידית, אפילו לא כמו וופר. ישנם שני גורמים עיקריים לכך שסאב יכול להגיב באיחור של כ- מילישניה, לאחר שהאות מגיע לכניסה שלו.
סיבה ראשונה מכירים רבים, היא מהירות הדרייבר אותו רמקול גדול וכבד שיושב בתיבה אם או בלי פתחים, שגם הם יוצרים מסה שקשה להניע מהר.
הסיבה השנייה היא כמובן הפילטר האלקטרוני של עד 150Hz. איך שלא תביטו על כך, יש לפילטר זה קבוע זמן, (או הזזת פזה) שמשמעותם שאות היציאה מהפילטר מפגר אחרי אות הכניסה. לכן מתקבלת השהיה נוספת על השהית המרחק. פילטר של 150 לבדו יכול להוסיף קרוב למילישנייה, כביכול "שגיאה" של 30 ס"מ.
על כן מערכת ה- RC עושה כאן דבר גדול – הכיול שלה מאפשר לרסיבר להקדים את אות ה- LFE, בצורה שליושב באמצע (היכן שהיה המיקרופון) הוא מגיע בדיוק בזמן הנדרש. גם התיאום בתדר החפיפה בין הרמקולים האחרים מסודר בצורה זו בצורה מדויקת.
המסקנה שמי שיתקן את המרחקים, יגרום לכך שהבאס יצא מהסאב מוקדם מדי, ובתדרי החפיפה, הוא לא יהיה לגמרי תואם לרמקולים האחרים, ואז מקבלים תחום צר שיש בו בור או גבעה במקום היענות חלקה.
- איתי_הגיתי
- חבר מכור קשה

- תגובות: 6051
- הצטרף: נובמבר 2004
- נתן תודות: 90 פעמים
- קיבל תודות: 77 פעמים
יוסי
שוב תודה על ההסבר!
אני חייב לציין, שברסיבר שנמצא אצלי כרגע במבחן, פיוניר, היצרן בפרוש כותב את מה שאתה אומר!
זה היצרן הראשון שאני רואה שמתיחס לזה, כנראה אחרי שהרמת טלפון למנכ"ל?...
[left]• The subwoofer distance setting may be farther than the actual distance from the listening position. This setting should be accurate (taking delay and
room characteristics into account) and generally does not need to be changed.[/left]
השגיאה באונקיו היתה של 5.5 מ' במקום 3.5, אגב.
שוב תודה על ההסבר!
אני חייב לציין, שברסיבר שנמצא אצלי כרגע במבחן, פיוניר, היצרן בפרוש כותב את מה שאתה אומר!
זה היצרן הראשון שאני רואה שמתיחס לזה, כנראה אחרי שהרמת טלפון למנכ"ל?...
[left]• The subwoofer distance setting may be farther than the actual distance from the listening position. This setting should be accurate (taking delay and
room characteristics into account) and generally does not need to be changed.[/left]
השגיאה באונקיו היתה של 5.5 מ' במקום 3.5, אגב.
- MartinHSabag
- מנהל

- תגובות: 59344
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 826 פעמים
- קיבל תודות: 1567 פעמים
- יצירת קשר:
- oferlaor
- מנהל

- תגובות: 78878
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 788 פעמים
- קיבל תודות: 5395 פעמים
מעולה!
כמה תמונות ואישורו של יוסי ואנחנו שמים בעמוד הבית כמאמר.
מה דעתך, יוסי?
וחוץ מזה, תודה על ביאור נושא שבאמת לא ידעתי עליו כלום עד שלא כתבת עליו.
כמה תמונות ואישורו של יוסי ואנחנו שמים בעמוד הבית כמאמר.
מה דעתך, יוסי?
וחוץ מזה, תודה על ביאור נושא שבאמת לא ידעתי עליו כלום עד שלא כתבת עליו.
-
yosihary
- חבר ותיק

- תגובות: 1271
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: יוסף הרי
- מיקום: חיפה
- נתן תודות: 53 פעמים
- קיבל תודות: 119 פעמים
למדתי את זה מפיוניר
ותודה על העדכון - חג שמחאיתי_הגיתי כתב:יוסי
שוב תודה על ההסבר!
אני חייב לציין, שברסיבר שנמצא אצלי כרגע במבחן, פיוניר, היצרן בפרוש כותב את מה שאתה אומר!
זה היצרן הראשון שאני רואה שמתיחס לזה, כנראה אחרי שהרמת טלפון למנכ"ל?...![]()
[left]• The subwoofer distance setting may be farther than the actual distance from the listening position. This setting should be accurate (taking delay and
room characteristics into account) and generally does not need to be changed.[/left]
השגיאה באונקיו היתה של 5.5 מ' במקום 3.5, אגב....
-
yosihary
- חבר ותיק

- תגובות: 1271
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: יוסף הרי
- מיקום: חיפה
- נתן תודות: 53 פעמים
- קיבל תודות: 119 פעמים
חג שמח עופר
אנסה - מקווה שאצליח.oferlaor כתב:מעולה!
כמה תמונות ואישורו של יוסי ואנחנו שמים בעמוד הבית כמאמר.
מה דעתך, יוסי?
וחוץ מזה, תודה על ביאור נושא שבאמת לא ידעתי עליו כלום עד שלא כתבת עליו....
-
yosihary
- חבר ותיק

- תגובות: 1271
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: יוסף הרי
- מיקום: חיפה
- נתן תודות: 53 פעמים
- קיבל תודות: 119 פעמים
כ- 3 מילישניות למטר
1 חלקי 0.34ramkol כתב:פלטת הקולמוס היא, אם אני לא מתבלבל וטועה:
מהירות הקול: 340 מטר בשנייה.
34000 ס"מ בשנייה
34 ס"מ במילישנייה
בערך 3 מטר בסנטישנייה או ב10 מילישניות
אבל אולי הטעות אצלי...
....
- ziv_r
- עורך ראשי HTmag

- תגובות: 46370
- הצטרף: ינואר 2005
- נתן תודות: 1966 פעמים
- קיבל תודות: 5077 פעמים
לא היה נכון יותר עבור היצרנים לבצע המרה בין מרחב ל Delay שונה כאשר המדידות נעשות עבור הסאב?
- yairf
- עוסק בתחום

- תגובות: 9363
- הצטרף: נובמבר 2004
- מיקום: בנימינה
- נתן תודות: 42 פעמים
- קיבל תודות: 199 פעמים
אהלן יוסי, Long Time!
יופי של הסבר! כדאי גם לקרוא לתופעת ההשהייה בשמה - Group Delay.
החלק המעניין, שבד"כ נהוג להתעלם ממנו באלגנטיות, הוא שרכיבי המערכת ובמיוחד הרמקולים, יוצרים עיוותים של Group Delay (בעצם עיוותי פאזה לא לינארים) לאורך הספקטרום. למרבה המזל האוזן שלנו יודעת למסך הבדלים כאלו עד סדר גודל של 2mS (תלוי בתדר) אבל עדיין יהיה מעניין לבחון את ההשפעה שלהם על התוצאה הנשמעת - לא מכיר הרבה מחקרים בנושא.
יופי של הסבר! כדאי גם לקרוא לתופעת ההשהייה בשמה - Group Delay.
החלק המעניין, שבד"כ נהוג להתעלם ממנו באלגנטיות, הוא שרכיבי המערכת ובמיוחד הרמקולים, יוצרים עיוותים של Group Delay (בעצם עיוותי פאזה לא לינארים) לאורך הספקטרום. למרבה המזל האוזן שלנו יודעת למסך הבדלים כאלו עד סדר גודל של 2mS (תלוי בתדר) אבל עדיין יהיה מעניין לבחון את ההשפעה שלהם על התוצאה הנשמעת - לא מכיר הרבה מחקרים בנושא.
Re: כ- 3 מילישניות למטר
yosihary כתב:1 חלקי 0.34ramkol כתב:פלטת הקולמוס היא, אם אני לא מתבלבל וטועה:
מהירות הקול: 340 מטר בשנייה.
34000 ס"מ בשנייה
34 ס"מ במילישנייה
בערך 3 מטר בסנטישנייה או ב10 מילישניות
אבל אולי הטעות אצלי...
.......
כן, אז נראה לי שצריך לתקן תטקסט..
.


