תגובות למאמר - טכנולוגיה אודיו: רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה

שליחה #1 09/10/2008 9:19

טכנולוגיה אודיו: רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה

ariane · שליחה #2 09/10/2008 10:42

תודה!
המאמר בנוי היטב, מפורט במידה הראויה, והשרטוטים והסרטונים מבהירים היטב את התוכן. נחכה להמשך...

avnerbel · שליחה #3 09/10/2008 11:10

מאמר מעולה
מהנה לקרוא
נשארתי עם טעם של עוד מחכה בקוצר רוח להמשך

Adix · שליחה #4 09/10/2008 11:15

תמיד כיף לקרא וללמוד.
כתוב בצורה ברורה ונעימה לקריאה

שליחה #5 09/10/2008 11:27

זו סדרה מצויינת, החלקים הבאים לא פחות מעניינים.

תודה מוטי!

שליחה #6 09/10/2008 12:35

מוטי הוא הגורו הטכני שלי.
כל פרוייקט שאנחנו פונים אליו, הוא לוקח בצורה הרצינית ביותר שאפשר (אפשר לראות מהאנימציות שאותן הכין בעצמו !) והתוצאה לא פחות ממושלמת.

כל הכבוד מוטי !

רפי_א · שליחה #7 09/10/2008 14:41

כתבה מושלמת.

מסבירה הכל צעד צעד.......ובאופן הכי קריא וברור.

נהנתי...........

ומחכה גם להמשך............

רפי_א

zivw · שליחה #8 09/10/2008 15:56

וואו

מחכה בקוצר רוח למאמר הבא.

תודה

שליחה #9 09/10/2008 16:15

אכן,הסבר יפה ומעניין.
מחכה להמשך.

the_crown · שליחה #10 09/10/2008 18:39

כתבה מצויינת
תודה רבה

danlior · שליחה #11 09/10/2008 19:51

וואו! אין מילים! לגזור ולשמור.

שליחה #12 09/10/2008 20:03

צר לי להרוס את המסיבה, אבל כשעוברים את החלק של הפירו-טכניקה ומגיעים לחלק העוסק ברמקולים - הרי הוא רצוף באי דיוקים. הנה כמה דוגמאות:

יחידות Woofer

12 אינטש מ 40 עד 1500
10 אינטש מ 50 עד 2500
8 אינטש מ 60 עד 4000
5 אינטש מ 75 עד 13000

יחידות Tweeter

2 אינטש מ 1500 עד 15000
1 אינטש מ 2200 עד 22000

...

מספרים אלו היו נכונים אולי לפני כ-10 שנים, כדאי אולי להתעדכן קצת בכל מה שקשור לטכנולוגיית ייצור מודרנית של רמקולים.
לדוגמה, אין שום בעייה למצוא יחידות מידבאס בקוטר 7" שייתנו את מלוא יכולתן כבר ב-32HZ, וטוויטרים 1" שמתפקדים מצויין כבר מ-1800HZ, בזכות תדר תהודה של 500HZ!! (אפילו כתבתי על זוג אחד כזה לפני כשבועיים!).
אין גם בעייה למצוא יחידות באס בקוטר 5" שיתנו את מלוא התפוקה מ-50HZ, ועם שימוש מושכל בפורט, גם קצת פחות מזה...

partner11 · שליחה #13 09/10/2008 21:35

כתבה מצויינת תודה
מבקש הבהרה קטנה, בכמגברים הדציבלים מופעים בסימן של מינוס (-) לדוגמא: 45dB-
למה? מה פשר סימן המינוס?

שליחה #14 09/10/2008 21:40

truejoker · שליחה #15 09/10/2008 21:48

מחוץ לנקודות שהעלה יאיר (שצרמו גם לי) , המאמר עצמו מעולה ומושקע היטב , ואני בהחלט ממתין לפרק הבא

barvfr · שליחה #16 09/10/2008 22:10

אין מילים, וואחד פתיחה לסידרת מאמרים, מבטיח....

HazooM · שליחה #17 09/10/2008 22:12

מאמר יפה

גם אני מסכים עם יאיר (חוץ מהיציאה על הטוויטרים - FS יכול להיות נמוך, אבל
אם יורדים נמוך מדי ה THD יכול להיות בשמיים).

דבר אחר שמעניין אותי שלא צויין במאמר זה, למה אנחנו מאבדים שמיעה עם
חשיפה ארוכה לעוצמות גבוהות, ומדוע אנחנו הרבה יותר רגישים לתדרים
גבוהים ?

שליחה #18 09/10/2008 22:13

יאיר,
נכון מה שכתבת (הרמקולי שלי הוא דוגמא נהדרת: הטוויטר מתחיל ב-1750 הרץ ויחידת המיד באס של 7" נותנת תפוקה גם באזור ה-30 הרץ ואפילו מתחת).

עדיין, אני חושב שהכוונה היא "ככלל" שכמובן יש יוצאים מן הכלל.

motico · שליחה #19 09/10/2008 23:17

partner11

הצגת שאלה שבאמת לא הוסברה במאמר.

מספר חיובי ב dB (גדול מ 0) מגדיר הגברה. מספר שלילי (קטן מ 0) מגדיר ניחות.
כשהווליום במקסימום זה אומר שהמגבר נמצא במקסימום הגברה שלו והמספר שמופיע על צג המגבר הוא 0dB. מהנקודה הזאת כל מספר מציין ניחות ולכן הוא מקבל את סימן המינוס.
כשמסובבים את כפתור הווליום נגד כיוון השעון בכוונה להנמיך את השמע, זה כאילו אנחנו דורשים מהמגבר להנחית יותר את האות ולכן מספרי הניחות גדלים. מכיוון שהמספר מציין ניחות ולא הגברה הוא מסומן במינוס.

יאיר

אולי זה לא כתוב מספיק ברור אבל הפרק הראשון מדבר על הרמקול כרכיב ולא כמערך בתיבה. רמקול של 5 אינטש שלא מורכב בתיבה מיוחדת (פורטים מעברים וכו') שמוציא עוצמת SPL ב- 1KHz שווה לעצמה שהוא מוציא ב- 50Hz הוא יחידה די נדירה.
לא נראה לי שמישהו יקנה יחידת באס רצינית כשיש בתיבה רמקול של פחות מ 8 אינטש.

כיצד מתנהג הרמקול בתיבה זה סיפור אחר, אבל זה כבר שייך לחלק השני של המאמר.

אני מתנצל אם ה"פירוטכניקה" קצת הפריע לך, אבל אני ממש לא מספיק מוכשר להבהיר דברים רק ע"י כתיבה מילולית. תמיד יש לי הרגשה שאיור טוב מסביר בשנייה מה שאפילו מלל רב לא יכול.

motico · שליחה #20 10/10/2008 0:16

HazooM

בנושא החשיפה לעוצמת שמע גדולה העלת נקודה כאובה.
להבדיל מהעין ששם תחושת הצבע מועברת למוח ע"י 3 חיישנים בלבד, הצליל מפוענח ע"י רצף גדול של חיישנים שנמצאים בשבלול. משהו כמו שערות/מיתרים שכל אחד מהם נע בתדר אחר. חשיפה רציפה לעוצמת רעש חזקה בתדר מסוים עלולה לגרום לתחום המיתרים הנ"ל להזדעזע קבוע והם נחלשים בתנודה שלהם, מעבירים פחות מידע למוח ופתאום יש לנו "חור" בתחום תדרים זה. עד כמה שאני יודע, הנזק בלתי הפיך.

לגביי התחושה של האוזן לצלילים הגבוהים במיוחד, אני לא בטוח שזה בדיוק מה שקורה. השאלה מה מוגדר כצליל בעל תדר גבוה.
כדי לא להרחיב במאמר בנושא האוזן לא הוספתי חלק שקשור בשינוי תחום התדרים של האוזן כתלות בעוצמת השמע. האוזן יוצרת פילטר פיזיולוגי כזה מעניין, שככל שעוצמת הצליל יורדת, ככל שהסביבה שקטה יותר, כך הפילטר שלה "זורק" את התדרים הנמוכים ואת התדרים הגבוהים. ככל שהעצמה הסביבתית יורדת כך נעשה הפילטר יותר חד וזורק יותר ויותר תדרים ובעוצמות שמע ממש נמוכות שומעים רק תדרים סביב ה 1000 הרץ.
האוזן למעשה מנסה לסלק תחומי תדרים שמבחינתה אלו "רעשי רקע" כדי להצליח לבודד עוצמות שמע אחרות חלשות כמו דיבור חלש, זמזום, תנועה רחוקה וכו'.
לא במקרה כשמגבירים ווליום במערכת שמע והעצמה ברמקולים גוברת, האוזן "משחררת" את הפילטר וגם הבאסים וגם הגבוהים נשמעים פתאום הרבה יותר טוב.

תגובות למאמר - טכנולוגיה אודיו: רמקולים ושמע - פרק א´ בסדרה

יופי של מאמר,

יופי של מאמר

פשוט.......10