מה שיפה באינטרנט זה שאני יכול לבצע חיפוש או לפתוח דיון על השאלה "מה זה בית חכם" ולהגיע בלי להרגיש לקיצור תולדות הזמן...
כמו שכבר כתבתי למעלה, הדברים כל הזמן קורים ומשתנים. הקידמה נכנסת לחיינו במהירות מסחררת. אני יכול להעיד על עצמי שבכל הנוגע למכשירים ולטכנולוגיות החדשות שעוטפות את חיי, רגע לפני שאני מספיק לעמוד על טיבן ולברר אם הן מתאימות לי, אני מוצא שהמוני אנשים כבר אימצו אותן, ואז נשאלת השאלה "אתה מצטרף, או נשאר מאחור?". זה עדיין לא אומר שאני ישר ארוץ לקנות, אבל זה אולי מכניס כאן למשוואה המורכבת ממילא גם את "אפקט העדר" בתחום.
הבית החכם נמצא בשלב הזה.
אני נתקל מדי יום ביותר ויותר אנשים שמחליטים לעשות בית חכם. אני רואה קבלנים ויזמים של פרוייקטים גדולים שכבר לא מוכנים לוותר על תשתית לבית חכם עבור הדיירים שלהם.
השאלה הנפוצה יותר בתחום היא איזו טכנולוגיה תתפוס הכי טוב ותשמש כסטנדרט לבית החכם בעתיד, אבל אין לי ספק בכך שהבתים בעתיד יהיו רובם ככולם בתים חכמים (בשלב הראשון אנחנו מדברים על מערכות השליטה הקלאסיות אבל אולי יגיע היום וגם האסוציאציה של עפר תתממש ותהיה נחלת הכלל).
זה טבעי ש-moco מחפש את התועלת בכל דבר ואני אשמח לקיים על זה דיון בנפרד בהקשר של בית חכם, כי לדעתי התועלת היא רבה ומשמעותית.
ושוב אני רוצה להחזיר אותך לזה שבית חכם בעיני הוא לא רק מכשיר אלא פלטפורמה.
גם האנשים הכי ספקנים שלא קיבלו בהתחלה את הטלפון הסלולרי כי זה נראה להם לא הכרחי או לא כדאי, רואים שהיום הטלפונים הללו הם לא רק מכשיר אלא פלטפורמה. היום לא רק מדברים איתם אלא משתמשים בהם כדי לשלוח מסרים, לצלם, להאזין למוזיקה, לנהל יומן וכו'.
כאן אנחנו מדברים על מהפכה בניהול הבית ולא על עוד גימיק. כל דבר שתרצה לעשות במערכות הבית יהיה יותר נגיש וזמין, יתבצע יותר ביעילות, כמובן שזה גם יחסוך לך זמן, כסף ודאגות ואני מוכן להמר שבסופו של דבר גם אתה תשאל את עצמך "איך יכולתי עד עכשיו בלי זה...".
אני רוצה לספר לך משהו שקרה לי לפני כשבועיים בעת ביקור שלי בחברת פאר טכנולוגיות בנווה אילן. ניצלתי את הביקור כדי לקפוץ ולראות כיצד נראים החיים של אישה טכנופובית שבעלה החליט לעשות בית חכם. פגשתי אותה כחודש וחצי לאחר שהם עברו להתגורר בבית.
היא סיפרה לי שבהתחלה, ביומיים הראשונים היא פחדה (ממש ככה!) להתקרב לפנלים עם הלחצנים. היא לא רצתה לגעת בכלום כדי שחלילה היא לא תגרום למצב שהיא לא תוכל להשתלט עליו אח"כ. היא העדיפה לשבת בחושך מאשר לנסות להתקרב למערכת.
היום היא אומרת בפה מלא שהיא לא יודעת איך היא היתה מסתדרת בלי המערכת.
היא דיברה על שיפור משמעותי באיכות החיים ושיפור בתחושת הבטחון בבית.
אדריכל שפגשתי לפני שבוע סיפר לי שהוא נמצא הרבה בנסיעות בין הבית (באזור הצפון) לבין אחד המשרדים שלו (באזור המרכז). בכל פעם לפני שהוא מגיע הביתה, הוא מדליק לו את המזגן (ולפעמים גם את הדוד) גם כדי לחסוך בזמן וגם כדי להיכנס לבית נעים יותר.
הוא סיפר לי על מספר פעמים שבהם הוא רצה לבדוק מה קורה בבית, והוא נכנס לממשק הניהול דרך האינטרנט. משם הוא יכל לשלוט בכל המערכות. גם הוא הודה בכך שהיום הוא לא היה מוותר על המערכת הזאת בשום אופן.
ואם כבר מדברים על הסטוריה, אז הבית החכם נולד והתפתח כתוצאה מהמהפכה התעשייתית המאוחרת.
לפני די הרבה זמן, מחשבים החלו לבצע שליטה ובקרה על פסי ייצור במפעלים. האוטומציה במפעלים הביאה למצב שמי שחשקה נפשו בימים ההם בבית חכם, יכל לפנות לו חדר שלם בבית לטובת הבקרים הגדולים והמגושמים. על ממשק ניהול ידידותי לא היה מה לדבר באותו זמן וגם המחירים היו בשמיים. בתקופה ההיא (החל משנות ה-80) רק אנשים עשירים מאד יכלו להרשות לעצמם בית חכם וגם זה היה רק בשביל להשוויץ לשכנים, כי יותר מדי חכם, הוא לא היה.
לאחר שהבקרים התעשייתיים הצטמצמו בגדלם, החלה תחרות בריאה בין היצרנים. התחרות הביאה ליצירת ממשקי ניהול ידידותיים יותר, למחירים נוחים יותר וכמובן לפיתוח טכנולוגיות המאפשרות כניסה הביתה של רכיבים רבים הנתמכים ותומכים בבית חכם. עד היום חלק גדול מהבקרים המשמשים בבית החכם הם בקרים שהחלו את דרכם כבקרים לתעשיה (ועדיין משמשים ככאלה).
