רוצים פירוט? הנה:
"ויהי בימי שנות ה'סיקסטיז' העליזים. ה'ביטלס' וה'רולינג סטונס' יוצרים מוסיקה שמדליקה דור שלם. מהפכת הflower power בעיצומה והמקום שבו קורים דברים הוא לונדון.
קן ברג'ס, מלחין ומעבד אנגלי בראשית דרכו המוזיקלית, יושב באולפני אייבי רוד בלונדון ומפיק אלבום בכורה עבור להקה אלמונית בשם tomorrow. באולפן הצמוד עובד בחור צעיר ומוכשר העונה לשם ג'ון לנון. מפגש מקרי בין השניים גורם ללנון להכריז בהתפעלות כי הלחן החדש של ברג'ס, 'בייסיקל', הוא "המנון העידן הפסיכדלי". בעקבות כך נמכר האלבום ב – 2.5 מיליון עותקים, זוכה בפרס אלבום הזהב, וברג'ס הצעיר עולה על מסלול זינוק מוסיקלי שעוד ייקח אותו רחוק.
"מבחינתי ג'ון לנון כאדם היה פשוט גאון, אין מה להוסיף," מספר ברג'ס באולפן ההקלטות המשוכלל שלו במרכז הארץ, "שמרנו על קשר, קיימנו שיחות טלפון ואפילו אכלנו כמה ארוחות ערב משותפות. אבל אז התחיל הקשר שלו עם יוקו אונו, הוא נסע לאמריקה ושוב לא שמענו ממנו".
שנות הששים והשבעים היו עבורו תקופה של פעילות מוסיקלית פוריה חובקת אוקיינוסים ויבשות. בבריטניה הוא עיבד שירים והפיק אלבומים עבור להקות רוק מצליחות כמו east of eden, rare bird, ו – zzebra, להקה אפרו-אירופאית שטיפסה עד למקום השמיני במצעדי האף אם האמריקניים ("הישג די מכובד לאנגלים בימים ההם", מצטחק ברג'ס). בארה"ב הוא עבד עם שחקנים כמו וינסנט פרייס וארתור קונל.
סתיו 1979 מוצא את ברג'ס במטרו של פריז, שם הוא פוגש זמר רחוב אלמוני בשם bashugn. סגנון הנגינה שלו מצא חן בעיני ברג'ס ועד מהרה הוא מוצא את עצמו מפיק עבור האמן הצרפתי אלבום שהופץ דרך חברת 'פוליגרם' היוקרתית. האלבום הפך לסיפור הצלחה מסחרר והיה לאחד מחמשת האלבומים הנמכרים ביותר בצרפת. בעקבותיו באו פניות נוספות ונטוו קשרים מקצועיים רבי משמעות לעתידו האישי של ברג'ס.
"הייתי בר מזל. גם לפני שהתגיירתי הייתה לי תחושה פנימית מאוד עמוקה של אמונה. הרגשתי שיש מי שמכוון את צעדי"
כעבור שנתיים פונה לברג'ס האמן פרנסיס פליי, שזכה בפרס האוסקר על המוסיקה שהלחין לסרטlove story” ". פליי מציע לו לשמש כמפיק מוסיקלי לאלבום של זמרת ישראלית מוכשרת בשם נאווה ברוכין. הקשר בינה לברג'ס מתהדק ועד מהרה מגלים השניים שביניהם מחברים יותר מאשר תווים וצלילים בלבד.
"ב – 1981 פגשתי את אשתי, העניין היהודי היה מאוד חשוב לה וידענו שאחד מאתנו יהיה חייב להשתנות", מספר ברג'ס, "תמיד האמנתי אבל לא היו לי סנטימנטים מיוחדים לנצרות כך שלא היה לי קשה לבחור להיות זה שיתגייר. פנינו לרב רפורמי מקומי שארגן תהליך גיור סמלי. בשלב ההוא זה הספיק לנו. אני ואשתי חזרנו לאנגליה ושם המשכנו להתגורר בשנים הבאות".
באנגליה ניהלו בני הזוג קריירה מקצועית ומאתגרת - הוא בתחום ההפקה המוסיקלית היא כזמרת מצליחה שנטלה חלק בעשרות הופעות ותוכניות טלוויזיה באירופה ובבריטניה.
זה לא מוזר שנער פרחים אנגלי של שנות השישים מוצא את דרכו מעולם הרוקנ'רול ליהדות ?
"אנשים מסתנוורים מהחזות החיצונית, הסמים ותרבות הנגד של התקופה ההיא. אבל האמת היא שמאחורי החזות המתריסה היה סוג של אמונה חזקה. לא הייתי אומר דת מוגדרת אלא אמונה בקיומו של כוח עליון כלשהו. לעיתים, כמו במקרה שלי, הערכים הללו הלכו והתבהרו במהלך השנים ככל שהתבגרנו. למשל, אחד מזמרי הרוקנ'רול הצעירים והמצליחים ביותר של התקופה ההיא, קליף ריצ'ארד, שמאחורי החזות החיצונית הזרוקה הפך לאדם דתי לחלוטין, נוצרי כמובן. התקשורת לא אהבה את התפנית שעשה וניסתה להרוס אותו אבל אני איחלתי לו המון הצלחה. השורשים של כולנו חוזרים בסופו של דבר למקור הרוחני"
בכל מקרה. הבחורצ'יק הזה התגייר ועבר לגור בישראל והמשיך לעבוד במוזיקה (הוא עבד עם דני ליטאי ועוד כמה)
אבל אז הוא התחיל לעבוד בשביל עצמו ועד היום הוא הוציא שלושה דיסקים משובחים.
מה שאני אוהב בהם זה את הסיקסטיז שבהם. פשוט קלאסה. אני חולה על זה.
נכון אומנם שהוא חרדי והוא שר על תכנים דתיים מאוד וגם מילים מהתנ"ך אבל מה זה חשוב? גם ככה זה באנגלית ומי מבין את הבריטים האלה?
אם אתם רוצים לטעום את הסגנון שלו הרי לכם לינקים לעמודים המתאימים
http://he.israel-music.com/ken_burgess/ ... s_kingdom/
תקשיבו לקול שלו. איזה בסון.
או פשוט תלחצו על הדיסקים פה http://he.israel-music.com/ken_burgess/
עכשיו, לפי דעתי, הבנאדם פשוט כותב נפלא ומלחין בחסד
מומלץ לכל אוהבי ה 60's
