כחלק מתכנית הלימודים באוניברסיטה בה אני נמצא אני משתתף בקורס פיסיקה.
אנחנו מתעסקים כרגע בעיקר בקינמטיקה וכמה מן השאלות שפתרנו בכיתה ובבית נוגעות לתנועה המעגלית של התקליט על הפטיפון.
מרוב התלהבות שאנחנו דנים בנושא הזה מצאתי את עצמי איכשהו מתנדב להרצות בפני הכיתה על החוקים הפיסיקליים שבעבודת הפטיפון.
אז- לפני שאני עושה מעצמי צחוק מול כל הכיתה והמרצה, יש איזה נושא שלא נהיר לי לגמרי.
אשמח להסבר ממומחי הפורום.
טוב,
ידוע לכל שמהירות הפטיפון בזמן העבודה קבועה והמחט נעה מבחוץ לכיוון מרכז התקליט.
ז"א שיש שינוי ברדיוס אך לא במהירות הסיבוב, מה שמשפיע על המהירות הזוויתית ( אומגה).
או במלים פשוטות יותר, ככל שהמחט מתקרבת למרכז התקליט היחס בן כמות שטח התקליט שהיא קוראת לזמן, גדל לעומת שולי התקליט.
יש לי שתי השערות: אחת היא שככל שמתקרבים למרכז התקליט האינפורמציה בחריץ דחוסה יותר ביחס לשטח.
והשניה, ( שפחות נראית לי) זה ככל שמתקרבים למרכז התקליט הרווח בין החריצים גדל.... בעצם עכשיו שאני חושב על זה זה לא נשמע לי הגיוני בכלל.
האם השערתי נכונה או שקיים הסבר אחר??
תודה לכל העונים.
אגב,
התחדשתי ב- Thorens 160 super, עם ראש v15 שקניתי מדודו.
סאונד אדיר!!
') javascript:emoticon('
')
