לד - זפ ל י ן ...........
מכין הבחור ( בועז כהן - עיתונאי...מוסיקאי...עורך מוסיקה...ושדרן רדיו )כתבה על הלהקה....בשעת צהריים חמה שהייתה היום .....ורק דבר אחד חסר לו.
איזה ילד גדול...." מורעל " לד זפלין שגדל ....חי....ונשם ....את הלהקה הזו ,וישתלב לו בכתבה.
הוא לא חשב הרבה....כך הוא סיפר לי.
תוך שנייה השם הראשון שעלה לו בראש , זה
?????? איך לא ...רפי.הוא מכיר אותי , ואת טעמי המוסיקאלי ....והוא מיד מרים אלי טלפון. רפי בוא מהר לבית סוקולוב.....אני מכין שם כתבה לסוף השבוע על האיחוד של לד זפלין , להקתך האהובה ביותר. אני חייב לראיין אותך. אתה רוקר בדם. מכיר אותך כמבין מוזיקה .....אין כמוך שמתאים לי להיכנס לכתבה שלי.
אני מגיע ...מזמינים קפה.....בועז שואל , ומתקתק על הלפטופ את מה שאני עונה.
האמת הייתי מרוגש....ועוד יותר מבולבל , מהקטע של הטלפון שלו אלי. וכי למה?????
הוא כבר ישב בבית העיתונאים ברח' קפלן. ועסק בכתיבת הכתבה המכינה. ואז הוא מרים טלפון ושואל...מה שלומי ?........מה אני עושה כעת ?.....ואם אני באיזור להגיע אליו.
אני אומר לו שאני ממש באיזור....עושה דרכי לחנייה של הרדיו לקחת את האוטו.
והוא שואל .טוב אז איפה אתה.....? ואני עונה לו....בקפלן אחרי הרמזור.
בקיצור.......טלפתיה.
באותה שנייה שהוא צילצל לשאול איפה אני כדי לראיין אותי , הלכתי בדיוק ברח' קפלן... כמעט מול בית סוקולוב.....במדרכה השנייה. הוא היה בפנים עסוק על הלפטופ ובכלל לא ראה אותי , ולא הייתי בשדה ראייה שלו.פשוט קטע מדהים שבילבל אותי ( וגם אותו) לגמרי.
זהו....נישלחה הכתבה לעיתון. אבל זה לא מספיק.
הוא שואל אותי ....יש לך איזו חולצה שלהם??? אני עונה לו...ליכלכת בועז. הרבה יותר מאחת. יש עוד משהו??????? בטח אני עונה לו. פוסטרים....דיסקים... תקליטים.
וזה בבית הוא שואל??? אז איפה אני עונה לו
.טוס הבייתה הוא אומר לי....אני שולח אלייך צלם של העיתון שגם יצלם אותך עם כל האקססוריז ( יענו האביזרים )שיש לך . שתהיה כתבה קומפלט.
זהו.טסתי......אחרי שעה הגיעה צלמת חמודה. לפחות חצי שעה החזיקה אותי תעמוד ככה ,תעמוד אחרת.....מייקל לואיס ( הדוגמן ) הדור הבא
ח.מה יבחר לעיתון ?....אין לי מושג........היא דפקה אולי לפחות 30 תמונות על הניקון הדיגיטאלית שלה. כנראה ש -2 מהתמונות יפורסמו.
נחכה לחמישי לראות מה יצא מהתמונות........
חח ( או אולי מוסף סוף השבוע של התרבות)אז עופר....אם אני חוזר להודעה הקודמת שלך......איך נהיית רוקר , אז אצלי זו הייתה כנראה להקת לד זפלין.....שניכנסה לי לדם עם הסאונד שלהם והמוסיקה , והפכה אותי לרוקר שרוף.......עד עצם היום הזה.
ואם בכל זאת הספקתי לשמוע דברים כבדים קצת לפניהם........להקת לד זפלין תישאר איתי לעולם......כלהקה האהובה ביותר.....ובטח לדעתי הפרטית ( ולא רק....) כגדולה מכולם.
רפי_א
כיף לשמוע דברים כאלה
