סרג' טנקייאן ו-קוהיד וקמבריה

[oferlaor]

נתחיל מ-COHEED & CAMBRIA, יצא להם תקליט חדש ורביעי בשם NO WORLD FOR TOMORROW.

http://www.hometheater.co.il/modules.ph ... pic&t=7539

הלהקה הוא פרוגרסיבית, ומדובר בפרוייקט של לפחות עשור. הזמר של הלהקה (טיפוס מוזר ביותר, אך בעל קול קלאסי יפה) כתב סיפור על משפחה הכוללת שני הורים (COHEED ו-CAMBRIA הם שמותיהם) והסיפור הוא בעצם על קורות המשפחה ובעיקר על הילדים של השניים. בדם של המשפחה קיים גן שיכול לגרום לסוף העולם, אם הוא עובר מוטציה (סוג של וירוס בשם MONSTAR), אך גם יכול להציל את העולם. הסגה כוללת ספורים על המאבק בין חברי המשפחה, מלחמות בשם AMORY WARS ועוד מני סיפורים על שיבה הביתה, ידידות, אהבה ושנאה בתוך המשפחה הזו.

קשה לעקוב אחרי הסיפורים, אך המוזיקה מחפה על כך. מדובר על סוג של רוק כבד רך למדי שפרט לקטעים מסויימים ניתן לשמיעה על ידי רוב המאזינים. הדיסק האחרון הוא המשך הסיפור (ככל הנראה נותר רק עוד פרק אחד אחרון) אך הסיפורים אינם מסופרים בסדר כרונולוגי נהיר...

לא מדובר ביצירת מופית כמו חלק מהדיסקים הקודמים של הלהקה. הסיפורים גם טיפה יותר הגיוניים ורציפים הפעם (הייתי צריך לבקר בעבר ב-WIKIPEDIA בכדי לנסות ולהבין מה הכוונה בשיר ten speed and god's blood, למשל...). בקיצור, מעניין, שווה 2-3 שמיעות לפני שמחליטים אם להמשיך לשמוע או לא. עבורי זה הפך להיות הדיסק לשימוש בעת נסיעות ברכב, למשל...

זה דיסק שיש בו שירים שבולטים אבל לא באופן דרמטי. הוא יותר מיועד להשמע ברצף והוא יצירה כוללת ולא אוסף שירים כמו דיסקים רבים אחרים.

מי שלא מכיר אז סרג' טנקיאן הוא הסולן של SYSTEM OF A DOWN. זו להקת רוק כבד מעניינת שלא ממש יכולים להכניס אותה לאיזו נישה ברורה. מדובר על להקה עם אופי פוליטי/אנרכיסטי למדי שמדברת על המון דברים, חלקם כלליים וחלקם בעלי אופי פוליטי (הקשר בין שלטון להון, היחס לזרים, למה שולחים תמיד את העניים להילחם במלחמות של האמריקאים וכו').

הסגנון המוזיקלי של הלהקה מאוד מוזר ומעניין ובהחלט ייחודי. כאמור, אם היו מחלקים את הסגנונות לארגזים וצריך היה לסווג את SYSTEM OF A DOWN, רוב הסיכויים שבארגז שלהם לא היו עוד להקות... הסגנון טיפה ילדותי, מה שמפתיע ביחס לגילו המתקדם של SERJ. הקול שלו עמוק, מתפתל ושובב...

בדיסק הזה, הוא בעצם מראה מי מוביל באמת את הלהקה. זה תקליט הסולו הראשון שלו. לדבריו, ההחלטה על תקליט זה היתה משותפת שלו ושל הלהקה. אי אפשר לדעת אם זה נכון או לא, אבל ה-BOTTOM LINE הוא שסרג' נשמע טוב בסולו לפחות כמו שהוא נשמע בלהקה, כך שאם הוא עובר לקריירה סולו, זה 100% בסדר איתי...

הדיסק הזה עמוק יותר ממה ש-SYSTEM OF A DOWN עושים, גם בתכנים שמעמיקים גם לתחומים (רומנטיקה וכו') ש-SOAD לא היו נוגעים, אבל גם בגלל שהוא נטול מנייארות, ופחות מנסה לתחכם מוזיקלית וווקאלית בדרך ש-SOAD כל כך מתמחים בה. כלומר, זה דיסק פשוט בוגר יותר ממה ש-SOAD יכולים לעשות.

מי שאוהב את SYSTEM OF A DOWN יאהב מאוד את הדיסק הזה. כמו דיסקים רבים אחרים וטובים, צריך לשמוע אותו איזה פעמיים שלוש לפני שבכלל מבינים מה הוא רוצה מהחיים שלנו...

אחרי פעמיים שלוש ששמעתי אותו, קשה לי להוציא את הקול של SERJ מהראש שלי. גם עכשיו כשאין שום מוזיקה ברקע, אני שומע אותו שר לי "you're saving us you're killing us" נון סטופ כבר כשעה...

[רפי_א]

שגם אתה רוקיסט לא קטן.....

אני לא יודע כמה אתה מאזין לרדיו.....אבל במוצ"ש האחרון הייתה תוכנית שלמה של שעתיים עליו בתחנת הרדיו 102FM.

יש להם כל מוצ"ש תוכנית רוק כבד מצויינת שנקראת נקודת הג'ק , שהפעם הייתה מוקדשת כולה לסולן סיסטם אוף דאון סרג' טאנקייאן וללהקה , ולדיסק.

זאת להקה מעניינת ולא קלה לעיכול לפעמים. באופן אישי אני לא מת על סיגנון השירה שלו.....למרות שבתוכנית הזו היה הרבה חומר מוסיקאלי מהחדש שלו.....ואכן אהבתי אותו הרבה יותר מאשר את שאר הדברים שהם עושים.

תקליט מאוד מיוחד , ומתוחכם.
מעבר למסך האפלולי של המטאל והדיסטורשן שלהם , מסתתרים המון מסרים פוליטיים כמו שציינת , אבל אבל אני אוסיף עוד פרט קטן עליהם ( שאולי הוא הגורם שעומד מאחורי הפוליטיקה שלהם)....שלמרות שזאת להקה אמריקאית הסולן שלהם סרג' הוא ממוצא ..........ארמני , ונדמה לי שכמעט כל חברי ההרכב גם ממוצא ארמני.

רפי_א

[Eyal_W]

שגם אתה רוקיסט לא קטן.....

רפי_א

...

רפי עופר רוקיסט גדול גדול מאוד .
האמת שבפעם הראשונה ששמעתי את החומרים שהוא מאזין להם היתי צריך אשפוז
ומנתח אוזניים.
ספייד מטאל זה קטן עליו .

המלצתי בעבר על חומר שלקחתי ממנו
http://www.hometheater.co.il/vp397227

[רפי_א]

אני הרחתי את עופר מזמן , תאמין לי חחח

הייתי צריך לנסח את זה טיפה אחרת בנוסח הבא.........

שעופר רוקיסט לא קטן......בלשון המעטה.

בוא נסכים שהאיש חתיכת " כלי "............ בענייני רוק כבד.

בכל מקרה אני בעדו. וגם בעדך אייל.

רפי_א

[oferlaor]

רפי,

אני היום פחות רוקיסט מבעבר, לא מחוסר רצון אלא מחוסר תכנים ראויים.

אני לא כ"כ מקשיב לרדיו לצערי - חוסר זמן ובמיוחד בשעות שהדברים הללו מתנגנים.

אגב, חשוב לציין שזה פרוייקט סולו, כלומר ללא הלהקה עצמה. כאמור, לדעתי הוא מתעלה על עצמו כאן, זה בפירוש לא לכל אחד. זה סגנון מאוד מוזר ויחודי. בעיני הוא גאון.

הסיפור של איך נכנסתי לרוק כבד מאוד מצחיק. גדלתי בעיירה אמריקאית אופיינית. כל אוהבי המוזיקה היו מגיעים כמובן לביה"ס עם חולצות שונות ומשונות (החל מפינק פלוייד, VAN HALEN, JUDAS PRIEST והגרוע מכל - MOTLEY CRUE).

אני לחלוטין הייתי מנותק ממוזיקה ולא שמעתי כלום. פעם אחת שאלו אותי איזו להקה אני אוהב, וכריפקלס אמרתי "ABBA" (מה אני יודע, זה מה שניגן ברכב כשנסעתי עם ההורים...). אוקיי, זה שרף אותי לבערך שנה עם חצי בית ספר...

ואז למדתי את כל שמות הלהקות מהחולצות של החברים ודיקלמתי להם את השמות בלי להכיר אף אחת...

לקראת חזרה לארץ (עליתי לכיתה י'), פשוט החלטתי לבדוק במה מדובר ורכשתי כמה קסטות (זה היה לפני תקופת הדיסקים) של VAN HALEN, JUDAS PRIEST ודומיהם. התחלתי לשמוע ופשוט נפלתי. זה היה מדהים.

אוקיי, הצעד הבא היה כמובן לנסות ולארגן תקליטים בארץ. לא משימה פשוטה בכלל באותם שנים (84'). היתה תוכנית בימי חמישי בלילה ברשת ג'. הייתי מכור אליה. הייתי רושם שמות. היתה חנות תקליטים קטנה בהדר (ליד הראלי) שסיפקה לי את החומר. הם ידעו שאני BROKE, אז אם זה היה משהו לניסוי היו נותנים לי קלטת מוקלטת ואם אהבתי הייתי חוזר וקונה את כל התקליטים של הלהקה. אחרי שעברתי בחנות על כל התקליטים (לפי אותה טכניקה זהה שהייתי רוכש ספרי SCI-FI ופנטזיה בחיפה - ככל שהעטיפה מושקעת יותר כך סימן שזה רועש ורציני יותר) , עברתי לשלב של מחקר ובכל פעם שהיו נוסעים לחו"ל היו מביאים לי ערמות של תקליטים. אני זוכר משלוח אחד שכלל את כל התקליטים של METALLICA דאז (זה היה סוף 84, תחילת 85) ושני תקליטים של QUEENSRYCHE. החמישיה הזו ניטרלה אותי לבערך שנה (עד היום אני חושב ש-WARNING זה אחד התקליטים המוצלחים ביותר אי פעם)...

בהמשך נכנסתי גם ל-SPEED METAL, ואני חובב גדול של ספיד של שנות השמונים. במיוחד של להקה לא מוכרת בשם AGENT STEEL.

כיום אני טיפה יותר רגוע, שומע TOOL / A PERFECT CIRCLE, וגם דברים כמו RADIOHEAD מאוד מדברים אלי. הדבר הרעשני שהשתעשעתי בו לאחרונה היה DEVILDRIVER (בעקבות REFERENCE ללהקה בסדרה המעולה "SCRUBS" ששודרה ביס).

ובשבועיים הקרובים לפחות, כנראה ששני הדיסקים הללו לא ממש יזוזו מהמערכת (אם אפשר לקרוא לאיך שאני שומע מערכת...).

[Eyal_W]

סיפרתי לחבר עליך לאחר שלקחתי את ההמלצה שלך apocalyptica .

הינה התיאור שהוא איפיין אותך

ילד מרובע יורם אשר ביום לומד כמו תותח , מביא ציונים A+++++++++ ובערב מחליף חולצה ממשובצת לבנה , לשחורה עם גולגלות
שם על הגרון רצועת ברזל , נכנס למרתף שומע ספייד מטאל , ומדליק חתולים על המנגל .


אהבתי את התיאור וחשבתי שהוא נורא מתאים לך .

[oferlaor]

הכל נכון, רק בלי המנגל...

[רפי_א]

סיפור , או תמצית תולדות אהבת הרוק/מטאל שלך , היה ממש מגניב , מעניין.....כי לפעמים הדברים הכי טובים בחיים.....מתחילים מטעויות או מאיזה סיפור מקרי.

אז חן חן על הוידוי..........וגם אני אשפוך קצת אור על תחילת דרכי בעולם הרוק , ומתי זה קרה אי שם במאה הקודמת.......כי הסיפור שלך , מהווה מאין פתיח לאייטם (הודעה) הבא שלי שאפתח עוד מעט................

יהיה לי קשה לשים את האצבע למה חטיבת הריתם סקשן של......באס , תופים , וגיטרות...דיסטורשן , איך לא........גורמים לי לכל מיני תופעות טבע שהמדע המודרני עוד לא הצליח לפתור.
אבל אי שם בנערותי (אפילו ילדותי המתבגרת)....סוף שנות הששים , כשכולם שמעו נניח....טרמולוס......קליף......אלביס....תום ג'ונס......חיפושיות....פול אנקה....בקיצור...כל הקלאסיקה הפופית שניגנו בשנות הששים, כבר אז........משהו משך אותי לכיוונים אחרים מסקרנים יותר.
לא באתי מבית עם רקע מוסיקאלי.....אבא ז"ל (שניפטר לצערי לפני חודשים ספורים השנה) ....היה מת על בוזוקי ומוסיקה יוונית........( והוא בכלל פולני )....הוא היה מסוגל להתמוגג מחזנות (והוא לא היה דתי)....מוזיקה צרפתית ....סאן רמו למי שזוכר....בקיצור ...לא קיבלתי שום השראה מוזיקאלית מההורים.
אבל כשאחרים שמעו את מה שציינתי קודם.....התחלתי לשמוע בלוז ....וריתם אנד בלוז שרצו אז (ג'וני וינטר)....ולהקות שקוטלגו תחת המושג מוזיקת המחתרת ....להקת זאב הערבות....פרפר הברזל.....גרנד פאנק...פינק פלויד......ציפורי החצר.....הקצפת........אמהות האמצאה (פרנק זאפה) ....טראפיק.....וכן...... סגול כהה......ואפילו ....ל..............ן
המוזיקה הזו לא ממש רצה בתחנות הרדיו פה....אבל היינו כמה חברה.שהשגנו תקליטים....החלפנו....וחיפשנו כל מיני שידורים מחו"ל ( כן AM ) ....ותוכניות אלטרנטיביות בארץ. אין לי תשובה חד משמעית מה היה הדבר הקסום שמשך אותי לסגנונות האלה.....אבל זה כנראה משהו פנימי שגרם לי להיתאהב בז'אנר הזה , וכנראה ניספג בדם עד עצם היום הזה. ובהמשך זה היתפתח לעוד סיגנונת שניגזרו מהמוסיקה האחרת הזו.

אמרת ספיד מטאל מהר מאוד בתחילת השבעים הגעתי לאיש שלדעתי התחיל או נטע את שתילי הספיד מטאל ........וזה לא אלווין לי (מלהקת 10 שנים אחרי)שהיה ממהירי הגיטריסטים בתקופה ההיא.....(נכון גם הוא היה אצלנו).
לאיש קוראים ג'ון מקלאפלין. גיטריסט אלוהי .וירטואוז ענק ....מממציאי ז'אנר הפיוז'ן.....ואני מדבר על נניח על התקליט המהמם שלו.......ציפורי האש. ( גם הוא ביקר בארץ ממממממממ איזה הופעות הוא דפק פה..........)
בינתיים כבר פועל הרכב כבד .......בשם השבת השחורה........( אוסי אוסבורן ).......וככה עוברות להם השנים ואני מוצא את עצמי "מורעל "מטאל.
אבל.......לא רק. אני אולי מזוהה עם הז'נר הזה הכי הרבה......אבל כמה שאני אוהב ויכול להיתמוסס מלשמוע את שדיי .....סטילי דן.....אולמן בראדרס......קי.די.לאנג.....טינה טרנר....ליזה סטנפילד...ועוד רבים וטובים שכל קשר בינם לבין מטאל מקרי בהחלט.
ועוד לא אמרתי את הפופ המיתקדם .

אמרת עוד דבר שאני מסכים איתך......התכנים.
זה כבר לא התכנים היצירתיים והמעניינים של פעם.

אמרת גם להקת TOOL........הרכב רוק משובח מדהים ....ששייך לדברים היותר מיוחדים שעדיין עושים היום במוזיקת המטאל.זו להקה ענקית שאפילו הקליפים שלה.........נראים אחרת לגמרי.מלאי תיחכום ואפקטים מוזרים.

אז גם אם אני אוהב דברים אחרים בקשת מוזיקאלית מאוד מאוד רחבה ..........עד קלאסי קל ( כן.......קית אמרסון וריק וויקמן קילקלו אותי ).........אין ספק שכשאני אשמע ריפ גיטרה כמו ....smoke on the water.....של דיפ פרפל יקרו לי דברים מוזרים ששום סאונד , ומוזיקה אחרת לא יצליחו לעשות לי .

יש להקה אחת שהוזכרה פה ממש על קצה המזלג ברמז דקיק........ וכמו שאמרתי ,הסיפור היפה שלך שעליו הגבתי ....מביא אותי לאייטם הבא שאני פותח, שאותה להקה קשורה אליו......


רפי_א

[StonedJunglist]

שמעתי קוהיד וקמבריה בעבר ולא התלהבתי מהקול של הסולן אבל לאחר שעברה שנה ואני יותר בענייני הפרוגרסיב כרגע אתן לזה השמעה שנייה.. סיפור יפה נתת לנו פה עופר בהחלט מעניין ויפה לראות בפורום הזה אנשים בגילאים קצת פחות אופיינים לפורום (בלי להעליב אף אחד) אשר מתחברים לאותם נושאים שאני מתחבר ושעוד המון צעירים בימנו, לאחר שאני מסתכל על ההורים שלי ועל הורים של חברים ואני רואה תחומי עניין שונים לגמרה שלטעמי מוזרים ולא מעניינים המשיכו להיות בעניינים חבר'ה ואתן גם בדיקה לחדש של SERJ ששמעתי עליו המלצות רבות..

[Booboo]

בשנים האחרונות, ה"כבדים" היחידים שיש להם תכנים ראויים לדעתי הם Dream Theater ו- Porcupine Tree.
פחות כבדים ומאוד מעניינים גם בתכנים: Grandaddy, Doves, Mercury Rev, Elbow, Travis, וגם Coldplay (רובם בצורה כזו או אחרת ממשיכי דרכה של Radiohead הגדולה)

אולי זה נושא לדיון אחר וחדש לגמרי, אבל מבחינתי בערך מאמצע שנות ה-90 (סוף תקופת הגראנג') יש התדרדרות הולכת וגדלה גם בתכנים, גם במוזיקה עצמה וגם ביצירתיות באופן כללי.

בגלגל"צ יש יותר קאברים משירים חדשים, וזה אומר הכל.
האבסורד הוא שגם קאברים צריך לדעת איך לעשות (לדוגמה Johnny Cash מבצע את Personal Jesus של Depeche Mode), והקאברים האלו, במקום להכניס משהו חדש ומרענן, פשוט הורסים כל דבר טוב שקיים במקור.

[oferlaor]

Booboo,

מסכים ב-100% לגבי קוברים.

האמת שאהבתי את החדש של DREAM THEATER יותר מקודמים שלהם (צליל טיפה יותר כבד), אבל זה עדיין SPACE FILLER.

זה לא מלהיב אותי אפילו חלקיק ממה שסרג' עוזה בדיסק הזה.

[Eyal_W]

מוזר עופר , ואני חשבתי שהוא הרבה הרבה יותר גרוע מהקודמים

[oferlaor]

eyal_w,

אני זוכר שדיברנו על זה בזמנו אצל ישראל, הכוונה לא שהוא היה יותר טוב בהכרח, אלא שהצליל שלו נחמד לי...

[רפי_א]

גם אני איתך.....

פתאום ניגמרה היצירתיות והחדשנות......ותעשיית הקאברים פורחת.

ולא שאני נגד קאברים......השאלה איך אתה עושה את הקאבר. גם את זה צריך לדעת לעשות.

ודוגמא אחת....היא השיר של החיפושיות .... " עם מעט עזרה מידידייך " שג'ו קוקר הגדול ....לקח את השיר.....עשה קאבר אלוהי ....שלקח את השיר למקום אחר לגמרי ......ויצר מצב הפוך....בו הקאבר היה טוב מהמקור. ( אגב על הגיטרה בביצוע הזה.....ג'ימי פייג' ).

בקיצור מה שאני מנסה להגיד.....שהמסחרה בלשון העם......ותאוות הכסף הגדול....הרסו כל חלקה טובה , גם בעולם המוזיקה. ולא פלא שהנוסטלגיה פורחת.

ואגב נורא קל לקחת שיר ידוע.ולתפוס עליו טרפמ ( בקאבר ) כדי להיתפרסם.

יש עדיין היום להקות שמצליחות להבריק...לחדש...ולעשות דברים באמת טובים ומעניינים, אבל הם באמת במיעוט יחסי ......לעומת אותה חדשנות מוזיקאלית שהייתה בעבר.

רפי_א

[Booboo]

כשאמן גדול אחד עושה קאבר/ים של אמן גדול אחר, זה לא נקרא קאבר, זה נקרא Tribute...

בג'אז ווקאלי למשל בכלל אין "בעלות" על המון שירים. כמעט כל השירים הוותיקים מכונים
"Standards", וכמעט כולם ביצעו/מבצעים אותם.

חומר מקורי או לא זאת לא השאלה. השאלה היא איך מבצעים.

אפרופו ג'ו קוקר וקאברים, אני לא מבין איך אף להקת Death Metal עוד לא עשתה קאבר
ל-Unchain My Heart וצילמה קליפ של בחורה קשורה בשלשלאות במועדון S&M...

כמו שאמרתי, אין כבר יצירתיות

[רפי_א]

אני לא חושב שמה שעשה קוקר עם השיר של הביטלס היה tribute.

בדרך כלל Tribute.....זה לאמן או להקה שהלכו מעולמנו....או כבר לא פעילים.
או איזו שהיא הוקרה שמישהו עושה לאחר.

הביטלס עוד היו פעילים אז.........ג'ו קוקר עוד לא היה אמן בטופ , וזה היה בהחלט קאבר שהוא עשה. ואם בפסטיבל וודסטוק היו 2 שיאים לדעתי....אז האחד היה הנדריקס....והשני קוקר , עם מעט עזרה מידידייך. ורק אחרי שהוא הפיל את אלפי הצופים בביצוע האדיר ( והאפילפטי ) שלו......הוא קנה את עולמו והחל לטפס למעלה.

ובכלל קוקר נחשב בעיניי לאחר ממבצעי הקאברים הכי טובים שיש. הוא לוקח כל קטע למקום אחר , ומטביע בו חותם אחר.

וכמו שרובנו אומרים פה.....התכנים של היום , איבדו הרבה , ורבים מהאמנים והמוזיקאים של היום שורדים לאו דווקא בגלל תוכן טוב....אלא סאונד טוב שמחזיק אותם....ופשוט יושב באוזן מצויין.

רפי_א

[StonedJunglist]

המוסיקה האלקטרונית גם פורחת היום ומביאה רעיונות חדשים לעומת המוסיקה ששלטה פעם - רוק,בלוז גאז וכו'.. חכו לא נתתם עוד לשנות האלפיים להתפתח..