מה ההבדל בין זרוע "S" לזרוע ישרה בפטפון?

chalmh · שליחה #1 14/10/2007 8:33

האם יש למישהו מושג מבוסס מדעית (לא הרגשת בטן) אילו יתרונות יש לזרוע "S" על זרוע ישרה, או להפך, או אין הבדל?
בבקשה לנמק הגיונית, מדעית, גאומטרית, פיזיקלית את היתרונות/חסרונות.

שליחה #2 14/10/2007 8:57

יתרונות - אין צורך לכוון Offset של ה-Headshell, מה שעושה את התהליך של פרוק והרכבה פשוט יותר, שכן ברובן ה-Shell מתפרק.
חסרונות - רוב זרועות S שאני פגשתי עד היום, הינן קלות יחסית, מה שמאד מגביל אותך בבחירה של ראשים, וגם הקשיחות המבנית שלהם פחותה מזו של זרועות ישרות (מלבד המקרה היוצא דופן של SME3009), מה שבד"כ תורם לעודף קולורציה.

motico · שליחה #3 14/10/2007 9:27

chalmh

ההקלטה המקורית בתקליט נעשית כשהזרוע תמיד במצב משיק (ניצב) לסיבוב התקליט. כלומר הזרוע נעה לכיוון פנימה בנקודת המגע עם התקליט, אבל דואגים שגם הצד השני של הזרוע ינוע בדיוק באותו כיוון ומרחק, כך שהזרוע תמיד ב 90 מעלות ממרכז התקליט.
זה בזמן ההקלטה.

ההשמעה אמורה להיות באותה צורה אבל אנחנו יודעים שזה מאד מסובך לבנות מנגנון סרבו כזה בפטפון ביתי רגיל, אז חיפשו פשרה.
המטרה להגיע למצב כזה שראש הפטפון (PICKUP) לכל אורך נגינת התקליט יהיה במצב משיק לתקליט. כמובן שזה בלתי אפשרי אם צד אחד של הזרוע מחובר קבוע לבסיס, אבל אם בונים את זרוע הפטפון בצורה של S זה מביא את ראש הפטפון בקצה הזרוע למצב של כמעט משיק גם בתחילת התקליט וגם בסופו.
אפשרות אחרת היא לבנות זרוע ארוכה עם כיפוף בחלק שמחזיק את הראש המגנטי.

אז מה יותר טוב? תלוי בתכנון.
זרוע ארוכה עדיפה על S קצר, ולהפך.

chalmh · שליחה #4 14/10/2007 9:59

אם הבנתי נכון, אין הבדל מבחינת השמיעה בין שתי הזרועות אם מכוונים את הראש/מחט כהלכה. עדיף פטפון עם זרוע ארוכה ככל שאפשר להקטנת הקשת שנוצרת כתוצאה מתנועת הזרוע על התקליט מהחוץ פנימה.
אם זה נכון, אזי באופן תאורטי אם ניקח זרוע באורך אינסופי (לצורך העניין 1 מטר) הרי שנהיה במצב שהקשת שנוצרת היא קטנה מאוד ועיוות הצליל בגלל שינוי זווית הכניסה של המחט (אופקית) לתוך החריץ הוא גם מזערי. מאידך, משקל הזרוע יעלה בגלל האורך (הרב) ולכן תידרש משקולת איזון וכיול אנטיסקייטיג בהתאם.
השאלה הבאה היא: בהנחה שהזרוע הארוכה מאוזנת ומכוילת למשקל הדרוש, האם ישנה חשיבות כלשהי למסה (משקל) העצמית של הזרוע+משקולת איזון לגבי איכות הצליל? במילים אחרות: האם זרוע ארוכה, כבדה ומאוזנת וגרוע קצרה, קלה ומאוזנת נותנות אותם ביצועים?

שליחה #5 14/10/2007 10:04

המסקנה שלך לא מדוייקת.
אני אחזור שוב על מה שכתבתי - יש הבדל משמעותי בין שתי הזרועות, זרוע ישרה על פי רוב תהיה קשיחה יותר ולכן עם פחות קולורציה, זרוע S תהיה קלה יותר ולכן תגביל אותך לבחירת הראשים שתוכל להרכיב עליה.
ישנן בשוק מעט זרועות ארוכות באורך 12", אבל גם כאן יש בעייה משמעותית של קשיחות מבנית.

truejoker · שליחה #6 14/10/2007 18:42

יאיר , אם תעשה זרוע S מחומר קרמי למשל או סיבים מורכבים שתהיה קשיחה מאוד וקלה מאוד , האם אז תשתנה התשובה שלך ? כלומר האם זה המאסה של הזרוע או הקשיחות המבנית שלה שקובעת את הצליל או הצורה ?

chalmh · שליחה #7 14/10/2007 19:15

אני חושב ש...
בהנחה שאם מכיילים את שתי הזרועות (S והישרה) עם הראש לפי הסט של הפרוטרקטור ו-OFSSET וכו' בסופו של ענין אין הבדל אם מסת ומומנט שתי הזרועות שווה. לפי דעתי ישנה משמעות למסת הזרוע. הרי ניתן לאזן זרוע במשקל של 1 ק"ג עם משקולת נגדית ולהגיע להפרש של גרמים בודדים לטובת כוון הראש. אז למה איפוא משתדלים לייצר את הזרוע במשקל קל ככל שניתן? רמז אולי - חוק ההתמדה של ניוטון וזמני התגובה המכניים של הזרוע ביחס לתגובה המכנית של ה-CANTILEVER של המחט. אולי ישנה כאן "פשרה" בין תגובת מכלול הזרוע כולל הראש לתנודות שמודפסות בתוך החריץ לבין הסתגלות הזרוע לגליות התקליט. מצד אחד אנחנו רוצים ששמסת הזרוע תהיה מספיק כבדה כדי שלא תגיב באותה המהירות של ה-CANTILEVER (כי אז בעצם התנודות מהחריץ יזיזו את הזרוע ואת המחט באותו הכוח ולא יתקבל סיגנל מהראש או שהוא יהיה קטן וחלש). מצד שני אנחנו לא רוצים שהזרוע תהיה בעלת מסה כבדה מידי (מכיוון שלמסה כבדה ישנה קיבולת אינרטית והזרוע לא תוכל לעקוב אחר גליות התקליט מה שיגרום לאיפנון האות מהחריץ. האות ישמע חזק יותר על "הר" כי הוא לוחץ את המחט יותר כי מסת הזרוע מתמידה במצבה).
לפי דעתי ישנו תחום של מישקל אופטימלי לזרוע ללא חשיבות הצורה, S או ישרה והוא בתלות מוחלטת באורך הזרוע. זרועות ארוכות חייבות להיות בעלות מישקל קל יחסית לזרועות קצרות כך שהמומנט בתנועה האנכית של המחט יהיה זהה (זמני תגובה שווים). לכן ישנה גם משמעות למשקל הראש בקצה הזרוע על אף שניתן לאזן בעזרת המישקולת האחורית. אם התקליט ישר, משקל הזרוע הוא פחות קריטי כי הלחץ על המחט אחיד ררך ה-CANTILEVER.

הבנתי נכון?

motico · שליחה #8 14/10/2007 20:20

chalmh

אמנם אני לא פיזיקאי אבל התאוריה שלך נראית לי הגיונית.
בעיית ה Anti-skating קיימת בגלל בעיית הזרוע. אם הזרוע נעה במשיק לתקליט, כלומר לא תפוסה בקצה אחד, אז אין כלל החלקה (Skating).
הזרוע שתפוסה בצד אחד יוצרת בקצה השני (של המחט) לחץ על חריצי התקליט, אבל לחץ לכיוון הפוך מההיגיון (שלי לפחות). הייתי מצפה שהלחץ יופעל על הערוץ החיצוני בחריץ ההקלטה, אבל תנועת הסיבוב עם המשיק של הזרוע גורמת ללחץ דווקא על החלק הפנימי של חריץ ההקלטה וזה מאלץ למשוך את הזרוע אחורה (בעזרת מנגנון ה Anti-skating) כדי לגרום למחט לקבל לחץ שווה בשני הערוצים.
אני מנסה לחשוב אם התאוריה שלך תומכת בזה....

ramkol · שליחה #9 15/10/2007 16:33

אהלן,

נעשה קצת סדר..

מבחינה גאומטרית אין הבדל בין זרוע אס לזרוע ישרה. שתיהן עוקבות באותה גאומטריה אחר חריץ התקליט.

את הטענות של יאיר אני לא מכיר ממקומות אחרים ולכן גם לא יכול להתיחס אליהן.

אחת הסיבות הראשונות לשימוש בזרוע אס הייתה נידמה לי של אס אם אי, והיתה נוחות בהרכבת תושבת ראש מתחלפת. אל תישאלו אותי למה.. זה מה שכתוב בספרים.. יש סטנדרט של אס אם אי לראש עם הברגה ושתקר שמאפשר להחליף את תושבת הראש לצורך שימוש בראשים שונים.

נכון, זרוע באורך אין סופי פותרת את בעית הזוית המשיקה. הסיבות שלא עושים זרועות ארוכות הן: יש גודל ראלי לפטפון שרצוי לא לעבור. לכל זרוע יש תדר רזוננס שלה, ששואפים להשאירו בן שמונה לשתמעשרה הרצים. הרזוננס משפיע כמובן על הצליל ועשוי בנוסף לכך לגרום אפילו לקפיצה של הזרוע מהתקליט. התדר קשור גם למסה של הזרוע. ויש זרועות שמאפשרות לשנות את המסה. יש רצון להקטין ככל האפשר את המסה הכללית של הזרוע כדי להקל על תנועתה היחסית בתוך החריצים.
דרך אגב יש התיחסות בספרים למסה וגם למסה האפקטיבית שהיא בעצם פיזור המסה והיא חשובה אולי יותר בפעילות הזרוע.
יש ספקות אם זרוע 12 צול אכן בעלת יתרון יחסית לזרועות 9 צול המקובלות יותר. לקליראאודיו יש גם זרוע 14 צול...

טוב, ניראה לי שדווקה עשיתי בלגן....

.

chalmh · שליחה #10 15/10/2007 16:57

ramkol,
בכלל לא עשית בלגן. פשוט אימתת לי את מה שחשבתי. אתה מדבר בתגובתך על "ספרות", אולי יש לך קישוריות למידע קונקרטי?
תודה רבה רבה...

שליחה #11 15/10/2007 22:17

אהלן דוד

לזרוע אין רזוננס עצמי. יש לה מסה אפקטיוית (נתונה ע"י היצרן), שבשילוב עם משקל הראש ומקדם הקפיציות שלו (compliance) מתקבל תדר רזוננס. ישנה נוסחה המקשרת בין המסה הכוללת (זרוע אפקטיוית + ראש), מקדם הקפיציות ותדר התהודה הנוצר כתוצאה.

ramkol · שליחה #12 16/10/2007 9:57

יאיר, אכן זה מה שהתכוונתי..
זה אחד הפרמטרים להתאמת ראש לזרוע.

http://www.aaanalog.de/forum/forum-do.htm

בקישור הזה למטה יש טבלה של רזוננטים וכו

אולי כדאי להסביר את המושגים, אנסה למרות שקשה לי להסביר את הדברים במדויק.. אז אם מישהו אחר ידייק יותר, אשמח..
מסה אפקטיבית היא נתון שמספק לעיתים היצרן לגבי חלוקת המישקל בזרוע ומתאר כמה מסה "עובדת"באזור הראש.
מקדם קפיציות (אחלה שם) הוא מיספר ביחידות מרחק לכוח שמתאר בכמה זזה המחט תחת כוח מסויים. הערך בדרך כלל זהה במישור האנכי והאופקי. ככול שהערך גבוה יותר כך המחט יותר "אלסטית". פחות מ 15 נחשב קשה, מעל 25 נחשב רך.

הנוסחה:
התדר שווה ל אלף לחלק (פעמיים פי כפול שורש של (מקדם הקפיציות כפול המסה הכללית))
המסה הכללית היא המסה האפקטיבית פלוס כל שאר המישקלים: ראש ברגים וכו..

אפשר לחפש ברשת הסבר ברור יותר משלי...

בכל אופן רצוי שהתדר יהיה כאמור בן שמונה לתריסר הרצים. פחות מזה יכול להביא לבעיות עם מה שמגיע מהקירות והריצפה, יותר מזה כבר שמיע..

חוץ מיזה עד כמה שהבנתי (ובגיל שלי זה לא מובן מאליו... ולא צריך לסמוך על זה מי יודע מה..) אז לכל זרוע יש גם תדר רזוננטים שלה שיכול להשפיע על הצליל.. לכן יש כל מיני פיתוחי זרועות מעץ, אקריל או השד יודע מה..

חנן,
בקשר לספרות.. אני מנוי על דו ירחון שמתמחה בפטפונים בשם LP ולוקח חלק לפעמים ב"סדנאות" שמקיימת כל יום שישי חנות שמתמחה גם היא בפטפונים ושלא רחוקה ממני. (זה בגולה)

.