שלום לכולם.
במשך שנים הייתי מחובר דרך פרטנר סיב והייתי מרוצה עם אפס תקלות.
בשנה האחרונה חלה הידרדרות.
תקלות גדולות שדווחו:
https://www.ynet.co.il/news/article/ry7iayxslg
https://www.ynet.co.il/digital/technew ... kafhrb4be
חוץ מעוד כמה נפילות קצרות פה ושם שהסתדרו מעצמן, היו עוד שתי נפילות גדולות לפחות לכל הבניין שלנו שלא דווחו בתקשורת.
זמן הטיפול המוצהר שלהם הוא 8 שעות.
בנוסף, מיום חמישי בערב עד עכשיו כולל - אין אינטרנט לכל הבניין - הטכנאי שלהם יגיע רק בשני - זה אומר DOWN TIME של 4 ימים.
בשביל אנשים שעובדים מהבית זה לא משהו שאפשר לסבול.
אני מנסה להבין מה המתחרים מציעים והמידע די מבלבל.
חיבור P2P לעומת חיבור GPON.
חיבור PPPOE לעומת DHCP.
רוב הביקורות דווקא משבחות את פרטנר למרות שאני סובל מהם.
אני בעיקרון מחובר דרך ראוטר פרטי עם SPF - כך שאני לא תלוי בציוד של הספק.
אשמח לשיתוף שביעות רצון מאלה שמחוברים דרך בזק, סלקום או אנלימיטד בסיב כדי לדעת אם שווה לי בכלל לעבור.
מחובר בפרטנר סיב מחפש אלטרנטיבה
תקלות תמיד יהיו, ושביעות רצון של אחרים אינה אינדיקטור טוב, כי הן גם תלויות מיקום.
למצב שלך,כמו גם של אחרים שרציפות בחיבור חשובה להם, הפתרון האמיתי הוא קישוריות גיבוי. כעת השאלה רק כמה היא חשובה...
שני פתרונוות:
א. סיב נוסף בדירה (אצלי למשל קיים כזה, של בזק כגיבוי לאלימיטד/הוט): פתרון מעולה, מהיר אך יקר. מעקף : עם מנוי בהקפאה
ב. Hotspot סלולארי (עם או ללא חיבור לנתב) : זול, זמין ,אך נחות בביצועים.
כל אחד ושיקוליו. מרבית האנשים, פשוט יספגו את התקלות (ב). בעידן הסלולארי המהיר - זה לא כזה נורא.
למצב שלך,כמו גם של אחרים שרציפות בחיבור חשובה להם, הפתרון האמיתי הוא קישוריות גיבוי. כעת השאלה רק כמה היא חשובה...
שני פתרונוות:
א. סיב נוסף בדירה (אצלי למשל קיים כזה, של בזק כגיבוי לאלימיטד/הוט): פתרון מעולה, מהיר אך יקר. מעקף : עם מנוי בהקפאה
ב. Hotspot סלולארי (עם או ללא חיבור לנתב) : זול, זמין ,אך נחות בביצועים.
כל אחד ושיקוליו. מרבית האנשים, פשוט יספגו את התקלות (ב). בעידן הסלולארי המהיר - זה לא כזה נורא.
- DanielGR
-
- גורו רשתות
- תגובות: 1457
- הצטרף: יולי 2023
- שם מלא: DanielG
- מיקום: Israel
- נתן תודות: 221 פעמים
- קיבל תודות: 280 פעמים
הסבר קצר לגבי ההבדלים בין תשתית P2P ל-GPON:
תשתית GPON מורכבת מיחידה הנמצאת בצד הספקית הנקראת OLT, ורכיב הנקרא ONT בצד הלקוח. כל פורט OLT משרת מספר מנויים, כאשר בין ה-OLT ל-ONT יש מפצלים אופטיים פסיביים. ניתן לדמות זאת לעץ, שהגזע שלו הוא ה-OLT, והענפים הם בתי המשתמשים וה- ONT, כאשר כל הסתעפות ממומשת על ידי מפצלים אופטיים פאסיביים. התשתית בין ה- ONT ל-OLT היא פאסיבית (ומכאן ה- "P" בשם GPON) כלומר איננה זקוקה לאספקת חשמל, ומכאן פחות תחזוק, וכל פורט של OLT משרת מספר מנויים כאשר רוחב הפס על אותו פורט הוא משותף.
לעומת זאת רשת P2P מורכבת מתשתית אקטיבית לכל הרשת, עד לבית הלקוח שבכל בניין יש למעשה סוויץ׳ מנוהל של פרטנר.
הסיפור הוא כזה: בבסיסו של כל שירות קיים מודל כלכלי, כאשר המרכיבים שלו (בין השאר) הם עלות הקמת הרשת, עלות תפעול, תחזוקה, ותמיכה, והסכומים שניתן לגבות מהלקוח עבור השירות. מסתבר שרשת P2P יקרה משמעותית להקמה וכנראה גם לתחזוקה, וגם לא ניתנת לשידרוג בעלות סבירה למהירויות גבוהות יותר. לכן אין יותר פריסה חדשה של P2P, והיכן שזה מותקן ועובד אז משאירים כי ההשקעה כבר בוצעה (עד שנהיה יקר מדי להמשיך לתחזק). במובן מסוים GPON ונגזרותיה ניצחו למעשה את הקרב על אספקת Fiber למשתמשים ביתיים.
המשמעויות:
* פרטנר לא פורסים יותר רשת P2P מסיבה זו. היכן שעובד - עובד
* רשת P2P לא תשתדרג למהירויות גבוהות יותר, זה כרוך בהחלפת ציוד אקטיבי, סוויצ׳ים וכו׳, עלויות עתק. רשת GPON תומכת עד 2.5G, ושידרוגים ל-XGS-PON פחות יקרים להתקנה
* תשתית פאסיבית לא צריכה חשמל לכל האורך. כל עוד ה-OLT מגובה מבחינת חשמל, תהיה תקשורת עד לקצה. ברשת P2P אם יש הפסקת חשמל בבניין, וציוד פרטנר איננו מגובה על ידי UPS התקשורת תיפול.
* מבחינה טכנית רשת P2P לכאורה עדיפה כי התשתית האקטיבית מאפשרת ניהול של רוחב הפס במקטעים השונים, בעיקרון עד הקצה. רשת GPON היא שיתופית. עדיין בפועל הביצועים ברשת GPON הם טובים, וזה בפועל יותר חיסרון תיאורטי מאשר מעשי, בכל מקרה יש הקצאה של משאבים מוגבלים.
PPPOE מול IPOE ( ו-DHCP):
שיטת האימות מול הספקית והקצאת כתובת IP. חיבורי PPPOE קיימים עוד מימי ה- xDSL ומאפשרים לספקית לעבוד במודל של Wholesale - כלומר מכירה של התשתית לספקיות אחרות (לצורך הדוגמא - כמו שגילת רוכבת על תשתית בזק). כמו כן PPPOE מאפשרת לספקית להשתמש במערכות קיימות של ניהול משתמשים ואימות. החיסרון הוא בעיות ביצועים בגלל התקורה הנוספת של PPPOE.
שתי השיטות עובדות היטב, אם יש הבדל באמינות בין הרשתות זה כפי הנראה לא נובע מהנקודה הזו, ואם לוקחים ציוד של הספקית (בניגוד לציוד פרטי אז זה Non-Issue) בתשתית בזק יש רק PPPOE, בתשתית IBC יש גם PPPOE וגם IPOE.
מבחינת שביעות רצון - ישנם שירשורים בנושא בפורום, כולל סקר... אני יכול להעיד לגבי, שלאורך 4 שנים עם בזק היתה תקלה איזורית אחת שנפתרה תוך מספר שעות, ולמעט זה כלום. ברמה הזו של Uptime לטעמי - אין מה להשקיע בגיבוי משום שההסתברות לתקלות (טפו טפו - עד עכשיו) מאד נמוכה. כמובן שזה גם תלוי בנזק שנגרם כתוצאה מהשבתה.
תשתית GPON מורכבת מיחידה הנמצאת בצד הספקית הנקראת OLT, ורכיב הנקרא ONT בצד הלקוח. כל פורט OLT משרת מספר מנויים, כאשר בין ה-OLT ל-ONT יש מפצלים אופטיים פסיביים. ניתן לדמות זאת לעץ, שהגזע שלו הוא ה-OLT, והענפים הם בתי המשתמשים וה- ONT, כאשר כל הסתעפות ממומשת על ידי מפצלים אופטיים פאסיביים. התשתית בין ה- ONT ל-OLT היא פאסיבית (ומכאן ה- "P" בשם GPON) כלומר איננה זקוקה לאספקת חשמל, ומכאן פחות תחזוק, וכל פורט של OLT משרת מספר מנויים כאשר רוחב הפס על אותו פורט הוא משותף.
לעומת זאת רשת P2P מורכבת מתשתית אקטיבית לכל הרשת, עד לבית הלקוח שבכל בניין יש למעשה סוויץ׳ מנוהל של פרטנר.
הסיפור הוא כזה: בבסיסו של כל שירות קיים מודל כלכלי, כאשר המרכיבים שלו (בין השאר) הם עלות הקמת הרשת, עלות תפעול, תחזוקה, ותמיכה, והסכומים שניתן לגבות מהלקוח עבור השירות. מסתבר שרשת P2P יקרה משמעותית להקמה וכנראה גם לתחזוקה, וגם לא ניתנת לשידרוג בעלות סבירה למהירויות גבוהות יותר. לכן אין יותר פריסה חדשה של P2P, והיכן שזה מותקן ועובד אז משאירים כי ההשקעה כבר בוצעה (עד שנהיה יקר מדי להמשיך לתחזק). במובן מסוים GPON ונגזרותיה ניצחו למעשה את הקרב על אספקת Fiber למשתמשים ביתיים.
המשמעויות:
* פרטנר לא פורסים יותר רשת P2P מסיבה זו. היכן שעובד - עובד
* רשת P2P לא תשתדרג למהירויות גבוהות יותר, זה כרוך בהחלפת ציוד אקטיבי, סוויצ׳ים וכו׳, עלויות עתק. רשת GPON תומכת עד 2.5G, ושידרוגים ל-XGS-PON פחות יקרים להתקנה
* תשתית פאסיבית לא צריכה חשמל לכל האורך. כל עוד ה-OLT מגובה מבחינת חשמל, תהיה תקשורת עד לקצה. ברשת P2P אם יש הפסקת חשמל בבניין, וציוד פרטנר איננו מגובה על ידי UPS התקשורת תיפול.
* מבחינה טכנית רשת P2P לכאורה עדיפה כי התשתית האקטיבית מאפשרת ניהול של רוחב הפס במקטעים השונים, בעיקרון עד הקצה. רשת GPON היא שיתופית. עדיין בפועל הביצועים ברשת GPON הם טובים, וזה בפועל יותר חיסרון תיאורטי מאשר מעשי, בכל מקרה יש הקצאה של משאבים מוגבלים.
PPPOE מול IPOE ( ו-DHCP):
שיטת האימות מול הספקית והקצאת כתובת IP. חיבורי PPPOE קיימים עוד מימי ה- xDSL ומאפשרים לספקית לעבוד במודל של Wholesale - כלומר מכירה של התשתית לספקיות אחרות (לצורך הדוגמא - כמו שגילת רוכבת על תשתית בזק). כמו כן PPPOE מאפשרת לספקית להשתמש במערכות קיימות של ניהול משתמשים ואימות. החיסרון הוא בעיות ביצועים בגלל התקורה הנוספת של PPPOE.
שתי השיטות עובדות היטב, אם יש הבדל באמינות בין הרשתות זה כפי הנראה לא נובע מהנקודה הזו, ואם לוקחים ציוד של הספקית (בניגוד לציוד פרטי אז זה Non-Issue) בתשתית בזק יש רק PPPOE, בתשתית IBC יש גם PPPOE וגם IPOE.
מבחינת שביעות רצון - ישנם שירשורים בנושא בפורום, כולל סקר... אני יכול להעיד לגבי, שלאורך 4 שנים עם בזק היתה תקלה איזורית אחת שנפתרה תוך מספר שעות, ולמעט זה כלום. ברמה הזו של Uptime לטעמי - אין מה להשקיע בגיבוי משום שההסתברות לתקלות (טפו טפו - עד עכשיו) מאד נמוכה. כמובן שזה גם תלוי בנזק שנגרם כתוצאה מהשבתה.
