סקירות - 1408 The Bourne Ultimatum

[d-tox]

אני אוהב סרטי אימה. מכור אליהם. אוהב שמפחידים אותי.
סלשרים , זומבים, ערפדים, רוחות רפאים. ברינג איט און.
אבל החביבים עלי ביותר הם סרטי האימה הפסיכולוגים. אתם יודעים, אלה שמכניסים את הפחד שמובנה בהם אל תוך היום יום. בגלל זה אני אוהב את סטיבן קינג.
הבן אדם המציא את השיטה להפחיד עם הקז'ואל. להוציא כמה ספרים שלו שהם יוצאי דופן מהפנורמה שלו. הבן אדם יודע לקחת התרחשויות מהיום יום לעוות אותם פסיכולוגית, לערבב עם זה פראנורמל בכמות הרצויה. ורוב הפעמים הוא מוציא מוצר מוצלח.
כשהתחלתי לראות את 1408 צפיתי בדיוק לזה. אימה פסיכולוגית שנכנסת עמוק אל תוך הקורטקס ונשארת שם כדי להעביר סופשבוע עם הנוירונים.
אבל 1408 טיפה איכזב.
שלא תבינו לא נכון, יש בו את האלמנטים שיעלו את פעימות הלב שלכם לגרון. אבל מהסרט הזה תצאו לדעתי קצת אמביוולנטים.
האמת היא שהדבר היחידי שהפתיע אותי בסרט הוא ג'ון קיוזאק. ברוב הסרט הבמה היא של קיוזאק לבדו. אין אף שחקן אחר איתו בפריים במשך כמעט 80 דקות מכל ה-94 של הסרט. והבחור מושך את כל הסרט יפה מאוד. כל הוויה בפרצוף שלו, כל עיוות בגוף הוא במקום. אפשר בהחלט לומר שג'ון קיוזאק הוא האיש הנכון לתסריט הנכון. גם סם ג'קסון מפציע (שוב פעם יש לומר) לדקות בודדות כמנהל המלון ולא ממש משפיע על מהלך הסרט.
מייקל הפסטרום הבמאי והתסריטאים שלו עשו עבודה טובה בעיבוד הסיפור של קינג לסרט. התפאורות והעיצוב הויזואלי פשוט מעולים ועל כל זה מנצח באיכויות משחק יוצאות דופן ג'ון קיוזאק (שזה לא חדש אצלו אגב. מי שראה את 'קרח דק' ו-'להיות ג'ון מלקוביץ'' לא יהיה מופתע, אגב המשחק שלו כאן דומה להפליא למשחק שלו ב-Identity).

-מייקל אנסלין (קיוזאק) הוא סופר שמתמחה בעל טבעי. יותר נכון בלהפריך את העל טבעי. אחרי שכתב שני ספרים שלא ממש הצליחו, הוא מקבל טיפ על חדר מסויים במלון הדולפין בניו יורק שהורג את מאכלסיו תוך שעה אחת בדיוק.
אנסלין, למרות משיכתו אל העל טבעי הוא סקפטי מטבעו ומגיע למקום כדי להפריך את הסיפורים העקשניים. אולם למרבה ההפתעה מנהל המלון ג'רלד אולין (ג'קסון) לא מעוניין בפירסום המלון וגם לא מעוניין שאנסלין בכלל ייתאכסן בחדר. למעשה הוא מנסה לשכנע אותו שיבחר בחדר אחר, לא כדי שאנסלין יעלה על הבלוף שלו. אלא כי 'הוא לא רוצה לנקות את השאריות שלו'.
כמובן שאנסלין לא מוותר ומרגע שהוא נכנס לחדר....

אז למה אמביוולנטיות?
הסרט בהחלט מהנה. הוא לא ארוך ומייגע. המשחק של קיוזאק מצויין. הצילום פשוט פנטסטי והחדר, שהוא הבסיס והכוכב האמיתי של הסרט עושה עבודה ויזואלית מרשימה ביותר.
אבל יש בעיה אחת. הסרט לא ממש מפחיד. כלומר הוא מפחיד לפרקים. רגעי ההפחדה האמיתיים מפוזרים על כל פני הסרט. וברוב הזמן הסרט די מטריד. זאת אומרת יש תחושה שמשהו מזוויע הולך להתרחש כל רגע, אבל דווקא כשהסרט מגיע לפיק של הפחדה, שוב פעם הוא יורד לפסים 'נורמליים' וחוזר חלילה.
הטוויסטים העלילתיים בסופו לדעתי גרעו מהסרט. והסוף היה לדעתי יכול היה להיות יותר טוב. אם הסרט היה מסתיים 'רע' (לא יכול לפרט בלי לספיילר)

שורה תחתונה:
סביר בהחלט. אני צפיתי ליותר. אולי ליותר אימה. אבל לדעתי הסרט נופל על המשבצת היותר מותחנית מאשר אימתית. ג'ון קיוזאק מעולה, ג'קסון מיותר. הבימוי והצילום נראים נהדר.
אל תגיעו עם ציפיות בשמיים ותצאו מבסוטים.



לא כולם יסכימו עם מה שיש לי להגיד עכשיו אבל אני חושב שהטרילוגיה של 'זהות אבודה' היא וואחאד טרילוגיה. כלומר הייתה לי אכזבה מסוימת מפול גרינגאס והסרט השני בסדרה, אבל אז ראיתי את השלישי - The Bourne Ultimatum והגעתי למסקנה שיצאה לאולפנים טרילוגיה בת !!!!.
מאז הסרט השני בסדרה שהיה די מחורבן גרינגאס עשה גם את טיסה 93. ואני לא יודע אם הוא התכוון לזה, אבל יצא לו שם סרט סבבה.
ואז הוא הגיע לסרט השלישי (ותסלחו לי אם אני כותב במספרים, אבל תהרגו אותי אם אני זוכר את השמות.. אבודה, במלכודת..מה זה חשוב...) ועשה סיקוול קטלני.
למרות רגעי הרפיה בסרט, שנמצאים שם יותר מהסרט הקודם,
גרינגאס עדיין מעביר את הסרט כמו שהוא רצה להעביר אותו. מהיר ועוצר נשימה.
צילומים רוטטים, מעברים חדים, זוויות צילום בלתי אפשריות (כולל אחת שכנראה מיקמה את המצלמה על הביצים של מאט דיימון) שמשתלבים לאקשן סוחף.
שיהיה ברור, אם לא ראיתם את אחד החלקים האחרים בסדרה אל תתקרבו לשלישי.
הבילד-אפ שיוצרים השניים האחרים עושים מקום של כבוד לסרט השלישי. והסרט הוא המשך ראוי ולדעתי אפילו הסרט הטוב בסדרה.

-ג'ייסון בורן ממשיך במרדף אחרי הזהות האמיתי שלו. והפעם הוא נפגש עם עיתונאי בלונדון שככל הנראה מחזיק במידע על פרוייקט בלאק-בראייר שהוא כנראה שדרוג של פרוייקט טרדסטון מהסרטים הקודמים. ככל שהסרט מתקדם בורן מגלה יותר ויותר פרטים על עברו, כולל על דמות חדשה שהפכה את ג'ייסון בורן למה שהוא ונגרר למרדפים על ספידים באירופה, טנג'יר והתחנה הסופית בניו יורק.

אז למה זה הסרט הטוב בסדרה?
כי למרות שהסרט רועד ומכיל פלשים יותר מסטלן שנדלק מ-L.S.D הוא עדיין הרבה יותר בוגר ואפל מהסרטים הקודמים.
סצינות המכות בסרט הזה הרבה יותר טובות מהסרטים הקודמים. ומאט דיימון נותן כאן משחק לפרצוף.
ולקינוח מרדף המכוניות בניו יורק היא אחת מסצינות המרדפים הטובה ביותר שראיתי בשנים האחרונות.

שורה תחתונה:
סרט האקשן הטוב ביותר לשנה הנוכחית (עד שראיתי אותו התואר הלך להמשכון אחר, 'מת לחיות 4').
למרות ג'וליה סטיילס, שאם אני הייתי ג'ייסון בורן, הייתי מוריד לה קת של M16 בפרצוף המעצבן שלה עוד בסרט הראשון.
מהיר, תזזיתי, אלים. כל מה שצריך מסרט אקשן כהלכתו.
שיחקת אותה גרינגאס....

[MartinHSabag]

דווקא אהבתי את 1408....

תודה על הסקירות.
תוכל להוסיף אותם להמלצות סרטים:
http://www.hometheater.co.il/modules.php?name=Reviews

[joel]

מסכים עם כל מילה על - The Bourne Ultimatum

[guyezra]

ראיתי את ה-15 דקות הראשונות של 1408 , דווקא נראה חביב...

[MetalliJoe]

d-tox,

תהיה בריא, מילא זהות אבודה, אבל מת לחיות 4?

[OferL]

מסכים לכל מילה על זהות אבודה.
אכן הטוב בשלישיה. סצינות אקשן מעולות.

[d-tox]

d-tox,

תהיה בריא, מילא זהות אבודה, אבל מת לחיות 4?

...

ג'ו,
בהחלט!
ראית סרטי אקשן השנה שהם יותר טובים מהשניים האלו? אני לא.
אבל כמו שכתבתי בסקירה שניהם הפתיעו לטובה.
ברוס וויליס בכלל משתבח עם כל שנה שעוברת עליו.

[compman112]

רוב הביקורות שקראתי בלבלו אותי, אחד אומר שהסרט טוב, השני אומר שהסרט חלש.
ירד לי מהסרט (אופציות לצפייה בקולנוע כשיצא).

העלת לי את החשק לראות אותם.

מקווה לא להתאכזב..

[d-tox]

חלק מהאנשים ומהביקורות סתרו אחד את השני עם הביקורות על הסרטים הללו.

...

לא הבנתי כלום מהמשפט הזה

[compman112]

חלק מהאנשים ומהביקורות סתרו אחד את השני עם הביקורות על הסרטים הללו.

...

לא הבנתי כלום מהמשפט הזה

...

עזוב שכח מהמשפט הזה נתתי לעצמי כאפה בשם שנינו.

[MetalliJoe]

d-tox,

תהיה בריא, מילא זהות אבודה, אבל מת לחיות 4?

...

ג'ו,
בהחלט!
ראית סרטי אקשן השנה שהם יותר טובים מהשניים האלו? אני לא.
אבל כמו שכתבתי בסקירה שניהם הפתיעו לטובה.
ברוס וויליס בכלל משתבח עם כל שנה שעוברת עליו.

...

מה אני אגיד לך, אולי באמת היתה שנה חלשה מבחינת סרטי אקשן, אבל בזהות אבודה הרגשתי כמו בדה-ז'ה-וו, ומת לחיות היה בעיני פשוט צל חיוור של הסרטים הקודמים. כל המוטיב של האיש הבודד שמנסה לשרוד ולא יותר פשוט נעלם, ובמקומו קיבלנו גירסת שנות ה-2000 ל"קוברה" או "קומנדו".