על מהפכות ומהפכנים. IFA בברלין. התרשמות.

[ramkol]

ברלין, סתיו 2007.

מזג האויר מיתהפך כאן בבת אחת. שבוע שעבר עוד חיפשנו באונטר דן לינדן מקום מוצל לקפה הפוך ולמחרת כבר הפננו פנינו לשמש דוהה מנסים להפוך את הצינה שבאויר לחמימות עור מסויימת. סתיו אמיתי. סתיו כאן זה בערך כמו חורף בירושלים. מאפיר ומקריר. ההיסטוריה מראה שהסתיו הוא גם הזמן הנאות למהפכות. הבעסה שבחיים מיתחזקת ויזואלית בסתיו עים חיוורון האור, והקרירות העוקצנית בזרועות גורמת לרצון לעשות משהו. העונה הזו, הסתיו, מדברת ישירות אל לב המהפכנים, כמו פטיש אויר בחזה. ישר אל הלב, אים יש להם לב.. קומו אחים הפכו משהו..
הסתיו הוא גם זמן נאה לתערוכת האלקטרוניקה הבידורית המיתקיימת (כעת) מידי שנה בברלין. הקרירות העכשוית, הימים המתקצרים והחורף הקרב מושכים את כל המי ומי שבענף וגרורותיו. איך שהו ניצטרך הרי להעביר את החורף הקרוב..
הרבה מהפכות פרצו בסתיו וגם הרבה מהפכות הוכרזו בתערוכה שבברלין. מהפכות צבע, מהפכות רזולוציה, מהפכות התקשרות ומה לא.. ואחרי התערוכות והמהפכות נישארנו אנחנו, אובדי עצות, באונטר דן לינדן, שותים קפה הפוך שהיום קוראים לו קפוצינו..

ענקי האלקטרוניקה מציגים את מרכולתם, והיום אלקטרוניקה היא מושג רחב. האלקטרוניקה נימצאת בכל: מוסיקה, טלביזיה, תיקשורת פרטית, תיקשורת המונים, בכל תחום שאפשר ביכלל לחשוב עליו. וכולם מיוצגים לתיפארת בתערוכה. הרבה עיצוב, הרבה שאו, הרבה תאורה מתוחכמת, הרבה חיוכים והרבה חליפות ועניבות בקוליסות שמסביב ובניהן. כל העולם במה וכל העולם קוליסות. אבל סך הכל, הכל מאורגן למופת והמציגים הופכים עולמות למצא את הלקוחות הפוטנצייאלים שיהפכו את הפוטנציאל למעשה, ויהפכו את כיסיהם אל קופת הקונצרן. כפי שזה בכל תעשיה שמכבדת את עצמה וכפי שזה בכל מהפכה שמכבדת את עצמה.

ליפני שנתיים, באולם ענק, הציגו סוני את שלהם בתוך מין לבירינט של צעיפים שחורים שירדו מהתיקרה. ללא כניסה וללא יציאה. ללא התחלה וללא סוף. המבקר ניכנס אל עולם קסום שבו כתלושה מהמציאות הוצגה הוירטואליה, ואיבד דרכו שם. היום הציגה סוני מיסדרון, צנוע יגידו חלק וסתמי יגידו המלעיזים, שבצידו, בנישות בגוונים כהים, הוצגו הפריטים. מיסדרון קצר שכולו סוני ושמתחיל באולם של מיתחרה אחד וניגמר באולם של מיתחרה אחר.. בהתחלת כל סוני יש מיתחרה, ובסוף כל סוני יש מיתחרה.. האים סוני מכירה סוף סוף בגבולותיה? או מנסה להכהות את חושינו?
בקוקוריקולום ויטה של סוני מכריז הגבר על הרבה מהפכות. מהפכות אלקטרוניות. לפני עשרים וחמש שנים, באיחוד דעות חד פעמי עים המיתחרה פיליפס, הפכו לנו את עולם המוסיקה (לטענתם) והציגו את התקליטור. מהפכנים תמיד מבטיחים. וגם הם, אנשי סוני ואנשי פיליפס, הבטיחו.. והשאר זה היסטוריה... והיום אנחנו מחפשים תקליטים...

פיליפס מציגה בפאר רב מסכים עם תאורה אחורית מישתנה. מין תיחמון כזה שתחשוב שאתה רואה טוב.. בהתחלה היה שחור לבן ואז עשו מהפכה וניהיה צבע. כאילו קודם, ליפני המהפכה לא ידענו שהעץ הוא ירוק. היום, העץ הירוק במירקע של פיליפס צובע בירוק את הקיר שלצידו, וים שליד בפינה, צובע את השוליים בכחול מרצד. הים הוא עמוק, העץ הוא ירוק והאדם שר שירים כי העץ במסך של פיליפס מטיל צל ירוק על הקיר.
היום הם בפיליפס לא ממש צ"ילבה עים סוני אבל גם לא לגמרי בשולם. ככה משהו באמצע.. אנמי.. לא חלב ולא בשר. האים גם הם עייפים מהמהפכות?

מהפכן טוב הוא מהפכן שמיצטלם טוב! את זה ידע צה גוורה ואת זה יודעת גם ניקון שהציגה גם היא בתערוכה, ומייצרת עבורנו מצלמות מהפכניות. המצלמה של ניקון מצלמת רק כשיעלה חייוך על פניך. אין חיוך, אין תמונה..
ואים לא בא לך לחייך? יכריחו אותך במכות עד שתחייך מתוך כאב ורק כדי לא ליבכות. ואז יבא הצילום הגואל. עים קליק וירטואלי. מהפכה.
האדם הופך לאט לאט לצמח..

עושה רושם כאן שניקון היא באמת חברה מהפכנית.
גם צה היה מהפכן.
או רוצח.
תלוי איך מיסתכלים על זה.
סוני היא חברת אלקטרוניקה שבנתה לאיש עים אקדח הזהב מערכת סאונד מדהימה, וג"מס בונד הרשע הרס אותה בשם אידאלים שחוקים, אותה סוני מיצרת היום גם מצלמות..
כדי שאחרים יצלמו בהם מהפכנים?
כן, גם ניקון זה מצלמות..
איזה בלגן.. הכל מישמש..

חזותיות התערוכה מהממת כימעט בכל פינה. הרבה השקעה בעיצוב הסטנדים. חללים דמויי מנהרות זמן חלליות שואבים אל קירבם את ההמונים הבשלים למהפכות. הניבחרים, הראויים לכך כמו חמאה שרוככה, מוכנה למריחה. ומינגד חללים שחורים בהם סוגדים המהופכים כבר לאליליהם. יש עשרה סוגים של אנשים בעולם אלה שמשחקים במישחקי מחשב ואני.
מימין משחקים בטניס וירטואלי ומשמאל נוהגים במכונית מרוץ במקום. לא צריך יותר להחליף פלאגים ולא צריך גם להתרחץ אחרי המישחק. עוד שתי הנאות מהחיים נימחקו.

ליפני מלן שנים, אולי שלושים שנים יצא לי לעבוד בסיני כשסיני היתה עוד חלק בילתי ניפרד. כל הסיטואציה היתה סוראליסטית לחלוטין. סיני היתרוקנה. לישראלים היה כבר אסור לנוע בשיטחה והמקומיים נאלצו לסור לחוף הים להחליף את תעודות הזהות מפורמט של כובש אחד לפורמט של כובש אחר. סיני היתה ריקה מאנשים. רק אנחנו, מקפצים בגיפ בודד עים עגלה ניגררת בן סלעים, הרים ואבנים, לאחר שהמקומיים גנבו לנו את הגיפ השני.
דחוסים בגיפ, הגיפ מביא קפיצה לאויר, נוחת על סלע ומדומם את עצמו בואדי צר ללא שם אי שם בן הרי הגרניט. כולנו זאבי גיפים ותיקים שמתקנים פנצרים עים מסטיק וסותמים חורים בראדיאטורים עים מלט, היתישבות הגיפ לא הרשימה אותנו במיוחד וגם אחר כך כשהגיפ סרב בעקשנות להראות סימני חיים נישארנו אדישים. אנו בלב המידבר, ישוב אין מאות קילומטרים מסביב ואיש לא מכיר את התואי שבחרנו.. בקיצור, הדלקנו מדורה והכנו ארוחת ערב כאילו המחר אנו קיים.
בלילה אני קם להשתין. ערום לגמרי אני עובר את שרידי המדורה המרמצים, אל החושך כשלפתע, באור הכוכבים המדהים שבמידבר אני רואה מולי אדם מזוקן שפניו דומים לפני משה מהפסל של מיכאלאנגלו אבל עים גוף גרום ומעוות. החסרתי פעימה.
הזקן פותח את פיו ומצייץ: של נעליך מעל רגליך.
המחשבה הראשונה שעלתה בראשי לאחר שהחסרתי פעימה נוספת היא, שהמקומי אחרי שכבר גנב לנו את הגיפ, רוצה עכשיו לגנוב ממני את הדבר האחרון והיחידי שנישאר לגופי. את נעלי. אני מביט מטה ורואה את הבוהן מבצבצת מחור שבפלדיום שלתוכם דחפתי את רגלי ומבין ששום אדם בעולם, אבל באמת שום אדם, לא ירצה ליגנוב כזה מן דבר.
המחשבה השניה היתה מצלמה ניסתרת, וגם אפשרות זו ביטלתי חיש.. מידבר, אמצע הכלום.. לא יכול להיות..
אני פונה אל הקשיש בנימוס: סליחה?
הוא: של נעליך מעל רגליך!
אני: האא?
הוא: של נעליך מעל רגליך.. בחרנו בך להנהיג את המהפכה המונותאיסטית.
אני: מה זה?
הוא: ניבחרת להנהיג את המהפכה המונותאיסטית..
אני: מה מהפכה מונותאיסטית? מה קרה לך? אנחנו עכשיו בשיא המהפכה הקפיטליסטית..
הוא:קפי מה?
אני: קפיטליסטית.. אתה יודע מה זה.. זה כשלוקחים כסף מהעניים ונותנים לעשירים..
הוא: אהה! בדיוק את זה החלטנו לתקן ואתה צריך להנהיג את המהפכה.. קודם אצל העיברים ואחר כך יבואו גם הכנענים היבוסים והכשדים וכולם...
אני: מה כנענים יבוסים.. עיוני, ניראה לי שהיתבלבלת רציני..
הוא: מה סתומרת היתבלבלתי? אתה לא משה רבנו?
אני: אני?! מה פיתאום, אני בקושי רמקול טויטר מדבקה של פירלס.
הוא: איך טעיתי? אמרו לי מדבר סיני.. סנה בוער..(מצביע על המדורה הדועכת) ואחד מכוער כזה.. (מצביע בהיסח הדעת עלי)
אני: תודה על המחמאה אבל טעית בכמה אלפי שנים. אנחנו עכשיו 1981...
הוא: 1981!! ואללה איזו טעות.. טוב תיסלח לי...

מהפכות הן תמיד הכי הגדולות בעולם.
אם מתיחסים רק לאידאולוגיה הסטרילית, ומתעלמים מהפולחן, דת והמונותאיזים הרי משה רבנו היה מהפכן מהגדולים. אבל מה בעצם הוא הצליח לשנות? המנוע של העולם היום שונה במשהו מהמנוע ליפני ארבעת אלפים שנים? יש פרות אמיתיים למהפכה?
מיכאלאנגלו היה גם מהפכן מדהים. אבל איזה אחוז מהמיליארדים שחיים היום מכיר ביכלל מי הוא? מי מבין ביכלל את המהפכניות? יש ביכלל טעם למהפכות?
מהפכות ומהפכנים מציגים את עצמם תמיד הרבה הרבה יותר ממה שהם באמת. כל שינוי חסר מהות ואנמי מוצג כמהפכה שתשנה את הבנתנו, התנהגותנו, רצונותנו וכו בעולם העתידי.. כך המהפכות הגדולות שבסיפרי ההיסטוריה וכך גם כל המהפכות למיניהן שמצגים בתערוכה כאן. גדול מוכר טוב יותר. וזו הרי המטרה..

הזקן הופך פניו ומיתרחק אל החושך.
אני: הי, פעם הבאה שאתה בא ככה בהפתעה באמצע המידבר תסתיר את עצמך מאחורי איזה שיח.. זה מפחיד לאללה כשמישהו קופץ ככה אל מול העניים..

תיקשורת.
קומוניקציה.
אחת ממילות המפתח של התערוכה. פעם בעיברית ופעם בלעז. כימעט כל מה שהוצג כאן קשור במילה הזו, וכימעט כל מה שהוצג כאן אונס את המילה הזו לצרכיו.
עים כל הסלולריות, האס אמ אסים, האי מיילים, האינטרנט, הלוינים וכל שאר הדברים שאמורים להטיב עים התיקשורת בנינו, אז בנינו, מעולם לא היה הבנדם בודד יותר מאשר היום.
ובנינו, דבר נוסף, מעולם לא היה האדם אבוד יותר מאשר היום.
וזאת למרות ואולי ביגלל אותם מכשירי ניווט שמבטיחים לך מכל עבר להוביל אותך בביטחה לכל יעד שתחפוץ. תמיד תדע היכן אתה ובעזרת האינפורמציה הרבה המצורפת, תמיד תכיר את היעד אליו תיכמה. כאילו כל ההויה האנושית היא קואורדינטות במפה וירטואלית בלב עקר של מכונה דבילית. לזה רצינו להגיע?

השיכחה היא אויב המהפכה. זאת אומרת שאים היום יש מהפכה ומחר ישכחו את מה שהיה אתמול, הרי המהפכה משולה ללא כלום. המהפכנים יודעים זאת וגם חברות האלקטרוניקה שמגדירות את פעולתם כמהפכנית יודעים זאת ולכן ידאגו להזכיר את העבר העגמומי שכולנו חיינו בו טרם מהפכה. במיקרה שהעבר במיקרה לא היה ממש עגמומי הרי תתוקן ההיסטוריה.
פעם היה כל כך נורא ללכת באמצעות שתי הרגליים המיסכנות שלנו שסוחבות את כל מישקל גופנו אל הקולנוע, למגרש המישחקים או ליער. היום הכל בא אליך הביתה ואפילו עד המיטה, ובזמן שחסכת, וטיים איז מני, תוכל לעשות ככול העולה ברוחך. רק תיהיה הגיוני ואל תלך למעין.. קר בדרך ויש שודדים בכל מקום...
פעם היה כל כך נורא לשבת כל המישפחה מול טלביזיה שחור לבן וליראות ארצי בנקר. היום איזה סבבה, כל אחד בחדר אחר מחובר למסרים שהשד יודע מה הם ויונק את הסמים הוירטואלים שלו. זה ששכחת כמה ילדים יש לך זה דבר טיבעי שחייב לבא במצב מיתקדם שכזה. מרגיעים הרופאים.

אם השיכחה היא אויב המהפכה הרי הנוסטלגיה היא גיס חמישי לה. אז או שמשמידים או שמגיסים. אחרי שחיסלנו את התקליטים היתברר שנותרו מספר מיבצרים שעדין לא נפלו. ניראה גם שלא יפלו. אז נגייס אותם לשורותנו ונציג באולם המערכת היקרה ביותר בעולם את אחת מספינות הדגל של הפטפונים. לא פטפון, מיבצר שהוא פטפון! סטיטמנט של קליראאודיו. התקליט מיסתובב במהירות נוסטלגית של שלושים ושלוש בתוך מצודה טכנולוגית מיתקדמת. זמר שר וקהל נעלם עונה לו כאילו היה באולם אפילו ששתקנו.

חופש. מהפכנים אוהבים את המילה הזו. חופש. תמיד מבטיחים חופש לאנשים. גם המהפכנים הצרפתים וגם המחדשים באלקטרוניקה הבטיחו ומבטיחים את מילת המפתח. חופש. ובעצם מיתכוונים למעבר משיעבוד אחד לשיעבוד אחר.
מערכות האלקטרוניקה היום נותנות לאדם את החופש לרצות, את החופש להחליט, את החופש ליבחור בן עשרות קידודים שונים, בין דחיסות שונות, בן פורמטים, בן רזולוציות, בן שיטות שידור ושיטות קליטה ובן עוד מיליון דברים ופרטים שאף אחד לא רוצה ואיש לא צריך.. אבל העיקר זה שיש לנו חופש.. ועוד חופש להחליט!
אבל אים ניהיה כנים אז, הקונצרנים הענקיים מעניקים לנו חופש בחירה בצורה כזו שאפילו אלוהים לא נתן לנו, אצלו בעצם אנחנו מוגבלים וצריכים תמיד ליבחור רק במה שהוא אמר לנו ליבחור...

שלא תחשבו שמהפכות והכמיהה לחופש זה עינין של גברים. גם לנשים מאבקים שהקידמה הביאה בעזרתם הרבה חופש.
אתה יושב בקולנוע. הסרט גודזילה נגד טרזן ושיבעת המופלאים. המתח בשיאו. הקהל לועס את אצבעותיו אחרי שכיסוס הציפרניים לא הסביע. ירון זהבי עומד להרוג את המיפלצת כשלפתע שווארצנאגר שמת קודם, מגיח מן האפלה, בידו הענקית מרגמה חשמלית עם ראש נפץ הידרופלוטוניומי, מכוון אל ירון זהבי ועומד לסחוט את ההדק.. תמר שהיא כבר זקנה מקומטת מכל הצרות שעשה לה ירון זהבי, קופצת כמו פנתרה צעירה לתפוס את שווארצנאגר בתפיסת נלסון.. ו... מה יהיה? המתח שביר יותר מהממברנה ברמקולים של מרטין... האויר דחוס יותר מהפלזמה שבפלזמה.. השקט שקט יותר מהשקט אחרי שהפלזמה נופלת מהקיר על הממברנה... ולפתע.. כאילו משום מקום וללא התראה, הגוזל שלידך פותח מקור דק ואומר אליך בשקט מלמטה, כך שכל האולם ישמע:
קוקי, קיבלתי, ושכחתי ליקנות...
הלך הסרט, הלך המתח הכל היתחרבש...
הדודה הגרמנית הממציאה הבטיחה לאישה מהפכה! חופש! שבירת גבולות ומיסגרות.. ומה קיבלנו?
האמת, לא חופש. פשוט שעבוד אחר. פעם היה זה שעבוד לתחבושת והיום שיעבוד לטמפון.. יש ההבדל? ואיפה החופש?
מכל עבר אתה שומע פיתאום בדולבי סוראונד רעשי פתיחה, קליקים של סוגרי תיקים, רישרוש צלופנים, ואז במכה אחת יורד עליך מבול לבן, הי דפנישן, של טמפונים מכל עבר.. כי תדעו לכם אחת מתופעות הלוואי של המהפכה היא הרגשת החברותה. הסולידריות, אחים לנשק, אחיות למאבק, כולנו באותה סירה, ואין כמונו. בוגרי המהפכה הפלזמטית הם כמובן עלית העם וגם בוגרי המהפכה הסולולרית הם כאלו.. וגם כל יוצאי המהפכות לסוגיהם...
כל החידושים הזוהרים שמיסביב כאן בתערוכה מבטיחים הרבה חופש. חופש ופנאי, ופנאי לחופש, וחופש לפנאי, אבל האמת היא שמעולם לא היה הבנדם יותר משועובד מאשר היום.

האולם של חרמן הדרקוני גורף סופרלטיבים. בעוד מינהרת ענק מציג הקונצרן את מיטבו. בחדרים מרווחים ניתן על כורסאות נוחות להקשיב לספינת הדגל של גי בי אל מדגימה כיצד צריך הדיסק שבמרק לוינסון להישמע. קשה להיפרד מהכורסה אבל אני משכנע את עצמי שכך לא מתחילים מהפכה אלא ניכנסים לאפטיה.. בחוץ מיתחת לרקיע המלאכותי, במסלולים מעוצבים להפליא, מוצגים המוצגים על מצעים רכים. דיילות חן מנסות לא למשוך את תשומת הלב בהצלחה מפוקפקת. חולף על פני אחת וחושב על המהפכה במעי שתהיה אים לאחר שאהפוך פני אליה תהפוך היא פניה אלי.. והיא הופכת..
דף בפרוספקט שבידה, החיוך הקנוי שבפניה רחב כמיקודם. הבטחת שוא. השליה כמו כל מה שמיסביב. המערכת היקרה בעולם, הפלזמה הגדולה בעולם, האיש המהיר בעולם.. הסלולרי הקל בעולם.. הכל הבטחות יחסיות שמחר יבואו ממלאי מקומן. הנקודה היא אבל בעצם, עצם ההבטחה. ההבטחה היא המסר. כל השאר לא חשוב. לא חשוב מה מבטיחים וגם איש לא מצפה שיקוים משהו.. אולי רק המבטיחים מצפים שהמובטחים יקיימו בעבור המבטיחים את ההבטחות שנתנו המבטיחים למובטחים..
כמו מנהיגי המהפכה הציונית שעד היום מצפים מיכם שתקיימו בעצמכם את מה שהם הבטיחו לכם ליפני מעל למאה שנים... וואלה עולם מוזר.

התערוכה ענקית ואפילו יום שלם לא יספיק כדי לראות או לעכל את מירב המוצגים. לאחר כעשר שעות הרגליים כואבות, העניים ממצמצות והראש סחרחר. כבר לא ברור מי נגד מי ואיזה מהפכה היא הבאה בתור. הי דפינשן? סופר הי דפנישן? היפר סופר הי דפנישן? או אולי תלת מימד? או ארבע?..
מיתוך האובך החושי אני רואה בקצה האולם הגדול, רחוק על התיקרה, את מר מנחם פיליפס צף, חובר למר גרשון סוני, למעלה מביטים, כמו שני אלים יווניים, עלי כאן למטה, ברחמים, קורצים אחד לשני. גרשון מחייך אלי ואומר: רמקול, אתה שריד אחרון לדינוזאורים.. תיתעורר כבר, עזוב את הנוסטלגיה ותיתקדם איתנו..
אני מביט מעלה בחשש ואומר: דינוזאור בטח שלא.. אולי חרק מעוך..
מנחם פיליפס דוחק מרפק לבטנו של גרשון סוני ואומר לו: עזוב גרשי, הרמקול הזה הוא עינין אבוד.. אין מה לטרוח עליו. חבל על זמננו. הוא ממילא חסר חשיבות ולא מסוכן.. גזע ניכחד.. או כמו שהוא אמר, חרק מעוך..
אני מרחיב חזה צנום ואומר בכעס מה: חרק מעוך! אבל אל תישכחו שהמדע טוען שהחרקים ישלטו בעולם עוד הרבה אחרי שהאדם יעלם!
ברוך נוקיה מיצטרף שם למעלה צוחק לי ואומר: מדע? זה אותו מדע שאמר בשנות השיבעים שהעולם מיתקרר והיום טוען שהעולם מיתחמם? חה חה.. זה אותו מדע שלא שומע הבדלים בן מגברים? חה חה.. שמעת שכבר ארבעים אחוז מהדבורים באמריקה נעלמו? באמת אתה מאמין שחרק אחד ישאר לרפואה בעולם הזה אחרי שניגמור את כל המהפכות שלנו..
מנחם פיליפס מוסיף שמן למדורה שמעולם לא היתה כדי לגבור בקרב שמעולם לא יכול היה להתחיל:
תרד כבר מהקטע הזה של הנסיך הקטן. כבר שיבעים שנה שהוא נסיך.. אתה לא תופס שיש כאן משהו פגום? איך זה שהוא לא ניהיה למלך? שיבעים שנה כבר, זה חולני! וזה שהוא קטן? ועוד כל כך הרבה זמן? ברור שהוא כישלון טוטלי.. אתה צריך ללכת אחרי הגדולים, אחרי החזקים! הנסיך הקטן מעצם הגדרתו לא יהיה הצלחה לעולם! יותר מיזה, הנסיך הקטן הוא מהות הכישלון!

מיתרחק מהם, מוכה, אני מזהה צפיפות מסויימת בשולי אחד האולמות. הייתי אפילו אומר שפינה זו היא הצפופה ביותר שראיתי עד עתה. מחלקים שם פלזמות בחינם?? אני מתקדם ומנסה להגביה את עצמי עוד יותר ממה שהטבע איפשר לי, עוקף מימין בלי לאותת ומגיע כימעט עד הדוכן שסביבו בערנות מופגנת ובעינין חי עוקב ציבור בשר ודם, בהנאה אמיתית, חושית שורשית, אחרי דבריו ופעולתו של שף שעומד במרכז מיטבח מודרני, מסביר ומדגים כיצד יש לבשל תבשיל מסויים.. הדוכן של מילה הגרמנית...
אני מחייך ונסוג. אופטימי. לא הכל אבוד. כל העולם במה וכל העולם קוליסים... אני צוחק.. ועדיין אוכל אמיתי, אפילו פשוט, שווה יותר מכל הוירטואליה שבעולם...
כל העולם במיה, וכל העולם כוסה מחשי...


חן חן על תשומת הלב.



.

[oferlaor]

הזוי משהו, אבל קריאה מעניינת.

אכן קשה לעשות את הכל ביום אחד, אבל אני הספקתי בשני חצאי יום (אם כי להגנתי אני הורדתי קילו ממשקלי - בדוק - בכדי לבצע זאת)...

לגבי סוני - ההיצע האמיתי שלהם מעבר לפרגוד (איזור העיתונאים). האיזורים המעניינים ביותר היו במקרה הזה חסומים לקהל הרחב (אותו דבר בפנסנוקי, פיליפס ופיוניר, אגב).

[Booboo]

וואו. סחתיין.

לרגע חשבתי שאני קורא את רון מיברג, ירון לונדון, ישראל סגל או אמנון דנקנר.
לשניה אחת אפילו דן בן-אמוץ חזר לחיים.

כל הכבוד. כן ירבו.

[il62]

מה לא הבנת עופר?
גישה יפה ומעניינת -מזווית אחרת!
ראוי להיות מאמר בראשי!

[d-tox]

יפה מאוד!
נהנתי מכל פסקה.
תודה רמקול.

[oferlaor]

il62,

לא אמרתי שלא הבנתי, רק אמרתי שזה הזוי משהו (ע"ע הקטע על סיני...)

גם אני מאוד נהנתי לקרוא.

[MartinHSabag]

תענוג !
ברשותך אעביר את זה לעמוד הראשי.
אגב, זה היה סוני או ניקון עם המצלמה שלא מצלמת עד שמחייכים ?

[aloni]

שותים קפה הפוך שהיום קוראים לו קפוצינו..
.

...

[zy]

על זה בדיוק נאמר-

"לא מכניסים ראש בריא למיטה חולה"

אבל בסדר, אם כבר נכנסת, טוב שכתבת מה שכתבת.....אולי בכך תעזור להציל אי אלו נפשות תוה/עות

[oferlaor]

מרטין,

זה היה סוני (מודל 200, לא זוכר את שם המודל המלא). אפשר אגב, להשתמש בתמונות מהגלריה שלנו עבור המאמר.

יש לי וידאו של זה וראיתי שגם ב-ENGADGET עשו על זה וידאו.

[KOOKE]

רמקול

הכל בסדר ??!!! לא שכחת במקרה לקחת את הכדורים הורודים ???

וואוו..יופי של כתבה..אם כי היא עומדת בניגוד מוחלט לתדמית הנוקשה משהו שלתומי ייחסתי לרמקול..

שלמה

[moco]

יפה, יפה מאוד.
אתה עדיין חושב שפעם היה יותר "טוב"?

[ramkol]

תודה לכולם,

אלוני,
הקפה כאן גרוע... גם אים קוראים לו קפוצינו..

משה,
כמו שאתה יודע, הנקודה היא לא אים יותר טוב, אלא כמה זה עולה ובעיקר מי משלם על זה..

מוסיף תמונות שיוכלו להיצטרף למאמר וגם כדי להעלות את הרייטינג של המייל..


.

[ramkol]

עיצוב, עיצוב ועיצוב...

[ramkol]

עוד,

[ramkol]

בודהיסטים אפשר היה ליפגוש רק וירטואלים על המירקע...


.

[ramkol]

שחור הוא מושג יחסי... אבל לא אצל הקורו של פיוניר..

.

[ramkol]

המקום הצפוף ביותר בתערוכה..
הדוכן של מילה והדגמה של אוכל טעים...

.

[aloni]

רמקול נשמה, תשקול להשתמש בתוכנה אחרת להקטנת התמונות, זאת לא עושה עימן חסד...

[offirs]

רמקול נשמה, תשקול להשתמש בתוכנה אחרת להקטנת התמונות, זאת לא עושה עימן חסד...

...

לפי הexif זה נערך עם CS .
זה נראה בעייה בדחיסה של הjpg או בשמירה של הקובץ.