לקראת הכניסה של דיסני פלוס, גם בסלקום וגם בפרטנר בוחנים אפשרות לשווק את מיזם FREETV, ובכך לצמצם ולגדר את פעילות הטלוויזיה שלהם למינימום • בין הצדדים מתקיימות שיחות, ולדברי בכירים בקרב כל החברות, השוק נמצא היום במצב שבו "כולם מדברים עם כולם" .
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001403718
השאלה לדעתכם היא במצב של צימצום פעילות טלוויזיה למינימום ממה יהיה היתרון שלהם?
האם במצב כזה לדעתכם במקום להתחבר לשירות טלוויזיה של סלקום או של פרטנר לא עדיף להתחבר ישירות למיזם של free tv ?
והאם בהמשך השנה הזאת או הבאה זה גם מה שיהיה עם הוט ועם יס ? כלומר גם הם יעשו צימצום פעילות הטלוויזיה למינימום?
ועד כמה לדעתכם במצב כזה צימצום פעילות הטלוויזיה למינימום יכול ליפגוע בישראל ביצירה הישראלית?
בקשר למיזם הסטרימינג הישראלי FREETV
Re: פרטנר וסלקום חושבות לעשות שיתוף פעולה עם מיזם הסטרימינג free tv
או במילים אחרות לפי הכתבה סלקום טיוי רוצה לקפל את הבסאטה ולסגור. להעביר את כולם לשירות מינימלי של כמה ערוצים ולגמור עניין
נערך לאחרונה על ידי off ב 02/03/2022 14:10, נערך פעם 1 בסך הכל.
Re: פרטנר וסלקום חושבות לעשות שיתוף פעולה עם מיזם הסטרימינג free tv
לפי הכתבה גם פרטנר טיוי,02/03/2022 10:43off כתב: או במילים אחרות לפיה כתבה סלקום טיוי רוצה לקפל את הבסאטה ולסגור. להעביר את כולם לשירות מינימלי של כמה ערוצים ולגמור עניין...
ואני מקווה שזה לא יהיה גם עם יס עם קבוצת בזק ועם הוט ושבמקוםש זה שהן ישקיעו יותר בתשתיות שלהן, כמו דור 5 בסלולר, וסיבים אופטים, כי לפי דעתי מה שיותר חשוב זה מה שמקבלים מהתשתיות.
גולן יוכפז, אחד העיתונאים הוותיקים בישראל, יספק תכני מקור של תחקירים ודוקו למיזם הסטרימינג של קשת ו-RGE מדובר בתכני המקור הראשונים של הקבוצה ב-FREETV.
https://www.ice.co.il/tv/news/article/846546
https://www.ice.co.il/tv/news/article/846546
הוט קוראת לשר התקשורת לעצור את השקת
FREETV
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001406081
אתם חושבים שהיא תצליח עם הבקשה שלה?
FREETV
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001406081
אתם חושבים שהיא תצליח עם הבקשה שלה?
נערך לאחרונה על ידי מאיר.חן ב 27/03/2022 20:58, נערך פעם 1 בסך הכל.
משרד התקשורת בתגובה לבקשה של הוט,
עומל כעת על הנחיות שייתכן שיאפשרו לחברות טלוויזיה רב־ערוצית להחזיק גוף חדשות, מה שיוכל להכניס את HOT כמתחרה נוסף, אך נדרשת עבודה מעמיקה יותר בשאלת הריכוזיות.
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=hjhw0092fc
עומל כעת על הנחיות שייתכן שיאפשרו לחברות טלוויזיה רב־ערוצית להחזיק גוף חדשות, מה שיוכל להכניס את HOT כמתחרה נוסף, אך נדרשת עבודה מעמיקה יותר בשאלת הריכוזיות.
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=hjhw0092fc
לקראת מפץ בשוק הטלוויזיה? הכירו את מנכ"ל חברת הסטרימינג החדשה שמבטיח מהפכה.
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001407820
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001407820
דווקא אני מאוד אופטימי.....
המנכ"ל אמר שפרוטוקול ה OTT היום בישראל ברמה 1-2 והם יביאו את הבשורה של רמה 7
להגיע לרמת פירוט כזאת מראה שהוא יודע על מה הוא מדבר
כנראה שנראה פה איזשהי איכות צפיה ממש טובה ואיכות ממשק גבוהה.
והבונוס שזה במחיר לכל כיס עם כל החבילות.
הוט ו-yes מנסות לבלום את המיזם החדש של קשת ו-RGE
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001408309
האם לדעתכם הם יצליחו שם לבלום את המיזם הזה?
לפי דעתי הן לא תצלחנה לבלום את זה.
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001408309
האם לדעתכם הם יצליחו שם לבלום את המיזם הזה?
לפי דעתי הן לא תצלחנה לבלום את זה.
- שון8888
-
- חבר שרק התחיל
- תגובות: 3
- הצטרף: מרץ 2022
- שם מלא: שוןל
- מיקום: בארץ
- נתן תודות: 2 פעמים
- קיבל תודות: 0
נראה שלא יצליחו לבלום ( נכון לכרגע )06/04/2022 13:18מאיר.חן כתב: הוט ו-yes מנסות לבלום את המיזם החדש של קשת ו-RGE
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001408309
האם לדעתכם הם יצליחו שם לבלום את המיזם הזה?
לפי דעתי הן לא תצלחנה לבלום את זה....
במידה והמיזם יצא לאור ,יס והוט עלולות למצוא את עצמן הופכות לספקי שירות הזרמת מדיה בלית ברירה.
זו דעתי כמובן
לא רק הוט ויס, גם ארגוני היוצרים לא ממהרים
לאהוב את מיזם הסטרימינג של
FREETV
https://www.google.com/amp/s/www.themar ... 1.10731213
אני מעתיק את הכתבה הזאת לפה למי שלא מצליח לקרוא את כולה.
מדובר בקרב יצרי, שבו פועלים כוחות רבים שעבורם הקמת FREETV משמעותו פגיעה כלכלית או באינטרס הציבורי. בין המתנגדים: HOT ו-yes, שכיום חולשות על כמיליון מינויים בכבלים ובלוויין; היוצרים, שעלולים להיפגע כיוון ששירותי סטרימינג אינם מחויבים להשקיע בתוכן מקורי; ונציגי ציבור, כמו לובי 99 ועו"ד שחר בן מאיר, שטוענים כי הקמת המיזם תיצור גוף תקשורת מונופוליסטי ריכוזי שיחזיק בערוץ וחברת חדשות מובילים, אפליקציות פופולריות, ערוצי ספורט, ילדים וכנסת, ואם יאושר המיזם - גם בשירות הפצת טלוויזיה.
מולם עומדות קשת ו-RGE, שקיבלו אישור מהרשות לתחרות להקמת המיזם, שיספק שירות טלוויזיה רזה ומוזל שכולל תוכן אקטואליה, בידור, ילדים וספורט בעלות של 40 שקל לדמי מינוי. הממונה על התחרות בחנה את המיזם, וכתבה בתגובתה כי ההסכם בין שני גופי השידור יביא להגברת התחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, אולם הגבילה את האישור לארבע שנים, שבסופן היא תבחן שוב את השפעת המיזם .
על המאזניים של הרשות השנייה מונחים שני שיקולים מרכזיים: כיום, הרגולטורים של הטלוויזיה לא מוסמכים לפקח על תוכן שמופץ באמצעות האינטרנט - כלומר, פלטפורמות סטרימינג ואפליקציות שונות כמו יוטיוב, פייסבוק ונטפליקס הן מחוץ לטווח הסמכות שלהן. ואולם, החוק גם אוסר על בעלי רישיון טלוויזיה מסחרית להחזיק בפלטפורמת הפצה (כלומר שירות טלוויזיה) ולהיפך - שירות טלוויזיה רב ערוצית לא יכול להחזיק בערוץ מסחרי.
משרד התקשורת מנסה להעביר בחודשים הקרובים חוק שידורים חדש, שיסדר מחדש את שוק השידורים שהשתנה מאוד בעשור האחרון, עם המעבר לצריכת תוכן באינטרנט. החוק החדש יהיה מבוסס על מסקנות ועדת פולקמן, שהמליצה להקים גוף פיקוח אחד על כל גופי השידורים; להחיל פיקוח על פלטפורמות סטרימינג; לאסור על בלעדיות על שידורי ספורט; ולשמר את ההגבלה על בעלויות צולבות של גופי השידור.
על פי הערכות, הרשות צפויה לאשר את המיזם - אולם תחת הגבלות על קשת ו-RGE.
שוק שירותי הטלוויזיה בישראל השתנה בשנים האחרונות, עם כניסתם של שירותים מוזלים בעלות של 60-30 שקל בחודש, דוגמת נטפליקס, אפל טיוי ואמזון פריים. אולם, רכישת מינוי בהם לא באה על חשבונם של שירותי הטלוויזיה המקומיים - HOT, yes, סלקום טיוי ופרטנר טיוי. FREETV מסמנת עידן אחר של שירות טלוויזיה מקומי, ומהווה איום מוחשי על מעמדם של השירותים המקומיים.
שתי חברות הטלוויזיה הרב ערוצית הגדולות בישראל, HOT ו-yes, טוענות שהקמת מיזם הסטרימינג בעלות של 40 שקל לחודש יפגע משמעותית בהכנסות שלהן, והן טוענות כי מדובר בהפרת לשון החוק. שני הגופים יופיעו מחר בשימוע של מועצת הרשות השנייה. לקראת הדיון שכרה HOT את שירותיו של עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לתקוף את המהלך משפטית.
קשת שכרה את אסף אילת, הכלכלן הראשי לשעבר של רשות התחרות, כדי להציג את התועלת לצרכנים מהקמת FREETV. לדבריו של אילת, המיזם של קשת יחסוך למשק בית 2,200-1,000 שקל בשנה על צריכת טלוויזיה.
המאבק על הסטרימינג הוא עליית מדרגה ביריבות בין HOT לקשת, שנמשכת שנים. כך למשל, לפני כשנה קיימו HOT וקשת סכסוך מתוקשר, שבמרכזו הסרת התכנים של קשת מספריית ה-VOD שלה, אחרי שהשתיים לא הגיעו להסכם על חלוקת תשלומים. קשת טענה שלא ניתן למצוא את התכנים שלה בספריית ה-VOD של HOT. במקרה אחר, שידרה קשת תחקיר על תלונות נגד שירות הלקוחות של HOT, והאחרונה טענה שמדובר בניסיון לפגוע בה תדמיתית על רקע הסכסוך ביניהן.
בתוך הסכסוך יש לזכור שעל פי החוק הנוכחי, על HOT נאסר להקים ערוץ חדשות בעבר, וגם להכניס פרסומות לערוצים שהיא מפיקה כדי להביא עוד מנועי הכנסות. במקביל, גם HOT וגם yes עושות היום מאמצים גדולים להעביר את הלקוחות שלהם לשירותי הסטריימינג שלהן - yes פלוס, סטינג ונקסט טיוי.
לניסיון להדוף את מיזם FREETV של קשת ו-RGE יש כאמור עוד שותפים מלבד המתחרות שיפגעו. בצד זה עומדים איגודי יוצרים ומפיקים, שטוענים שהמעבר לתשלום על שירותי תוכן באינטרנט, שעליהם לא חלה רגולציה, גורעים מההכנסות של חברות מסורתיות כמו HOT ו-yes, שמשקיעות מאות מיליוני שקלים בשנה בהפקות מקור.
עו"ד צביקה גוטליב, מאיגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה, אמר: "כבר כיום קשת היא הגוף החזק בתעשיית הטלוויזיה בישראל, ומשקיעה פחות בתוכן ישראלי מקורי סוגה עילית, אלא במנועי רייטינג ומכירת פרסומות. הדבר הוא בגדר מתן כל הסוכריות לילד הכי חזק בשכונה. אישור של מועצת הרשות השנייה להציע גם שירותי סטרימינג, בניגוד לאמור בחוק, תפגע עוד יותר ביצירה המקורית, שכן תיגרע כספים מהיצירה מגופים שכן נמצאים תחת רגולציה. מן הראוי לחכות עם הפיכת החוק על פניו ומתן האישור, לרפורמה רחבה בטלויזיה של משרד התקשורת, אשר תכניס גם את שירותי הסטרימינג תחת רגולציה".
בן מאיר הגיש התנגדות לרשות השנייה וביקש להופיע בדיון מחר כדי להציג את טענותיו. "משרד התקשורת דן ביישום המלצות הוועדה לאסדרת העל בשוק השידורים. בלתי סביר שהמועצה תקבל החלטה בעלת השפעה עצומה על תחום השידורים טרם יישום החקיקה. על המועצה לדחות את הדיון עד להחלטת הממשלה. שנית, מדובר בשינוי עצום בשוק זה, ויש לקיים שימוע ציבורי שיכלול מסירת מידע. שלישית, אישור הבקשה על ידי המועצה יאפשר לראשונה יצירה בישראל של מונופול תקשורת ריכוזי שאין לו אח ורע בשום חברה דמוקרטית, כאשר הערוץ המדובר יהווה מקום מרכזי (ולכן כמעט יחיד) לקבלת מידע, הן חדשותי והן בידורי, במגוון תחומים, לרבות ספורט", כתב בן מאיר בהתנגדות.
בלובי 99 טוענים כי הקמת המיזם של קשת תקבע עובדות בשטח ותפגע באסדרה העתידית. "היענות לבקשה בעת הזו - בזמן שדו"ח פולקמן מתורגם לחקיקה - היא אבסורדית, ועלולה ליצור אנומליה עם הרפורמה, מה שיקשה בהמשך הדרך להחזיר את הגלגל אחורה", נכתב בפנייה של לובי 99.
בנוסף טוענת מרב דוד, סמנכ"לית לובי 99, כי "חשיבות העקרון בדבר מניעת הריכוזיות באמצעות הגבלות על בעלויות צולבות, נותרה בעינה. על הרשות השנייה מוטלת החובה לעודד תחרות. בקשתה של קשת לרכב על רישיון השידורים הנתון לה כדי להקים פלטפורמה רב-ערוצית בתשלום למנויים אינה עולה בקנה אחד עם תפקידכם המעוגן בחוק. אנו פונים אליכן שלא להתיר לקשת להקים את הפלטפורמה המבוקשת – וזאת עד לחקיקת הרפורמה בשידורים".
וזה סוף הכתבה הזאת.
לאהוב את מיזם הסטרימינג של
FREETV
https://www.google.com/amp/s/www.themar ... 1.10731213
אני מעתיק את הכתבה הזאת לפה למי שלא מצליח לקרוא את כולה.
מדובר בקרב יצרי, שבו פועלים כוחות רבים שעבורם הקמת FREETV משמעותו פגיעה כלכלית או באינטרס הציבורי. בין המתנגדים: HOT ו-yes, שכיום חולשות על כמיליון מינויים בכבלים ובלוויין; היוצרים, שעלולים להיפגע כיוון ששירותי סטרימינג אינם מחויבים להשקיע בתוכן מקורי; ונציגי ציבור, כמו לובי 99 ועו"ד שחר בן מאיר, שטוענים כי הקמת המיזם תיצור גוף תקשורת מונופוליסטי ריכוזי שיחזיק בערוץ וחברת חדשות מובילים, אפליקציות פופולריות, ערוצי ספורט, ילדים וכנסת, ואם יאושר המיזם - גם בשירות הפצת טלוויזיה.
מולם עומדות קשת ו-RGE, שקיבלו אישור מהרשות לתחרות להקמת המיזם, שיספק שירות טלוויזיה רזה ומוזל שכולל תוכן אקטואליה, בידור, ילדים וספורט בעלות של 40 שקל לדמי מינוי. הממונה על התחרות בחנה את המיזם, וכתבה בתגובתה כי ההסכם בין שני גופי השידור יביא להגברת התחרות בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, אולם הגבילה את האישור לארבע שנים, שבסופן היא תבחן שוב את השפעת המיזם .
על המאזניים של הרשות השנייה מונחים שני שיקולים מרכזיים: כיום, הרגולטורים של הטלוויזיה לא מוסמכים לפקח על תוכן שמופץ באמצעות האינטרנט - כלומר, פלטפורמות סטרימינג ואפליקציות שונות כמו יוטיוב, פייסבוק ונטפליקס הן מחוץ לטווח הסמכות שלהן. ואולם, החוק גם אוסר על בעלי רישיון טלוויזיה מסחרית להחזיק בפלטפורמת הפצה (כלומר שירות טלוויזיה) ולהיפך - שירות טלוויזיה רב ערוצית לא יכול להחזיק בערוץ מסחרי.
משרד התקשורת מנסה להעביר בחודשים הקרובים חוק שידורים חדש, שיסדר מחדש את שוק השידורים שהשתנה מאוד בעשור האחרון, עם המעבר לצריכת תוכן באינטרנט. החוק החדש יהיה מבוסס על מסקנות ועדת פולקמן, שהמליצה להקים גוף פיקוח אחד על כל גופי השידורים; להחיל פיקוח על פלטפורמות סטרימינג; לאסור על בלעדיות על שידורי ספורט; ולשמר את ההגבלה על בעלויות צולבות של גופי השידור.
על פי הערכות, הרשות צפויה לאשר את המיזם - אולם תחת הגבלות על קשת ו-RGE.
שוק שירותי הטלוויזיה בישראל השתנה בשנים האחרונות, עם כניסתם של שירותים מוזלים בעלות של 60-30 שקל בחודש, דוגמת נטפליקס, אפל טיוי ואמזון פריים. אולם, רכישת מינוי בהם לא באה על חשבונם של שירותי הטלוויזיה המקומיים - HOT, yes, סלקום טיוי ופרטנר טיוי. FREETV מסמנת עידן אחר של שירות טלוויזיה מקומי, ומהווה איום מוחשי על מעמדם של השירותים המקומיים.
שתי חברות הטלוויזיה הרב ערוצית הגדולות בישראל, HOT ו-yes, טוענות שהקמת מיזם הסטרימינג בעלות של 40 שקל לחודש יפגע משמעותית בהכנסות שלהן, והן טוענות כי מדובר בהפרת לשון החוק. שני הגופים יופיעו מחר בשימוע של מועצת הרשות השנייה. לקראת הדיון שכרה HOT את שירותיו של עו"ד אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לתקוף את המהלך משפטית.
קשת שכרה את אסף אילת, הכלכלן הראשי לשעבר של רשות התחרות, כדי להציג את התועלת לצרכנים מהקמת FREETV. לדבריו של אילת, המיזם של קשת יחסוך למשק בית 2,200-1,000 שקל בשנה על צריכת טלוויזיה.
המאבק על הסטרימינג הוא עליית מדרגה ביריבות בין HOT לקשת, שנמשכת שנים. כך למשל, לפני כשנה קיימו HOT וקשת סכסוך מתוקשר, שבמרכזו הסרת התכנים של קשת מספריית ה-VOD שלה, אחרי שהשתיים לא הגיעו להסכם על חלוקת תשלומים. קשת טענה שלא ניתן למצוא את התכנים שלה בספריית ה-VOD של HOT. במקרה אחר, שידרה קשת תחקיר על תלונות נגד שירות הלקוחות של HOT, והאחרונה טענה שמדובר בניסיון לפגוע בה תדמיתית על רקע הסכסוך ביניהן.
בתוך הסכסוך יש לזכור שעל פי החוק הנוכחי, על HOT נאסר להקים ערוץ חדשות בעבר, וגם להכניס פרסומות לערוצים שהיא מפיקה כדי להביא עוד מנועי הכנסות. במקביל, גם HOT וגם yes עושות היום מאמצים גדולים להעביר את הלקוחות שלהם לשירותי הסטריימינג שלהן - yes פלוס, סטינג ונקסט טיוי.
לניסיון להדוף את מיזם FREETV של קשת ו-RGE יש כאמור עוד שותפים מלבד המתחרות שיפגעו. בצד זה עומדים איגודי יוצרים ומפיקים, שטוענים שהמעבר לתשלום על שירותי תוכן באינטרנט, שעליהם לא חלה רגולציה, גורעים מההכנסות של חברות מסורתיות כמו HOT ו-yes, שמשקיעות מאות מיליוני שקלים בשנה בהפקות מקור.
עו"ד צביקה גוטליב, מאיגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה, אמר: "כבר כיום קשת היא הגוף החזק בתעשיית הטלוויזיה בישראל, ומשקיעה פחות בתוכן ישראלי מקורי סוגה עילית, אלא במנועי רייטינג ומכירת פרסומות. הדבר הוא בגדר מתן כל הסוכריות לילד הכי חזק בשכונה. אישור של מועצת הרשות השנייה להציע גם שירותי סטרימינג, בניגוד לאמור בחוק, תפגע עוד יותר ביצירה המקורית, שכן תיגרע כספים מהיצירה מגופים שכן נמצאים תחת רגולציה. מן הראוי לחכות עם הפיכת החוק על פניו ומתן האישור, לרפורמה רחבה בטלויזיה של משרד התקשורת, אשר תכניס גם את שירותי הסטרימינג תחת רגולציה".
בן מאיר הגיש התנגדות לרשות השנייה וביקש להופיע בדיון מחר כדי להציג את טענותיו. "משרד התקשורת דן ביישום המלצות הוועדה לאסדרת העל בשוק השידורים. בלתי סביר שהמועצה תקבל החלטה בעלת השפעה עצומה על תחום השידורים טרם יישום החקיקה. על המועצה לדחות את הדיון עד להחלטת הממשלה. שנית, מדובר בשינוי עצום בשוק זה, ויש לקיים שימוע ציבורי שיכלול מסירת מידע. שלישית, אישור הבקשה על ידי המועצה יאפשר לראשונה יצירה בישראל של מונופול תקשורת ריכוזי שאין לו אח ורע בשום חברה דמוקרטית, כאשר הערוץ המדובר יהווה מקום מרכזי (ולכן כמעט יחיד) לקבלת מידע, הן חדשותי והן בידורי, במגוון תחומים, לרבות ספורט", כתב בן מאיר בהתנגדות.
בלובי 99 טוענים כי הקמת המיזם של קשת תקבע עובדות בשטח ותפגע באסדרה העתידית. "היענות לבקשה בעת הזו - בזמן שדו"ח פולקמן מתורגם לחקיקה - היא אבסורדית, ועלולה ליצור אנומליה עם הרפורמה, מה שיקשה בהמשך הדרך להחזיר את הגלגל אחורה", נכתב בפנייה של לובי 99.
בנוסף טוענת מרב דוד, סמנכ"לית לובי 99, כי "חשיבות העקרון בדבר מניעת הריכוזיות באמצעות הגבלות על בעלויות צולבות, נותרה בעינה. על הרשות השנייה מוטלת החובה לעודד תחרות. בקשתה של קשת לרכב על רישיון השידורים הנתון לה כדי להקים פלטפורמה רב-ערוצית בתשלום למנויים אינה עולה בקנה אחד עם תפקידכם המעוגן בחוק. אנו פונים אליכן שלא להתיר לקשת להקים את הפלטפורמה המבוקשת – וזאת עד לחקיקת הרפורמה בשידורים".
וזה סוף הכתבה הזאת.
מועצת הרשות השנייה דחתה את קבלת
ההחלטה בנוגע לעליית FREETV
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001408714
אני מעתיק לפה את הכתבה הזאת למי שלא יכול לקרוא את כולה.
מועצת הרשות השנייה הודיעה בסוף השבוע כי
לא תקבל היום החלטה בעניין חברת הסטרימינג החדשה FREETV מבית קשת ו-RGE. ההודעה על דחיית ההחלטה באה בעקבות המכתב שפרסם שר התקשורת יועז הנדל בסוף השבוע האחרון, ממנו הובהר כי משרד התקשורת פועל להסדרת תחום השידורים על גבי האינטרנט בחקיקה. במועצת הרשות השנייה החליטו שהם רוצים לוודא כי המכתב של הנדל אינו סותר את חוות-הדעת המקצועית שגובשה במועצה, ולכן הוחלט כי ההחלטה בנושא FREETV תתקבל במועד מאוחר יותר.
היום (א') מתחילה מועצת הרשות השנייה לשמוע את כל מי שביקשו להופיע בפניה בעניין FREETV. החברה החדשה אינה זקוקה פורמלית לאישור של המועצה לעלייה לאוויר, אך היא אחראית לוודא כי קשת לא צפויה להיפגע כלכלית מהמהלך. יחד עם זאת, יש לא מעט גורמים שטוענים כי המועצה חייבת להסתכל על האירוע בצורה יותר רחבה ולשקול שיקולים נוספים, שכן לעליית FREETV יכולות להיות השפעות רחבות על שוק הטלוויזיה והטלקום.
למעשה, מלבד קשת כמובן, המועצה צפויה לעבור בליץ משורה של גורמים שיטענו בפניה כי אסור לאפשר לקשת להיות שותפה במיזם.
בראש המתנגדים עומדות הוט ו-yes, שעמדתן
היא שאסור לאפשר ל-FREETV לעלות לאוויר עד שלא יוסדר כל נושא הבעלויות הצולבות בשוק התקשורת בחקיקה. אליהם יצטרפו גורמים נוספים כגון עו"ד שחר בן מאיר, שדורש לקיים שימוע ציבורי בעקבות החשש הגדול הנובע מהתעצמות כוחה של קשת והחשש לפגיעה בדמוקרטיה; ואיתמר אביטן, מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, שיביע את התנגדות ארגוני היוצרים, העובדים והשחקנים בנושא המיזם של קשת. הארגונים טוענים כי המיזם יפגע קשות באיזון הקיים בתעשייה ובהשקעות בעולם הפקות המקור.
אלמלא המכתב של הנדל מסוף השבוע, ייתכן כי מועצת הרשות השנייה כן הייתה מקבלת החלטה בנושא. אלא שהמכתב גרם למועצה לחשב מסלול מחדש, וכדי ללכת על קרקע בטוחה העדיפה, היא ללמוד את המכתב ולא לקבל החלטה היום.
המכתב של הנדל הוא בעצם חזרה על דברים שאמר כבר בוועדת הכלכלה, ולפיהם משרד התקשורת יביא לאישור תיקון חוק שיסדיר את שוק הטלוויזיה על גבי האינטרנט בחודשים הקרובים. הוצאת המכתב נעשתה לשם הזהירות, היות שבמשרד התקבלו רמזים עבים מצד השחקנים השונים המתנגדים למיזם, שיעתרו לבג"ץ אם החברה החדשה לא תעוכב.
וזה סוף הכתבה הזאת.
אז אם אני הבנתי נכון
מועצת הרשות השנייה היא עכשיו בודקת האם כדאי לחכות עד ואם הממשלה תתקן את החוק מדינה בנושא של הסדרת שידורי סטרימינג בישראל, וגם אם החוק הזה יאושר ויהפוך לחוק מדינה אז לצורך התכוננות לחוק החדש יכול להיות שיהיה צריך לחכות עוד 3 חודשים, אבל העיכוב הזה בקשר להפעלת שירות הסטרימינג של FREETV יהיה רק אם מועצת הרשות השנייה לשידורי טלוויזיה ורדיו תחליט שלא לחכות אל הזמן שבו משרד התקשורת ינסה לתקן את החוק מדינה בנושא הסדרת שידורי הסטרימינג, ומצד שני, המועצה יודעת שאם היא תאשר בצורה כלשהי תוך זמן יותר קצר שמיזם הסטרימינג הזה יפעל בישראל יותר מהר, אז יכול להיות שהמועצה תצטרך לאבד זמן על דיונים בבגץ בנושא הזה ממי שמיתנגד שהמועצה תמהר לאשר את שידורי המיזם הזה, בצורה שיכול להיות שהמועצה תפסיד במשפט הזה.
ההחלטה בנוגע לעליית FREETV
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001408714
אני מעתיק לפה את הכתבה הזאת למי שלא יכול לקרוא את כולה.
מועצת הרשות השנייה הודיעה בסוף השבוע כי
לא תקבל היום החלטה בעניין חברת הסטרימינג החדשה FREETV מבית קשת ו-RGE. ההודעה על דחיית ההחלטה באה בעקבות המכתב שפרסם שר התקשורת יועז הנדל בסוף השבוע האחרון, ממנו הובהר כי משרד התקשורת פועל להסדרת תחום השידורים על גבי האינטרנט בחקיקה. במועצת הרשות השנייה החליטו שהם רוצים לוודא כי המכתב של הנדל אינו סותר את חוות-הדעת המקצועית שגובשה במועצה, ולכן הוחלט כי ההחלטה בנושא FREETV תתקבל במועד מאוחר יותר.
היום (א') מתחילה מועצת הרשות השנייה לשמוע את כל מי שביקשו להופיע בפניה בעניין FREETV. החברה החדשה אינה זקוקה פורמלית לאישור של המועצה לעלייה לאוויר, אך היא אחראית לוודא כי קשת לא צפויה להיפגע כלכלית מהמהלך. יחד עם זאת, יש לא מעט גורמים שטוענים כי המועצה חייבת להסתכל על האירוע בצורה יותר רחבה ולשקול שיקולים נוספים, שכן לעליית FREETV יכולות להיות השפעות רחבות על שוק הטלוויזיה והטלקום.
למעשה, מלבד קשת כמובן, המועצה צפויה לעבור בליץ משורה של גורמים שיטענו בפניה כי אסור לאפשר לקשת להיות שותפה במיזם.
בראש המתנגדים עומדות הוט ו-yes, שעמדתן
היא שאסור לאפשר ל-FREETV לעלות לאוויר עד שלא יוסדר כל נושא הבעלויות הצולבות בשוק התקשורת בחקיקה. אליהם יצטרפו גורמים נוספים כגון עו"ד שחר בן מאיר, שדורש לקיים שימוע ציבורי בעקבות החשש הגדול הנובע מהתעצמות כוחה של קשת והחשש לפגיעה בדמוקרטיה; ואיתמר אביטן, מנכ"ל איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, שיביע את התנגדות ארגוני היוצרים, העובדים והשחקנים בנושא המיזם של קשת. הארגונים טוענים כי המיזם יפגע קשות באיזון הקיים בתעשייה ובהשקעות בעולם הפקות המקור.
אלמלא המכתב של הנדל מסוף השבוע, ייתכן כי מועצת הרשות השנייה כן הייתה מקבלת החלטה בנושא. אלא שהמכתב גרם למועצה לחשב מסלול מחדש, וכדי ללכת על קרקע בטוחה העדיפה, היא ללמוד את המכתב ולא לקבל החלטה היום.
המכתב של הנדל הוא בעצם חזרה על דברים שאמר כבר בוועדת הכלכלה, ולפיהם משרד התקשורת יביא לאישור תיקון חוק שיסדיר את שוק הטלוויזיה על גבי האינטרנט בחודשים הקרובים. הוצאת המכתב נעשתה לשם הזהירות, היות שבמשרד התקבלו רמזים עבים מצד השחקנים השונים המתנגדים למיזם, שיעתרו לבג"ץ אם החברה החדשה לא תעוכב.
וזה סוף הכתבה הזאת.
אז אם אני הבנתי נכון
מועצת הרשות השנייה היא עכשיו בודקת האם כדאי לחכות עד ואם הממשלה תתקן את החוק מדינה בנושא של הסדרת שידורי סטרימינג בישראל, וגם אם החוק הזה יאושר ויהפוך לחוק מדינה אז לצורך התכוננות לחוק החדש יכול להיות שיהיה צריך לחכות עוד 3 חודשים, אבל העיכוב הזה בקשר להפעלת שירות הסטרימינג של FREETV יהיה רק אם מועצת הרשות השנייה לשידורי טלוויזיה ורדיו תחליט שלא לחכות אל הזמן שבו משרד התקשורת ינסה לתקן את החוק מדינה בנושא הסדרת שידורי הסטרימינג, ומצד שני, המועצה יודעת שאם היא תאשר בצורה כלשהי תוך זמן יותר קצר שמיזם הסטרימינג הזה יפעל בישראל יותר מהר, אז יכול להיות שהמועצה תצטרך לאבד זמן על דיונים בבגץ בנושא הזה ממי שמיתנגד שהמועצה תמהר לאשר את שידורי המיזם הזה, בצורה שיכול להיות שהמועצה תפסיד במשפט הזה.
בעוד כמה ימים המועצה לרשות השניה לשידורי טלוויזיה ורדיו, שוב תיבדוק בקשר לעניין שידור מיזם FREETV בישראל, כולל במה עושים אם במצב של עכשיו שוב כנסת ישראל תתפזר בצורה שאי אפשר יהיה בשבועות הקרובים להציע בכנסת את חוק הסדרת הסורימינג של חברות תקשורת ישראליות בישראל, ובנוסף לזה בעוד כמה ימים שוב המועצה תעשה דיון בקשר לעניין מיזם ה FREETV.
ושמשרד התיקשורת בישראל רוצה לבדוק האם לתקן את חוק הבעלות הצולבת אל חברות התיקשורת בישראל, בנושא של שידור סטרימינג בישראל על ידי חברות תיקשורת מישראל, כאשר לפי החוק הקיים, אסור לחברות תיקשורת בישראל שמשדרות ערוץ טלוויזיה מסחרי שמשדר גם תכני בידור וגם תכני אקאטואליה, לקבל גם רשות בישראל להיות חברת טלוויזיה רב ערוצית, ולהפך, כי בלי החוק הזה אולי התחרות בין החברות לא תהיה הוגנת בין חברה מסחריות חזקות לחברות מסחריות אחרות שהן יותר חלשות.
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=bycvo5g45
ושמשרד התיקשורת בישראל רוצה לבדוק האם לתקן את חוק הבעלות הצולבת אל חברות התיקשורת בישראל, בנושא של שידור סטרימינג בישראל על ידי חברות תיקשורת מישראל, כאשר לפי החוק הקיים, אסור לחברות תיקשורת בישראל שמשדרות ערוץ טלוויזיה מסחרי שמשדר גם תכני בידור וגם תכני אקאטואליה, לקבל גם רשות בישראל להיות חברת טלוויזיה רב ערוצית, ולהפך, כי בלי החוק הזה אולי התחרות בין החברות לא תהיה הוגנת בין חברה מסחריות חזקות לחברות מסחריות אחרות שהן יותר חלשות.
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=bycvo5g45
ככל הנראה השבוע הזה מועצת הרשות השנייה לשידורי טלוויזיה ורדיו תחליט האם היא מאשרת את הפעלת שירות הסטרימינג של FREETV, נכון לעכשיו רוב הסיכויים שהיא תאשר את זה ולא תחכה לראות האם הממשלה תאשר את תיקון חוק השידורים בישראל, כי יש סיכוי מאוד גדולה שכנסת ישראל תתפזר בזמן הקרוב, ויכול לקחת הרבה מאוד זמן עד שתהיה שוב ממשלה בישראל עד שתהיה לה העדפה לעסוק גם בעניין חוק השידורים בישראל, כאשר בנושא הזה חשוב גם העניין של הצופים בשידורים במדינת ישראל.
אבל יכול להיות שאם הרשות השנייה תאשר את הפעלת שירות הסטרימינג של FREETV בישראל, אז שהמתנגדים לאישור הזה יעתרו לבגץ נגד ההחלטה הזאת, ואז יכול להיות ששוב יקח לא מעט זמן עד שיהיה לפי החוק מותר לשירות הסטרימינג של FREETV לשדר בישראל.
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001410132
אני מעתיק לפה את הכתבה הזאת למי שלא יכול לקרוא אותה.
מועצת הרשות השנייה אמורה להתכנס השבוע
ולקבל החלטה בנושא חברת הסטרימינג של קשת ו-RGE. החלטת המועצה ככל הנראה לא תעכב את עליית החברה לאוויר ובכך תגלגל את תפוח האדמה הלוהט לפתחה של הוט וגורמים נוספים המתנגדים למהלך שיצטרכו להחליט האם לעתור לבג"ץ כדי למנוע את עליית החברה לשידור.
קשת ו-RGE מקימות חברת סטרימינג בשם
"FREE TV", שאמורה לעלות לשידור במחצית השנייה של השנה. למועצת הרשות השנייה יש סמכות למנוע מהלך כזה רק אם היא משוכנעת שמדובר בהשקעה שמסכנת את איתנותה של קשת. ככל הנראה אין לקשת בעיה להתמודד פיננסית עם האתגר, אבל מתנגדיה בשוק ובראשם הוט, טוענים בקצרה שחוקית אסור לקשת להיכנס לתחום שידורי הטלוויזיה בשל חוקי הבעלויות הצולבות שאוסרות על גוף שממומן מפרסומות להתממן גם ממנויים.
גופים נוספים טוענים שקשת היא גוף חזק מדי ושלמעשה כוחה מונע מהפוליטיקאים וגורמי הרגולציה כאחד לפעול נגדה ולעצור אותה. הטענה של גופים אלה היא שהמועצה וגם משרד התקשורת וכל גורמי הממשל, אינם יכולים להסתתר מאחורי סמכויות המועצה המוגבלות אלא לגלות אחריות רחבה ולעצור את הפרויקט עד שלא תוסדר הרגולציה בתחום.
בקשת רואים את החברה החדשה כמי שפועלת בעולם השידורים על גבי האינטרנט שאינו נתון לרגולציה ולכן אינו מונע ממנה לפעול בו.
קשה לראות כיצד מועצת הרשות השנייה תבלום
בשבועות האחרונים היה חשש שהמועצה תבקש מקשת ו-RGE להמתין עד לאסדרת התחרות בתחום השידורים ובהתאם ליישום ועדת פולקמן, שעל בסיס המלצותיה אמורה להתבצע האסדרה. שר התקשורת יועז הנדל הבהיר במכתב שפרסם כי האסדרה תתבצע בכל מקרה וללא קשר להחלטות המועצה ובכך למעשה החזיר אליה את הכדור.
קשה לראות כיצד מועצת הרשות השנייה עוצרת את היוזמה. יתירה מכך, יש להניח שהיא תאשר אותו בעצם אי התערבותה, ובכך תעביר את האחריות להוט, שתצטרך להחליט האם היא עותרת לבג"ץ לעצור את הפעילות של קשת.
נזכיר שהממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, כבר בחנה את ההשפעה שעשויה להיות למיזם על התחרות בשוק והחליטה לאשר אותו למשך ארבע שנים לאחר שהשתכנעה שהמיזם עשוי לשפר את מצבם של הצרכנים באספקטים מסוימים. עם זאת, הממונה לא אפשרה לקשת להשלים את העסקה המקורית לרכישת השליטה ב-RGE וקשת נאלצה להסתפק במניות מיעוט.
בשבועות האחרונים הפעילו גם קשת וגם הוט מאמצי שכנוע על חברי מועצת הרשות השנייה. גורמים בשוק העריכו כי המועצה לא תימנע את הפרויקט אך היא עשויה לעכב אותו כחלק מניסיון להגיע להסדרה נרחבת של השוק. במשרד התקשורת ביקשו ליישם את דוח ועדת פולקמן שמסקנותיו היו אמורות להתאים את חוק התקשורת הארכאי, שנחקק עוד טרום ימי האינטרנט, לעידן הנוכחי. אלא שאימוץ מסקנות פולקמן דורש שינוי חקיקה, ובאקלים הפוליטי הקיים כיום אין לממשלה סיכוי להעביר חוקים.
כשבזירה הפוליטית הולכות וגוברות ההערכות
שבחירות זה עניין של לא הרבה זמן, הסיכוי שבמועצת הרשות השנייה יעכבו את קשת לתקופה לא מוגבלת עד הסדרה איננו גבוה.
וזה סוף הכתבה הזאת.
אבל יכול להיות שאם הרשות השנייה תאשר את הפעלת שירות הסטרימינג של FREETV בישראל, אז שהמתנגדים לאישור הזה יעתרו לבגץ נגד ההחלטה הזאת, ואז יכול להיות ששוב יקח לא מעט זמן עד שיהיה לפי החוק מותר לשירות הסטרימינג של FREETV לשדר בישראל.
https://www.globes.co.il/news/article.a ... 1001410132
אני מעתיק לפה את הכתבה הזאת למי שלא יכול לקרוא אותה.
מועצת הרשות השנייה אמורה להתכנס השבוע
ולקבל החלטה בנושא חברת הסטרימינג של קשת ו-RGE. החלטת המועצה ככל הנראה לא תעכב את עליית החברה לאוויר ובכך תגלגל את תפוח האדמה הלוהט לפתחה של הוט וגורמים נוספים המתנגדים למהלך שיצטרכו להחליט האם לעתור לבג"ץ כדי למנוע את עליית החברה לשידור.
קשת ו-RGE מקימות חברת סטרימינג בשם
"FREE TV", שאמורה לעלות לשידור במחצית השנייה של השנה. למועצת הרשות השנייה יש סמכות למנוע מהלך כזה רק אם היא משוכנעת שמדובר בהשקעה שמסכנת את איתנותה של קשת. ככל הנראה אין לקשת בעיה להתמודד פיננסית עם האתגר, אבל מתנגדיה בשוק ובראשם הוט, טוענים בקצרה שחוקית אסור לקשת להיכנס לתחום שידורי הטלוויזיה בשל חוקי הבעלויות הצולבות שאוסרות על גוף שממומן מפרסומות להתממן גם ממנויים.
גופים נוספים טוענים שקשת היא גוף חזק מדי ושלמעשה כוחה מונע מהפוליטיקאים וגורמי הרגולציה כאחד לפעול נגדה ולעצור אותה. הטענה של גופים אלה היא שהמועצה וגם משרד התקשורת וכל גורמי הממשל, אינם יכולים להסתתר מאחורי סמכויות המועצה המוגבלות אלא לגלות אחריות רחבה ולעצור את הפרויקט עד שלא תוסדר הרגולציה בתחום.
בקשת רואים את החברה החדשה כמי שפועלת בעולם השידורים על גבי האינטרנט שאינו נתון לרגולציה ולכן אינו מונע ממנה לפעול בו.
קשה לראות כיצד מועצת הרשות השנייה תבלום
בשבועות האחרונים היה חשש שהמועצה תבקש מקשת ו-RGE להמתין עד לאסדרת התחרות בתחום השידורים ובהתאם ליישום ועדת פולקמן, שעל בסיס המלצותיה אמורה להתבצע האסדרה. שר התקשורת יועז הנדל הבהיר במכתב שפרסם כי האסדרה תתבצע בכל מקרה וללא קשר להחלטות המועצה ובכך למעשה החזיר אליה את הכדור.
קשה לראות כיצד מועצת הרשות השנייה עוצרת את היוזמה. יתירה מכך, יש להניח שהיא תאשר אותו בעצם אי התערבותה, ובכך תעביר את האחריות להוט, שתצטרך להחליט האם היא עותרת לבג"ץ לעצור את הפעילות של קשת.
נזכיר שהממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, כבר בחנה את ההשפעה שעשויה להיות למיזם על התחרות בשוק והחליטה לאשר אותו למשך ארבע שנים לאחר שהשתכנעה שהמיזם עשוי לשפר את מצבם של הצרכנים באספקטים מסוימים. עם זאת, הממונה לא אפשרה לקשת להשלים את העסקה המקורית לרכישת השליטה ב-RGE וקשת נאלצה להסתפק במניות מיעוט.
בשבועות האחרונים הפעילו גם קשת וגם הוט מאמצי שכנוע על חברי מועצת הרשות השנייה. גורמים בשוק העריכו כי המועצה לא תימנע את הפרויקט אך היא עשויה לעכב אותו כחלק מניסיון להגיע להסדרה נרחבת של השוק. במשרד התקשורת ביקשו ליישם את דוח ועדת פולקמן שמסקנותיו היו אמורות להתאים את חוק התקשורת הארכאי, שנחקק עוד טרום ימי האינטרנט, לעידן הנוכחי. אלא שאימוץ מסקנות פולקמן דורש שינוי חקיקה, ובאקלים הפוליטי הקיים כיום אין לממשלה סיכוי להעביר חוקים.
כשבזירה הפוליטית הולכות וגוברות ההערכות
שבחירות זה עניין של לא הרבה זמן, הסיכוי שבמועצת הרשות השנייה יעכבו את קשת לתקופה לא מוגבלת עד הסדרה איננו גבוה.
וזה סוף הכתבה הזאת.
הרשות השנייה לשידורי טלוויזיה ורדיו ממשיכה לעכב את פרסום החלטתה בקשר להפעלת מיזם הסטרימינג FREETV בישראל, בגלל בקשה מהיועצת המשפטית לממשלה מהרשות השניה ליבדוק בצורה יותר גדולה את עניין הפעלת מיזם הסטרימינג הזה, כאשר כל עיכוב בהפעלת המיזם יכול לפגוע בפעולתו, ושבהוט מתכננים בתגובה למיזם של קשת להפעיל את מיזם הסטרימינג שלהם כנראה עם פרסומות.
https://www.google.com/amp/s/www.themar ... 1.10774435
אני מעתיק לפה את הכתבה למי שלא מצליח לקרוא אותה :
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה,
בולמת את המהלך לאישור מיזם הסטרימינג (טלוויזיה רב-ערוצית על גבי האינטרנט) של קשת. בלשכתה של בהרב-מיארה הציגו לרשות השנייה חוות דעת משפטית, שלפיה לפני אישור המיזם על הרשות לבצע בחינה מקיפה יותר, כולל בחינת החשש מפני פגיעה בחופש הביטוי או היווצרות מונופול בשוק הדעות. ההנחיה הזאת עשויה להוביל לעצירה כוללת של אישור המיזם על ידי הרשות השנייה.
חוות הדעת, שנשלחה בפועל על ידי עו"ד עדי ליברוס מלשכת המשנה ליועמ"שית מאיר לוין, היא זו שעצרה בשבוע שעבר ברגע האחרון את אישור המיזם FREETV של קשת ו-RGE. ביום רביעי האחרון התכנסה מועצת הרשות השנייה כדי לערוך הצבעה סופית בסוגיית הקמת המיזם. ל-TheMarker נודע כי המועצה נערכה לקראת אישור המיזם, על בסיס חוות דעת משפטית פנימית, שלפיה יש להתיר את הקמת FREETV. אלא שהאישור נבלם רגע לפני ההצבעה, לאחר שבמועצת הרשות השנייה קיבלו התייחסות של היועצת המשפטית לממשלה, שטענה כי מדובר בחוות דעת צרה שלא בחנה את כל תנאי השוק, וכי מוטב שהמועצה תקיים בחינה מקצועית יותר של השפעת המיזם על שוק השידורים.
בעקבות חוות הדעת של היועמ"שית, נדחתה גם ישיבת מועצת הרשות השנייה שנקבעה להיום (שני), והיתה אמורה לאשר את המיזם.
המיזם של קשת ו-RGE כבר קיבל את אישור רשות התחרות בספטמבר, תחת כהונתה של הממונה הנוכחית על התחרות, מיכל כהן, שכיהנה אז כממלאת מקום. אלא שכדי לאשר את המהלך יש צורך גם באישור הרשות השנייה. הבקשה לאישור מהרשות השנייה הוגשה לפני כ-13 חודשים, אבל ברשות השנייה עיכבו את ההחלטה והתכנסו להכרעה בנושא רק בשבוע שעבר.
המיזם של קשת ו-RGE הוא בתחום הטלוויזיה
הרב ערוצית, שכלל אינו מפוקח על ידי הרשות השנייה, אלא אמור להיות מפוקח על ידי מועצת הכבלים והלוויין. בנוסף, מיזם הסטרימינג של קשת ו-RGE פועל על גבי האינטרנט, שכלל אינו מפוקח על ידי אף גורם מאסדר בשוק התקשורת.
למרות זאת, קיים צורך באישור הרשות השנייה, והוא נובע מסעיף נידח למדי ברישיון של גופי השידור. הסעיף הזה מחייב את גופי השידור לקבל אישור מהרשות השנייה לפני כניסה לכל פעילות נוספת. הסעיף הזה מקנה לרשות השנייה סמכות לעצור פעילות נוספת של תאגיד שידור, או לאלץ אותו להקים תאגיד ולהפריד בין הפעילויות.
הפרשנות שניתנה על ידי קשת לסעיף הזה,
ואומצה על ידי יועמ"ש הרשות השנייה, עו"ד אופיר ביתן, היא מצמצמת. לפי הפרשנות הזו, בסמכות הרשות לבחון רק סוגיות הקשורות ליכולת של גוף השידור לעמוד במחויבויות התוכן שלו – כמו השקעה בתוכן מקורי או בשידורי חדשות. כלומר, על הרשות השנייה לבחון אם ה"פעילות הנוספת" של גוף השידור אינה בעלת סיכון כלכלי גבוה שעשוי לגרום לגוף השידור שלא לעמוד במחויבויות התוכן שלו. כך, למשל, אם גוף השידור יחליט להיכנס לתחום פעילות מסוכן, כמו לדוגמה מסחר במטבע זר, הרשות השנייה יכולה למנוע ממנו זאת.
בחינה כלכלית כזו אכן נעשתה על ידי הרשות השנייה, ועל בסיסה התכוונו במועצת הרשות לאשר את הפעילות הנוספת לקשת. ואולם בלשכת היועצת המשפטית לממשלה סברו אחרת, ואימצו פרשנות שלפיה על בסיס הסעיף הזה בסמכות הרשות השנייה לבצע בחינה מרחיבה הרבה יותר, הנוגעת לשלל תפקידיה של הרשות השנייה לשמר את התחרות בשוק השידורים.
החשש: קשת הופכת למונפול
חוות הדעת של היועמ"שית מגיעה, כאמור, לאחר שבשבועות האחרונים נערכו כמה ישיבות במועצת הרשות השנייה בניסיון לאשר את מיזם הסטרימינג של קשת ו-RGE. היועץ המשפטי של הרשות השנייה, עו"ד אופיר ביתן, הגיש למועצה את חוות הדעת לקראת הישיבה שנערכה ביום רביעי - ועל פיה יש להגן על חופש העיסוק של קשת ולאפשר לה להקים את המיזם. עם זאת, ימים ספורים לפני הישיבה של המועצה, פנה ביתן להתייעצות עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בסוגיה זו.
ביתן בכלל פנה ללשכת היועצת המשפטית
לממשלה להתייעצות בנוגע לשתי שאלות משפטיות אחרות. השאלה הראשונה שלו היתה אם האחזקה של קשת במיזם טלוויזיה על גבי האינטרנט - אף שפעילות כזו כאמור אינה מוכרת על ידי המחוקק - נחשבת לבעלות צולבת האסורה על פי חוק. סוגיה נוספת שלגביה ביתן ביקש את התייחסות היועצת המשפטית לממשלה היתה הכוונה של שר התקשורת, יועז הנדל, להוביל חקיקה שתסדיר את הפיקוח על מיזמי טלוויזיה על גבי האינטרנט. ביתן תהה אם יש להתלות את אישור מועצת הרשות עד לשינוי החקיקה.
עמדתו של ביתן היתה כי מיזם האינטרנט אינו מהווה בעלות צולבת, וכי הרשות השנייה לא צריכה להביא בחשבון שינויי חקיקה עתידיים בהחלטות שהיא מקבלת כעת. בנוגע לחוות דעת זו של ביתן כתבה ליברוס מלשכת היועצת המשפטית לממשלה כי הפנייה נעשתה ברגע האחרון, וכך לא ניתן למשרד היועצת המשפטית לממשלה מספיק זמן לבחון סוגיות אלה.
ואולם בחוות הדעת של ליברוס – שלא היתה
נכתבת ללא הסכמה מלמעלה בלשכת היועמ"שית – יש התנגדות נחרצת לפרשנות המצמצמת של ביתן, שלפיה בכל הקשור לתנאי הרישיון ולצורך באישור "פעילות נוספת", על הרשות לבחון רק את שאלת העמידה של גוף השידור במחויבויותיו. בלשכת היועמ"שית נקטו בגישה אקטיביסטית יותר, וסבורים כי על מועצת הרשות השנייה לבצע בחינה מרחיבה הרבה יותר.
במענה של היועצת המשפטית לממשלה נכתב כי בחוות הדעת הכלכלית שהעבירה הרשות "נבחנה שאלה יחידה, והיא השפעת אישור העסקה על יכולתה של קשת להמשיך לעמוד בחובותיה על פי הרישיון. זוהי שאלה בעלת חשיבות, ואולם נציע כי תבחן אם על המועצה לשקול גם אם אישור הבקשה יתרום להגשמת תכליות היסוד בדבר שוק שידורים מגוון, מהימן, תחרותי, איכותי ופלורליסטי, או שמא יעודד מגמות הפוכות. יש לתת משקל לשיקולים אלו ולנקודת האיזון ביניהם. הבחינה צריכה להתקיים על בסיס תשתית עובדתית ומקצועית רחבה".
היועמ"שית מותחת ביקורת על חוות הדעת של הרשות השנייה. על פי היועמ"שית, מדובר במיזם שישפיע משמעותית על שוק השידורים הישראלי, וכדי לאשר מהלך כזה נדרשות עבודה מקצועית ורחבה יותר של הרשות השנייה ופנייה לרגולטורים וגורמי מקצוע נוספים בתחום. עד כה רק רשות התחרות היתה מעורבת בסוגיה, ובספטמבר 2021 אישרה הרשות לקשת לרכוש כ-25% מ-RGE - כלומר מניות מיעוט. האישור להקמת המיזם ניתן לתקופה זמנית של ארבע שנים, וכהן אמרה כי אחריהן המיזם ייבחן שוב, בהתאם לתנאי התחרות באותו מועד.
במכתב מלשכת היועצת המשפטית
לממשלה נכתב כי לצד אסדרת שוק השידורים, בין תפקידי הרשות השנייה "להבטיח פלורליזם וחופש ביטוי, מגוון דעות, ומניעת מונופול בשוק הדעות שמקורו ב'שליטה הומוגנית בכלי תקשורת'". הכוונה בכך לנתח הגדול שתופסת קשת בתחום האקטואליה.
לקשת 12 רישיון שידורים של טלוויזיה מסחרית. קשת זוכה בכל ערב לנתח של כ-70% מהצפייה בערוצים המסחריים. בהתאם לכך, ההכנסה שלה מפרסום בטלוויזיה המסחרית מגיעה ככל הנראה לנתח דומה – כלומר קשת עשויה לענות על התנאים הדרושים להכרזה כמונופול בפרסום בטלוויזיה.
לקשת יש גם כוח חסר תקדים בשוק הדעות. היא מחזיקה בבעלות מלאה בחדשות 12, שמהדורת החדשות שלה זוכה מדי יום לאחוזי רייטינג גבוהים. כך למשל, מספר הצופים במהדורת חדשות 12 מגיע בממוצע ל-412 אלף צופים מדי ערב – יותר מפי שניים מהמתחרה הישירה, חדשות 13, וככל הנראה יותר מפי שלושה מהמתחרות האחרים, מהדורות חדשות "כאן" וערוץ 14.
לצד זאת, לקשת יש שתי פלטפורמות תוכן מקוונות - מאקו ו-N12. אחרי אישור מיזם הסטרימינג תהיה בידיה פלטפורמת הפצת שידורים יחד עם RGE, שמחזיקה בבלעדיות על שידורי ספורט 5, למשל ליגת האלופות, ליגת NBA ומשחקים בלעדיים בליגה הישראלית. בנוסף, RGE מחזיקה בזיכיון להפעלת ערוץ הכנסת.
המשמעות היא שהרשות השנייה תיאלץ לבצע כעת בחינה מקיפה הרבה יותר של כוחה של קשת והחשש מפני הריכוזיות שלה בשוק הדעות. רק לאחר בחינה מקיפה כזו מועצת הרשות השנייה תוכל להתכנס שוב ולדון בשאלה אם קשת עומדת באמות המידה הדרושות לשמירה על התחרות בשוק הדעות, או שמא המיזם החדש עשוי להחריף את הריכוזיות בתחום.
הליך לא שקוף,
ישיבת מועצת הרשות השנייה ביום רביעי התכנסה כשנה לאחר שהחלו קשת ו-RGE להוציא לפועל את מיזם הסטרימינג. שני גופי השידור החליטו לפעול בהתאם לרוח התקופה, שבה עוד ועוד חברות סטרימינג בינלואמיות נכנסות לשוק הישראלי, וחברות טלוויזיה רב-ערוצית מקומיות מעבירות לקוחות לפלטפורמות סטרימינג שבבעלותן.
החברות הממוזגות כבר החלו בהקמת המיזם
. לשם כך הן הקימו חברה חדשה וגייסו את יעקב נדבורני כמנכ"ל שיוביל את בניית המיזם. כל עיכוב במיזם משמעותו פגיעה כלכלית בחברה - בזמן שעוד חברות בינלאומיות ממשיכות להיכנס לשוק השידורים.
התנהלות הרשות השנייה במקרה של אישור מיזם הסטרימינג של קשת אינה שקופה. בישיבה ביום רביעי היתה אמורה להתקבל החלטה סופית, על פי גורמים המעורבים בדיונים. הרשות השנייה איפשרה לקבוצה מצומצמת של גורמים בענף הטלוויזיה להשמיע בפניה הסתייגויות או טיעונים תומכים, אולם לא ערכה דיון ציבורי רחב יותר שבו עוד גופים יכולים להשמיע את דעתם. באתר הרשות השנייה לא מופיע לוח זמנים מעודכן לישיבות בנושא, ולא מופיעים עדכונים לגבי ישיבות שנערכו ומה הוחלט בהן. מעבר לזה, הרשות השנייה עיכבה כאמור את ההחלטה ולא דנה בנושא במשך יותר משנה.
עוד נודע ל-TheMarker כי גם שר התקשורת, יועז הנדל, הציב מעין תמרור אזהרה לקשת ול-RGE לפני הקמת המיזם. הנדל שיגר באחרונה למנכ"ל המיזם נדבורבני מכתב שבו הוא מודיע לו כי בכוונת המשרד לקדם הליכי חקיקה שעשויים להיות בעלי השפעה על המיזם. המכתב נועד להזהיר את הגופים מפני הליכי חקיקה שעשויים לחייב את מפעיליו בעמידה בכללי רגולציה, ואולי גם השקעה בתוכן מקורי.
הצד הנגדי של מהלך כזה עשוי להגיע מ-HOT. החברה עשויה להגיב בקרוב בעלייה של מערכת סטרימינג מטעמה על גבי האינטרנט. אף של-HOT אסור לשלב פרסומות בשידוריה בכבלים, היא עשויה לשלב פרסומות במיזם האינטרנטי שלה, באופן שעשוי לפגוע בקשת. כפי שפורסם ב-TheMarker, קיימה HOT משא ומתן מתקדם לרכישת פלטפורמת הגשת הפרסומות של ארטימדיה והפעלתה בישראל.
בשל שבריריות הקואליציה, ספק אם שר התקשורת יצליח בקרוב להגיש הצעת חוק כלשהי ולקדם אותה בכנסת. מלבד זאת, באחרונה הצהירה היועצת המשפטית של משרד התקשורת בדיון בוועדת הכלכלה כי התהליך לגיבוש חוק השידורים החדש עשוי להימשך כשנה.
מלשכת היועצת המשפטית לממשלה נמסר בתגובה: "הרשות השנייה פנתה להתייעצות עם המשנה ליועמ"ש. במענה לכך ניתנה התייחסות משפטית ראשונית מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה, והתבקשה הבאת הדברים בפני מועצת הרשות. מעבר לכך לא נתייחס להתייעצויות פנימיות".
מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "הרשות כרגולטור עצמאי מנהלת הליך היוועצות עם גורמי הממשלה, לרבות משרד המשפטים בעניינים שונים. במסגרת הליך זה העבירה הרשות פנייה לגבי כמה נושאים בסוגיה הנדונה, ומשרד המשפטים התייחס אליה - כמקובל בהליכי היוועצות מעין אלה.
"כלל ההליך נמצא עדיין בעיצומו, כולל הדיונים, הבדיקות וגיבוש חוות הדעת המקצועיות. משיסתיים גיבוש חוות הדעת המקצועיות וכלל ההליך תפורסם החלטת המועצה. כל אמירה אחרת סותרת את עובדות המקרה".
מ- FREETV נמסר: "חברת הסטרימינג FREETV היא בשורה צרכנית אדירה שתחסוך לכל משק בית בישראל כ-2,000 שקל בשנה. הניסיון של גורמים פוליטיים והמונופולים המסחריים של הוט ובזק לעכב את המיזם ולפגוע באזרחי ישראל לא יצלח, ומשול לניסיונות של קודאק להילחם בצילום דיגיטלי.
"לאחר אישור רשות התחרות, הרשות השנייה צריכה לאשר הנושא בהקדם, וכך צפוי להיות. חברת FREETV ממשיכה בהיערכותה המסחרית ותשיק בקרוב את הבשורה הצרכנית הטובה ביותר והזולה ביותר בשוק הטלוויזיה".
וזה סוף הכתבה הזאת.
https://www.google.com/amp/s/www.themar ... 1.10774435
אני מעתיק לפה את הכתבה למי שלא מצליח לקרוא אותה :
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה,
בולמת את המהלך לאישור מיזם הסטרימינג (טלוויזיה רב-ערוצית על גבי האינטרנט) של קשת. בלשכתה של בהרב-מיארה הציגו לרשות השנייה חוות דעת משפטית, שלפיה לפני אישור המיזם על הרשות לבצע בחינה מקיפה יותר, כולל בחינת החשש מפני פגיעה בחופש הביטוי או היווצרות מונופול בשוק הדעות. ההנחיה הזאת עשויה להוביל לעצירה כוללת של אישור המיזם על ידי הרשות השנייה.
חוות הדעת, שנשלחה בפועל על ידי עו"ד עדי ליברוס מלשכת המשנה ליועמ"שית מאיר לוין, היא זו שעצרה בשבוע שעבר ברגע האחרון את אישור המיזם FREETV של קשת ו-RGE. ביום רביעי האחרון התכנסה מועצת הרשות השנייה כדי לערוך הצבעה סופית בסוגיית הקמת המיזם. ל-TheMarker נודע כי המועצה נערכה לקראת אישור המיזם, על בסיס חוות דעת משפטית פנימית, שלפיה יש להתיר את הקמת FREETV. אלא שהאישור נבלם רגע לפני ההצבעה, לאחר שבמועצת הרשות השנייה קיבלו התייחסות של היועצת המשפטית לממשלה, שטענה כי מדובר בחוות דעת צרה שלא בחנה את כל תנאי השוק, וכי מוטב שהמועצה תקיים בחינה מקצועית יותר של השפעת המיזם על שוק השידורים.
בעקבות חוות הדעת של היועמ"שית, נדחתה גם ישיבת מועצת הרשות השנייה שנקבעה להיום (שני), והיתה אמורה לאשר את המיזם.
המיזם של קשת ו-RGE כבר קיבל את אישור רשות התחרות בספטמבר, תחת כהונתה של הממונה הנוכחית על התחרות, מיכל כהן, שכיהנה אז כממלאת מקום. אלא שכדי לאשר את המהלך יש צורך גם באישור הרשות השנייה. הבקשה לאישור מהרשות השנייה הוגשה לפני כ-13 חודשים, אבל ברשות השנייה עיכבו את ההחלטה והתכנסו להכרעה בנושא רק בשבוע שעבר.
המיזם של קשת ו-RGE הוא בתחום הטלוויזיה
הרב ערוצית, שכלל אינו מפוקח על ידי הרשות השנייה, אלא אמור להיות מפוקח על ידי מועצת הכבלים והלוויין. בנוסף, מיזם הסטרימינג של קשת ו-RGE פועל על גבי האינטרנט, שכלל אינו מפוקח על ידי אף גורם מאסדר בשוק התקשורת.
למרות זאת, קיים צורך באישור הרשות השנייה, והוא נובע מסעיף נידח למדי ברישיון של גופי השידור. הסעיף הזה מחייב את גופי השידור לקבל אישור מהרשות השנייה לפני כניסה לכל פעילות נוספת. הסעיף הזה מקנה לרשות השנייה סמכות לעצור פעילות נוספת של תאגיד שידור, או לאלץ אותו להקים תאגיד ולהפריד בין הפעילויות.
הפרשנות שניתנה על ידי קשת לסעיף הזה,
ואומצה על ידי יועמ"ש הרשות השנייה, עו"ד אופיר ביתן, היא מצמצמת. לפי הפרשנות הזו, בסמכות הרשות לבחון רק סוגיות הקשורות ליכולת של גוף השידור לעמוד במחויבויות התוכן שלו – כמו השקעה בתוכן מקורי או בשידורי חדשות. כלומר, על הרשות השנייה לבחון אם ה"פעילות הנוספת" של גוף השידור אינה בעלת סיכון כלכלי גבוה שעשוי לגרום לגוף השידור שלא לעמוד במחויבויות התוכן שלו. כך, למשל, אם גוף השידור יחליט להיכנס לתחום פעילות מסוכן, כמו לדוגמה מסחר במטבע זר, הרשות השנייה יכולה למנוע ממנו זאת.
בחינה כלכלית כזו אכן נעשתה על ידי הרשות השנייה, ועל בסיסה התכוונו במועצת הרשות לאשר את הפעילות הנוספת לקשת. ואולם בלשכת היועצת המשפטית לממשלה סברו אחרת, ואימצו פרשנות שלפיה על בסיס הסעיף הזה בסמכות הרשות השנייה לבצע בחינה מרחיבה הרבה יותר, הנוגעת לשלל תפקידיה של הרשות השנייה לשמר את התחרות בשוק השידורים.
החשש: קשת הופכת למונפול
חוות הדעת של היועמ"שית מגיעה, כאמור, לאחר שבשבועות האחרונים נערכו כמה ישיבות במועצת הרשות השנייה בניסיון לאשר את מיזם הסטרימינג של קשת ו-RGE. היועץ המשפטי של הרשות השנייה, עו"ד אופיר ביתן, הגיש למועצה את חוות הדעת לקראת הישיבה שנערכה ביום רביעי - ועל פיה יש להגן על חופש העיסוק של קשת ולאפשר לה להקים את המיזם. עם זאת, ימים ספורים לפני הישיבה של המועצה, פנה ביתן להתייעצות עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה בסוגיה זו.
ביתן בכלל פנה ללשכת היועצת המשפטית
לממשלה להתייעצות בנוגע לשתי שאלות משפטיות אחרות. השאלה הראשונה שלו היתה אם האחזקה של קשת במיזם טלוויזיה על גבי האינטרנט - אף שפעילות כזו כאמור אינה מוכרת על ידי המחוקק - נחשבת לבעלות צולבת האסורה על פי חוק. סוגיה נוספת שלגביה ביתן ביקש את התייחסות היועצת המשפטית לממשלה היתה הכוונה של שר התקשורת, יועז הנדל, להוביל חקיקה שתסדיר את הפיקוח על מיזמי טלוויזיה על גבי האינטרנט. ביתן תהה אם יש להתלות את אישור מועצת הרשות עד לשינוי החקיקה.
עמדתו של ביתן היתה כי מיזם האינטרנט אינו מהווה בעלות צולבת, וכי הרשות השנייה לא צריכה להביא בחשבון שינויי חקיקה עתידיים בהחלטות שהיא מקבלת כעת. בנוגע לחוות דעת זו של ביתן כתבה ליברוס מלשכת היועצת המשפטית לממשלה כי הפנייה נעשתה ברגע האחרון, וכך לא ניתן למשרד היועצת המשפטית לממשלה מספיק זמן לבחון סוגיות אלה.
ואולם בחוות הדעת של ליברוס – שלא היתה
נכתבת ללא הסכמה מלמעלה בלשכת היועמ"שית – יש התנגדות נחרצת לפרשנות המצמצמת של ביתן, שלפיה בכל הקשור לתנאי הרישיון ולצורך באישור "פעילות נוספת", על הרשות לבחון רק את שאלת העמידה של גוף השידור במחויבויותיו. בלשכת היועמ"שית נקטו בגישה אקטיביסטית יותר, וסבורים כי על מועצת הרשות השנייה לבצע בחינה מרחיבה הרבה יותר.
במענה של היועצת המשפטית לממשלה נכתב כי בחוות הדעת הכלכלית שהעבירה הרשות "נבחנה שאלה יחידה, והיא השפעת אישור העסקה על יכולתה של קשת להמשיך לעמוד בחובותיה על פי הרישיון. זוהי שאלה בעלת חשיבות, ואולם נציע כי תבחן אם על המועצה לשקול גם אם אישור הבקשה יתרום להגשמת תכליות היסוד בדבר שוק שידורים מגוון, מהימן, תחרותי, איכותי ופלורליסטי, או שמא יעודד מגמות הפוכות. יש לתת משקל לשיקולים אלו ולנקודת האיזון ביניהם. הבחינה צריכה להתקיים על בסיס תשתית עובדתית ומקצועית רחבה".
היועמ"שית מותחת ביקורת על חוות הדעת של הרשות השנייה. על פי היועמ"שית, מדובר במיזם שישפיע משמעותית על שוק השידורים הישראלי, וכדי לאשר מהלך כזה נדרשות עבודה מקצועית ורחבה יותר של הרשות השנייה ופנייה לרגולטורים וגורמי מקצוע נוספים בתחום. עד כה רק רשות התחרות היתה מעורבת בסוגיה, ובספטמבר 2021 אישרה הרשות לקשת לרכוש כ-25% מ-RGE - כלומר מניות מיעוט. האישור להקמת המיזם ניתן לתקופה זמנית של ארבע שנים, וכהן אמרה כי אחריהן המיזם ייבחן שוב, בהתאם לתנאי התחרות באותו מועד.
במכתב מלשכת היועצת המשפטית
לממשלה נכתב כי לצד אסדרת שוק השידורים, בין תפקידי הרשות השנייה "להבטיח פלורליזם וחופש ביטוי, מגוון דעות, ומניעת מונופול בשוק הדעות שמקורו ב'שליטה הומוגנית בכלי תקשורת'". הכוונה בכך לנתח הגדול שתופסת קשת בתחום האקטואליה.
לקשת 12 רישיון שידורים של טלוויזיה מסחרית. קשת זוכה בכל ערב לנתח של כ-70% מהצפייה בערוצים המסחריים. בהתאם לכך, ההכנסה שלה מפרסום בטלוויזיה המסחרית מגיעה ככל הנראה לנתח דומה – כלומר קשת עשויה לענות על התנאים הדרושים להכרזה כמונופול בפרסום בטלוויזיה.
לקשת יש גם כוח חסר תקדים בשוק הדעות. היא מחזיקה בבעלות מלאה בחדשות 12, שמהדורת החדשות שלה זוכה מדי יום לאחוזי רייטינג גבוהים. כך למשל, מספר הצופים במהדורת חדשות 12 מגיע בממוצע ל-412 אלף צופים מדי ערב – יותר מפי שניים מהמתחרה הישירה, חדשות 13, וככל הנראה יותר מפי שלושה מהמתחרות האחרים, מהדורות חדשות "כאן" וערוץ 14.
לצד זאת, לקשת יש שתי פלטפורמות תוכן מקוונות - מאקו ו-N12. אחרי אישור מיזם הסטרימינג תהיה בידיה פלטפורמת הפצת שידורים יחד עם RGE, שמחזיקה בבלעדיות על שידורי ספורט 5, למשל ליגת האלופות, ליגת NBA ומשחקים בלעדיים בליגה הישראלית. בנוסף, RGE מחזיקה בזיכיון להפעלת ערוץ הכנסת.
המשמעות היא שהרשות השנייה תיאלץ לבצע כעת בחינה מקיפה הרבה יותר של כוחה של קשת והחשש מפני הריכוזיות שלה בשוק הדעות. רק לאחר בחינה מקיפה כזו מועצת הרשות השנייה תוכל להתכנס שוב ולדון בשאלה אם קשת עומדת באמות המידה הדרושות לשמירה על התחרות בשוק הדעות, או שמא המיזם החדש עשוי להחריף את הריכוזיות בתחום.
הליך לא שקוף,
ישיבת מועצת הרשות השנייה ביום רביעי התכנסה כשנה לאחר שהחלו קשת ו-RGE להוציא לפועל את מיזם הסטרימינג. שני גופי השידור החליטו לפעול בהתאם לרוח התקופה, שבה עוד ועוד חברות סטרימינג בינלואמיות נכנסות לשוק הישראלי, וחברות טלוויזיה רב-ערוצית מקומיות מעבירות לקוחות לפלטפורמות סטרימינג שבבעלותן.
החברות הממוזגות כבר החלו בהקמת המיזם
. לשם כך הן הקימו חברה חדשה וגייסו את יעקב נדבורני כמנכ"ל שיוביל את בניית המיזם. כל עיכוב במיזם משמעותו פגיעה כלכלית בחברה - בזמן שעוד חברות בינלאומיות ממשיכות להיכנס לשוק השידורים.
התנהלות הרשות השנייה במקרה של אישור מיזם הסטרימינג של קשת אינה שקופה. בישיבה ביום רביעי היתה אמורה להתקבל החלטה סופית, על פי גורמים המעורבים בדיונים. הרשות השנייה איפשרה לקבוצה מצומצמת של גורמים בענף הטלוויזיה להשמיע בפניה הסתייגויות או טיעונים תומכים, אולם לא ערכה דיון ציבורי רחב יותר שבו עוד גופים יכולים להשמיע את דעתם. באתר הרשות השנייה לא מופיע לוח זמנים מעודכן לישיבות בנושא, ולא מופיעים עדכונים לגבי ישיבות שנערכו ומה הוחלט בהן. מעבר לזה, הרשות השנייה עיכבה כאמור את ההחלטה ולא דנה בנושא במשך יותר משנה.
עוד נודע ל-TheMarker כי גם שר התקשורת, יועז הנדל, הציב מעין תמרור אזהרה לקשת ול-RGE לפני הקמת המיזם. הנדל שיגר באחרונה למנכ"ל המיזם נדבורבני מכתב שבו הוא מודיע לו כי בכוונת המשרד לקדם הליכי חקיקה שעשויים להיות בעלי השפעה על המיזם. המכתב נועד להזהיר את הגופים מפני הליכי חקיקה שעשויים לחייב את מפעיליו בעמידה בכללי רגולציה, ואולי גם השקעה בתוכן מקורי.
הצד הנגדי של מהלך כזה עשוי להגיע מ-HOT. החברה עשויה להגיב בקרוב בעלייה של מערכת סטרימינג מטעמה על גבי האינטרנט. אף של-HOT אסור לשלב פרסומות בשידוריה בכבלים, היא עשויה לשלב פרסומות במיזם האינטרנטי שלה, באופן שעשוי לפגוע בקשת. כפי שפורסם ב-TheMarker, קיימה HOT משא ומתן מתקדם לרכישת פלטפורמת הגשת הפרסומות של ארטימדיה והפעלתה בישראל.
בשל שבריריות הקואליציה, ספק אם שר התקשורת יצליח בקרוב להגיש הצעת חוק כלשהי ולקדם אותה בכנסת. מלבד זאת, באחרונה הצהירה היועצת המשפטית של משרד התקשורת בדיון בוועדת הכלכלה כי התהליך לגיבוש חוק השידורים החדש עשוי להימשך כשנה.
מלשכת היועצת המשפטית לממשלה נמסר בתגובה: "הרשות השנייה פנתה להתייעצות עם המשנה ליועמ"ש. במענה לכך ניתנה התייחסות משפטית ראשונית מטעם הייעוץ המשפטי לממשלה, והתבקשה הבאת הדברים בפני מועצת הרשות. מעבר לכך לא נתייחס להתייעצויות פנימיות".
מהרשות השנייה נמסר בתגובה: "הרשות כרגולטור עצמאי מנהלת הליך היוועצות עם גורמי הממשלה, לרבות משרד המשפטים בעניינים שונים. במסגרת הליך זה העבירה הרשות פנייה לגבי כמה נושאים בסוגיה הנדונה, ומשרד המשפטים התייחס אליה - כמקובל בהליכי היוועצות מעין אלה.
"כלל ההליך נמצא עדיין בעיצומו, כולל הדיונים, הבדיקות וגיבוש חוות הדעת המקצועיות. משיסתיים גיבוש חוות הדעת המקצועיות וכלל ההליך תפורסם החלטת המועצה. כל אמירה אחרת סותרת את עובדות המקרה".
מ- FREETV נמסר: "חברת הסטרימינג FREETV היא בשורה צרכנית אדירה שתחסוך לכל משק בית בישראל כ-2,000 שקל בשנה. הניסיון של גורמים פוליטיים והמונופולים המסחריים של הוט ובזק לעכב את המיזם ולפגוע באזרחי ישראל לא יצלח, ומשול לניסיונות של קודאק להילחם בצילום דיגיטלי.
"לאחר אישור רשות התחרות, הרשות השנייה צריכה לאשר הנושא בהקדם, וכך צפוי להיות. חברת FREETV ממשיכה בהיערכותה המסחרית ותשיק בקרוב את הבשורה הצרכנית הטובה ביותר והזולה ביותר בשוק הטלוויזיה".
וזה סוף הכתבה הזאת.
נערך לאחרונה על ידי מאיר.חן ב 03/05/2022 5:35, נערך 2 פעמים בסך הכל.
