מיכלאנג'לו אנטוניוני - הם הולכים בזוגות
- d-tox
-
- חבר ותיק
- תגובות: 1858
- הצטרף: מרץ 2005
- מיקום: אלפא סנטאורי
- נתן תודות: 28 פעמים
- קיבל תודות: 12 פעמים
כן.
עצוב מאוד. רשימת הגאונים טופחת לה במרומים.
ברגמן אמר פעם בתקופת הסתגרותו שכבר לא איכפת לו למות כי הוא הרגיש שמילא את עצמו בכל מה שהוא היה יכול.
הדברים קיבלו משמעות חדשה בימים האלה.
דבר נוסף שאני לא מבין היא ההתבודדות של יוצרים רבים בדמי חייהם. אני אמנם בחור צעיר, אבל אני לא מצליח להבין מדוע אנשים שמרגישים את הסוף בוחרים להתבודד ולהסתגר.
לא עדיף קצת חום ואהבה לפני הסוף?
עצוב מאוד. רשימת הגאונים טופחת לה במרומים.
ברגמן אמר פעם בתקופת הסתגרותו שכבר לא איכפת לו למות כי הוא הרגיש שמילא את עצמו בכל מה שהוא היה יכול.
הדברים קיבלו משמעות חדשה בימים האלה.
דבר נוסף שאני לא מבין היא ההתבודדות של יוצרים רבים בדמי חייהם. אני אמנם בחור צעיר, אבל אני לא מצליח להבין מדוע אנשים שמרגישים את הסוף בוחרים להתבודד ולהסתגר.
לא עדיף קצת חום ואהבה לפני הסוף?
תראה. מוות זה דבר עצוב, אך שני החברה הללו חיו חיים מאוד ארוכים, יצרו יצירות נפלאות בחייהם והשאירו מורשת נפלאה.
כמובן, איני מכיר אותם אישית.
מה אתה מתכוון "התבודדות"? הם התבודדו מקרוביהם או רק מהתקשורת ועולם הקולנוע?
אם זה השני, אז זה מאוד סביר ורגיל לאנשים בגיל מופלג זה ולא קשור לחום ואהבה.
כמובן, איני מכיר אותם אישית.
מה אתה מתכוון "התבודדות"? הם התבודדו מקרוביהם או רק מהתקשורת ועולם הקולנוע?
אם זה השני, אז זה מאוד סביר ורגיל לאנשים בגיל מופלג זה ולא קשור לחום ואהבה.
משה
- d-tox
-
- חבר ותיק
- תגובות: 1858
- הצטרף: מרץ 2005
- מיקום: אלפא סנטאורי
- נתן תודות: 28 פעמים
- קיבל תודות: 12 פעמים
הרבה יוצרים פשוט הסתגרו לגמרי מן העולם אפילו זמן מה לפני מותם, כמו היצ'קוק או לאונה.
עדיין לא מתתי, כך שאני בהחלט לא מבין את מצב הפתולוגיה הנפשית לפני המוות (דיכאון והסתגרות). אבל במקרה שהמוות צפוי ובלתי נמנע אני חושב שהייתי מנסה למצות את המקסימום מהזמן שנשאר במקום להיסתגר באיזה חדר אפל וחשוך.
לצערי איבדתי בעברי מישהו שהייתי מאוד קרוב אליו. והרגשתי שהחיכוך שלו עם אנשים ומקומות חדשים שיפרו את היכולות הקוגנטיביות והחברתיות שלו לרמה גבוהה. אמנם תמיד היית עצבות באוויר, אבל עדיין הסחת הדעת לדעתי היא דבר טוב לחולים שקרובים לסוף.
תיכף חצות ואנחנו מדברים על דברים ברומו של עולם
....
עדיין לא מתתי, כך שאני בהחלט לא מבין את מצב הפתולוגיה הנפשית לפני המוות (דיכאון והסתגרות). אבל במקרה שהמוות צפוי ובלתי נמנע אני חושב שהייתי מנסה למצות את המקסימום מהזמן שנשאר במקום להיסתגר באיזה חדר אפל וחשוך.
לצערי איבדתי בעברי מישהו שהייתי מאוד קרוב אליו. והרגשתי שהחיכוך שלו עם אנשים ומקומות חדשים שיפרו את היכולות הקוגנטיביות והחברתיות שלו לרמה גבוהה. אמנם תמיד היית עצבות באוויר, אבל עדיין הסחת הדעת לדעתי היא דבר טוב לחולים שקרובים לסוף.
תיכף חצות ואנחנו מדברים על דברים ברומו של עולם
....אני לא יודע לגבי שני החברלך הללו . אני גם לא יוצר מפורסם. מה שאומר עכשיו זה סתם ניחוש.
כשאתה מזכיר יוצרים מפורסמים, צריך לזכור שהם גם היו ידוענים עם חשיפה רבה.
ידוענות, לדעתי, זה מצב לא הכי טבעי, ולא מפליא אותי שידוענים רבים (לא רק יוצרים, גם פוליטיקאים וזמרים) באיזה שלב בחיים נמאס להם מזה והם מנתקים מגע. בדרך כלל לא מדובר ב"הסתגרות מפני הבריאוֹת" , אלא רק בניתוק מגע עם התקשורת .
לאנשים רגילים כמונו שכל הקשר שלהם לדמויות היא דרך התקשורת, זה נראה כאילו משהו דרסטי קרה.
כל עוד האנשים בקשר עם חבריהם ומשפחתם אז זה נורמלי לחלוטין.
לגבי אנשים שמסתגרים בחדר חשוך ומממש מנתקים מגע, כמו שציינת, זה עיניין של מצב נפשי. זו לא החלטה שהם באמת מחליטים באופן ראציונאלי. זה כימיה במוח. אם יש טיפול זה בעיקר בתרופות, לא בלשכנע אותם שזה לא כדאי.
כשאתה מזכיר יוצרים מפורסמים, צריך לזכור שהם גם היו ידוענים עם חשיפה רבה.
ידוענות, לדעתי, זה מצב לא הכי טבעי, ולא מפליא אותי שידוענים רבים (לא רק יוצרים, גם פוליטיקאים וזמרים) באיזה שלב בחיים נמאס להם מזה והם מנתקים מגע. בדרך כלל לא מדובר ב"הסתגרות מפני הבריאוֹת" , אלא רק בניתוק מגע עם התקשורת .
לאנשים רגילים כמונו שכל הקשר שלהם לדמויות היא דרך התקשורת, זה נראה כאילו משהו דרסטי קרה.
כל עוד האנשים בקשר עם חבריהם ומשפחתם אז זה נורמלי לחלוטין.
לגבי אנשים שמסתגרים בחדר חשוך ומממש מנתקים מגע, כמו שציינת, זה עיניין של מצב נפשי. זו לא החלטה שהם באמת מחליטים באופן ראציונאלי. זה כימיה במוח. אם יש טיפול זה בעיקר בתרופות, לא בלשכנע אותם שזה לא כדאי.
משה
