אני גר ברעננה, באזור שהיה אחד מהראשונים להתחבר לאנלימיטד. התחברתי אליהם בהזדמנות הראשונה. מה שהפתיע אותי לטובה זה שנקודת הגישה שלי לאינטרנט היא כניסת כבל רשת רגיל - אני לא צריך מודם או ממיר משום סוג, כל ראוטר "מהמדף" יכול לחבר אותי לאינטרנט. הכניסה הזאת מחוברת לארון בתחתית הבניין שלשם כנראה מגיע הסיב ומומר ליציאת רשת לכל דייר.
אז מבחינתי זה מעולה דאגה את פחות. אבל פה בפורום אני רואה שרוב האנשים שמחוברים לסיב, אפילו באנלימיטד, מקבלים סיב אופטי עד הבית, וצריכים ממיר מאופטי לכניסת רשת אצלהם בבית. אני פשוט סקרן... למה אצלי זה שונה? מה עדיף, האם יש הבדל בכלל מבחינת ביצועים?
סקרן לגבי צורת החיבור לסיב של חברות שונות
- oferlaor
-
- מנהל
- תגובות: 78880
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 788 פעמים
- קיבל תודות: 5395 פעמים
כנראה שזה מה שעשו בתחילת הדרך. מבחינת ביצועים אין הבדל. ההבדל העיקרי היא בטיחות - בעצם קל יחסית להתלבש על הסיגנל שלך.
גם משימת השחלת הכבל קלה יותר עם סיב.
גם משימת השחלת הכבל קלה יותר עם סיב.
@NeatNit
יש פה הרבה שיקולים, שרובם בכלל קשורים לתשתית עצמה, העלות לחברות וכו'. מבחינתינו כלקוחות לדעתי:
א. עדיף חיבור p2p שבו כל לקוח מחובר עם רוחב פס משלו. החיבור הישן של אנלימטד עם כבל רשת שנכנס לדירה ופרטנר פייבר הם חיבורים כאלה. לעומת זאת תשתית אנלימטד הנוכחית (סיב שנכנס לדירה) וסלקום פייבר (שזו בדיוק אותה התשתית) משתמשים ב-GPON שעובד בדומה לתשתית של הוט: כל הבניין מחובר "במשותף" והרוחב פס שאתה מקבל יכול להיות מושפע מהשימוש של השכנים שלך ברשת. ראה עוד פרטים לדוגמא כאן:
http://www.gpon.com/how-gpon-works
ב. מצד שני חיבורי ה-p2p דורשים סוויץ שדורש חשמל לעומת חיבור ה-GPON שעובד ע"י פיצול אופטי פסיבי ולכן לא דורש חשמל. זהו יתרון ל-GPON (לדעתי יתרון קטן יחסית).
ג. משהו נוסף הוא שב-GPON הזיהוי שלך הוא לפי המודם ולכן אתה חייב להשתמש בציוד שהספק מספק לך (או במילים אחרות אם אתה רוצה להשתמש בראוטר פרטי אתה תלוי בזה שהספק יסכים לתת לך מודם בנפרד), בעוד שב-p2p אתה מקבל חיבור רשת רגיל (בין אם דרך כבל רשת או דרך סיב) ואפשר להשתמש בציוד פרטי שיתחבר ישירות לתשתית. בגדול זה יתרון ל-p2p, אבל אתה יכול לראות גם יתרון בזיהוי לפי המודם, כי במקרה של p2p הזיהוי לפי הפורט וקורה שטכנאי שמגיע מחליף בטעות פורטים ואז פתאום השכן שלך מקבל את החבילה שלך, אולי כולל קו הטלפון שלך וכו'....
שם לב שלמרחקים של עד 100 מטר, שאילו המרחקים שכרגיל מדובר עליהם בכבילה בתוך הבניין אין שום משמעות האם כבל רשת או סיב נכנס לדירה. למען הסר ספק, גם בתשתית אנלימטד הישנה מגיע סיב אופטי לבניין ומחובר לסוויץ שמותקן בבניין, רק מהסוויץ לדירות מחברים עם כבלי רשת וזה כרגיל פחות מ- 100 מטר (כאשר בפועל על כבלי רשת איכותיים אפשר לקבל גיגה מלא גם למרחק של יותר מ-100 מטר).
גם סיב הוא חיבור רשת סטדנרטי היום ויש ראוטרים עם חיבור SFP או אפשר לקנות מתאם מדיה פרטי (אם הספק עושה בעיות לספק כזה). ההבדל היחיד שאני רואה הוא בדירות ישנות שיתכן שיותר קל להשחיל סיב אופטי דק במקביל לכבלים הקיימים (לעומת כבל רשת עבה יחסית).
סה"כ אני חושב ש-p2p לעומת תשתית משותפת זה ההבדל הכי גדול והסיבה העיקרית להעדיף את פרטנר פייבר או את תשתית אנלימטד הישנה על פני תשתית ה-GPON הנוכחית של אנלימטד/סלקום פייבר.
יש פה הרבה שיקולים, שרובם בכלל קשורים לתשתית עצמה, העלות לחברות וכו'. מבחינתינו כלקוחות לדעתי:
א. עדיף חיבור p2p שבו כל לקוח מחובר עם רוחב פס משלו. החיבור הישן של אנלימטד עם כבל רשת שנכנס לדירה ופרטנר פייבר הם חיבורים כאלה. לעומת זאת תשתית אנלימטד הנוכחית (סיב שנכנס לדירה) וסלקום פייבר (שזו בדיוק אותה התשתית) משתמשים ב-GPON שעובד בדומה לתשתית של הוט: כל הבניין מחובר "במשותף" והרוחב פס שאתה מקבל יכול להיות מושפע מהשימוש של השכנים שלך ברשת. ראה עוד פרטים לדוגמא כאן:
http://www.gpon.com/how-gpon-works
ב. מצד שני חיבורי ה-p2p דורשים סוויץ שדורש חשמל לעומת חיבור ה-GPON שעובד ע"י פיצול אופטי פסיבי ולכן לא דורש חשמל. זהו יתרון ל-GPON (לדעתי יתרון קטן יחסית).
ג. משהו נוסף הוא שב-GPON הזיהוי שלך הוא לפי המודם ולכן אתה חייב להשתמש בציוד שהספק מספק לך (או במילים אחרות אם אתה רוצה להשתמש בראוטר פרטי אתה תלוי בזה שהספק יסכים לתת לך מודם בנפרד), בעוד שב-p2p אתה מקבל חיבור רשת רגיל (בין אם דרך כבל רשת או דרך סיב) ואפשר להשתמש בציוד פרטי שיתחבר ישירות לתשתית. בגדול זה יתרון ל-p2p, אבל אתה יכול לראות גם יתרון בזיהוי לפי המודם, כי במקרה של p2p הזיהוי לפי הפורט וקורה שטכנאי שמגיע מחליף בטעות פורטים ואז פתאום השכן שלך מקבל את החבילה שלך, אולי כולל קו הטלפון שלך וכו'....
שם לב שלמרחקים של עד 100 מטר, שאילו המרחקים שכרגיל מדובר עליהם בכבילה בתוך הבניין אין שום משמעות האם כבל רשת או סיב נכנס לדירה. למען הסר ספק, גם בתשתית אנלימטד הישנה מגיע סיב אופטי לבניין ומחובר לסוויץ שמותקן בבניין, רק מהסוויץ לדירות מחברים עם כבלי רשת וזה כרגיל פחות מ- 100 מטר (כאשר בפועל על כבלי רשת איכותיים אפשר לקבל גיגה מלא גם למרחק של יותר מ-100 מטר).
גם סיב הוא חיבור רשת סטדנרטי היום ויש ראוטרים עם חיבור SFP או אפשר לקנות מתאם מדיה פרטי (אם הספק עושה בעיות לספק כזה). ההבדל היחיד שאני רואה הוא בדירות ישנות שיתכן שיותר קל להשחיל סיב אופטי דק במקביל לכבלים הקיימים (לעומת כבל רשת עבה יחסית).
סה"כ אני חושב ש-p2p לעומת תשתית משותפת זה ההבדל הכי גדול והסיבה העיקרית להעדיף את פרטנר פייבר או את תשתית אנלימטד הישנה על פני תשתית ה-GPON הנוכחית של אנלימטד/סלקום פייבר.
@eran405 תודה על תשובה מפורטת ולעניין! באמת הבהרת הכל 
אגב, אני לא יודע אם זה בגלל שהבניין שלי ישן מדי או בגלל שהטכנאים שהתקינו אצלי בבית דברים היו עצלנים, אבל לא השתמשו בשום תעלה... כבל הרשת עובר מבחוץ ונכנס מהחלון. (הוא קדח חריץ קטן בקיר ליד המסגרת של החלון והשחיל את הכבל שם)
גם הוט עשו את אותו הדבר לפני שנים רבות, כשעוד הייתי ילד, כמובן לא שמתי לב לזה עד ללפני כמה שנים כשהתחלתי להתעסק בדברים האלה בבית. אפילו הכבל קואקס של הוט שמחבר בין שתי הקומות של הדירה (יש קומת גג), עובר מבחוץ. מרגיש קצת מוזר, אבל זה עושה את העבודה בלי בעיות כבר כל כך הרבה שנים אז מבחינתי הכל תקין.
אגב, אני לא יודע אם זה בגלל שהבניין שלי ישן מדי או בגלל שהטכנאים שהתקינו אצלי בבית דברים היו עצלנים, אבל לא השתמשו בשום תעלה... כבל הרשת עובר מבחוץ ונכנס מהחלון. (הוא קדח חריץ קטן בקיר ליד המסגרת של החלון והשחיל את הכבל שם)
גם הוט עשו את אותו הדבר לפני שנים רבות, כשעוד הייתי ילד, כמובן לא שמתי לב לזה עד ללפני כמה שנים כשהתחלתי להתעסק בדברים האלה בבית. אפילו הכבל קואקס של הוט שמחבר בין שתי הקומות של הדירה (יש קומת גג), עובר מבחוץ. מרגיש קצת מוזר, אבל זה עושה את העבודה בלי בעיות כבר כל כך הרבה שנים אז מבחינתי הכל תקין.
