עיצוב תיבת תהודה או בניית רמקול *תמונות
Blerofon
אתה צריך ציוד מדידה אלקטרוני כדי לבצע את המדידות.
לדוגמה, אתה חייב לדעת את תדר התהודה באוויר של הרמקול לצורך המדידה יש צורך בסיגנל גנרטור, נגד של כ 500 אוהם ומד עצמה לתדרי שמע.
עוד דוגמה, את ה Vas מודדים על ידי כך שמכניסים זרם DC לסליל הרמקול ובודקים בכמה מילימטר מיקום הממברנה השתנה (עלה או ירד). כלומר צריך מקור זרם (או מקור מתח עם נגד בטור), מד זרם וסרגל (או קליבר).
כל מיניי מדידות מהסוג הזה.
בקיצור, שאלת המפתח, איזה ציוד מדידה יש לך?
אתה צריך ציוד מדידה אלקטרוני כדי לבצע את המדידות.
לדוגמה, אתה חייב לדעת את תדר התהודה באוויר של הרמקול לצורך המדידה יש צורך בסיגנל גנרטור, נגד של כ 500 אוהם ומד עצמה לתדרי שמע.
עוד דוגמה, את ה Vas מודדים על ידי כך שמכניסים זרם DC לסליל הרמקול ובודקים בכמה מילימטר מיקום הממברנה השתנה (עלה או ירד). כלומר צריך מקור זרם (או מקור מתח עם נגד בטור), מד זרם וסרגל (או קליבר).
כל מיניי מדידות מהסוג הזה.
בקיצור, שאלת המפתח, איזה ציוד מדידה יש לך?
מוטי
Blerofon
לפחות הצלחתי להצחיק אותך קצת. האמת אתה צודק - שכחתי שגם צריך עפרון.
בקשר לשאלה לגביי הקופסה הסגורה אז ככה:
רמקול (אני כמובן מתכוון לאלמנט לא לתיבה) נמדד בקיר אין סופי. מה הכוונה, תדמיין קיר ארוך וגבוה שיש בו חור עגול ובחור הזה יושב הרמקול במדויק.
מה שחשוב שאין מעבר אויר מצד אחד של הקיר לצד השני.
אם נחבר לרמקול מחולל תדרים ונתחיל לרדת בתדר נראה שעד תדר של בערך 70 הרץ (תלוי ברמקול כמובן) העצמה שהוא מוציא די קבועה. מנקודה מסוימת כל ירידה בתדר גורמת לניחות בעוצמת האות שיוצא מהרמקול. הניחות הוא בעל שיפוע של כ 2dB כל 10 הרץ.
במילים פשוטות כל כ 15 הרץ ההספק האקוסטי יורד פי שניים.
כשמכניסים את הרמקול לתיבה נוצר מצב "בעייתי". כשהרמקול הולך אחורה, הממברנה דוחפת אויר לתוך התיבה ונוצר לחץ אוויר פנימי שמתנגד לממברנה ושמנסה להחזיר את אותה בחזרה, תופעה שמפריעה לרמקול לעבוד נקי. הפתרון, פשוט תיבה גדולה שמכילה הרבה אויר כדי להקטין את הלחץ.
כמה גדולה? זה כבר משתנה בקוטר הרמקול וגודל הפסיעה שלו קדימה ואחורה.
כשעושים חור בתיבה (ה PORT) משחררים לחץ לרמקול (לאוויר שנדחס לתיבה יש לאן לברוח) אבל יוצרים בעיה חדשה - עוד מקור אות (ה PORT) שמוציא אויר בפזה שונה מהפזה שמוציא הרמקול. לכן במקרה הזה צריכים תכנון יותר מדויק.
אם נחזור לבדיקה שעשינו במבנה הקודם (תיבה גדולה סגורה) נקבל שהפעם התדר הנמוך ירד עד כ 55 הרץ (במקום 70בבדיקה הקודמת) אבל הנפילה של דעיכת התדר תגדל בהרבה - משהו כמו 5dB לכל 10 הרץ שזה אומר ירידה שבתזוזה של 10 הרץ בלבד נפסיד כמעט פי 4 בהספק.
בקיצור, רמקול בתיבה סגורה מגיע לתדר מסוים ומתחיל לדעוך בשיפוע מתון.
רמקול בתיבה מתוכננת היטב ועם PORT מצליח להוציא תדר יותר נמוך. מעבר לזה (או יותר נכון מתחת לתדר הזה) כבר לא שומעים כלום.
לדעתי, עדיף לך רמקול עם קוטר גדול בתיבה סגורה מרמקול בעל קוטר יותר קטן אבל בתיבה עם PORT. וכמה שהקופסה יותר גדולה כך יותר טוב לנתונים הבסיסיים של הרמקול וגם משחרר אותך מחישובים בעיתיים.
לשיקולך.
לפחות הצלחתי להצחיק אותך קצת. האמת אתה צודק - שכחתי שגם צריך עפרון.
בקשר לשאלה לגביי הקופסה הסגורה אז ככה:
רמקול (אני כמובן מתכוון לאלמנט לא לתיבה) נמדד בקיר אין סופי. מה הכוונה, תדמיין קיר ארוך וגבוה שיש בו חור עגול ובחור הזה יושב הרמקול במדויק.
מה שחשוב שאין מעבר אויר מצד אחד של הקיר לצד השני.
אם נחבר לרמקול מחולל תדרים ונתחיל לרדת בתדר נראה שעד תדר של בערך 70 הרץ (תלוי ברמקול כמובן) העצמה שהוא מוציא די קבועה. מנקודה מסוימת כל ירידה בתדר גורמת לניחות בעוצמת האות שיוצא מהרמקול. הניחות הוא בעל שיפוע של כ 2dB כל 10 הרץ.
במילים פשוטות כל כ 15 הרץ ההספק האקוסטי יורד פי שניים.
כשמכניסים את הרמקול לתיבה נוצר מצב "בעייתי". כשהרמקול הולך אחורה, הממברנה דוחפת אויר לתוך התיבה ונוצר לחץ אוויר פנימי שמתנגד לממברנה ושמנסה להחזיר את אותה בחזרה, תופעה שמפריעה לרמקול לעבוד נקי. הפתרון, פשוט תיבה גדולה שמכילה הרבה אויר כדי להקטין את הלחץ.
כמה גדולה? זה כבר משתנה בקוטר הרמקול וגודל הפסיעה שלו קדימה ואחורה.
כשעושים חור בתיבה (ה PORT) משחררים לחץ לרמקול (לאוויר שנדחס לתיבה יש לאן לברוח) אבל יוצרים בעיה חדשה - עוד מקור אות (ה PORT) שמוציא אויר בפזה שונה מהפזה שמוציא הרמקול. לכן במקרה הזה צריכים תכנון יותר מדויק.
אם נחזור לבדיקה שעשינו במבנה הקודם (תיבה גדולה סגורה) נקבל שהפעם התדר הנמוך ירד עד כ 55 הרץ (במקום 70בבדיקה הקודמת) אבל הנפילה של דעיכת התדר תגדל בהרבה - משהו כמו 5dB לכל 10 הרץ שזה אומר ירידה שבתזוזה של 10 הרץ בלבד נפסיד כמעט פי 4 בהספק.
בקיצור, רמקול בתיבה סגורה מגיע לתדר מסוים ומתחיל לדעוך בשיפוע מתון.
רמקול בתיבה מתוכננת היטב ועם PORT מצליח להוציא תדר יותר נמוך. מעבר לזה (או יותר נכון מתחת לתדר הזה) כבר לא שומעים כלום.
לדעתי, עדיף לך רמקול עם קוטר גדול בתיבה סגורה מרמקול בעל קוטר יותר קטן אבל בתיבה עם PORT. וכמה שהקופסה יותר גדולה כך יותר טוב לנתונים הבסיסיים של הרמקול וגם משחרר אותך מחישובים בעיתיים.
לשיקולך.
מוטי
אפשר לעשות מדידות עם ציוד בסיסי. ללמדוד את הפרמטרים של הדריברים, צריך מעט מאוד. מחשב (שכנראה יש לך), כרטיס קול סביר ושני כבלים שאתה יכול להכין. בנוסף תצטרך תוכנה כמו SPEAKER WORKSHOP. אתה יכול להוריד את התוכנה מ- אhttp://www.audua.com
ואחר כך באתר כמו http://www.claudionegro.com/ תוכל למצוא הסברים איך להכין את שני הכבלים שאתה צריך. כדי למדוד גם את הביצועים של הרמקול תצטרך עוד ציוד כמו מיקרופון טוב (עדיף מקוייל), מגבר וכולי אבל נשאיר את זה לאחר כך כי אין צורך עכשיו. באמצעות הכבלים הפשוטים תוכל למדוד את ההתנגדות של הרמקול בתדר, והתוכנה יכולה לחשב עבורך את הפרמטרים השונים. עבור VAS יש הצעה איך לעשות באמצעות אותו הציוד, אבל לא תמיד זה הצליח לי.
אני מקוה שזה עוזר.
שוב לגבי גודל הקופסא. מוטי נתן הסבר מצויין לעיקרון העבודה. אני רק אוסיף שהבחירה של גודל הקופסא הסגורה היא פשרה בין ההפסדים של הבס בגלל חוסר לחץ לעומת עודף לחץ. זאת אומרת שמחפשים גודל קופסא שיתן את לחץ מספיק כדי להרחיב את הבס עד כמה שאפשר. קופסא קטנה מדי, תגביר תחום בס בצורה לא טבעית וגם תעלה את תדר התהודה של הדרייבר בגלל שיש יותר מדי לחץ. קופסא גדולה מדי, תגרום לירידה בביצועי הבס (אמנם בצורה חלקה מאוד) בדומה למצב בו אין קופסא בכלל.
בדרך כלל מחפשים את הפשרה של Qt 0.707 שנותן תגובה חלקה ומקסימום בס. זה אומר גודל מאוד מסוים עבור כל סוג של דרייבר.
חוץ מזה דרך אגב חשוב גם שהיחס בין האורך, רוחב, עומק לא יהיה "ריבועי" יותר מדי, אחרי יש בעיות של גלים עומדים.
ואחר כך באתר כמו http://www.claudionegro.com/ תוכל למצוא הסברים איך להכין את שני הכבלים שאתה צריך. כדי למדוד גם את הביצועים של הרמקול תצטרך עוד ציוד כמו מיקרופון טוב (עדיף מקוייל), מגבר וכולי אבל נשאיר את זה לאחר כך כי אין צורך עכשיו. באמצעות הכבלים הפשוטים תוכל למדוד את ההתנגדות של הרמקול בתדר, והתוכנה יכולה לחשב עבורך את הפרמטרים השונים. עבור VAS יש הצעה איך לעשות באמצעות אותו הציוד, אבל לא תמיד זה הצליח לי.
אני מקוה שזה עוזר.
שוב לגבי גודל הקופסא. מוטי נתן הסבר מצויין לעיקרון העבודה. אני רק אוסיף שהבחירה של גודל הקופסא הסגורה היא פשרה בין ההפסדים של הבס בגלל חוסר לחץ לעומת עודף לחץ. זאת אומרת שמחפשים גודל קופסא שיתן את לחץ מספיק כדי להרחיב את הבס עד כמה שאפשר. קופסא קטנה מדי, תגביר תחום בס בצורה לא טבעית וגם תעלה את תדר התהודה של הדרייבר בגלל שיש יותר מדי לחץ. קופסא גדולה מדי, תגרום לירידה בביצועי הבס (אמנם בצורה חלקה מאוד) בדומה למצב בו אין קופסא בכלל.
בדרך כלל מחפשים את הפשרה של Qt 0.707 שנותן תגובה חלקה ומקסימום בס. זה אומר גודל מאוד מסוים עבור כל סוג של דרייבר.
חוץ מזה דרך אגב חשוב גם שהיחס בין האורך, רוחב, עומק לא יהיה "ריבועי" יותר מדי, אחרי יש בעיות של גלים עומדים.
שאלה לי אלייך:
יש את הקרוס נכון? (קנית אותו?)
עכשיו, תראה בתמונה:
http://img59.imageshack.us/my.php?image ... 714hn1.jpg
מה שסימנתי, לשמה מחברים את הכבלים של הטויטר, מיד והרמקול?
יענו לשם מחברים כבל + - של כל הרמקולים?
תודה.
נ.ב.
כמה עלה לך הקרוס?
יש את הקרוס נכון? (קנית אותו?)
עכשיו, תראה בתמונה:
http://img59.imageshack.us/my.php?image ... 714hn1.jpg
מה שסימנתי, לשמה מחברים את הכבלים של הטויטר, מיד והרמקול?
יענו לשם מחברים כבל + - של כל הרמקולים?
תודה.
נ.ב.
כמה עלה לך הקרוס?
אז ככה... אתה צודק, התוכנה הזאת זה סיוט מבחינת ממשק. אתה צריך להוריד את הספר שנמצא ב: http://www.audiodiycentral.com/ntutorials.shtml#speaker
מצטער שלא אמרתי קודם. אני כבר משתמש כמה זמן, אבל עדיין כל פעם פותח את הספר בשביל למצוא מה לעשות. חוץ מהממשק המפוקפק, התוכנה די טובה וחוסכת כמה מאות דולרים (במקום לקנות תוכנה כמו LPSCAD או אחרת).
מקווה שזה יעזור.
בשביל לממדוד את הדריבריים, תמדוד רק התנגדות (עכבה), לא צריך יותר מזה בשביל לתת לתוכנה לחשב את רב הפרמטרים.
מצטער שלא אמרתי קודם. אני כבר משתמש כמה זמן, אבל עדיין כל פעם פותח את הספר בשביל למצוא מה לעשות. חוץ מהממשק המפוקפק, התוכנה די טובה וחוסכת כמה מאות דולרים (במקום לקנות תוכנה כמו LPSCAD או אחרת).
מקווה שזה יעזור.
בשביל לממדוד את הדריבריים, תמדוד רק התנגדות (עכבה), לא צריך יותר מזה בשביל לתת לתוכנה לחשב את רב הפרמטרים.
אני חייב להגיד התייאשתי,
אני בדרך כלל לא אומר נואש, אבל הפעם אמרתי שלהקדיש כל כך הרבה מחשבה לוופר בינוני אני לא מוכן,
תמיד יש את שנה הבאה לפרוייקט בנייה גדול יותר וטוב יותר,
לבינתיים בניתי את הרמקולים האלה בילט אין, לרמקולים הישנים עם הרחבה וההרכבה של הקרוס,
אמיל, לא הבנתי אם שאלת או ענית, אבל אם שאלת אז כן ברור.
בניתי הכול, ותיעדתי הכול, סה"כ עבודה של 8 שעות, כולל בנייה של הגריל, עבודה של 3 אנשים.
הרמקולים יצאו מצויינים, בדיוק כמו שתיכננתי, שאין לכם מושג איזו הרגשה זו.
באותו שבוע, שיפצתי זוג רמקולים של מורל, 3 WAY עם בקרת טוויטר, ורכשתי בגאווה מגבר Luxman דגם R-1040, שנות ה 70 המוקדמות.
הסאונד שיש בסלון הוא נהדר.
עכשיו נשאר לבחור אקולייזר, וסראונד.
בקרוב תמונות.
אני בדרך כלל לא אומר נואש, אבל הפעם אמרתי שלהקדיש כל כך הרבה מחשבה לוופר בינוני אני לא מוכן,
תמיד יש את שנה הבאה לפרוייקט בנייה גדול יותר וטוב יותר,
לבינתיים בניתי את הרמקולים האלה בילט אין, לרמקולים הישנים עם הרחבה וההרכבה של הקרוס,
אמיל, לא הבנתי אם שאלת או ענית, אבל אם שאלת אז כן ברור.
בניתי הכול, ותיעדתי הכול, סה"כ עבודה של 8 שעות, כולל בנייה של הגריל, עבודה של 3 אנשים.
הרמקולים יצאו מצויינים, בדיוק כמו שתיכננתי, שאין לכם מושג איזו הרגשה זו.
באותו שבוע, שיפצתי זוג רמקולים של מורל, 3 WAY עם בקרת טוויטר, ורכשתי בגאווה מגבר Luxman דגם R-1040, שנות ה 70 המוקדמות.
הסאונד שיש בסלון הוא נהדר.
עכשיו נשאר לבחור אקולייזר, וסראונד.
בקרוב תמונות.
