שאלת הבנה על dhcp
אני מנסה לעשות אקסס פוינט עם ראוטר ישן ולשם כך אני קורא חומרים מהרשת. לא מובנים לי כמה דברים:
1. כתוב שצריך לכבות את ה dhcp בראוטר השני שמשמש לאקסס פוינט. למה? אז איך הוא יחלק wifi למי שרוצה להתחבר אליו?
2. חלק טוענים שצריך לכבות את ה wifi בראוטר הראשי ולהשאיר וויי פיי רק באקסס פוינט, וכל זאת על מנת למנוע התנגשויות באוויר. למה והאם זה נכון?
תודה על התשובות
1. כתוב שצריך לכבות את ה dhcp בראוטר השני שמשמש לאקסס פוינט. למה? אז איך הוא יחלק wifi למי שרוצה להתחבר אליו?
2. חלק טוענים שצריך לכבות את ה wifi בראוטר הראשי ולהשאיר וויי פיי רק באקסס פוינט, וכל זאת על מנת למנוע התנגשויות באוויר. למה והאם זה נכון?
תודה על התשובות
- oferlaor
- מנהל

- תגובות: 78822
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 785 פעמים
- קיבל תודות: 5383 פעמים
יש שתי שיטות לחבר AP שהוא גם ראוטר.
הראשונה היא NAT כפול. כלומר, אתה פשוט מחבר את חיבור ה-WAN שלך לחיבור ה-LAN בראוטר הראשי. הראוטר הראשי הופך את ה-IP החיצוני שלך לרשת פנימי וירטואלית (כי זה לא כתובות IP אמיתיות, זה NAT). ה-AP שלך מתנהג כמו ראוטר ולכן גם הוא יתרגם את הכתובת החיצונית שלו (שהוא חושב שהיא אמיתית) לרשת NAT משנית. כך נוצר Double NAT. הבעיה שכל מני שירותים לא עובדים טוב ככה ועלול גם להווצר כפילות כתובות כי ראוטרים מאוד אוהבים להשתמש בכתובות 192.168 וכך זה עלול לגרום לבלבול. בכל מקרה, זה גם לא מאוד יעיל שיש לך שני ראוטרים.
הפיתרון השני הוא להפוך את הראטור השני ל-AP אמיתי, כלומר לבטל לו לחלוטין את יכולות הראוטר. איך עושים את זה? זה די קל, מבטלים את ה-DHCP ומחברים את חיבור ה-LAN שלו (לא ה-WAN כמו קודם) לחיבור LAN בראוטר הראשי. בתאכלס, מה שקורה כרגע הוא שה-AP הופך ל-Bridge ומגשר בין ה-WIFI לבין הרשת NAT הראשית של הראוטר הראשי. זה עובד ב-99% מהמקרים אבל יש חסרון משמעותי - ברגע שאתה מבטל את ה-DHCP אתה לא יודע את כתובת ה-AP ולכן חשוב להגדיר את הכל מראש כמו שצריך. אתה יכול גם לתת רשת כתובות קבועה בשבילו וכך עדיין לגשת אליו במקרה חירום. מצד שני עוד פיתרון הוא כשאתה צריך לשנות משהו, פשוט לעשות לו ריסט.
המון ראוטרים משתמשים באותם תדרים ולכן אם יש לך סתם כמה רשתות בבית הן עלולות להפריע אחת לשניה. הפיתרון הוא במקום לשים את התדרים על ברירת המחדל, לקבוע להם תדרים קבועים (רצוי שתעשה סריקה קודם בעזרת תוכנה או אפליקציה מתאימות לבדוק איזה תדרים שקטים במיוחד באיזור שלך). במקרה כזה אין בעיה שירוצו כמה ראוטרים WIFI במקביל.
הראשונה היא NAT כפול. כלומר, אתה פשוט מחבר את חיבור ה-WAN שלך לחיבור ה-LAN בראוטר הראשי. הראוטר הראשי הופך את ה-IP החיצוני שלך לרשת פנימי וירטואלית (כי זה לא כתובות IP אמיתיות, זה NAT). ה-AP שלך מתנהג כמו ראוטר ולכן גם הוא יתרגם את הכתובת החיצונית שלו (שהוא חושב שהיא אמיתית) לרשת NAT משנית. כך נוצר Double NAT. הבעיה שכל מני שירותים לא עובדים טוב ככה ועלול גם להווצר כפילות כתובות כי ראוטרים מאוד אוהבים להשתמש בכתובות 192.168 וכך זה עלול לגרום לבלבול. בכל מקרה, זה גם לא מאוד יעיל שיש לך שני ראוטרים.
הפיתרון השני הוא להפוך את הראטור השני ל-AP אמיתי, כלומר לבטל לו לחלוטין את יכולות הראוטר. איך עושים את זה? זה די קל, מבטלים את ה-DHCP ומחברים את חיבור ה-LAN שלו (לא ה-WAN כמו קודם) לחיבור LAN בראוטר הראשי. בתאכלס, מה שקורה כרגע הוא שה-AP הופך ל-Bridge ומגשר בין ה-WIFI לבין הרשת NAT הראשית של הראוטר הראשי. זה עובד ב-99% מהמקרים אבל יש חסרון משמעותי - ברגע שאתה מבטל את ה-DHCP אתה לא יודע את כתובת ה-AP ולכן חשוב להגדיר את הכל מראש כמו שצריך. אתה יכול גם לתת רשת כתובות קבועה בשבילו וכך עדיין לגשת אליו במקרה חירום. מצד שני עוד פיתרון הוא כשאתה צריך לשנות משהו, פשוט לעשות לו ריסט.
המון ראוטרים משתמשים באותם תדרים ולכן אם יש לך סתם כמה רשתות בבית הן עלולות להפריע אחת לשניה. הפיתרון הוא במקום לשים את התדרים על ברירת המחדל, לקבוע להם תדרים קבועים (רצוי שתעשה סריקה קודם בעזרת תוכנה או אפליקציה מתאימות לבדוק איזה תדרים שקטים במיוחד באיזור שלך). במקרה כזה אין בעיה שירוצו כמה ראוטרים WIFI במקביל.
@mmnsmmns
ההסבר המלא דורש רמה מסויימת של הבנה טכנית, אני אנסה:
קודם כל, את נקודת הגישה אתה מחבר באמצעות כבל רשת בינה לבין הראוטר. הכבל הזה חייב להתחבר בין שני פורטים פנימיים. LAN ולא WAN.
ברגע שעשית זה, נקודת הגישה הופכת בעצם למעין "הארכה" של הסוויץ שיש לך בראוטר. היא מבצעת משהו שנקרא מיתוג, ולא קשורה לניתוב. מבלי להכנס עמוק מדי, היא פועלת רק בשכבה שניה, היא לא באה לידי ביטוי בשכבה 3 - שהיא שכבת ה IP. במילים אחרות ניתן לומר שנקודת הגישה כלל לא מודעת לכתובת IP, היא נמצאת באותה רשת עם הראוטר.
ברשת אחת, חייב להיות רק שרת DHCP אחד, אם יש שניים, אז מה שקורה זה מה שנקרא race. תחנה שעולה (מחשב, טלפון נייד, טאבלט), שולחת בקשה לקבלת כתובת IP, ואז פשוט בכל פעם יכול לענות שרת אחר מבין שני השרתים, ללא שום חוקיות. שני שרתי ה DHCP לחלוטין לא מודעים לקיומו של שרת נוסף, ולכן, למשל, יכול להיות מצב ששתי תחנות יקבלו את אותה כתובת IP. יכולים לקרות עוד דברים רעים, תלוי בקנפיגורציה.
·
את ה ווי פיי אפשר להשאיר דולק בשתי הנקודות. אין שום בעיה עם זה.
ההסבר המלא דורש רמה מסויימת של הבנה טכנית, אני אנסה:
קודם כל, את נקודת הגישה אתה מחבר באמצעות כבל רשת בינה לבין הראוטר. הכבל הזה חייב להתחבר בין שני פורטים פנימיים. LAN ולא WAN.
ברגע שעשית זה, נקודת הגישה הופכת בעצם למעין "הארכה" של הסוויץ שיש לך בראוטר. היא מבצעת משהו שנקרא מיתוג, ולא קשורה לניתוב. מבלי להכנס עמוק מדי, היא פועלת רק בשכבה שניה, היא לא באה לידי ביטוי בשכבה 3 - שהיא שכבת ה IP. במילים אחרות ניתן לומר שנקודת הגישה כלל לא מודעת לכתובת IP, היא נמצאת באותה רשת עם הראוטר.
ברשת אחת, חייב להיות רק שרת DHCP אחד, אם יש שניים, אז מה שקורה זה מה שנקרא race. תחנה שעולה (מחשב, טלפון נייד, טאבלט), שולחת בקשה לקבלת כתובת IP, ואז פשוט בכל פעם יכול לענות שרת אחר מבין שני השרתים, ללא שום חוקיות. שני שרתי ה DHCP לחלוטין לא מודעים לקיומו של שרת נוסף, ולכן, למשל, יכול להיות מצב ששתי תחנות יקבלו את אותה כתובת IP. יכולים לקרות עוד דברים רעים, תלוי בקנפיגורציה.
·
את ה ווי פיי אפשר להשאיר דולק בשתי הנקודות. אין שום בעיה עם זה.
תודה רבה על התשובות. הבנתי שה dhcp הוא בעצם מחלק הכתובות לכל הבית, כולל האקסס פוינט. מה שבעצם קורה בפועל זה שהאקסס פוינט מחובר ב Lan לראשי, הוא באמת מאפשר גלישה בווייפיי (ואפילו אפשרי להתחבר אליו באחד הפורטים שלו), אבל בתכלס מי שעושה בפועל את העבודה השחורה של חלוקת הכתובות זה הראוטר הראשי. נכון?
עוד משהו שהבנתי ויישמתי זה לתת לאקסס פוינט, או לאקסס פוינט ים, אם יש יותר מאחד, לתת לכל אחד מהם כתובת אייפי עם תחילית כמו של הראוטר הראשי, אבל עם סיומת שהיא מעבר לגבולות הגזרה שלו. לדוגמה, אם הכתובת של הראשי היא 192.168.1.1 וגבולות הגזרה שלו הם בין 100 לבין 250,כאילו,אז לאקסס פוינט הראשון לתת עם סיומת 2, ולשני 3. נכון?
עוד משהו שהבנתי ויישמתי זה לתת לאקסס פוינט, או לאקסס פוינט ים, אם יש יותר מאחד, לתת לכל אחד מהם כתובת אייפי עם תחילית כמו של הראוטר הראשי, אבל עם סיומת שהיא מעבר לגבולות הגזרה שלו. לדוגמה, אם הכתובת של הראשי היא 192.168.1.1 וגבולות הגזרה שלו הם בין 100 לבין 250,כאילו,אז לאקסס פוינט הראשון לתת עם סיומת 2, ולשני 3. נכון?
·זה לא נכון. הראוטר המשני לא הופך לבריד'ג, הוא הופך לסוויץ, שמשורשר לסוויץ הראשי (שהוא בדרך כלל חלק פיזי מהראוטר.oferlaor כתב: הפיתרון השני הוא להפוך את הראטור השני ל-AP אמיתי, כלומר לבטל לו לחלוטין את יכולות הראוטר. איך עושים את זה? זה די קל, מבטלים את ה-DHCP ומחברים את חיבור ה-LAN שלו (לא ה-WAN כמו קודם) לחיבור LAN בראוטר הראשי. בתאכלס, מה שקורה כרגע הוא שה-AP הופך ל-Bridge ומגשר בין ה-WIFI לבין הרשת NAT הראשית של הראוטר הראשי....
למעשה רואטר בייתי הוא שילוב של ראוטר וסוויץ, שני דברים נפרדים שפשוט נמצאים באותה קופסה משיקולי נוחות.
ברידג הוא ישות שכה שניה שיש לה שני פורטים, כל מה שמגיע מפורט אחד - זורק לפורט השני. לכן קוראים לה גשר.
במקרה שלנו המישני הופך לסוויץ, הוא מנהל טבלת MAC משלו, הוא יכול להרחיב vlans שקיימים ברשת, וכל יכולת שכבה שניה אחרת שקיימת.
כל האמור נכון לפורטים פיזיים ו'פורטים' אלחוטיים. אין שום הבדל. ההבדל הוא בשכבה הפיזית כמובן, והוא שקוף לשכבה 2.
- Catskinner
- חבר במועדון HT

- תגובות: 16019
- הצטרף: נובמבר 2006
- מיקום: הוד השרון
- נתן תודות: 123 פעמים
- קיבל תודות: 940 פעמים
@mmnsmmns
·התשובה הפשוטה לשאלה הראשונה שלך היא שבכל רשת אפשר שיהיה רק DHCP אחד בודד.
התשובה המורכבת יותר היא שתפקידו של ה DHCP זה להקצות כתובות IP למשתתפים ברשת ואת זה אפשר לבצע רק כשיש DHCP אחד ויחיד בכל רשת. אחד הדברים הראשונים שעושה כל משתתף ברשת ברגע שמדליקים אותו זה להכריז על קיומו ולרחרח מי ה DHCP שיכול למסור לו כתובת חוקית לרשת שבה הוא נמצא. מכאן אתה כבר מבין שאם יהיו שניים או יותר שרתי DHCP בכל רשת הסיכויים שהמשתתף יוכל לקבל כתובת IP חוקית לאותה רשת הולכים ופוחתים.
·התשובה הפשוטה לשאלה הראשונה שלך היא שבכל רשת אפשר שיהיה רק DHCP אחד בודד.
התשובה המורכבת יותר היא שתפקידו של ה DHCP זה להקצות כתובות IP למשתתפים ברשת ואת זה אפשר לבצע רק כשיש DHCP אחד ויחיד בכל רשת. אחד הדברים הראשונים שעושה כל משתתף ברשת ברגע שמדליקים אותו זה להכריז על קיומו ולרחרח מי ה DHCP שיכול למסור לו כתובת חוקית לרשת שבה הוא נמצא. מכאן אתה כבר מבין שאם יהיו שניים או יותר שרתי DHCP בכל רשת הסיכויים שהמשתתף יוכל לקבל כתובת IP חוקית לאותה רשת הולכים ופוחתים.
מעצבן אותי כשאומרים "אני ילך, אני יקנה". מעצבן אותי עוד יותר כשכותבים את זה.
- oferlaor
- מנהל

- תגובות: 78822
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 785 פעמים
- קיבל תודות: 5383 פעמים
מסכים איתך אבל זה טרמינולוגיה, המהות נכונה.nir11 כתב:·זה לא נכון. הראוטר המשני לא הופך לבריד'ג, הוא הופך לסוויץ, שמשורשר לסוויץ הראשי (שהוא בדרך כלל חלק פיזי מהראוטר.......
למעשה רואטר בייתי הוא שילוב של ראוטר וסוויץ, שני דברים נפרדים שפשוט נמצאים באותה קופסה משיקולי נוחות.
ברידג הוא ישות שכה שניה שיש לה שני פורטים, כל מה שמגיע מפורט אחד - זורק לפורט השני. לכן קוראים לה גשר.
במקרה שלנו המישני הופך לסוויץ, הוא מנהל טבלת MAC משלו, הוא יכול להרחיב vlans שקיימים ברשת, וכל יכולת שכבה שניה אחרת שקיימת.
כל האמור נכון לפורטים פיזיים ו'פורטים' אלחוטיים. אין שום הבדל. ההבדל הוא בשכבה הפיזית כמובן, והוא שקוף לשכבה 2....
- udif
-
- חבר ותיק

- תגובות: 2079
- הצטרף: אוקטובר 2005
- מיקום: תל אביב
- נתן תודות: 16 פעמים
- קיבל תודות: 78 פעמים
·nir11 כתב:·זה לא נכון. הראוטר המשני לא הופך לבריד'ג, הוא הופך לסוויץ, שמשורשר לסוויץ הראשי (שהוא בדרך כלל חלק פיזי מהראוטר.......
למעשה רואטר בייתי הוא שילוב של ראוטר וסוויץ, שני דברים נפרדים שפשוט נמצאים באותה קופסה משיקולי נוחות.
ברידג הוא ישות שכה שניה שיש לה שני פורטים, כל מה שמגיע מפורט אחד - זורק לפורט השני. לכן קוראים לה גשר.
במקרה שלנו המישני הופך לסוויץ, הוא מנהל טבלת MAC משלו, הוא יכול להרחיב vlans שקיימים ברשת, וכל יכולת שכבה שניה אחרת שקיימת.
כל האמור נכון לפורטים פיזיים ו'פורטים' אלחוטיים. אין שום הבדל. ההבדל הוא בשכבה הפיזית כמובן, והוא שקוף לשכבה 2....
כמו שנאמר גם ברידג' וגם סוויצ' עובדים ברמה 2 וההבדל ביניהם זה עניין של טרמינולוגיה.
כשמדברים על ברידג' הכוונה בד"כ לישות שעובדת ברמה 2 אבל מתרגמת פריימים משני סוגי תווך פיזי , במקרה הזה וויפי ואתרנט קווי.
כשמדברים על סוויצ' מדברים גם כן על ישות שמעבירה פריימים ברמה 2 בלבד, אבל אז הגדש הוא על ארכיטקטורת NxN כלומר כל פורט יכול להעביר במקביל לכל פורט אחר ללא התנגשויות.
במקרה של ראוטר כ AP אפשר לומר שהוא מתפקד כברידג' לוויפי וכסוויצ' לאתרנט הקווי.
אפשר אבל זה לא נכון. סוויץ וגשר הם לא כמו אילן ועץ.
בשיחה יומיומית בפורום אין חשיבות למושג כי בפועל מתייחסים לסוויץ, אבל בעולם הרשתות אלו פשוט דברים שונים.
לסוויץ יש הרבה יותר יכולות, ובריד'ג הוא רכיב ישן, לא תמצא כאלה למכירה. אין יותר כאלה. אתה כן תמצא wifi bridge, אבל בפועל זה סוויץ.
AP משמש כסוויץ לקווי וגם לאלחוטי. אין שום הבדל. ההבדל הוא בשכבה הפיזית.
פשוט בטבלת ה MAC של ה AP תמצא כתובות של תחנות משני הסוגים, וזה בעצם מסביר הכל.
בשיחה יומיומית בפורום אין חשיבות למושג כי בפועל מתייחסים לסוויץ, אבל בעולם הרשתות אלו פשוט דברים שונים.
לסוויץ יש הרבה יותר יכולות, ובריד'ג הוא רכיב ישן, לא תמצא כאלה למכירה. אין יותר כאלה. אתה כן תמצא wifi bridge, אבל בפועל זה סוויץ.
AP משמש כסוויץ לקווי וגם לאלחוטי. אין שום הבדל. ההבדל הוא בשכבה הפיזית.
פשוט בטבלת ה MAC של ה AP תמצא כתובות של תחנות משני הסוגים, וזה בעצם מסביר הכל.
- udif
-
- חבר ותיק

- תגובות: 2079
- הצטרף: אוקטובר 2005
- מיקום: תל אביב
- נתן תודות: 16 פעמים
- קיבל תודות: 78 פעמים
לא אמרתי שסוויצ' וברידג' הם אותו דבר. אמרתי ששניהם מבצעים מיתוג ברמה 2 ולכן לוגית הם ניתן להתייחס אליהם בצורה זהה. ברמה הפיזית לכל אחד מהם תפקיד שונה. סוייצ' יכול לאפשר תעבורה מקבילית בין יותר מזוג פורטים אחד בו זמנית, וברידג' יכול לאפשר מעבר פריימים מתווך אחד לסוג תווך אחר.
ואם כבר דיברנו, Wifi Bridge הוא bridge ולא סוויצ'. אם יש שם יותר מחיבור LAN אחד זהו סוויצ' קווי שדחפו פנימה אל הברידג' האלחוטי. זה שיש סוייצ' כחלק מהברידג' לא הופך את החלק האלחוטי לסוייצ'.
גם ברוב ה-AP הרגילים, חלק ה Wifi בהחלט אינו חלק מהסוויצ'. ישנו רכיב נפרד של סוויצ' 5 פורטים שאחד מהם מתחבר ל SoC הראשי שדוחף את יציאת ה Wan וה- Wireless.
בסווויצ' כזה אין מצב שפורט LAN0 ידבר בקצב מלא עם ה WAN ופורט LAN1 ידבר בקצב מלא עם ה WiFi.
(ישנם רכיבי SoC חדשים בהם כל פורטי ה LAN מובנים ב SoC וה Wireless מחובר ב PCIe, ושם אי אפשר לדעת מה הארכיטקטורה הפנימית.)
ואם כבר דיברנו, Wifi Bridge הוא bridge ולא סוויצ'. אם יש שם יותר מחיבור LAN אחד זהו סוויצ' קווי שדחפו פנימה אל הברידג' האלחוטי. זה שיש סוייצ' כחלק מהברידג' לא הופך את החלק האלחוטי לסוייצ'.
גם ברוב ה-AP הרגילים, חלק ה Wifi בהחלט אינו חלק מהסוויצ'. ישנו רכיב נפרד של סוויצ' 5 פורטים שאחד מהם מתחבר ל SoC הראשי שדוחף את יציאת ה Wan וה- Wireless.
בסווויצ' כזה אין מצב שפורט LAN0 ידבר בקצב מלא עם ה WAN ופורט LAN1 ידבר בקצב מלא עם ה WiFi.
(ישנם רכיבי SoC חדשים בהם כל פורטי ה LAN מובנים ב SoC וה Wireless מחובר ב PCIe, ושם אי אפשר לדעת מה הארכיטקטורה הפנימית.)

