כמה שאלות על פלסמה - למבינים
האם הצבע נוצר בתהליך פוספורסנציה או פלורוסנציה?
מה השפעת הטמפרטורה על פלסמה/LCD?
מה גודל הפיקסל בפלסמה/LCD עכשיויים?
מהו עומק הפיקסל בפלסמה
האם בפלסמה עדיין קיימת בעיה של false contours, ואם היא נפתרה -כיצד?
האם המבנה העכשווי של פלסמה הוא waffle או rib?
האם משתמשים במבנה ALIS
מהו הריכוז של הגזים בפלסמה
מהי היעילות הקוונטית של פוספורים במסכים עכשיויים?
הקונטרסט של פלסמה טוב או רע מזה של LCD? יש איזה עניין לא ברור של עומק השחור מול תנאי תאורה
תודה
מה השפעת הטמפרטורה על פלסמה/LCD?
מה גודל הפיקסל בפלסמה/LCD עכשיויים?
מהו עומק הפיקסל בפלסמה
האם בפלסמה עדיין קיימת בעיה של false contours, ואם היא נפתרה -כיצד?
האם המבנה העכשווי של פלסמה הוא waffle או rib?
האם משתמשים במבנה ALIS
מהו הריכוז של הגזים בפלסמה
מהי היעילות הקוונטית של פוספורים במסכים עכשיויים?
הקונטרסט של פלסמה טוב או רע מזה של LCD? יש איזה עניין לא ברור של עומק השחור מול תנאי תאורה
תודה
- Catskinner
- חבר במועדון HT

- תגובות: 16019
- הצטרף: נובמבר 2006
- מיקום: הוד השרון
- נתן תודות: 123 פעמים
- קיבל תודות: 940 פעמים
את רוב התשובות תקבל במאמר הזה משנת 2002: http://www.plasma.com/classroom/plasma_physics.pdf
ההתפתחויות שחלו מפרסום המאמר שיפרו בהרבה את נקודת ה false countouring ודירוג המעברים של הצבעים במסכים מהדור החדש הוא כל כך חלק עד שקשה להבחין בו. לתשומת ליבך, הפורום הזה עוסק יותר בצד הצרכני ופחות בצד המדעי של מסכי פלזמה ו LCD.
כיום רק HITACHI משתמשים ב מבנה ALIS וגם זה רק בחלק מהמסכים שלהם.
הקונטרסט ב PDP טוב אבסולוטית מזה שב LCD ויישאר כזה עד ליום שבו הפוליריזציה של הגבישים תגיע ל 100 אחוז יעילות בחסימת התאורה האחורית. אתה כנראה מתכוון לכך שרוב מסכי ה PDP יש גימור מבריק ואילו לרוב מסכי ה LCD יש גימור מאט כך שמסכי ה PDP מחזירים יותר אור סביבתי.
ההתפתחויות שחלו מפרסום המאמר שיפרו בהרבה את נקודת ה false countouring ודירוג המעברים של הצבעים במסכים מהדור החדש הוא כל כך חלק עד שקשה להבחין בו. לתשומת ליבך, הפורום הזה עוסק יותר בצד הצרכני ופחות בצד המדעי של מסכי פלזמה ו LCD.
כיום רק HITACHI משתמשים ב מבנה ALIS וגם זה רק בחלק מהמסכים שלהם.
הקונטרסט ב PDP טוב אבסולוטית מזה שב LCD ויישאר כזה עד ליום שבו הפוליריזציה של הגבישים תגיע ל 100 אחוז יעילות בחסימת התאורה האחורית. אתה כנראה מתכוון לכך שרוב מסכי ה PDP יש גימור מבריק ואילו לרוב מסכי ה LCD יש גימור מאט כך שמסכי ה PDP מחזירים יותר אור סביבתי.
מעצבן אותי כשאומרים "אני ילך, אני יקנה". מעצבן אותי עוד יותר כשכותבים את זה.
- oferlaor
- מנהל

- תגובות: 78828
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 785 פעמים
- קיבל תודות: 5385 פעמים
1. התהליך הוא שמחזיקים גז אציל במצב קרוב לפלזמה. כאשר מעבירים דרכו מעט יותר זרם, הוא מוצת ומתחיל להוציא אור אולטרהסגול. ציפוי התאים של SUBPIXELS הוא בחומר רגיש לאולטרהסגול וממיר את האור הזה לאור נראה בגוונים של ירוק, כחול ואדום (לפי זהות התת פיקסל). גוונים נוצרים על ידי שני פרמטרים - שליטה על עוצמת האור במצב דלוק של כל תת-פיקסל (מה שקוראים LIMIT) שבד"כ אינו עומד על 100% במצב רגיל, ועל ידי שיטה הנקראת PWM = PULSE WIDTH MODULATION, כלומר על ידי הבהוב הפיקסלים בכדי ליצור אשליה של עוצמת אור משתנה.numero כתב:האם הצבע נוצר בתהליך פוספורסנציה או פלורוסנציה?
מה השפעת הטמפרטורה על פלסמה/LCD?
מה גודל הפיקסל בפלסמה/LCD עכשיויים?
מהו עומק הפיקסל בפלסמה
האם בפלסמה עדיין קיימת בעיה של false contours, ואם היא נפתרה -כיצד?
האם המבנה העכשווי של פלסמה הוא waffle או rib?
האם משתמשים במבנה ALIS
מהו הריכוז של הגזים בפלסמה
מהי היעילות הקוונטית של פוספורים במסכים עכשיויים?
הקונטרסט של פלסמה טוב או רע מזה של LCD? יש איזה עניין לא ברור של עומק השחור מול תנאי תאורה
תודה...
2. טמפ' מאוד משפיעה גם על LCD וגם על פלאזמה. בשני המקרים החשש הגדול הוא מפני חום גבוה מדי. עבור פלזמה זה עלול לגרום לנזק בהמרה מאור אולטרהסגול לאור נראה. עבור LCD זה עלול לגרום להאטה ולשינוי בהתנהגות הקריסטלים ובטמפ' גבוהה יותר גם לגרום נזק לפילטרי הפולרואיד שהם כ"כ קריטים לפעולת המסך (בעבר, חום גבוה יכול היה לגרום לאדמדמות יתר שבד"כ נגרמת בשל שינוי גוון הפילטר).
3. ניתן לחשב זאת, גודל המסכים ידוע, הרזולוציה ידועה. קח בחשבון שיש 3 פיקסלים נפרדים עבור כל מרחב כזה ושה-FILL FACTOR יכול לנוע בין 70-80% ואתה מסודר.
4. זה לא מידע שמפיצים אותו כ"כ, אני מעריך שזה דומה למימדים של הפיקסל ברוחב ובגובה. קח בחשבון שלא כל תת הפיקסלים זהים בגודלם...
5. FALSE CONTOURS נגרמה בגלל שתי תופעות שונות. האחת היא יחס ניגודיות נמוך מדי שדרש טיפול והבעיה השניה היתה BANDING, כלומר אי יכולת לדייק בגוונים בטווחי צבעים שונים. עיקר הפיתוחים שנעשו בשנים האחרונות היו בשיפור שתי הבעיות הללו. נושא אחד שטופל היה דיוק גבוה יותר במבנה של הפיקסלים ובמציאת הנקודה האידאלית של מעבר בין מצב דלוק לכבוי (מה שמאפשר יותר שליטה על הפיקסל), מדידה מדוייקת ואלקטרוניקה שמסוגלת לדגום וגם לשלוט באופן חכם יותר על ההבהוב של הפיקסלים, ושיפור כימי של הגזים ושל הציפויים בכדי להפיק אור חזק יותר (אשר ניתן להשתמש בו עם פילטר אפור, כהוספת יחס ניגודיות).
התוצאה היא ש-FALSE CONTOURING, שהיה כ"כ מטריד בשנים הראשונות של הטכנולוגיה נעלם מפני השטח. חשוב לציין שזה רלוונטי רק לגבי מסכים שנוצרו בשנים האחרונות (מסכי מדבקה או אחרים שמשתמשים בפאנלים ישנים יותר, עלולים עדיין לכלול את הבעיה).
יש מסכים שמנסים לעלות את יחס הניגודיות ללא דיוק בגוונים הכהים, מה שמעורר בעיות חדשות (לאו בהכרח FALSE CONTOURING, אבל רעש וגרעיניות למשל)
6.אין לי מושג באיזה מבנה משתמשים כיום, בכל מקרה, יש כמה חברות ולכל אחת יש פטנט אחר למבנה של פיקסלים.
7. רק חברת HITACHI משתמשת כיום ב-ALIS. במקור זו היתה הברקה של המפעל המשותף של היטאצ'י עם פוג'יטסו. על פניו הרעיון יפה. הרי כולם נתקעים עם עיבוד תמונה כי מרבית המקורות INTERLACED והמסכים פרוגרסיביים. למה לא ליצור מסך INTERLACED? יוצרים זאת על ידי שינוי היעוד של תת הפיקסלים. כך שבפועל יש בסביבות 512 שורות של תת פיקסלים שדולקות בו זמנית, אך חצי מהזמן חלקן עובדות לכיוון זוגי (למעלה) וחצי מהזמן, הן מחליפות יעוד ועובדות לכיוון אי זוגי (למטה).
בפועל, זה לא ממש עובד, ממרחק מסויים האשליה יכולה לפעול אבל אפקטיבית לא רואים את הרזולוציה הנוספת וזה גורם למסך להיראות מאוד "וידאו" (לעומת מקרנים ומסכים שנראים יותר "סרט"). ההבהוב הנוסף גם מטריד חלק מהאנשים.
במקור השתמשו בפאנלים כאלה המון חברות, מפוג'יטסו, סוני, היטאצ'י ורבות אחרות. עם הזמן כמעט כולם ירדו מהרעיון חוץ מהיטאצ'י שעדיין מקווה שזה יתרומם בשלב מסויים (כנראה בגלל ההשקעה העצומה שדרושה בשביל להפוך את המפעל שלהם למפעל פלזמה יותר קונוונציונאלי).
8. ריכוז הגזים בפלזמה זה סוד מקצועי של החברות. זה והאופי הכימי של הציפויים של הפיקסלים מהווים בעצם את שני הפרמטרים החשובים ביצירת האור (מבנה ה-קונסטרוקציות מסביב משפיע על השחורים וזה הסוד השלישי...). ידוע שמדובר בגזים אצילים שדומים מאוד לאלה של מנורת פלורסנט (מבחינת כמות יש במנורת פלורסנט רגילה הרבה יותר גזים מאשר במסך 50" פלזמה רגיל...)
9. אין דיווח על יעילות, אבל יש הרבה חום שנוצר מהתהליך, כך שהערכה שלי היא שזה לא יותר מ-30%. יש בהחלט שיפור בתחום הזה. לפני כ-4 שנים ומעלה לא היית מצליח למצוא מסכים ללא מאווררים להפגת החום שנוצר בתהליך ההצתה של הפיקסלים ובהמרה שלו לאור נראה. כיום קשה למצוא מסכים שיש להם מאווררים פעילים.
10. פאנל פלזמה כיום מגיעה ליחס ניגודיות סטטי של כ-4000:1. פיוניר טוענים שהצליחו להרים את היחס הזה לכ-8000:1 בדור האחרון.
פאנל LCD בד"כ יגיע ל-1200:1 במקרה הכי קיצוני שקיים.
אז מאיפה מגיעים המספרים הגבוהים שאנחנו מכירים מהפרסומים?
א. ממציאים אותם - יש המון רמאות בתחום הזה.
ב. ב-LCD יש BACKLIGHT שמאפשר הכפלה של יחס הניגודיות, אך לא בו זמנית (כלומר, סצינה כהה תקבל אור אחורי כהה, וסצינה בהירה תקבל אור בהיר, אך סצינה "מעורבת" תיפגע או בשחורים או בלבנים).
ג. היצרנים סופרים גם יחס ניגודיות דינמי (עוד על כך במאמר יפה שצפוי לצאת לנו בזמן הקרוב).
- MartinHSabag
- מנהל

- תגובות: 59344
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: מרטין סבג
- מיקום: כפר-סבא
- נתן תודות: 826 פעמים
- קיבל תודות: 1567 פעמים
- יצירת קשר:
- oferlaor
- מנהל

- תגובות: 78828
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 785 פעמים
- קיבל תודות: 5385 פעמים
ממש כיף לקרוא
אני די חדש בפורום ובתחום וממש נהנה לקרוא את התגובות כאן באתר
עופר ענית לשאלות בצורה מעולה פשוט כיף לקרוא
אתר מספר אחד
תמשיכו כך
עופר ענית לשאלות בצורה מעולה פשוט כיף לקרוא
אתר מספר אחד
תמשיכו כך



