תוחלת חיים של מכשירי אודיו ?? ניתן בכלל להעריך ??

[KOOKE]

לשם הדוגמא בעולם הרכב מקובל לאמר שתוחלת החיים הממוצעת של רכבים הייתה כ- 10 שנים. מה קורה בתחום האודיו ??

מובן לי שתוחלת החיים של מכשיר אודיו כזה או אחר משתנה ותלויה בהרבה גורמים כמו - איכות ייצור ראשונית, התנאים בהם הוחזק הציוד וכיצד נעשה בו שימוש, הצחזוקה של הציוד וכו'

כמו כן ברור לי שתוחלת החיים שונה ותלויה בסוג המכשיר - נניח מכשיר אודיו כמו מגבר טרנזיסטורי שרובו ככולו מורכב מרכיבים אלקטרוניים תהיה לו תוחלת חיים ארוכה יותר מאשר מכשיר אודיו שבו יש חלקים אלקטרומיכאניים - חלקים נעים כמו למשל רמקולים או פטיפון או נגן CD .

עוד אני רוצה להבהיר - כשאני אומר "תוחלת חיים" בהקשר של מכשיר אודיו אין כוונתי לשאלה מתי המכשיר "ימות" יפסיק לפעול כליל אלא מתי הוא יתחיל ל"זייף" לרדת מיכולות הביצוע המקוריות שלו או מתי יתחילו להתקלקל בו חלקים והוא יידרש לתיקונים מרובים.

ולבסוף - טיפים בנושא תחזוקה (מעבר למובנים מאליהם כמו להקפיד על שימוש בהתאם להוראות היצרן) ??

שלמה

[ofirc6]

קשה לי להבין כיצד ניתן להעריך תוחלת חיים של מכשירים אלקטרונים.
ברור יותר שניתן לקחת כסא (כמו באיקאה) וליצר מכשיר שידמה ישיבה וקימה מהכסא במשך אלפי פעמים וכך ניתן יהיה להעריך את עמידותו של המוצר.
לעומת זאת באלקטרוניקה, אם תיקח רסיבר ותפעיל אותו 10 שנים כדי לדעת האם הוא יכול לפעול 10 שנים כבר בשנה השנייה יצא דגם חדש שיעשה שימוש ברכיבים מתקדמים יותר..

[yosihary]

לציוד היום יש תוחלת של כמה עשרות שנים אבל הוא מתישן הרבה קודם.

למי שזה לא משעמם אותו הנה הסטוריה של כמה ציודים

65
רדיו בלאופונקט AM/FM. לאחר עשר שנים החלפתי את המיישרת בשתי דיודות, עובד עד היום.

72
פטיפון לנקו שוויצרי L75, היתה לו מחלה של תכנון רע של ציר הזרוע.
74
טלויזיה סימנס תדיראן שחור לבן, החלה לעשות צרות תוך שנה מיום הקניה 9 שנים.
82
טלויזיה פיליפס צבעונית. הלחות והחום גרמו לאיכול הפוספור ברונזה של עשרות טרימרים של כיולי הטלויזיה - 10 שנים

86
CD של סאניו החלפת רצועות גומי מדיי מספר שנים. 20 שנה

91
CD של סוני - עובד
93
טלויזיה 21 של סוני - עובדת.

99
רסיבר של דנון - עובד.
2000
DVD של סאנסוי קוריאני - מתחיל לעשות צרות
טושיבה 29 - עובדת.

[Eyal_W]

זה משתנה מרכיב לרכיב
בפטיפון קיימים המון חלקי מכניים ולכן הסיכוי שהוא יכנס למצב של זיוף גדול יותר מאשר ב CDP
מגברי מנורות כפונקציה של הזמן בעלי בלאי ודורשים החלפת מנורות
מכשירי CDP נושא העינית הוא החלק הרגיש
ובמגברים טרנזיסטוריים הקבלים .


ולגבי הטיפים
1. תרכוש CDP ולא פטיפון , תרכוש ציוד טרנזיסטורי ולא מנורות

2.תשתדל לא לכבות את הציוד
3.שלא יהיה חשוף לשמש ישירה , ושהיה בעל יכולות איורור קירור
4.תשמע מוסיקה ורצוי הרבה

[AR_sound]

מלבד בלאי של חלקים מיכניים שקיים בעיקר בסוגי מקורות (פטיפון, טרנספורט של CD)
ישנה גם התיישנות של רכיבים מסויימים בציודים בהם יש אלקטרוניקה "נטו"-
במגברים קבלים אלקטרוליטיים הבנויים מיריעת אלומיניום מגולגלת כאשר בתוכה אלקטרוליט שהוא חומר נוזלי או על בסיס משחה-
האלקטרוליט הולך ומתייבש עם השנים. קבלים אלה נמצאים תמיד בספק הכח הראשי, אבל גם בחלקים אחרים של המעגלים.
עם התייבשות האלקטרוליט, (שהיא הדרגתית), גם צליל המגבר משתנה מעט (בד"כ נהיה עמום יותר- אבל לרוב לא מרגישים בכך מכיוון שהשינוי איטי והדרגתי- אלא אם זוכרים את הצליל של המגבר כשהיה חדש- או כאשר משווים למגבר חדש זהה).

בעיקרון קבלים אלקטרוליטיים שעובדים בתנאי טמפרטורה הקיימים במגברי שמע מומלץ להחליף כבר אחרי כ-7-8 שנים.
(תלוי בעיקר בטמפרטורה בה עבד הקבל,ובקוטרו). אחרי 10 שנים כבר נכנסים לאיזור שבו הסבירות שהאלקטרוליט יכול לדלוף ולנזול החוצה כבר גדלה בצורה אקספונננטיאלית עם הזמן ואז כמובן חייבים להחליפו.
אגב גם במגבר שלא דלק זמן רב- ישנו בלאי של קבלים אלו, ולרוב אף המצב גרוע יותר, מכיוון שקבל אלקטרוליטי שלא נמצא תחת מתח מאבד את שכבת התחמוצת שעל הלוחות שלו- ואז בעת חיבור מתח למכשיר- פשוט מתקצר.

מלבד זאת קבלים מסוג טנטלום גם להם אורך חיים (לפחות כפול מאלקטרוליטי רגיל)- אבל הבעיה היא שכשהם מסיימים חייהם- הם פשוט מתקצרים (ואגב שריפתם מפיצים חומרים רעילים).

בקבלים מחומרים פלאסטיים אין למעשה בלאי מעשי למטרות מגברי שמע (מלבד שינוי מאוד קטן בערכים שונים לאחר שנים רבות).
רוב סוגי הקבלים הקרמיים גם משנים מעט מהפרמטרים שלהם לאחר שנים רבות- ובהדרגה.

שנאים ונגדים מודרניים (מטל פילם)- אין בהם כל בלאי.
לחיווט והלחמות גם בלאי עם השנים, יתרון גדול יש לחווט מטפלון- שטח המגע ההדוק בין המוליך לטפלון לא מאפשר חדירת חמצן וחימצון הנחושת- גם לאחר 30 שנה. (אך מעטים הציודים בהם החיווט הפנימי הוא מכבלים בבידוד טפלון).

הקבלים הם עיקר הבעיה בציודים האלקטרוניים ויש להחליפם אחרי 8-10 שנים, ולמהדרין גם אחרי 7 שנים.
אחרי החלפתם גם הסאונד של המכשיר חוזר לנעוריו.

אבי.

[KOOKE]

תודה אבי על תשובתך המפורטת

שלמה

[Yonster]

אם אני זוכר נכון, אז בקורס סטטיסטיקה והסתברות במסגרת התואר שאני לומד עכשיו (הנדסת חשמל ואלקטרוניקה באונ' ת"א), הפרופסור אמרה לנו שאפשר לתאר תקלות של מכשירים חשמליים בדיוק די טוב ע"י המודל המתמטי של התפלגות מעריכית (אקספוננציאלית)

המשמעות היא, קודם כל, שאפשר לנבא בצורה סטטיסטית את הסיכוי לתקלה בהינתן זמן מסויים, בהינתן מספיק נתונים מפס ייצור מסויים.

אבל הדבר הבאמת מעניין זה שאין אפקט זיכרון.
כלומר, אם הייתה לך אתמול תקלה והמכשיר עבר תיקון, אין זה משנה כלום על ההסתברות לתקלה נוספת...

שוב, כל זה בהינתן שאני באמת זוכר נכון ולא מתבלבל.. אם זה חשוב למישהו ספציפית הוא יכול לבקש ואני אשלח מייל למרצה ואוודא שאני באמת לא מתבלבל...

[AR_sound]

זה לא נכון אם הוחלפו במכשיר כל גורמי התקלות הפוטנציאליים העיקריים (כל הקבלים האלקטרוליטיים במגבר או כל הטרנספורט
ב- CD לצורך הדוגמה) - הרי שההסתברות לתקלה נוספת תפחת מאוד במקרה זה של "שיפוץ כללי".

בעיקרון תיאור הסתברות התקלות ע"י פונקצייה אקספוננטיאלית נכון בקירוב מדוייק למדי. אם אתה מעוניין להעמיק- יש נוסחא מדוייקת יותר ב-SPSS לתיאור MTBF (זמן ממוצע בין תקלות) למכשירים אלקטרוניים.

אבי

[ramkol]

נידמה לי שאתם מדברים על דברים שונים..
יונסטר מדבר על תקלות כתוצאה מרכיב לא תקין (מהמיפעל), ואי אר על תקלות כתוצאה של היתישנות הרכיבים...

נידמה לי..

.