שלום,
מה המשמעות בהתנגדות של האוזניות? למה אוזניות יקרות הן בעלות התנגדות גבוהה?
למשל:
SENNHEISER MOMENTUM בעלות 18 אוהם
SENNHEISER HD660S בעלות 150 אוהם
SENNHEISER HD25 בעלות 70 אוהם?
מה המשמעות של זה, חוץ מכך שנדרש מגבר?
משמעות ההתנגדות/עכבה באוזניות
אני מאמין שהמילה הנכונה בעברית היא עכבה (Impedance) ולא התגדות (Resistance), אבל שני המושגים די קשורים אז זה לא מאוד קריטי.
קודם כל כדאי להסביר מה המשמעות הטכנית של עכבה גבוהה. בפועל עכבה מייצגת כמה האוזניות מתנגדות לזרם המועבר דרכם, כך שככל שהעכבה גבוהה יותר דרוש יותר זרם כדי להזיז אותם. נוסיף שיש גם מדד שנקרא רגישות או נצילות, שזה אומר כמה אנרגיית סאונד האוזנייה מייצרת בפועל כתוצאה מהזרם שעובר בה. היעילות הסופית של האוזניה בהמרת חשמל לאנרגיה אקוסטית תלויה גם בעכבה וגם ברגישות שלה.
הדבר הבא שצריך להבין זה שלעכבה יש עוד משמעויות נלוות חוץ מכמה האוזניה רגישה. לכל מגבר יש עכבת יציאה (output impedance) שמראה כמה הוא בעצמו מתנגד להוציא זרם. כדי להניע אוזניות ביעילות וללא בעיות, רצוי שהמגבר יתנגד לזרם הרבה פחות מהאוזניות - כלומר שעכבת היציאה של המגבר תהיה נמוכה יותר מהעכבה של האוזניה. היחס הזה נקרא damping factor, או מקדם שיכוך. החוכמה המקובלת היא שדרוש מקדם שיכוך של 10 לפחות, כלומר שעכבת היציאה של המגבר תהיה עשירית מהעכבה של האוזניות. לדוגמא, אוזניות של 32 אוהם דורשות מגבר עם עכבת יציאה של 3.2 אוהם ומטה כדי לפעול ביעילות. כדאי להוסיף שזה המלצה כללית, וחריגה ממנה זה לא סוף העולם.
ועכשיו לעניין ה"אוזניות יקרות עם התנגדות גבוהה". קודם כל, זה לא מחייב שאוזניה יקרה תהיה עם התנגדות גבוהה, או שאוזניה עם התנגדות גבוהה תהיה יקרה. זה בסה"כ בחירה הנדסית.
אז לשאלה, למה חברות בוחרות לייצר אוזניות עם התנגדות גבוהה, ולמה זה בדרך כלל קורה באוזניות יקרות? קודם כל, ככל שמקדם השיכוך גבוה יותר, למגבר יש שליטה יותר טובה על האוזניה, כך שיש אפשרות להשיג סאונד יותר נשלט ומדויק. כמובן שכלל האצבע הזה לא תקף עד אינסוף, ובאיזשהו שלב הdiminishing returns משתלטים על העסק וכבר אין טעם להגדיל את מקדם השיכוך. לכן אומרים ש-10 זה לרוב מספיק, אבל אם יהיה לך 100 זה לא מזיק.
דבר שני, לא כל המגברים נולדו שווים, ויש מגברים עם תכונות מאוד טובות אבל עם עכבת יציאה גבוהה. אוזניות עם עכבה גבוהה (נגיד 300 אוהם) יפעלו בצורה מיטבית עם כל מגבר בלי תלות בעכבת היציאה שלו. זה אומר שאפשר גם לקחת מגבר עם עכבת יציאה של 30 (שזה המון במונחים של היום), ולאוזניות האלה עדיין יהיה מקדם שיכוך של 10 ולכן הם יעבדו טוב. כמובן, יש את הנושא שהמגבר צריך לספק מספיק זרם כדי להתגבר על העכבה של האוזניות כדי שיוכל לדחוף אותם לווליום מספק, אבל זה נושא נפרד ולא תלוי בעכבת היציאה שלו.
וזה מביא אותנו להסבר ההסטורי לנושא ההתנגדות - בעבר מגברים היו מבוססים על שפופורות, ועכבת היציאה שלהם הייתה מאוד גבוהה. אם לכל מגבר מקצועי יש עכבת יציאה של 10 ויותר, אז בהתאם אוזניה מקצועית צריכה להיות עם עכבה של 100 ויותר כדי לעבוד איתו כמו שצריך.
מאז התקדמנו למגברים מבוססי טרנזיסטורים ועכבות היציאה ירדו מאוד, והיום אין סיבה שתהיה עכבת יציאה גבוהה מ-1 במגבר שהונדס טוב. אבל עדיין נשארה התפיסה שאוזניה מקצועית\איכותית היא עם עכבה גבוהה. ובנוסף לזה, יש עדיין מלא אודיופילים שמשתמשים במגברי שפופרות עם עכבת יציאה גבוהה, ולאלו עדיף לחבר אוזניות עם עכבה גבוהה.
אם יש לך מגבר עם עכבת יציאה נמוכה, לעכבה של האוזניות אין ממש משמעות. רק צריך לוודא שיש לו מספיק כוח (watt) כדי לספק להם מספיק זרם שידחוף אותם לווליום הרצוי.
קודם כל כדאי להסביר מה המשמעות הטכנית של עכבה גבוהה. בפועל עכבה מייצגת כמה האוזניות מתנגדות לזרם המועבר דרכם, כך שככל שהעכבה גבוהה יותר דרוש יותר זרם כדי להזיז אותם. נוסיף שיש גם מדד שנקרא רגישות או נצילות, שזה אומר כמה אנרגיית סאונד האוזנייה מייצרת בפועל כתוצאה מהזרם שעובר בה. היעילות הסופית של האוזניה בהמרת חשמל לאנרגיה אקוסטית תלויה גם בעכבה וגם ברגישות שלה.
הדבר הבא שצריך להבין זה שלעכבה יש עוד משמעויות נלוות חוץ מכמה האוזניה רגישה. לכל מגבר יש עכבת יציאה (output impedance) שמראה כמה הוא בעצמו מתנגד להוציא זרם. כדי להניע אוזניות ביעילות וללא בעיות, רצוי שהמגבר יתנגד לזרם הרבה פחות מהאוזניות - כלומר שעכבת היציאה של המגבר תהיה נמוכה יותר מהעכבה של האוזניה. היחס הזה נקרא damping factor, או מקדם שיכוך. החוכמה המקובלת היא שדרוש מקדם שיכוך של 10 לפחות, כלומר שעכבת היציאה של המגבר תהיה עשירית מהעכבה של האוזניות. לדוגמא, אוזניות של 32 אוהם דורשות מגבר עם עכבת יציאה של 3.2 אוהם ומטה כדי לפעול ביעילות. כדאי להוסיף שזה המלצה כללית, וחריגה ממנה זה לא סוף העולם.
ועכשיו לעניין ה"אוזניות יקרות עם התנגדות גבוהה". קודם כל, זה לא מחייב שאוזניה יקרה תהיה עם התנגדות גבוהה, או שאוזניה עם התנגדות גבוהה תהיה יקרה. זה בסה"כ בחירה הנדסית.
אז לשאלה, למה חברות בוחרות לייצר אוזניות עם התנגדות גבוהה, ולמה זה בדרך כלל קורה באוזניות יקרות? קודם כל, ככל שמקדם השיכוך גבוה יותר, למגבר יש שליטה יותר טובה על האוזניה, כך שיש אפשרות להשיג סאונד יותר נשלט ומדויק. כמובן שכלל האצבע הזה לא תקף עד אינסוף, ובאיזשהו שלב הdiminishing returns משתלטים על העסק וכבר אין טעם להגדיל את מקדם השיכוך. לכן אומרים ש-10 זה לרוב מספיק, אבל אם יהיה לך 100 זה לא מזיק.
דבר שני, לא כל המגברים נולדו שווים, ויש מגברים עם תכונות מאוד טובות אבל עם עכבת יציאה גבוהה. אוזניות עם עכבה גבוהה (נגיד 300 אוהם) יפעלו בצורה מיטבית עם כל מגבר בלי תלות בעכבת היציאה שלו. זה אומר שאפשר גם לקחת מגבר עם עכבת יציאה של 30 (שזה המון במונחים של היום), ולאוזניות האלה עדיין יהיה מקדם שיכוך של 10 ולכן הם יעבדו טוב. כמובן, יש את הנושא שהמגבר צריך לספק מספיק זרם כדי להתגבר על העכבה של האוזניות כדי שיוכל לדחוף אותם לווליום מספק, אבל זה נושא נפרד ולא תלוי בעכבת היציאה שלו.
וזה מביא אותנו להסבר ההסטורי לנושא ההתנגדות - בעבר מגברים היו מבוססים על שפופורות, ועכבת היציאה שלהם הייתה מאוד גבוהה. אם לכל מגבר מקצועי יש עכבת יציאה של 10 ויותר, אז בהתאם אוזניה מקצועית צריכה להיות עם עכבה של 100 ויותר כדי לעבוד איתו כמו שצריך.
מאז התקדמנו למגברים מבוססי טרנזיסטורים ועכבות היציאה ירדו מאוד, והיום אין סיבה שתהיה עכבת יציאה גבוהה מ-1 במגבר שהונדס טוב. אבל עדיין נשארה התפיסה שאוזניה מקצועית\איכותית היא עם עכבה גבוהה. ובנוסף לזה, יש עדיין מלא אודיופילים שמשתמשים במגברי שפופרות עם עכבת יציאה גבוהה, ולאלו עדיף לחבר אוזניות עם עכבה גבוהה.
אם יש לך מגבר עם עכבת יציאה נמוכה, לעכבה של האוזניות אין ממש משמעות. רק צריך לוודא שיש לו מספיק כוח (watt) כדי לספק להם מספיק זרם שידחוף אותם לווליום הרצוי.
@Ilyan
·לא בטוח מה הכוונה ב"להישמע דינאמיות". אם העכבה באוזניות מספיק גבוהה כך שכדי להגיע לווליום מסויים הן דורשות מהמגבר לייצר יותר כוח ממה שהוא מסוגל, הוא יתחיל להגיע לתחום הדיסטורשן שלו בפיקים של המוזיקה. אני מניח ששמיעתית זה יכול להיות מתורגם לקומפרסיה של הטווח הדינמי, אבל זה גם ילווה בדיסטורשן.
·לא בטוח מה הכוונה ב"להישמע דינאמיות". אם העכבה באוזניות מספיק גבוהה כך שכדי להגיע לווליום מסויים הן דורשות מהמגבר לייצר יותר כוח ממה שהוא מסוגל, הוא יתחיל להגיע לתחום הדיסטורשן שלו בפיקים של המוזיקה. אני מניח ששמיעתית זה יכול להיות מתורגם לקומפרסיה של הטווח הדינמי, אבל זה גם ילווה בדיסטורשן.
איך הבנת שזה קשור לרזוננס של דרייבר אין לי מושג. אני מדבר נטו על היכולת של מגבר להתמודד עם עומס עכבה נתון. אין לי מקור לתת לך, היו לי בעבר כל מיני לינקים אבל אני כבר מזמן לא בעניינים בתחום ומחקתי את הכל, אין לי גם רצון לחזור לחפור עכשיו בנושא. תחפש amplifier voltage swing ואני מניח שתתקל בכמה פיסות מידע רלוונטיות.
·Ilyan כתב:איך הבנת שזה קשור לרזוננס של דרייבר אין לי מושג....
פשוט - גרף העכבה של אוזניה משתנה על פי הרזוננס העיקרי של הדרייבר שלה. באוזניות דינמיות מסוימות זה מתבטא כפיק משמעותי בעכבה באזור הרזוננס של הדרייבר, בעיקר בתדרי הבאס. אפשר לראות את זה בHD800:
https://www.innerfidelity.com/images/Se ... rHD800.pdf
ובפוקאל יוטופיה:
https://www.innerfidelity.com/images/Fo ... 003253.pdf
ששתיהן דינמיות. אבל באוזניות פלאנאריות כמו הHE-560:
https://www.innerfidelity.com/images/Hi ... 602014.pdf
והLCD2:
https://www.innerfidelity.com/images/AudezeLCD2.pdf
גרף העכבה שטוח לחלוטין.
אז באוזניות שבהן גרף העכבה משתנה ואינו שטוח, אני יכול להבין למה תחומי תדרים מסוימים יהיו יותר קשים לדחיפה על ידי המגבר... ברמה תיאורטית לפחות. לא נתקלתי בניתוח שמסביר למה זה מתורגם להגבלה של הטווח הדינמי. בהחלט אחפש אחד כזה.
