הסאונד האנלוגי ומחלת השדרגת ועוד נושאים(זהירות-פוסט ארוך)

[Kosh]

מאז שנכנסתי לפני שנתיים לתחביב הפטיפון והתחלתי מפטיפון אוטומטי פשוט,ניגנתי איתו דרך עשרות מגברי וינטג' למינהם כמו מרנץ/סאנסוי/רוטל יד שניה למינהם,ניסיתי גם פונו סטייג'ים פשוטים בזמנו (הג'נריים של ה-200 ש"ח),וכל הזמן שיניתי/הזזתי/החלפתי בשביל-איך להגיד-כשם השיר העתיק של להקתי האהובה דפש מוד-GET THE BALANCE RIGHT! לשמור על האיזון הנכון..ומי שראה את הפוסטים שלי בפורום הזה,ראה ששדרגתי לפטיפון לפרוג'קט אקספרשן וההבדל בינו לפטיפון הקודם הוא שמיים וארץ וכו' וכו'..הבעייה היא,ויש פה הרבה אנשים הרבה יותר ותיקים ממני בתחום הפטיפונים,היא השדרגת הבלתי נגמרת שהסאונד האנלוגי גורם לי לעשות ומדלדל לי את חשבון הבנק..בערך שבועיים אחרי שקניתי את הפטיפון,רכשתי גם פונו סטייג' של קמברידג' אודיו דגם 540,אומנם מכשיר מרמת כניסה,אבל אמרתי לעצמי-מה,אני אשתמש עם הפטיפון החדש בפונוסטייג'ים הג'נריים? לא יתכן,ונמאס לי גם לשרשר מגברי וינטג' ישנים למגבר הראשי שלי-עוד מקום שנתפס-עוד הגברות מיותרות ועוד כבליאדה וכפתוריאדה..קניתי את הקמברידג(אצל מולי מסינמה פרדיסו),והוא אכן מכשיר מצוין,ששיפר את הסאונד.
אבל פה זה לא נגמר-היום הלכתי לקנות תקליטים בחנות "חוד המחט" (בת"א,למי שמכיר) וראיתי שהם מוכרים שם את הפונוסטייג' מנורות של פרוג'קט-לא התאפקתי וקניתי אותו..היד שלי זזה אוטומטית לכרטיס האשראי שלי..חיברתי אותו בהתרגשות בבית-ומה אני אגיד- נופך שונה לסאונד מאשר הקמברידג' הטרנזיסטורי..אני עוד צריך לבחור איזה מהם מתאים לאיזה סוג מוזיקה,ואיזה מהם יתבלט אחד על השני.
מה שהפוסט הזה בעצם אומר-האם גם אתם-ואני מתכוון בעיקר לוותיקים בינכם(אחרי הכל אני חדש יחסית בתחום)-נגועים עדיין בשדרגת האנלוגית? כל הזמן לשפר למצוא את הדברים הקטנים "שעושים את זה" בסאונד האנלוגי? היה לי ויכוח עם חבר שאוהב סאונד אנלוגי בעצמו ומחזיק בפטיפון מדגם היי אנד של טורנס(ברח לי הדגם המדויק),עם הזרוע SME הטובה ביותר של שור,וראש מעולה MC של אודיו טכניקה..החבר הזה טוען שהשיגעון לא יפסיק לי-ומתישהו אני אשדרג את הראש של הפרוג'קט שלי לMC..(יש לי גראדו סילבר MM) וזה לא יגמר בכך..הוא גם אמר לי שזה יגרום לי להיפתח לסוגי מוזיקה שקודם לא אהבתי-כמו ג'ז וקלאסית-שכיום אני לא מסוגל לשמוע-לא משנה אם מויניל/CD/MP3 או הטרניזסטור של אמא שלי..אני אמרתי לו-זה לא יתכן,מוזיקה שאני לא אוהב-החוויה האנלוגית (הנהדרת לכשעצמה) לא תגרום לי לאהוב
אותה,והוא טוען שכן..האם גם אצלכם השקעה בסאונד אנלוגי ברמת הציוד הובילה אתכם לשמוע מוזיקה שלא אהבתם קודם? וגם-אני בעיקר אוהב רוק ופופ וקצת אלקטרוני..יש לי את הרושם(אולי מוטעה) שחלק לא קטן מחובבי "ההרד קור" של הסאונד האנלוגי אוהבים בעיקר ג'ז/בלוז/רוק מתקדם/קלאסית לסוגיו ולא שומעים מוזיקה "קצת" יותר מיינסטרימית בויניל..אם מתוך בוז קל למוזיקה הזאת(אני מדבר על להקות כמו קראפטוורק הקיור, דפש מוד,הסמיתס,וגם פופ של שנות השמונים לסוגיו-יש את הגרועים והמשונים כמו פאלקו(האוסטרי הדפוק מ-ROCK ME AMADEUS)..ויש את הדברים הנחמדים (כמו א-הה ואלפאוויל..פופ כייפי וקל.. זו דעתי)וגם-האם יש אנשים שמחזיקים מערכת ברמת היי אנד (פטיפון של אלפי שקלים,זרוע וראש מהטובים שיש ומגבר/פונו סטייג' היי אנד,CD יקר וכו') ומכריחים את עצמם לשמוע מוזיקה שנחשבת אודיופילית רק בגלל שהיא מהווה רפרנס לבדיקת המערכת שלהם? אני מתכוון,האם הם שומעים את המוזיקה הזאת,למרות שהם בעצם שונאים אותה,רק בשביל לחוות את הדקדקנות האודיופילית במערכת שלהם?רק בגלל שחברים "מבינים" אמרו להם? ואני מתכוון לזמרות ג'אז מסוימות שאת שמן אני לא אזכיר מפאת כבודן,אבל אני אישית לא יכול לשמוע אותן ואת המוזיקה שלהן-גם אם הייתי מחזיק במערכת של אלפי שקלים..ואפילו אם הן מהוות רפרנס למבחנים אודיופילים של מערכות הייאנד..אני עדיין הייתי שומע את אותן סוגי מוסיקה שאני אוהב,ולא מכריח את עצמי לשמוע משהו שלא מתאים לי..
אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הנושאים שהעליתי פה.

[rex]

היי kosh
כלל חשוב בתחביב הזה, אל תיתן למערכת שלך לקבוע את הטעם המוזיקלי שלך. המתכון הנכון לטעמי הוא מוסיקה קודם. תשאל את עצמך איזה מערכת תשקף הכי טוב את הטעם המוזיקלי שלי. פעולה הפוכה רק תשאיר אותך בסופו של דבר באותו מקום שהתחלת רק עם פחות כסף והרבה מדיות שאין לך מושג למה קנית אותן.

[moshem74]

כלל חשוב, אם הולכים על זה, אז ללכת על זה עד הסוף.

עד הפרט הכי קטן, ואם בא לך לקנות משהו, תמיד תקנה אחד יותר, רמה אחת יותר, תעשה מאמץ, אחרת, אתה תרצה להחליף במהרה.

לשלמות יש מחיר, מחיר יקר, אבל ההנאה שבאה אחרי,השלווה , השקט הנפשי....זה שווה הכל.

[roeek]

אכן מסכים. מי שנכנס לתחום ודבק בו החיידק, הוא מחפש כל הזמן שדרוגים, ואני אחד כזה שעלות השדרוגים עברה מזמן את רף ה-50K שח.. רק לפני שבועיים אכן עברתי לראש MC של החברה הנחשבת DYNAVECTOR, וזה הצריך החלפת הפונו סטייג', ואם כבר אז פונוסטייג' צריך מתח מיושר אז השקעתי גם בספק מדוייק (FLATCAP2).
לרוב אוהבי פטפון הם אכן אנשים שאוהבים את יתרון שבתקליט והוא בא לידי ביטוי יותר בכלים אקוסטיים ופחות בכלים אלקטרוניים.
תחום שנשמע מצויין בתקליטים הוא מוסיקת רוק מתקדמת שהשתמשה אומנם בכלים אלקטרוניים אך אלו שולבו בכלים אקוסטיים. לדוגמא: EMERSON LAKE AND PALMER, KING CRIMSON, GENESIS ועוד.
במוסיקה זו, לא רק שבאה לידי ביטוי מקצועונות חסרת פשרות בנגינה אלא גם חשיבות גדולה לאולפן וטכנאי הסאונד שעבד עם ההרכבים הללו.
מה גם שאולפני ההקלטות, עם כל הקדמה העצומה שחלה בתחום ומעבר לאולפנים ממוחשבים לגמרי, הפסיקו "לייצר" סאונד שהיה פעם. ניתן לומר כי הקלטות בדרך כלל יתחלקו להקלטות עם סאונד של עד אמצע שנות ה-80, והקלטות עם סאונד שלאחר מכן.
בתור אחד שלא חובב ג'ז, אני יכול לומר לך שאכן האוזניים מתענגות על תקליטי ג'ז טובים! אך אל לך להקביל את עצמך במוסיקה, אבל מה שכן - תתפתח - תשמע דברים נוספים ותתרחב לדברים שלא שמעת, כי קיימת בעולם תמיד מוסיקה מדהימה ש-"תעשה לך" את זה, אך טרם גילית אותה!
דרך אגב, האלבום FOREVER YOUNG מושמע אצלי לא פעם במערכת היקרה, והוא נשמע מצויין. באשר ל-FALCO - הוא נהרג לצערי, לפני כמה שנים בתאונת אופנוע והוא עשה דברים מצויינים מעבר ל-"רוק מי אמדאוס".

[Kosh]

גם לי יש את FOREVER YOUNG בתקליט,לצערי בהוצאה ישראלית באיכות גרועה למדי,
כנ"ל גם את פאלקו..(למרות שאני עדיין חושב שהוא אוסטרי ביזארי משונה שהחליט שהוא זמר פופ) ואני נהנה מהם גם..

[roeek]

את FOREVER YOUNG יש לי בשלוש הוצאות:
ישראלית (מתחת לכל ביקורת, כרגיל להדפסות הישראליות המזעזעות).
גרמנית (מצוייינת!)
ואנגלית (עם עטיפה מעט שונה, הדפסה באיכות טובה).
תנסה לשמוע בקליט יבוא (אם תמצא) את AFTERNOONS IN UTOPIA שלהם, גם נשמע חלום. (הדפסה גרמנית).
באשר בכלל למוסיקה אלקטורנית - לאחרונה רכשתי את BOARDS OF CANADA בויניל, והוא פשוט 100% של הנאה צרופה! מוסיקה אלקטרונית עם נגיעות אקוסטיות בסגנון הנע בין טריפ וצ'יל-אמביינט. מומלץ!
הנה עוד הוכחה כי ניתן להאזין לכל סוג של מוסיקה בויניל.
KOSH אני שמח שנהנית לקורא, תודה!

[zy]

ישראלית (מתחת לכל ביקורת, כרגיל להדפסות הישראליות המזעזעות).

...

תוכל בבקשה לפרט יותר בנידון- מה רע בהן? בכלל, ויחסית להדפסות חו"ל איכותיות.

[אני כמובן זוכר שהעדפתי בזמנו לרכוש תוצרת חוץ, אבל במערכות האנאלוג הדי בסיסיות שהיו (ויש, רק לא בשימוש כל כך) לא זוכר שיכולתי להבחין בהבדלי סאונד , אולי באיכות הויניל/ התקליט עצמו...ולכן אשמח להחכים].

[Kosh]

הכוונה היא שהזכויות לאלבום לועזי מסוים נרכשות מחברת התקליטים מחו"ל("הלייבל"),והתקליט עצמו יוצר פה(יותר נכון,הוטבע),פיזית בישראל על ידי חברת התקליטים המקומית.ובישראל,כמו בישראל,נטו להשתמש בויניל באיכות גרועה שלא מוסיף לאיכות הצליל ולאריכות הימים של התקליט..שים לב בהרבה מקרים שהוינילים הישראלים הם הרבה יותר דקים ושבירים ונפגעים בקלות רבה יותר,ונשחקים ומתעקמים מהר יותר.זו מחלה של התקליטים הישראלים(גם של מוזיקה ישראלית שהוציאו על תקליטים וגם הוצאות מקומיות של אלבומים זרים..) אבל מה-יש גם אלבומים זרים בהוצאות זרות על ויניל מחורבן-יש לי למשל אלבום של קראפטוורק בשם COMPUTER WORLD ,בהוצאה גרמנית,ויש בתקליט הזה ממש גבעות קטנות-כאליו התקליט הזה ממש "נעקץ" על ידי המוני יתושים..(פגמים ביצור?)

[roeek]

לא בהכרח כל מה שיוצר בחו"ל הוא בהכרח איכותי. יש לי הדפסות מיוון, רומניה ואיטליה שהן לא פחות רעות. ההדפסה בארץ היתה גרועה, המכונות לא היו מכוונות, לעתים לא תקינות, המטריצה היתה נשחקת בגלל שימוש לא תקין, תופעה נפוצה היא שתקליט המאסטר לא היה יושב בדיוק במרכז ואז יש תופעה חמורה מאוד של WOW, הויניל עצמו היה מאיכות ירודה וברוב המקרים הוא היה ממוחזר עקב עלויות גבוהות של הפולימר היקר (שמחירו התנדנד בהתאמה למחירי הנפט). המצב החמיר לרמות מזעזעות עם פרוץ משבר הנפט ב-1973 לאחר מלחמת יום הכיפורים.
הטכנולוגיה של הדפסת תקליטים בארץ היתה ירודה מאוד, והיו מספר מפעלים.
CBS (לימים NMC) הדפיסו בעצמם תקליטים והם היו מצטיינים ברעש רקע חזק במיוחד, וקצה מחוספס ופיניש כללי - ירוד.
הד-ארצי יצרו תקליטים דקים ולרוב מויניל ממוחזר או משוייף (=משייפים את התקליט הישן כאשר הוא ירד למצב CUT OUT ואז בחום מטביעים עליו שוב).
הדפסות נוספות בארץ הצטיינו בתקליטים בעלי חשמל סטאטי גבוה מהרגיל.
איכות הסאונד ירודה, מעבר ליחס SNR נמוך מידי, הדינמיות של הסאונד, הפירוט ויתר הפרמטרים הבונים סאונד איכותי - פשוט נעלמים בהדפסות המקומיות.
שלא לדבר על העטיפה - בעוד שבאנגליה למשל, העטיפות היו מבריקות, עבות עם איכויות תמונה גבוהות והדפסה סופר איכותית, בארץ - לרוב היתה צילום חיוור של העטיפה המקורית. במקרים רבים החסירו את דף האינפורמציה והמילים שצורף בחו"ל לאלבום, ואם צורף, הוא ,שוב, היה צילום נוראי.
העטיפה הפנימית היתה לרוב ניילון של ארוחות 10 בבית ספר ולא עטיפה איכותית - מנייר אנטי סטטי המשולב עם ניילון איכותי.
כך, שלמעט מקרים בודדים, אני רוכש יבוא בלבד גם ביד שנייה. אני מחפש זמן רב את להקת SKY למשל ביבוא ולא מוצא, אבל לא אקנה בשום מקרה הדפסה ישראלית.
לי, למשל, יש את AVALON של ROXY MUSIC בתקליט ישראלי ובתקליט יבוא מגרמניה. ההבדל הוא שמיים וארץ. ייתכן שבמערכות נחותות או בפטפונים ירודים (המכונים כאן לא פעם - מחרשות) תרגיש פחות בהבדל.
אני מייד מזהה באם התקליט הודפס בארץ או לא.
הדפסות טובות היו באנגליה, ואני בשעתו הקפדתי לרכוש תקליטים מיבוא בלבד.
דרך אגב - אני מקפיד מאוד לא לרכוש גם CD תוצרת הארץ! תקליטורים שיש לי מיבוא נשמעים טוב בהרבה מתקליטורים תוצרת הארץ!

[Kosh]

//

[dragon]

באופן כללי, ההדפסות הטובות ביותר בתקליטי ויניל היו תוצרת ארה"ב או יפן.
(אלא שבארץ, גם תקליטי היבוא הגיעו ע"פ רוב מאירופה - גרמניה/אנגליה, שאיכותן אמנם היתה טובה בהרבה מתוצרת הארץ, אבל לא ברמה האופטימלית של יפן/ארה"ב).

[Tsfir]

KUSH חבר, דיברת ללב שלי. כבר חודשים ספורים אני מסתובב עם תחושת בטן של אוטוטו - המלצה לקבוצת תמיכה לגמילה ממוזיקה ע"י נירית ואם לא נירית אז המשפחה ואם לא המשפחה אז החברים ימליצו. נראה שלאט לאט הם מתחילים לאבד את הסבלנות מלהקשיב לסיפורים על התחביב שלנו.

כפי שכבר סיפרתי בעבר בפורום, לפני כשנתיים הלך לעולמו הפטפון האהוב והמשפחתי ע"י אחותי המתוקה דנה, שרק רצתה להזיז אותו כאשר עזרה בסידור החדר.
אמנם היא הציע לעזור לתקן אותו כבר אז, אך העדפתי לחכות שכן ידעתי שלתקופה הקרובה אני מתכנן לעבור דירה, לשדרג את המערכת...
כיום, לאחר מעבר דירה , שדרוג המערכת , והגעת התקציב המתאים - המצב החמיר .
שכה יהיה טוב, לא עוברת שעה אחת בלי שעולה לראשי מחשבה על שדרוג הפטפון.
ובכלל נראה שאפשר להוציא את הספר החדש "צפיר מטפס על קירות".
באחד הערבים שבוע שעבר נירית סיפרה על איך עבר היום שלה, פתאום היא נעצרת בסיפור, מסתכלת עלי ואומרת - "צפיר, לפי החיוך שמרוח על הפרצוף שלך אני יודעת בדיוק על מה אתה חושב כעת = הפטפון." אתם יודעים מה ? היא קלעה בול. אני מאמין שלמרות ההכרות העמוקה של חברי הפורום בפטיפונים / "כושר הביטוי בכתב" שלי יהיה קשה מאוד להסביר את הקשר בין סדר יומה של נירית ופטפונים.

כולי תקווה שעם שדרוג הפטפון המצב הנפשי מבחינת מוזיקה ירגע אך לא יפסק לעולם שכן, נראה שכמות היתרונות שמביא המוזיקה לחיי מבחינת הלהט החשק והשמחה שאני מרגיש כאשר אני שומע / חושב / מנגן מוזיקה. גדולה מכמות החסרונות (עם או בלי קבוצת תמיכה)

בנושא סגנונת מוזיקה , בשבת בבוקר סידרתי את אוסף התקליטים. בדקתי כמה שקיות חסרות... כמה עטיפות קרועות ... וסתם הסתכלתי על משלוח התקליטים מביתה של נירית. הסתבר שחצי מהאוסף מורכב מתקליטים קלאסיים כרבע תקליטי ילדים (המלצה לאלבום "פרפר נחמד" תבוא בהמשך... (-: ) , והשאר מגוון בין ג'ז, רוק, ... .

באהבה,
צפיר.

[Kosh]

..//

[truejoker]

בא נחלק את הבעיה שלך לשתיים , שידרוגיטיס ומוסיקליטיס
שידרוגיטיס הינה מחלה כרונית שכול הנדבקים בה אינם נרפאים לעולם , יש תרופות המקילות את המצב , הבעיה היחידה היא שהן עולות המון כסף
ולגבי מוסיקליטיס , מהנסיון שלי ככול שאתה שומע יותר ומתבגר יותר הטעם שלך במוסיקה מתעדן ואתה רוצה/ונחשף לסוגים אחרים של מוסיקה. אול בגלל זה חברך אמר שאתה בסוף תשמע ג'אז .
בזמנו שמעתי רק רוק קשה של שנות ה70 80 (האחרונים היו רכים מידי ) אח"כ שמעתי את הבלדות כי רוק קשה כבר לא היה לי באופנה (שלי ) ואז שום החדשים לא היה להם את זה , עברתי תקופה קצרה של קלאסית ועזבתי ואח"כ התחלתי עם ג'אז לייט , ונראה מה יהיה בהמשך. אני בהחלט חושב שאתה תגיע לזמרות האלו , כי למעשה זמרות טובות הם הדבר הכי חם במוסיקה לדעתי
שיהיה בהצלחה עם המחלה

[nirses]

מסכים ב-1,000,000 אחוז.

גם לי זה קרה ועדיין קורה ולסוגי המוזיקה שאני שומע כל יום מתווסף משהו חדש.
דרך אגב - אני החבר שאמר ל-KOSH בזמנו שלאט לאט טעמו במוסיקה ישתנה
והוא יתחיל לשמוע עוד ועוד סוגים שונים ויהנה מהם יותר ויותר .גם ככל שאיכות הסאונד
במערכת שלך גבוהה יותר ויותר עם השנים (בעזרת מחלת השדרגת שלנו) יותר קל להחשף לסוגי מוסיקה שונים ולהעריך עד כמה הם טובים.

[tomernoy]

אני בנוסף לאוספי תקליטי השמונים שלי אוהב לשמוע גם קצת מוסיקה עכשוית(האווס) בפטיפון ואין מה להיתוכח שפשוט שומעיםגם חומרים חדשים הרבה יותר טוב מתקליטור זה הסיבה שרוב הטראקים החדשים שמועלים לרשת הם ריפ מתקליט