תודה לכם

הלכתי לפיוז בגבעתיים, הקשבתי לרוטל מול האונקיו (וגם איזשהו מרנצ ודנון 520) עם הרמקולים שלי, ואהבתי את האונקיו יותר. אולי לא עשיתי את ההאזנה כמו שצריך, ואולי אני לא מודד את הפרמטרים הנכונים, אבל יותר אהבתי את הצליל של האונקיו (על שני זוגות רמקולים, אגב).
מה שכן, התבאסתי על הרמקולים עצמם

הטוויטר שלהם לא מתפקד טוב בכלל, ודווקא עם הNAD 701 (ז"ל) זה היה פחות מורגש. כנראה שבאמת הוא מאוד חתך בגבוהים ולא דחף את הטוויטר.
כל אחד מבין ארבעה מגברים ששמעתי, בווליום לא מאוד גבוה, גרמו לצרימה מורגשת.
אז הקשבנו גם לכמה רמקולים, ויש לי איזשהי בעיה לא מוסברת עם מה ששמעתי.
שמענו לא מעט דגמים (Q Acoustic 3020 + איזשהו דגם רצפתי שאני לא זוכר איך קראו לו, שני זוגות של FOCAL מדפיים, POLK AUDIO TSI200).
בכולם היה משהו קצת "מאנפף" שאני לא יודע לשים עליו את האצבע.
הם היו מפורטים הרבה יותר מהAR, והתמודדו הרבה יותר בקלות עם הכל, והיה להם יותר באס למרות דרייברים קטנים יותר (הAR עם 8").
את הPOLK הכי אהבתי, אבל הצליל שלהם עדיין היה קצת מעצבן. זה הרגיש כמו נסיון מלאכותי עיקש לתת להם תחושה "פתוחה". אני לא מכיר את המונחים מספיק טוב. אבל בהרבה אספקטים, כל פעם שחזרנו לAR הרגשתי הקלה. הצליל היה פחות מפוזר, הבאס היה יותר הדוק, אבל בהחלט היה פחות פירוט ועושר.
איך בעצם קוראים לשיט הזה שאני מנסה להסביר?
איך הכי שווה לנסות להתמודד עם זה?
הפעם היחידה שהרגשתי משהו דומה הייתה עם אוזניות, במעבר מסנהייזר מומנטום (אובר איר דור ראשון) לBOSE QC35. בהתחלה מאוד לא אהבתי את הצליל של הבוז, אבל היום אני לא מסוגל לשמוע בסנהייזר, הן מרגישות לי סתומות וחנוקות.
(כשאני כותב את זה עולה התהייה, האם זה עשוי להיות בגלל שלכל הרמקולים ששמעתי היה פורט אחורי, בזמן שהקופסא של הAR סגורה?)
תודה
