כמו כל דבר בתחום האודיו (וכנראה הרבה תחומים אחרים) יש את המקטלגים ויש את המקטרגים ויש את אלו שמנסים לחוות בעצמם עד כמה שאפשר...
טמפרטורה עבודה אופטימלית באלקטרוניקה זה דבר ידוע.. אבל לא נדרש בהרבה תחומים, זה בא לידי ביטוי במכשירי מדידה ובציוד שבו רמת הדיוק הינה גבוהה במיוחד.
האם אודיו בכללותו נכמס לקטגוריה זו ? ובכן זה בהחלט תלוי ברמת הציוד.
גם אוזניות הינן ציוד אלקטרוני+מכני והמכניקה שבו מושפעת מזרימת חשמל ואנרגיה.
יש המון סוגים של אוזניות (דריברים) ומתוכם יש שיותר מושפעים מהליך Burn-in ויש הרבה שלא.
לא כל אחד שפרסם בדיקה בטיוב הוא אכן מומחה וגם אם הוא מהנדס זה לא אומר שהוא יודע לבצע בדיקות סטטיסטיות ואמפיריות.
אבל מספיק עם הפילפולים המתחכמים

:) אני פשוט אספר את החוויה שלי ושכל אחד יסיק את מה שבא לו מזה.
לפני שנתיים בדיוק רכשתי מגבעון את הזוג הראשון של Shure KSE1500, למי שלא מכיר אלו אוזניות IEM אלקטרוסטטים.
קראתי "הרבה" ביקורות עליהם (לא היה הרבה) חלקן מהללות וחלקן מציינות שחסר באס.
לקחתי ריזיקה וקניתי.
אכן - היה חסר באס, התענתי... פתרתי את בעיית האיטום.. עשיתי מוד בטיפים והאיטום נהייה מעולה. הבאס השתפר.. אבל עדיין היה חסר.
מצאתי את עצמי מוסיף קצת ב- EQ וזה פתר את הבעיה.
ברור מהכתוב שאני לא עשיתי להן שום Burn-in...

, סובלנות לא היה לי .. וזה בסדר.
היו תקופות שהייתי מקשיב להן הרבה והיו תקופות שבכלל לא. אני חושב שבמצטבר הגעתי לכ-200 שעות בשנה וחצי.
לפני כחצי שנה התחלתי להרגיש שהבאס באזניות פשוט פצצה (!!) קטעים מוזיקלים שסבלתי בהם פתאום נשמעים בול, מדוייק ועם באס מהפנט.
ה- EQ חזר ל- FLAT.
לפני 3 חודשים, חבר שמע אצלי ממושכות את האוזניות והחליט גם לקנות זוג חדש מגבעון. ודווקא הוא, בתור חובב באס גדול ממני, לא הפסיק לשבח את האוזניות. לאחרונה הוא קצת התחיל להתלונן שמול אוזניות אחרות חסר לו קצת באס. גם הוא לא ביצע Burn-in.
לכן ממש לפני שבוע ביום שישי האחרון נפגשנו וביצענו ניסוי - אוזניה שלו מול האוזניה שלי, מגבר שלי, כבל מקור שלי ונגן שלי.
חיברנו את האוזניות ואפילו היינו מחליפים את הטיפים בכדי שבבדיקה השוני היחידי יהיה האוזניה עצמה.
מה התוצאה???
באופן חד משמעי האוזניה שלי הוציאה יותר באס מאשר האוזניה שלו החדשה יותר.

:)