Motion Resolution - האם זה ארטיפקט בלתי נמנע במסכים מודרניים?
שלום
אני לקראת שדרוג מסך סוני 1080P כנראה לסוני F9005 שהיא HDR 4K כמובן. אני שם לב שבסוני הנוכחתי התופעה של MR מאד מורגשת. בעיקר בצפיה בראיון עם תקריב על פני המרואיין באיכות 1080P. למשך אם אני צופה בגבר עם סיפים ב YOUTUBE מדבר. כאשר הוא לא מזיז את הראש, אני מבחין בכל הזיפיף שלו באופן ברור וחד. אבל ברגע שהוא מניע את הראש, כל הזיפים הופכים למן ענן לא ברור.
האמת שאני קודם לא מצליח להבין מהו המקור לתופעה הזאת?
האם זה רק בגלל ה SAMPLE AND HOLD שהמבכים החדשים עושים בו שימוש? ואם כן, מדוע זה קורה?
הרי כל פריים הוא באיכות FHD והוא מוקרן כמו שהוא למשך שבריר שנייה. האם זו בכלל בעיה במקור עצמו?
האם שדרוג מסך עם מעבד וידאו טוב יותר, או רזולוציה גבוהה יותר יפחית את התופעה הזאת?
האם התופעה בלעדית רק למסכי LCD או שהיא קיימת גם ב OLED?
מה שבטוח, אני לא זוכר שאי פעם נתלקתי בזה במסך CRT או פלאזמה. האם יש מעבד וידאו שיכול למנוע את זה? או אולי הגדרות מסוימת של המסך יכולים לעזור?
אגב באופן מעניין, סקירות מסכים ה RTINGS לא מייחסות לתופעה הזאת בכלל ולא מדרגים מסכים לפי כמות ה MR שלהם..
תודה לעונים.
אני לקראת שדרוג מסך סוני 1080P כנראה לסוני F9005 שהיא HDR 4K כמובן. אני שם לב שבסוני הנוכחתי התופעה של MR מאד מורגשת. בעיקר בצפיה בראיון עם תקריב על פני המרואיין באיכות 1080P. למשך אם אני צופה בגבר עם סיפים ב YOUTUBE מדבר. כאשר הוא לא מזיז את הראש, אני מבחין בכל הזיפיף שלו באופן ברור וחד. אבל ברגע שהוא מניע את הראש, כל הזיפים הופכים למן ענן לא ברור.
האמת שאני קודם לא מצליח להבין מהו המקור לתופעה הזאת?
האם זה רק בגלל ה SAMPLE AND HOLD שהמבכים החדשים עושים בו שימוש? ואם כן, מדוע זה קורה?
הרי כל פריים הוא באיכות FHD והוא מוקרן כמו שהוא למשך שבריר שנייה. האם זו בכלל בעיה במקור עצמו?
האם שדרוג מסך עם מעבד וידאו טוב יותר, או רזולוציה גבוהה יותר יפחית את התופעה הזאת?
האם התופעה בלעדית רק למסכי LCD או שהיא קיימת גם ב OLED?
מה שבטוח, אני לא זוכר שאי פעם נתלקתי בזה במסך CRT או פלאזמה. האם יש מעבד וידאו שיכול למנוע את זה? או אולי הגדרות מסוימת של המסך יכולים לעזור?
אגב באופן מעניין, סקירות מסכים ה RTINGS לא מייחסות לתופעה הזאת בכלל ולא מדרגים מסכים לפי כמות ה MR שלהם..
תודה לעונים.
- oferlaor
- מנהל

- תגובות: 78832
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 785 פעמים
- קיבל תודות: 5385 פעמים
זה לא מוגבל רק ל lcd אבל בולט יותר בהם. זה משהו שקשור לכמעט כל שלב בשרשרת. זה קשור לכיווץ, לעיבוד התמונה ובמקרים מסויימים גם לפאנל עצמו.
- jacko-il
- חבר שלא מהעולם הזה

- תגובות: 8352
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 760 פעמים
- קיבל תודות: 1173 פעמים
MOTION RESOLUTION זה אחד הנושאים החשובים לדיון לטעמי בתחום.
יש הרבה דברים שמאוד משפיעים עליו -
*מצד התכן
1) ביט-רייט (או קצב-הנתונים). ככל שהביט-רייט יותר נמוך כך חווים תמונה/תנועה יותר מטושטשת. בתמונה סטטית אין הרבה צורך במידע חדש עבור כל פריים ופריים ולכן התמונה יכולה להיראות די חדה. אך ברגע שיש תנועה מקבלים מריחה אחת גדולה שנובעת ממנגנון הכיווץ/פענוח והעיבוד שמנסה לחלץ מידע ממקום בו הוא לא נמצא במקור.
2) קצב התכן (פריימים לשניה). ככל שיש יותר מן הסתם קל יותר לייצר מעבר חלק יותר בין פריים אחד לפריים הבא אחריו וכן האלה. יש קשר ישיר לביט-רייט (מפני שככל שיש יותר פריימים לשניה כך גם הביט-רייט גדל).
3) שיטות דחיסה/פענוח. יש יעילות יותר ויש יעילות פחות. גם כאן יש קשר ישיר לביט-רייט, אבל יש שיטות שיכולות לחלץ יותר מידע עבור אותו הביט-רייט (זה בא על חשבון כח עיבוד במקום על חשבון רוחב הפס).
*מצד התצוגה (המסך)
שני דברים עיקריים שעולים לי לראש.
1) כח עיבוד. המוח במסך שאחראי לחלץ מידע מהתכן. עיבוד חזק יותר יידע להוציא את המידע הנכון תוך כדי שהוא יודע לזהות ולהפחית את הרעשים הקשורים לכיווץ/פענוח התכן. יש למשל גם מנגנוני Deinterlacing טובים יותר וטובים פחות (אלו המנגנונים שיודעים לחלץ פריים שלם, לאחר עיבור, משיטת השזירה הנפוצה בשידורים)
2) הפאנל. בפאנלי LCD יש זמן מעבר בין גוון לגוון מה שנקרא Gray to Gray transition. מי שזוכר בעבר היו מודדים, ולפעמים גם מפרסמים, נתוני GTG של מסכים. פעם היינו מדברים על 16ms או 8ms ועם הזמן הזמנים הלכו והשתפרו וירדו משמעותית, אבל הם עדיין שם. מורגשים הרבה פחות, אבל שם. זה שלפאנל LCD יש טשטוש "טבעי" במעבר בין שני פריימים שונים אשר נובע מהזמן שלוקח לפיקסלים לשנות את הגוון שלהם מ- X ל- Y. בפאנלי OLED זה זניח ושואף לאפס וכמעט לא קיים, אבל זה יוצר בעיה אחרת והיא קשורה בכלל לצורה בה העיניים (והמוח) שלנו רואים ומפרשים תנועה. ב- OLED חוסר הטשטוש הטבעי החסר במעבר בין פריים X ל- Y כל כך מהיר וחד עד שהתנועה מתפרשת לנו (כאשר קצב הפריימים נמוך מידיי) לתנועה מרצדת ולא חלקה. שיטת ה- Sample and Hold גם כן אחראית כמובן על חלק נכבד מהטשטוש. מצאו שהחדרת פריים שחור בין שני פריימים שונים (שיטת BFI) עוזרת לעין/מוח שלנו לפרש את התנועה כחלקה יותר. הבעיה העיקרית בשיטה הזו שזה בא על חשבון בהירות ממוצעת של הוידאו (שכן, עכשיו הצטרף לו פריים שחור מלא בין שני פריימים אשר מוריד משמעותית את הבהירות הממוצעת).
בקיצור, העולם עסוק בגימיקים שקל יותר למכור. כמו 8K, שזה מדהים לתמונת סטילס אבל בתנועה מהירה זה יראה די גרוע במגבלות שיש היום (אותם ניסיתי למנות). השידורים בארץ נראים זוועה בעיקר בגלל ביט-רייט נמוך בצורה מגוכחת. לדעתי, ביט-רייט הוא שם המשחק והוא הוא הקובע העיקרי באיכות בפעול. רזולוצייה גבוהה עם ביט-רייט נמוך = ייראה יפה לתמונה סטטית ו/או תנועה איטית אך ייפול כשדברים יחלו לזוז. רזולוצייה נמוכה (יחסית) עם ביט-רייט גבוה = ייראה יפה לתנועה מהירה אך פחות ירשים בתמונה סטטית.
עריכה,
נזכרתי עכשיו שגם פרסמתי כאן בעבר שרשור עם וידאו הסבר טוב לזה:
https://www.hometheater.co.il/vt279044.html
יש הרבה דברים שמאוד משפיעים עליו -
*מצד התכן
1) ביט-רייט (או קצב-הנתונים). ככל שהביט-רייט יותר נמוך כך חווים תמונה/תנועה יותר מטושטשת. בתמונה סטטית אין הרבה צורך במידע חדש עבור כל פריים ופריים ולכן התמונה יכולה להיראות די חדה. אך ברגע שיש תנועה מקבלים מריחה אחת גדולה שנובעת ממנגנון הכיווץ/פענוח והעיבוד שמנסה לחלץ מידע ממקום בו הוא לא נמצא במקור.
2) קצב התכן (פריימים לשניה). ככל שיש יותר מן הסתם קל יותר לייצר מעבר חלק יותר בין פריים אחד לפריים הבא אחריו וכן האלה. יש קשר ישיר לביט-רייט (מפני שככל שיש יותר פריימים לשניה כך גם הביט-רייט גדל).
3) שיטות דחיסה/פענוח. יש יעילות יותר ויש יעילות פחות. גם כאן יש קשר ישיר לביט-רייט, אבל יש שיטות שיכולות לחלץ יותר מידע עבור אותו הביט-רייט (זה בא על חשבון כח עיבוד במקום על חשבון רוחב הפס).
*מצד התצוגה (המסך)
שני דברים עיקריים שעולים לי לראש.
1) כח עיבוד. המוח במסך שאחראי לחלץ מידע מהתכן. עיבוד חזק יותר יידע להוציא את המידע הנכון תוך כדי שהוא יודע לזהות ולהפחית את הרעשים הקשורים לכיווץ/פענוח התכן. יש למשל גם מנגנוני Deinterlacing טובים יותר וטובים פחות (אלו המנגנונים שיודעים לחלץ פריים שלם, לאחר עיבור, משיטת השזירה הנפוצה בשידורים)
2) הפאנל. בפאנלי LCD יש זמן מעבר בין גוון לגוון מה שנקרא Gray to Gray transition. מי שזוכר בעבר היו מודדים, ולפעמים גם מפרסמים, נתוני GTG של מסכים. פעם היינו מדברים על 16ms או 8ms ועם הזמן הזמנים הלכו והשתפרו וירדו משמעותית, אבל הם עדיין שם. מורגשים הרבה פחות, אבל שם. זה שלפאנל LCD יש טשטוש "טבעי" במעבר בין שני פריימים שונים אשר נובע מהזמן שלוקח לפיקסלים לשנות את הגוון שלהם מ- X ל- Y. בפאנלי OLED זה זניח ושואף לאפס וכמעט לא קיים, אבל זה יוצר בעיה אחרת והיא קשורה בכלל לצורה בה העיניים (והמוח) שלנו רואים ומפרשים תנועה. ב- OLED חוסר הטשטוש הטבעי החסר במעבר בין פריים X ל- Y כל כך מהיר וחד עד שהתנועה מתפרשת לנו (כאשר קצב הפריימים נמוך מידיי) לתנועה מרצדת ולא חלקה. שיטת ה- Sample and Hold גם כן אחראית כמובן על חלק נכבד מהטשטוש. מצאו שהחדרת פריים שחור בין שני פריימים שונים (שיטת BFI) עוזרת לעין/מוח שלנו לפרש את התנועה כחלקה יותר. הבעיה העיקרית בשיטה הזו שזה בא על חשבון בהירות ממוצעת של הוידאו (שכן, עכשיו הצטרף לו פריים שחור מלא בין שני פריימים אשר מוריד משמעותית את הבהירות הממוצעת).
בקיצור, העולם עסוק בגימיקים שקל יותר למכור. כמו 8K, שזה מדהים לתמונת סטילס אבל בתנועה מהירה זה יראה די גרוע במגבלות שיש היום (אותם ניסיתי למנות). השידורים בארץ נראים זוועה בעיקר בגלל ביט-רייט נמוך בצורה מגוכחת. לדעתי, ביט-רייט הוא שם המשחק והוא הוא הקובע העיקרי באיכות בפעול. רזולוצייה גבוהה עם ביט-רייט נמוך = ייראה יפה לתמונה סטטית ו/או תנועה איטית אך ייפול כשדברים יחלו לזוז. רזולוצייה נמוכה (יחסית) עם ביט-רייט גבוה = ייראה יפה לתנועה מהירה אך פחות ירשים בתמונה סטטית.
עריכה,
נזכרתי עכשיו שגם פרסמתי כאן בעבר שרשור עם וידאו הסבר טוב לזה:
https://www.hometheater.co.il/vt279044.html
אין צורך לצטט כדי להגיב. בשביל זה יש "הגב".
- Alon_Solo
-
- חבר מביא חבר

- תגובות: 4150
- הצטרף: ספטמבר 2008
- מיקום: קרית אונו
- נתן תודות: 71 פעמים
- קיבל תודות: 440 פעמים
Re: Motion Resolution - האם זה ארטיפקט בלתי נמנע במסכים מודרנים
·זאת השאלה המרכזית לדעתי. האם הפרטים בכלל קיימים במקור. האם באמת כל פריים חד ואפשר להבחין בו בזיפים או גם ברגע שעושים pause הטשטוש נשאר בפריים עצמו ולכן זה ליחלוטין המקור.BARBIE כתב:הרי כל פריים הוא באיכות FHD והוא מוקרן כמו שהוא למשך שבריר שנייה. האם זו בכלל בעיה במקור עצמו?...
המידע לא עובר פריימים מלאים. יש פריים מפתח מלא כל כמה פריימים ואז הפריימים הבאים הם אוסף שינויים בלבד.
בכל מקרה, גם הבדיקה עם Pause לא בהכרח טובה, ייתכן והוא מספיק אינטליגנט כדי לעצור בפריים מפתח גם אם זה יקח עוד שניה.
בכל מקרה, גם הבדיקה עם Pause לא בהכרח טובה, ייתכן והוא מספיק אינטליגנט כדי לעצור בפריים מפתח גם אם זה יקח עוד שניה.

