תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי ייחודי), התשס"ד-2004 1
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4 ו-59 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:
פרק א': הגדרות
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"בעל הרישיון" - מי שקיבל רישיון כללי ייחודי לפי תקנות אלה;
"בעל ענין" - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
"בעל רישיון כללי" - מי שקיבל רישיון כללי לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
"בקשה" - בקשה לקבלת רישיון כללי ייחודי;
"הון עצמי" - הון, קרנות ועודפים, לפי העקרונות החשבונאים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים;
"המנהל" - המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה, דרך כלל או לענין מסוים;
"השפעה ניכרת", "חברה", "חברה אם", "חברה בת", "חברות אחיות" - כמשמעותם בסעיף 6יב-1 לחוק;
"השר" שר התקשורת, לרבות מי שהוא אצל לו לענין מתן רישיון כללי ייחודי לפי תקנות אלה מסמכויותיו, כולן או מקצתן;
"חברה בעלת זיקה" - חברה אם, חברה בת, חברה אחות, חברה שהיא בעל ענין, חברה מסונפת, חברה קשורה, חברה קרובה או חברה שותפה;
"חברה מסונפת" - חברה אשר חברה אחרת היא בעלת ענין בה;
"חברה קשורה" - חברה אשר השקעותיה בחברה אחרת הן בשיעור של עשרים וחמישה אחוזים או יותר מההון העצמי שלה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
"חברות קרובות" - חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל ענין באחרת;
"חברות שותפות" - כל אחת מאלה:
(1) חברות אשר שתיהן בעלות השפעה ניכרת בחברה שלישית;
(2) חברות אשר שתיהן חברות קשורות של חברה שלישית;
(3) חברות אשר אחת מהן היא חברה קשורה לחברה שלישית והאחרת בעלת השפעה ניכרת בה;
"מבקש" - מי שהגיש למנהל בקשה לפי תקנות אלה;
"מערכת בזק בין-לאומית" - מערכת של מיתקני בזק המותקנת בישראל, לרבות מתג בין-לאומי, נס"ר בין-לאומי ומישק לתשתית תמסורת בין-לאומית, המשמשת או המיועדת לשמש להעברת מסרי בזק שמקורם בישראל ויעדם במדינה אחרת או להפך, או להעברת מסרי בזק בין יעדים המצויים במדינות שונות, ולמעט ציוד קצה
הבדיקה הכלכלית שערכנו לכדאיות פרישת סיבים אופטיים על- גבי רשת חברת חשמל
לישראל ("חשמל חברת"), העלתה כי לא קיימת כדאיות כלכלית כלללפרישה -ארצית
("פרישה אוניברסלית"). בדיקתנו העלתה כי שינויים שהתרחשו לאחר הליך הבחירה של
בעל השליטה ב-IBC ,ובכלל כך הפעלת השוק הסיטונאי, הקטינו משמעותית את הכדאיות
הכלכלית של פרישה אוניברסלית כאמור ויצרו אלטרנטיבה זולה יותר לפרישה מאשר על גבי
רשת החשמל בחלקים נרחבים במדינה. בנוסף, נמצא כי קיים יתרון תחרותי לפרישת הסיבים
האופטיים על גבי רשת החשמל בכשליש ממשקי הבית בישראל וכן בבנייה חדשה. לפיכך
המלצתנו היא לצמצם את חובת הפרישה שחלה בנוגע לפרישת סיבים אופטיים על גבי רשת
החשמל.
● הסדרים שיעודדו כניסה של שחקנים חדשים לשוק ועידוד התחרות בשוק התוכן והחדשות.
● האופן בו ראוי להחיל רגולציה על גורמי תוכן חדשים הפועלים בשוק.
● האופן הראוי להגן על עידוד יצירה מקורית ישראלית איכותית.
● משמעויות גידול בשירותי תוכן על גבי פס רחב ובמידת הצורך הסדרי פיקוח ואכיפה
הנדרשים.
...
עוד קיבלה הממשלה החלטה בנוגע להרחבת היצע תשתיות פס רחב על ידי מתן אפשרות לחברה בבעלות חלקית של
חברת החשמל לישראל להציע שירותי תשתית פס רחב על בסיס סיבים אופטיים לבתי (FTTH ,) זאת במסגרת הפרדה
מבנית מלאה ותנאים נוספים שנקבעו בהחלטת הממשלה שהתקבלה לעניין זה.
