לא פעם מגנים מיכשור אודיו על כך שהוא כביכול "צובע" את הצליל. לא, אין בכוונתי בשירשור זה להכנס לדיון המעניין כשלעצמו מהי הנאמנות למקור ומתי הצליל זהה למקור.
גם אין בכוונתי בשירשור זה לדון בהיבטים אחרים של הצליל כמו הבמה (מיקום הנגנים או הצלילים בחדר) או מיקוד/ מירכוז וכו'
על פי הבנתי שלי המבוססת על קריאת השירשורים וניסיוני הדל מאד בתחום, עיקר המוסיקה או הצלילים שאנו שומעים ונהנים מהם והמופקים ממערכות האודיו הוא בתחום המיד.
שוב, על פי השערתי, באופן טבעי, כך נוצרנו, אנו מעדיפים את תחום המיד - זהו התחום שעושה לנו נעים באוזן.
מעניין לערוך ניסוי (ייתכן וכבר נערך כזה ניסוי) ובו יושמעו לתינוק בן יומו מיגוון צלילים בעוצמה שווה - להערכתי בצלילים הגבוהים מאד או הנמוכים מאד התינוק יבכה ובצלילי המיד הוא יירגע.
כך, למשל גם בטבע, צליל נמוך או נמוך מאד נשמע מאיים ומרתיע (נהמת הזהרה של כלב או אריה או נמר
) וצליל גבוה וחד מעיד על מצוקה וחרדה (יללות של גורי חתולים עזובים או גוזלים או אפילו בכי של תינוק) כל אלו נועדו למשוך תשומת לב, לגרום לנו לאי נוחות ולהניע אותנו לגרום להפסקת הצליל הטורדני (הבכי היללות וכו')לכן, הכותרת, הבינוניות שולטת, תחום המיד שולט ודומיננטי והמסקנה - מיכשור אודיו שמדגיש את תחום המיד ומעביר אותו היטב בדרך כלל עושה לנו נעים באוזן ו"נשמע" לנו כיותר טוב.
הרבה פעמים יתואר הצליל של מיכשור אודיו שמדגיש את תחום המיד כ"חם" או כ"מלטף" וכו' והרבה פעמים המיכשור מתוכנן מראש כך שהוא "יצבע" את הצליל כדי להגיע לתוצאה זו.
אשמח לתגובות או להפניה למאמרים בנושא שמאששים או מפריכים את התובנות האישיות שלי שייתכן והן מוטעות לחלוטין.
שלמה
