דמות ראשית איצ'י משחקת Haruka Ayase בת 23 נכון לתאריך הסרט
במאי: Fumihiko Sori אשר היה אחראי על האפקטים הוויזואליים בסרט טיטניק ה 1997 (עם ל.דיקפריו)
לפי סיפוריו של Kan Shimozawa שחי בין 1892–1968 וכתב בנוסף את כל עלילות Zatoichi ; עלילות מסך כתב Taeko Asano
[img2=382x166]https://svmovieblog.files.wordpress.com ... led500.jpg[/img2]
נוודת עיוורת בשם איצ'י, הולכת לה בדרכים, מחפשת אחר האיש שגידל אותה ולימד אותה את אמנות החרב.
סרט שמכיל סצ'נות יפות מאוד של קרבות והרבה שאיפה להצליח לראות את הגבול האמיתי שהרבה אנשים נודדים, לפעמים במציאות לפעמים בנפשם, רק בשביל למצוא אותו, הגבול בין הרוע והטוב והגבול שמונע מאיתנו להלחם למען מה שאנחנו מאמינים בו. מה שעוצר בעדינו.
בתור צופה נלהב שהתחיל לראות את הסרטים הקדומים של Zatoichi שהיו בין השנים 1962- 1989 עם השחקן שכבר לא בחיים בשם Shintaro Katsu המפורסם בזמנו 1931 – 1997.
הסרט הנוכחי נגע באותו התכום בו כל סרטי זטואיצ'י נגעו, על נווד החרב העיוור והוא היה האחרון שיצא בסדרה ובמרחק זמן יחסית ארוך מהמקור ועם רעיון חדשני שלא נראה עד כה, הלבישו את הדמות הראשית על בחורה.
לדעתי: זה קצת ציער אותי שהלבישו את הדמות של נווד החרבות (אפשר לומר סמוראי עיוור) על בחורה כל כך צעירה ויפה.
מבחינתי זה היה הדובדבן שבקצפת, ולמרות שראיתי כבר 2/26 הסרטים בסדרה של Zatoichi לא התאפקתי וישר ששתי לצפות בסרט הזה.
השאלה שסיקרנה אותי היא, האם הסרט הזה הצליח באמת להלביש את הדמות של Zatoichi הקשיש על האישה הצעירה Ichi והאם הוא הצליח ליצור עלילה מיוחדת משל עצמו. התשובה בסוף הסיקור.
הבדלים בין הדמויות: Zatoichi עוור, מבוגר, מקצוע מסג'יסט, שולט באמנות החרב כדי להתגונן ולא להרגיש נחות כי הוא נעשה עיוור.
Ichi עוורת, צעירה מאוד, מקצוע נגנית/מוזיקאית, שולטת באמנות החרב כי מי שגידל אותה לימד אותה והיא חייה את חייה בלבול מוחלט על אופי האנושות, על ההבדלים בין הטוב והרע, היא הייתה עיוורת מיום הוולדה וגם חשה את התסכול הזה כלפי העולם הסביבה, שקשה ל"ראות" בו את הגבולות, כלומר את המציאות.
להפתעתי נהנתי בחיוב! ונהנתי מכל דקה של הסרט. אכן נוצרה בסרט חווייה מדהימה שהייתה מאוד ממצת גם למעריצי Zatoichi נווד החרב העיוור וגם יצרה עלילה חדשה ומעניינת שהפכה את הסרט לסרט יחיד במינו ומאוד יפה.
חייב לציין את הדמונות המדהימה בלוגו שהיא מזילה דמעה, חיכיתי לרגע הזה כל הסרט ואכן זה היה הרגע הכי מיוחד בכל הסרט, הפיק אפ ליין. שהיה פשוט מדהים!
מבחינת עלילות Zatoichi אכן הסרט התעלה על עצמו הראה משהו מיוחד במינו.
עכשיו נותר לי להמשיך לאכול את העוגה שכבר התחלתי, כלומר את שאר סרטי Zatoichi, את הדובדבן בקצפת אכלתי אבל נותרה לי עוד עוגה שלמה לסיים (:
)