שנה: 1967
לפי סיפוריו של KAN SHIMOZAWA
במאי: RUOZO KASHARA
שחקן ראשי SHINTARO KATSU 'שינטרו קטצ'ו'
אורך 90 דק' , צבעוני בגרסת DVD אפשר לקרוא לזה סרט ה 17/25
הערך בוויקיפדיה זטויצ'י
[img2=640x273]https://i.imgur.com/V2OreQ4.jpg[/img2]
//במסגרת סרטי סמוראיים, במסגרת סרטי ZATOICHI הסמוראי העוור
"מתמצאת בקול ובריח החרב שלך פוגעת במטרה. זו דרך שוממת. זו דרך שוממת. כאלו אומללים החיים."
בקצרה על כלל סרטי זטואיצ'י, סדרת הסרטים שנעה בין 1962-1973 (25 סרטים) עם השחקן הראשי 'שינטרו קטצ'ו' ובשנת 2003 יצא סרט עם הבמאי והשחקן הראשי 'טקאשי קיטאנו'
אשווה כאן בכתבה בקצרה מה אני מרגיש לגבי הסרט המודרני יותר שיצא שגם בו וגם בנוכחי צפיתי.
את המודרני פחות אהבתי על אף שהוא היה מושקע יותר בכל מובן אפשרי, גם בתצלום וגם בעלילה, בצלילים ובדמויות. אבל הוא לא ריגש אותי כמו המקורי.
במקורי הסמוראי (או איש החרב) נשאר עוור עד הסוף ובאמת הורגש שכל מהלך חייו מתנהלים כבן אדם שלא רואה, היו בסרט רגעים מרגשים שממש מבחינים בו כיצד הוא מאמץ את העיניים להפתח ולראות ובתגובה הן רק מתגלגלות כלפי מעלה ובמהלך הקרבות או כשהוא הולך הוא מכופף ונוטה ליפול על הקרקע, כן במהל הקרב הוא נופל על הרצפה ובמדרגות ועדיין לא מוותר.
למרות כל זאת הוא לוחם חרב מאוד מוכשר, חזק , פיקח, טוב לב וישר.
מבחינתי זה היה אחד הסרטים המרגשים שראיתי בייחוד בגלל עומק הדמות שממש חשים אותה בצורה מעמיקה עד אפילו ליותר מחצי הסרט.
הסרט מתחיל כשהוא 'איצ'י' (זטואיצ'י) מתאכסן באכסנייה ששם מנצלים את זה שהוא עיוור וממקמים אותו בחדר שבו יש דיירת נוספת עם ילד כאשר ממוקם רק מחסום עץ קל בינם, הוא לא מתרגז מכך.
הדיירת הנוספת גוססת ולפני שמתה נותנת לו תליון ומבקשת שייקח את הילד שלה לאביו, אמן בשם 'סוקיצ'י' שגר בעיר מרוחקת שגר ב'מיאבר'.
אז עכשיו כמו בסרטים והסדרות הטובות (צ'רלי צ'פלין הנער, ומצויירים כמו סמוראי ג'ק וכנראה יש עוד מלא דוגמאות) הוא מקבל על עצמו להיות בייביסיטר של ילד קטן ושובב 'יוטה' שנצמד אליו לאורך כל המסע.
לאורך כל המסע הילד מצייר כל הזמן תמונות של אימו ואפילו מצייר אותה על החול ובגלל וכך איצ'י מבין שיש לו כשרון ציור ושהוא מצייר תמיד את אימו בפנקס.
[img2=640x273]https://i.imgur.com/gmIgbgR.jpg[/img2]
בהמשך הסרט הוא מגלה שאביב של הילד 'סוקיצ'י' עובד אצל מפיונר 'גנזו' במפעל לייצור כלי חרס שעבורם הוא מצייר את התמונות ומחזיקים אותו שם כשבוי ולא נותנים לו ללכת בטענה שהוא צריך להשאר ולהמשיך לעבוד עבורם.
כש'איצ'י' מוצא ופוגש את 'סוקיצ'י' שמנסה לבצע בריחה מהמקום הוא מספר לו על האישה שמתה ואכן הוא זוכר אותה למרות שהם נפרדו לפני שנים והיו רק חודש ביחד והוא לא ידע את זה שהיה לה ילד ממנו.
לכן לא היה מוכן לקבל את המידע הזה עד ש'איצ'י' הראה לו את התליון ואמר שהוא נשלח מהאישה ההיא להביא את הילד לאביב והראה לו דף מהפנקס של הילד ואת העובדה שהוא יודע לצייר וצייר הרבה מאוד את דיוקנה של אמו (מצפייה שנייה תבינו יותר לעומק מה הוא צייר וזה מה שמרגש) אבל זה מה ששכנע אותו לקחת את הילד.
הקרבות המשמעותיים בסרט היו מול אנשיו של 'גנזו' ומול הסמוראי שנשלח מההמשלה 'תצ'ורו אקטסוקה' לעצור את מפעלו של 'גנזו' ולהרוג את כל האנשים שקשורים אליו ועבדו עבורו
[img2=640x273]https://i.imgur.com/jBUlUZS.jpg[/img2]
סרט מצויין שבו מוצג קרב חרבות מצויין ומרגש מההתחלה ועד סופו, את דעתי אמרתי כבר בהתחלה.
מאוד ממליץ על הסרט גם בגלל סגנון העלילה והאופי המיוחד של ה"סמוראי העוור".
*זה הוא סיקור נסיוני שאני מנסה לכתוב, ובכל זאת מקווה שיגרום למישהו לרצות לראות את הסרט
והסתבכתי בשליחת התמונות,הנה עוד כמה תמונות שצילמתי מהסרט [imgur-album]TLIJN[/imgur-album]