+HDR10 - יוצא לדרך עם שותפות חדשה.

[mbd]

לפני מספר חודשים כתבתי כאן על +HDR10 והשותפות בין SAMSUNG ל AMAZON .
https://www.hometheater.co.il/vp2609686.html
ועכשיו יש חדשות ושותפים נוספים. אתמול הכריזו Panasonic, Samsung & 20th Century Fox
על שותפות בהבאת +HDR10 לצרכנים. 3 החברות מציעות את הפורמט ללא תשלום זה
קוד פתוח וישאר כך. בין החברות הללו הם מכסות את כל הצרכים לשימוש . טלוויזיות - מקרנים - נגנים
הזרמה - ותוכן. הפורמט יוצג ויוכרז באופן רישמי בתערוכת CES 2018 בעוד מספר חודשים.
קישור לכתבה המלאה.
http://www.twice.com/news/video/panason ... gram/65913

[jacko-il]

בקצרה למי שלא בעניינים -
סמסונג ופנסוניק לא רצו לאמץ את פורמט דולבי ויז'ן בערך מהיום הראשון. הפורמט הסגור של דולבי הוא הפורמט המוביל כיום מבחינת יכולות וחלק מהשיטות שבו יישמו גם בפורמט ה- HDR10 הפתוח. הבעיה היא שסמסונג ופנסוניק לא רוצים לשלם תמלוגים לאף חברה חיצונית (כמו דולבי) כשבנוסף הם לא אוהבים לערב "ייעוץ" חיצוני בכל מה שקשור לאיך המסכים שלהם אמורים לפענח ולהציג את התכן.
אל תתבלבלו - טכנית, השיטה של דולבי טובה יותר. נעשה מאחוריה מחקר יותר מעמיק, המתודות והטכניקות שלה עדיפות, כמו עבוד ב- 12ביט במקום ב- 10, או יכולת להעביר HDR גם על חיבורים מיושנים יותר (אפילו על HDMI 1.4 הוותיק) וכל שיטת מיפוי הגוונים והתאמת התכן ליכולות הציוד שבכלל לא קיימות ב- HDR10 הפתוח. אבל הפיצ'ר העיקרי שחסר ב- HDR10 הוא היכולת לעבוד עם METADATA דינאמי וזו הסיבה העיקרית לפיתוח של פורמט ה- +HDR10 החדש הזה.

לכו תדעו, אולי בעתיד סמסונג תרצה להכניס עוד משהו שמקרב את השיטה שלה לשיטה של דולבי, כמו נניח מעבר ל- 12ביט, ואז הם ייצאו אולי עם שיטה חדשה, נניח +HDR10S.

כל מה שאנחנו כלקוחות "מרוויחים" מיצירת המחנות האלה זה בלבול וחוסר אחידות.

[Animor]

מה שמעניין במיוחד זה שהשוק אינו מצליח לייצר רגולציה "רכה" שתוביל ליצירת פורמטים אחידים ומקובלים על כל התעשייה.
לא ברור לי לחלוטין למה תקנים כמו USB, HDMI ,H.265 ואחרים הפכו להיות סטנדרט עולמי, בעוד שתקני HDR הם עולם פרוץ לחלוטין, בו כל חברה עושה מה שהיא רוצה ומפתחת פורמטים ייחודיים. דולבי הגדילה לעשות ולפחות בתחילת הדרך פורמט דולבי ויז'ן הצריך תמיכה מיוחדת בחומרה. לפחות מזה נפטרנו.

אולי אלה חבלי לידה של תקן צעיר ובהמשך הדרך נראה התכנסות לסטנדרט תעשייתי כלשהו.

[jacko-il]

@Animor
·
לא צריך להיסחף עם "עולם פרוץ לחלוטין" הרי בסופו של יום יש שני תקנים.
תקן כמו HLG למשל לא רלוונטי לעיינינו שכן הוא מדבר על שיטת BROADCASTING של HDR.
גם היו (עדיין יש) עוד כמה שיטות שונות למימוש HDR אך אף אחת מהן לא הבשילה לתקן או שיטה שמומשה במוצרים אמיתיים שניתן לרכוש הביתה.
נשארנו עם דולבי ויז'ן הסגור והדי סופי וה- HDR10 הפתוח והממש לא סופי. בגלל שהוא סופי ולא היה מבושל מספיק ולא חשבו בו על הכל לפני שרצו לצאת איתו למוצרים אנחנו מקבלים כעת עוד איטרצייה שלו שהיא ה- +HDR10 שבאה לתת מענה לחסרון הכי גדול שהיה ב- HDR10. ההנחה שלי היא שגם נראה עוד איטרציות שלו בעתיד, זו גם נקודת מכירה עבור היצרניות - "שווה לך לשדרג כי במסך החדיש הזה יש כעת תמיכה גם ב- HDR12S"

[Animor]

HLG מאוד רלוונטי באירופה, אני חושב שגם בארה"ב. הביצה הקטנה שלנו פה אינה המדד היחיד.
יש לך היום 4 תקנים שונים, וייתכנו עוד כמה וארינטים בעתיד. זה משפיע על ציוד לא זול שאנשים קונים. מזכיר לי את המאבק הנושן בין LaserDisc ל-DVD. אנשים שקנו נגני LaserDisc נדפקו בסופו של דבר. כנ"ל בתחום התקשורת עם wimax ו-LTE.
פרוץ לחלוטין מבחינתי זה שכל תאגיד גדול יכול להרשות לעצמו לפתח איזה תקן פרופרייטרי, מה שמייקר את כל התעשייה (תמיכה במספר תקנים במקביל עולה כסף) וגורם לצרכנים לרכוש ציוד מיותר או לשדרג מוקדם מדי.
אולי צריך איזו רגולציה, למשל של IEEE, שתעשה סדר בדברים האלה וכולם יתיישרו לפיה.

[jacko-il]

@Animor
·
כנראה שלא הבנת אותי נכון או שלא הסברתי את עצמי בצורה ברורה,
בכל אופן, הכוונה שלי היא לא ש- HLG לא תקן או שהוא לא חשוב אלא שהוא תקן שרלוונטי רק לברודקאסט ולא שייך בכלל לצריכת תכנים במדיה פיזית או באמצעות סטרימינג מהרשת.
מה שהולך כנראה לקרות זה שנישאר עם שני תקנים חזקים שיתחרו אחד בשני על נתח שוק בקולנוע הביתי. ה- HDR10 מוחלף כעת ב- +HDR10 כאשר זה יתחרה ב- DV שככל הנראה לא הולך לקבל וריאציה או שינוי בזמן הקרוב. (וגם אם כן, אני רוצה להאמין שדולבי ידאגו שמערכות שתומכות ב- DV יוכלו לקבל עדכון קושחה או משהו דומה).

[Animor]

שני תקנים זה עוד משהו מתקבל על הדעת. נקווה שלא נישאר עם 4-5 תקנים.
האם טלוויזיות שתומכות ב-HDR10 תתמוכנה גם ב-HDR10+ ?

[jacko-il]

@Animor
·
לא חושב שיתאפשר לעדכן תמיכה מ- HDR10 ל- +HDR10 אבל אני מאד אשמח לגלות שאני טועה.

[rwg1]

@jacko-il

שחר, זה לא בדיוק נכון ש- HLG הוא רלוונטי רק לברודקאסט. הוא תוכנן גם (ואולי בעיקר) כדי לאפשר HDR
בברודקאסט בלי צורך בשינויים גדולים בתשתיות שכבר קיימות, אך אין שום הגבלה לשלב אותו במדיות והוא גם
כבר עובד בסטרימינג. הנסיונות הראשונים של ה- BBC בשיטה הזו היו בסטרימינג דרך ה- iplayer שלהם למסכים
מדגמים מסויימים.

וגם +HDR10 לא מחליפה את HDR10, היא תוספת (אחת מכמה) שמוסיפה METADATA דינמי ל- HDR10.
ויכול גם להיות שתהיה אפשרות להוסיף אותו רק בעדכון תוכנה למקורות בסטרימינג, לפחות סמסונג הודיעו
שמסכים שלהם מ- 2016 יקבלו עדכון תוכנה שיוסיף תמיכה.


@Animor

כמו ששחר כתב, זה לא ממש נכון שהכל לגמרי פרוץ ב- HDR 10 כי יש תקנים שמגדירים את הבסיס לפעולה של השיטה
( st 2084 ו- ST 2086), אבל היא לא שיטה בשלה כמו השיטה של דולבי.

דולבי עובדים על השיטה שלהם כבר הרבה זמן, הפעם הראשונה שלי יצא לשמוע על דבר שקשור לנושא היה בשנת
2007 כשדולבי קנו חברה קנדית שהיתה חלוצה בנושא, והם התחילו לעבוד על מסך HDR שלהם (מה שלבסוף
היה מסך הפולסר שלהם) בעזרת טכנולוגיה של אותה החברה. בוידאו הבא אפשר לראות דיוווח של AVForums
מתערוכת Sound & Vision ב- 2008 שם הם הציגו גירסא ראשונית של השיטה על מסך שלהם, ובאותו הזמן הם גם
עבדו עם חברת SIM2 על מסכים לשימושים מקצועיים בשיטה.



HDR 10 הוכרזה רשמית רק באמצע 2014, והתחילו לעבוד עליה רק מעט לפני, כשכבר ב- 2015 התחילו להימכר
מסכים עם תמיכה בבסיס השיטה. הרעיון כנראה היה להציג כמה שיותר מהר תחליף שיוכל להתחרות בדולבי ויז'ן,
וכבר אז דיברו על כך שהשיטה לא גמורה ושעם הזמן היא תעבור תיקונים ותוספות. על הוספת METADATA דינמי
דיברו כבר מהצגת השיטה וידוע שהיתה קבוצה ב- SMPTE שעבדה על הנושא, ובתחילת השנה הזו הם הוציאו עוד
תקן ( ST2094 ) שמוסיף לשיטה גם אפשרות ל- METADATA דינמי. השיטה גם ככל הידוע עוד תעבור תיקונים
ותוספות כדי להמשיך ולשפר אותה, וזו היא גם הבעיה עם תקנים פתוחים, שאין גוף אחד מרכזי (כמו למשל דולבי)
שיש לו שליטה על שיטה מסויימת והוא יכול לכפות על יצרנים לעמוד בסטנדרטים מסויימים כדי שהמסכים שלהם
יתמכו בשיטה שלו.

וכללית על הנושא של השירשור, אז זה טוב לשמוע שעוד חברות תוכן יוסיפו לתוכן שלהם גם METADATA
ב- +HDR10 ואנחנו צריכים לקוות שכל המסכים שיצאו בעתיד יתמכו בכל התקן ( ST2094 ) שמכיל
בתוכו גם הגדרות לשיטה הזו של סמסונג ( +HDR10) אך גם לעוד לשלוש שיטות אחרות שאחת מהן
היא גם שיטה חופשית של דולבי שמוסיפה METADATA דינמי ל- HDR10, וגם לקוות שיוסיפו את
התקן גם לספסיפיקציות של בלורי UHD.

[rwg1]

@Animor

דרך אגב, לגבי דבר שכתבת בתגובה קודמת שלך לגבי מאבק בין LaserDisc ל-DVD. אני לא יודע על איזה מאבק
אתה מדבר. LaserDisc יצא לשוק והתבסס (לפחות בעולם) כפורמט לחובבי סרטים שחשובה להם איכות התמונה
בזמן שהאלטרנטיבה העיקרית וההרבה פחות איכותית לצפיה בסרטים היתה על קלטות VHS (היו עוד כמה פורמטים
שלא ממש תפסו) וזה היה לא מעט שנים לפני הצגת ה- DVD.

[IGAL4d]

דרך אגב, לגבי דבר שכתבת בתגובה קודמת שלך לגבי מאבק בין LaserDisc ל-DVD. אני לא יודע על איזה מאבק
אתה מדבר. LaserDisc יצא לשוק והתבסס (לפחות בעולם) כפורמט לחובבי סרטים שחשובה להם איכות התמונה
בזמן שהאלטרנטיבה העיקרית וההרבה פחות איכותית לצפיה בסרטים היתה על קלטות VHS (היו עוד כמה פורמטים
שלא ממש תפסו) וזה היה לא מעט שנים לפני הצגת ה- DVD.

...

·אכן, עד כמה שאני זוכר, מלחמת פורמטים ידועה, היתה בין לגבי פורמט קלטות הוידאו. jvc אם אני לא טועה, הוציאה את הvhs בפןרמט פתוח ללא דמי רישוי, וסוני הוציאה את הבטמקס עם דמי רישוי. הבטמקס היה אכותי יותר, אבל המחיר שיחק...אומרים שההיסטוריה חוזרת פעמיים- פעם כטרגדיה ופעם כפארסה, משהו כזה

[TheCoolest]

לא צריך לחפש רחוק.
היתה גם מלחמה בין בלוריי ופורמט שכולם כבר שחכו ממנו HD-DVD.

[Animor]

האמת שהתבלבלתי והתכוונתי לתחרות בין בלוריי ל-HD-DVD.
בקשר ל-laserdisc, אני זוכר קרוב משפחה שקנה בסכום לא קטן נגן שלהם, אבל הוא הפך די מהר ללא רלוונטי.

[Animor]

קיבלתי התראה על תגובות חדשות, אבל נראה שהן נמחקו משום מה... מוזר.

בכל אופן, שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן ושמתקשרת לנושא: הזכרתם את השימוש ב-metadata דינאמי, עליו מבוסס החידוש של HDR10+ על פני HDR10. אשמח להרחבה בעניין הזה.
HDR מגיע עם 10 ביט במקום ה-8 ביט של SDR. דולביויז'ן מגיע עם 12 ביט. האם הביטים הנוספים נועדו להרחבת טווח הבהירויות ולהגדלת הניגודיות (HDR)? או שלהרחבת מרחב הצבעים (WCG, למשל rec. 2020)? איך משתלב ה-metadata ב-10 הביטים האלה, או שזה לא קשור?
במלים אחרות, לא הצלחתי לגמרי להבין כיצד מקודד המידע הנוסף של שני הפיצ'רים החדשים של HDR (טווח דינאמי רחב ומרחב צבעים רחב).

[rwg1]

@Animor

אתה אמנם שואל שאלה יחסית קצרה, אבל אם רוצים לענות על כל חלקיה כמו שצריך אז התשובה תהיה מאוד מאוד
ארוכה. בכל אופן אני אשתדל יחסית בקיצור לתת תשובה (או תשובות) סבירות לדברים שאתה שואל.

בחלק הראשון של השאלה שלך אתה שואל את הדבר הבא:

HDR מגיע עם 10 ביט במקום ה-8 ביט של SDR. דולביויז'ן מגיע עם 12 ביט. האם הביטים הנוספים נועדו להרחבת טווח
הבהירויות ולהגדלת הניגודיות (HDR)? או שלהרחבת מרחב הצבעים (WCG, למשל rec. 2020)?

...

השאלה אולי נראית קלה אבל היא באמת הרבה יותר מורכבת מאיך שאתה כותב אותה, ואני אסביר.

דבר ראשון צריר להתייחס לענין ה- 8 ביט, 10 ביט , 12 ביט, SDR או HDR10 ודולבי ויזן. אתה מתייחס לכל הדברים
הללו באותה הצורה, אבל באמת צריך להתייחס ל- 8 ביט SDR בצורה אחת, ול- 10 או 12 ביט HDR10 ודולבי ויז'ן
בצורה מעט שונה. הסיבה לזה היא שב- SDR ה- 8 ביט הללו מתחלקים בצורה אחת לפי גאמה, וה- 10 או 12 ביט
ב- HDR10 ודולבי ויז'ן הם מתחלקים בצורה שונה לפי PQ. שתי הצורות הללו (גאמה ו- PQ) מתחשבות בעצם באותו
הדבר והוא איך שהעין שלך מגיבה לאור, רק שצורה אחת היא נכונה בעיקר לטווח עוצמות קטן כשהשניה לטווח עוצמות
הרבה יותר גדול, וזה נעשה, אם אני אנסה להסביר את העניין בצורה כמה שיותר פשוטה, כדי לאפשר חלוקה כמה שיותר
נכונה של גודל המילה שבה משתמשים לטווח הארה שאותו רוצים לכסות. אבל נשאיר את זה בצד לרגע.

בשאלה זו אתה גם מתייחס לרמות בהירות ולמרחב צבעים כדברים שמנותקים אחד מהשני. זה נכון שהסטורית כשבאו
להסביר על הדברים הללו אז כך היו מתייחסים אליהם כדי למשל להסביר על מרחב צבעים מבלי להסתבך יותר מידי.
צורת הסבר כזו עבדה טוב מאוד ל- SDR בעיקר בגלל שטווח עוצמת ההארה היה כמעט קבוע למשך עשרות שנים,
אבל האמת שאם רוצים לדייק אז הצורה הזו לראות את הדברים היא לא ממש מדוייקת. הסיבה לזה נעוצה בכך ששני
הדברים קשורים אחד לשני, כך כל מסכים עובדים וכך הם מראים תמונה. כדי שפיקסל יראה צבע מסויים אז הוא צריך
שכל אחד מהתת-פיקסלים בו (שכל אחד מאיר בצבע מסויים) יאיר בעוצמה שונה, וכך ממוצע מסויים של כל אחד
מהצבעים של תת-הפיקסלים כשהם מאירים בעוצמות מסויימות ייתן צבע מסויים בעוצמה מסויימת מאותו הפיקסל אם
מסתכלים עליו ממרחק סביר.

עכשיו אחרי שהסברתי מאוד בקצרה את הדברים הללו, אז התשובה הכי מהירה ופשוטה שניתן לתת לשאלה שלך
היא שתוספת הביטים הללו נועדה לאפשר לך לראות תמונה סבירה ונקיה מכל מיני תופעות כאשר מגדילים
גם את טווח העוצמות וגם את מרחב הצבעים.

עד כאן זו היתה התשובה הכי קצרה ופשוטה שאני יכול לתת על החלק הזה בשאלה שלך, אך אם אתה רוצה הסבר
יותר מעמיק אני מציע שתקרא את המאמר הבא : https://www.hometheater.co.il/article07301.htm

ועכשיו לעניין ה- METADATA. עניין ה- METADATA לא קשור לגודל המילה של אות הוידאו, הוא קשור למיפוי
נכון של התוכן ליכולות המסך שלך.

ב- HDR10 ובדולבי ויז'ן מכינים את התמונה (מבצעים GRADING) לרמות שהן בדרך כלל (לא תמיד)
יותר גבוהות מאלו שחלק מהמסכים בבית יכולים להראות, המסכים הללו צריכים לבצע מיפוי של הצבעים
ועוצמות ההארה ליכולות שלהם. כדי לעשות את אותו המיפוי בצורה נכונה הם נזקקים לנתונים על הרמות
שאליהן הוכן התוכן, כש- METADATA סטטי נותן למסך רק נתונים כללים שהם ממוצע של הערכים הללו
בכל הסרט ו- METADATA דינמי יכול לתת נתונים ממש לכל סצינה ואפילו (בעיקר בדולבי ויז'ן) לכל
פריים. אז אם המסך יודע רק נתונים ממוצעים לכל הסרט הוא יכול לעשות מיפוי כללי שיכול להיות טוב
לסצינות מסויימות אבל פחות טוב לאחרות, אבל אם יש לו מידע נכון לכל סצינה או לכל פריים
הוא יכול לעשות מיפוי הרבה יותר מדוייק ונכון של אותה הסצינה ובכך לנצל יותר טוב את היכולות שלו
להראות אותה נכון. המידע הוא מידע נוסף שמועבר למסך באות הוידאו (בנוסף למידע של הוידאו עצמו
שבאות) ובכל אחת מהשיטות הוא מועבר בצורה שונה.

[Animor]

תודה רבה על ההסבר. הבנתי את עניין ה-metadata, אבל יש עדיין כבר דברים שלא ברורים לי עד הסוף:

1. אם אני מבין נכון את ההסבר שלך, תוספת הביטים שמגדילה את הניגודיות אחראית גם על הרחבת גאמוט הצבעים. לא ברור לי לגמרי איך זה עובד. הרי הרחבת מרחב הצבעים משמעה עוד גוונים נוספים שלא היו קיימים קודם לכן, ולא אותם צבעים רק בעוצמת בהירות גבוהה/נמוכה יותר. זה גם לא מסתדר לי עם כמה דברים:
א. אם הרחבת הטווח הדינאמי של הניגודיות אחראית כתוצר לוואי גם על הרחבת מרחב הצבעים, איך זה שאנחנו מקבלים בדיוק rec. 2020 ולא משהו אחר?
ב. כיצד משפיעה הגאמה על מרחב הצבעים? הרי אם הטווח הדינאמי אינו לינארי וממנו נובע מרחב הצבעים, אז גם מרחב הצבעים לא יהיה לינארי בהשפעת קידוד הגאמה. אז איך זה בכל זאת מותאם למרחב הצבעים הרצוי?
ג. ראיתי טלוויזיות שתומכת ב-HDR אבל לא ב-WCG. כיצד זה מסתדר לאור ההסבר שהשניים באים אחד עם השני?

2. ההסבר במאמר שלך מתבסס על RGB, אבל אני יודע שהיום משתמשים בקידוד YCbCr. כלומר, שדה אחד לעוצמת הבהירות ושני שדות לצבעים. לפי הקידוד הזה נראה שהטווח הדינאמי לא משפיע ישירות על מרחב הצבעים, שזה תלוי בחלוקת הביטים בין שלושת השדות השונים. אז מה אני מפספס כאן?

[TheCoolest]

1 א. תוספת הביטים לא מגדילה שום דבר ואין ממש קשר לגאמוט הצבע. ב-HDR תמיד מדובר ב-REC.2020, אבל ב-metadata ניתן לקבוע את הגאמוט של התוכן שבתוך ה-REC.2020, ברוב התכנים הזמינים היום מדובר על DCI\P3.
כמות גדולה יותר של ביטים תעזור להקטין בנדינג ע"י כך שמסכים (בעתיד) עם פאנל 12 ביט יוכלו להציג יותר גוונים בטווח הגאמוט שלהם.
ב. גאמא קיימת ב-SDR, ב-HDR אין מושג כזה - בעיקרון. כל מילה ממופה לרמת בהירות מסויימת בניטים.
הדרך שבה זה מבוצע ב-HDR היא שכמחצית מהמילים הזמינות הן עבור עוצמת תאורה של 100 ניטים ומטה, והמחצית השניה עבור עוצמות תאורה גבוהות יותר, בעצם ה-HDR Highlights.
ג. כפי שכבר אמרתי, אין קשר ישיר בין תמיכה ב-HDR ל-WCG. כל חברה ממשת את זה בצורה שונה.
מבדיקה שעשיתי על ה-VIZIO שלי, בתוכן HDR10 הוא פשוט עושה clipping לצבעים שהם מעבר לגאמוט שלו.
יכול להיות שב-DV יש אלגוריתמים שונים עבור המיפוי הזה, אבל אין לי דרך לבדוק את זה.

2. עד כמה שידוע לי, ב-HDR אין כל כך דבר כזה YCbCr, יש רק RGB. אבל כאן אני לא ב-100% בטוח. בכל אופן, יש פונקציות שיודעות להמיר מידע מ-RGB ל-YCbCr ולהיפך.

[Animor]

@TheCoolest
מה שכתבת עומד בניגוד לדברים שכתב rwg1 קודם לכן, ולכך התייחסתי:

בשאלה זו אתה גם מתייחס לרמות בהירות ולמרחב צבעים כדברים שמנותקים אחד מהשני. זה נכון שהסטורית כשבאו להסביר על הדברים הללו אז כך היו מתייחסים אליהם כדי למשל להסביר על מרחב צבעים מבלי להסתבך יותר מידי. צורת הסבר כזו עבדה טוב מאוד ל- SDR בעיקר בגלל שטווח עוצמת ההארה היה כמעט קבוע למשך עשרות שנים, אבל האמת שאם רוצים לדייק אז הצורה הזו לראות את הדברים היא לא ממש מדוייקת. הסיבה לזה נעוצה בכך ששני הדברים קשורים אחד לשני, כך כל מסכים עובדים וכך הם מראים תמונה. כדי שפיקסל יראה צבע מסויים אז הוא צריך שכל אחד מהתת-פיקסלים בו (שכל אחד מאיר בצבע מסויים) יאיר בעוצמה שונה, וכך ממוצע מסויים של כל אחד מהצבעים של תת-הפיקסלים כשהם מאירים בעוצמות מסויימות ייתן צבע מסויים בעוצמה מסויימת מאותו הפיקסל אם מסתכלים עליו ממרחק סביר.

...

גם אני חשבתי תחילה שאין קשר בין HDR ל-WCG, הוא תיקן אותי.

[TheCoolest]

לא הבנתי מה הוא חידש בעניין איך מסך עובד? אולי הוא לא הסביר את עצמו טוב כל כך או שאולי הבנת הנקרא שלי לוקה בחסר.

ב-HDR הגאמוט צבע הוא תמיד REC.2020. הוא משמש כמעין container, מאחר ואין עדיין מסכים המסוגלים לכסות את כולו (או אפילו מרביתו), היום רוב התכנים משתמשים ב-גאמוט DCI\P3 בתוך REC.2020. כיוצר תוכן אתה יכול "להגיד" למסך שהתוכן שלך מוכל בגאמוט REC.709 או כל דבר אחר, והמסך יצטרך להתאים את עצמו לזה.
בנוגע למיפוי של מילים לניטים, זה גם נכון, ואין שום סתירה עם מה כתב rwg1. הכוונה שלי היא זו:
ב-50% לבן, שזה 128,128,128 ב-RGB של 8 ביט, ייתן בערך 100 ניטים, 94.7 ליתר דיוק. מעל זה הבהירות עולה בצורה אקספוננציאלית.
בצורה זו 50% מהמילים מיועדות לטווח הארה שבין 0 - 100 ניט ו-50% המילים הנותרות מיועדות לטווח שבין 100 - 10,000 ניט.
זו פשרה המאפשרת לך טווח עשיר של מילים עבור טווח ה-0 - 100, שבו רוב התוכן ה"רגיל" שלך נמצא, וטווח מספיק גדול של מילים עבור ה-HDR Highlights.

[rwg1]

@Animor

גם כשכתבתי את ההסבר הקודם ניסיתי לומר שזה רק הסבר על קצה המזלג וממש לא הסבר ממצא שנכנס לכל הדקויות
בתחום, גם במאמר ששלחתי אותך לקרוא אני מנסה אמנם להיכנס בכל דבר מעט יותר לעומק כדי להסביר את הדברים
בצורה יותר טובה אך גם ההסבר במאמר לא ממש בא להסביר את כל התחום מהבסיס.

כדי לענות בצורה מלאה על השאלות שאתה שואל עכשיו (שהן שאלות מאוד טובות ) צריך ממש להתחיל להסביר
את כל התחום מהבסיס וכדי לכסות את כל החומר שצריך לדעת כדי לענות בצורה נכונה עליהן צריך לכתוב ספר
ולא תגובה אחת בפורום.

אחת הבעיות בתחום, שהיתה גם הבעיה שלי עד לתקופה מסויימת, היא שאת התחום לימדו בצורה שהיא די חלקית
אבל היתה מותאמת בצורה טובה לאיך שהדברים עבדו עד לשנים האחרונות. בצורה זו לא ממש לימדו נושא מסויים
על כל האספקטים והמורכבויות שלו מפני שרק להבנה סבירה של אותו הנושא זה לא ממש היה נחוץ. זה מביא אותנו
להיום, שהיום עם שינוי של כמה דברים שכמעט ולא נגעו בהם מאז המצאת הטלויזיה האלקטרונית שהתבססה על
CRT (כי היתה תקופה שבמקומות מסויימים ניסו לשווק מערכות של טלויזיה מכאנית בחלקה), צריך לחזור לבסיס
ולנסות להבין מחדש איך כל הדברים הללו באמת עובדים, ולא רק להיסתמך על הצורה בה הדברים הוסברו
בעבר למערכת עם תכונות שהן מאוד שונות בדברים הללו.

אז אני לא מנסה להתחמק מתשובה, אני רק צריך שתבין שמאוד קשה לי בתגובה בפורום (או אפילו במאמר
אחד) להסביר תחום שלם ומאוד מורכב שגם אני עוד משתדל ללמוד אותו כמו שצריך (ויש המון דברים ללמוד בו,
אפילו שלפעמים זה לא נראה כך) אז התשובות שלי גם כאן יהיו ממש על קצה המזלג ולא הסברים ממצים לכל
דבר.

אני אתחיל מהתשובה שהכי קל לדבר עליה והיא התשובה לשאלה האחרונה שלך.

2. ההסבר שלי הוא באמת על אות RGB כי אני מנסה להסביר על איך המסך מראה את האות. זה נכון שהאות
מועבר ב- YCbCr שבו רכיב ה- Y הוא רכיב של מה שנקרא בהיקות ושני הרכיבים האחרים הם רכיבי צבע
(או יותר נכון הפרשי כחול ואדום). אות זה הוא לא קידוד שונה הוא רק הצגה מתמטית שונה של רכיבי אותו האות
כשמדובר על אות כזה ב- 4:4:4, וזו אחת הסיבות העיקריות שמשתמשים בו כי זו דרך מאוד נוחה לצמצם את רוחב
הפס של האות מבלי לפגוע מאוד בתמונה שתראה, ואני מתכוון לאות YCbCr ב- 4:2:2 או ב- 4:2:0. כי זה נעשה לפי
הצורה שהעין שלך רגישה יותר לרכיב עוצמת האור ופחות לרכיב הצבע כך שהורדת הרזולוציה של רכיבי הצבע
מבלי להוריד את הרזולוציה של רכיב הבהירות באות זה לא ישפיע בצורה דרמטית על איכות התמונה שתראה.

דבר נוסף בשאלה שלך שזו לא ממש הדרך נכונה לראות את הדברים ואני גם לא ממש אמרתי דבר כזה שהטווח
הדינאמי משפיע על מרחב הצבעים, אני אמרתי בצורה כללית שהדרך שבה מסך מראה את כל מרחב הצבעים שלו
גם קשור לבהירות ואלו לא ממש שני דברים נפרדים מבחינה של איך שמסכים מראים תמונה.

רק דבר נוסף לפני שנעבור הלאה, וזה בעניין של גאמה ואותות וידאו. האותות שאתה מציין בשאלה וגם אני
כתבתי אותם בתחילת התשובה הם סימונים לאותות שלא מקודדים בגאמה. הדרך שהם באמת עוברים
למסך והדרך שהמסך מראה אותם היא שהם כן מקודדים גאמה ואז באמת צריך לכתוב אותם 'R'G'B
ו- Y'CbCr .

1. בכל העניין של מרחב צבעים עוצמות הארה ומספר ביטים אתה מתאר את הדברים בצורה מעט הפוכה
מאיך שהאמת צריך לראות אותם. זה בעיקר עניין של פרסומאים שבאים לומר לך שב-8 ביט המסך מראה
16.7 מיליון גוונים וב- 10 ניט המסך יראה 1.07 מיליארד גוונים, ואני לא בא לומר שזו טעות כי זה מאוד נכון,
אבל זו לא דרך נכונה לראות את הדברים בעיקר כשמדברים על מרחב צבעים. זה שאתה משתמש באות של
8 ביט או של 10 ביט לא אומר כלום על מרחב בצבעים שאתה משתמש בו, ואותו הדבר נכון גם לבהירות.
קובעים את מרחב הצבעים או את טווח הבהירות ואז צריכים לראות לכמה כדאי לחלק את אותו מרחב
הצבעים או בהירות כדי שלא יהיו תופעות כמו BANDING.

דבר ראשון בקשר לסעיף א בשאלה שלך, אני כבר הרבה זמן כותב (וגם לזה אני התכוונתי בדברים מסויימים
בתשובתי הקודמת) שצריך להפסיק לחשוב במושגים של רמות הארה ו\או מרחב צבעים. צריך להתחיל לחשוב
בצורה שיותר נכונה לנושא וזה ב- COLOR VOLUME. מרחב הצבעים בצורה שאתה מכיר אותו הוא
בעצם פרוסה אחת מכל ה- COLOR VOLUME שהמסך יכול להראות או מבט מלמעלה על מבנה תלת מימדי
הזה של ה- COLOR VOUME, והפרוסה הזו נמצאת ברמת הבהירות שבה מהסך מראה את הגאמוט הכי גדול
שלו, אז מה שאני מנסה לומר זה שאתה מנסה להבין ייצוג של מבנה תלת מימדי כשאתה חושב רק בשני מימדים.

ב. אני ניסיתי להסביר לך כבר בתשובה הקודמת שכל המערכת הזו בנויה דבר ראשון על הצורה שאתה רואה, כך
שהעין שלך קולטת את מה שהיא רואה מבחינת הפרמטרים הללו בצורה לא ליניארית ולכך גם מותאמת צורת
הצגת התמונה על המסך.

ג. הם לא חייבים לבוא אחד עם השני, אבל בשתי שיטות ה- HDR שאנחנו מדברים עליהן הם כן באים ביחד.
ואם המסך יכול להראות עוצמות אור גבוהות אבל לא גאמוט רחב אז זה ה- COLOR VOLUME
שהמסך הזה יכול להראות והוא צריך למפות את הערכים מהתוכן המקורי ל- COLOR VOLUME הזה.