האם הזיכרון בוגד או שטעם ההתחלה מתוק יותר ?

[מנגז]

פעם, לפני שנים רבות כשעדיין הייתי נער והסטראו רק היה בחיתוליו קיבלתי עם הפטיפון הראשון שרכשתי תקליט שהיום אני מבין שהיה תקליט הדגמה ;Bob & Ray Throw a Stereo Spectacular
בוב וריי מבקרים את דוקטור אקבר בטירתו ושם מוצג להם הסטראו בחדרים שונים (עגול.מאורך וכדומה) הלהקות והזמרים הם מהמובילים של אותה תקופה.
עד היום זכורה לי ההתלהבות וההתרגשות שחויתי בכל םעם ששמעתי תקליט זה.למותר לצין שתקליט זה ומאות אחרים פינו מקומם לדיסקים ואינם ברשותי עוד.
לפני ימים אחדים הצלחתי להשיג את התקליט על דיסק זהו דיסק נדיר ביותר מחברה אודיופילית למהדרין שכולו זהב.
אבוי מה רבה היתה האכזבה.איפה ההתרגשות היכן הצמרמורת ולמה אינני מרגיש צורך להאזין לו שוב ושוב. האם הטעם התעדן? אולי סגנון המוסיקה אינו לטעמי? אולי בגלל כמות הדיסקים שכיום ברשותי הוא אחד מרבים? האם בגלל שהיום נחשפנו למוסיקה רב ערוצית הסטראו אינו מלהיב יותר?
דעתכם בבקשה.

[ילדיעפים]

מנגז שלום,גם לי זה קורה ולא עם דיסק אחד

הטעם המוזיקלי משתנה עם השנים,אני יכול לתת רשימה של קטעי מוזיקה

שהתרגשתי מהם בעבר,אני עמל להשיגם שומע ומאפסן,בקשר לדו ערוצי

זה לא קשור-אין כמו דו ערוצי משובח,,,כמו אצלי