שרשור תגובות: OLED נגד QLED השוואה מוקדמת
-
oferlaor
- מנהל

- תגובות: 78920
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 792 פעמים
- קיבל תודות: 5398 פעמים
- jacko-il
- חבר שלא מהעולם הזה

- תגובות: 8352
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 760 פעמים
- קיבל תודות: 1173 פעמים
לא הייתי מספיד את ה- LCD מהר כל כך. ואני אומר את זה בתור חובב OLED.
בניגוד לעפר, אני לא חושב שה- OLED לוקח ובגדול. אמנם לצרכים ולשימושים שלי הלכתי על OLED, אבל אני לא חושב שזה גורף ושזה תמיד עדיף או נכון יותר. בדיוק כמו של- LCD יש מגבלות אינהרנטיות מובנות בטכנולוגיה כך גם יש כאלו ב- OLED. זו טכנולוגיה שממש לא חפה מבעיות ומגבלות, הן תיאורטיות והן פרקטיות.
שני הייצורים האלה ימישיכו לדעתי לחיות איתנו במקביל עוד כמה שנים. אני מקווה ששניהם יוחלפו בטכנולוגיה מתקדמת יותר, כמו QLED אמיתי. (ולא ה- QLED השיווקי/שיקרי איתו סמסונג בחרה למתג את מסכי ה- QD LED שלה). או בקצרה - מסכים אשר מבוססים על טכנולוגייה של פליטת אור ברמה הפיקסל (ולא חסימת אור ב- LCD) אך לא מבוסס על חומר אורגני כדי לייצר את אורכי הגל הדרושים (דהיינו OLED). אבל לא נכנס לזה, חפרנו ודנו על זה מספיק בדיונים אחרים.
מה שכן, לא הייתי משווה רק את סמסונג (QLED) מול OLED, עם כל הכבוד הם ממש לא היצרנים הבודדים בשוק. למעשה, המסכים שקיבלו הכי הרבה הערכה באתרי הסקירות ובעולם בכלל הם בכלל של סוני (ה- ZD9) ושל פנסוניק (ה- DX900). ההבדל הוא שסוני ופנסוניק לא מבלבלות את השכל עם גימיקים ומיתוגים אלא פשוט עושות מסך טוב. ובניגוד לסמסונג, כשקונים ZD9 או DX900, בכל מקום בעולם, מקבלים את אותו המסך.
ובחזרה לסמסונג,
הם בחרו להתמקד השנה בעיקר ב- COLOR VOLUME, שזה דבר מבורך. באמת, בלי סרקזם.
רק שעבורי לפחות, זה רק חלק מהתמונה (תרתי משמע). תמוהה לי מאד ההחלטה שלהם לעשות פרסה לגמרי מ- FALD ולחזור לחלוטין, שוב, לתאורה מסגרתית. אז או שהם פיתחו איזה משהו סופר מעניין שמאפשר להם להשיג תוצאות משכנעות בצורה הזו או שהם שום מקדמים עיצוב (מסך דק לגברת) על פני איכות תמונה. פעם אחרונה שבחנתי מסך שלהם בתאורה מוגבלת ועם תכנים שלי זה היה ה- 78JS9500 והתמונה עם תכן בלו-ריי בסצינות חשוכות היתה פשוט גרועה לטעמי מבחינת יכולת חילוץ פרטים בתחום הכהה מבלי להציג הילה ברורה מאד לעין מסביב לאובייקטים.
בניגוד לעפר, אני לא חושב שה- OLED לוקח ובגדול. אמנם לצרכים ולשימושים שלי הלכתי על OLED, אבל אני לא חושב שזה גורף ושזה תמיד עדיף או נכון יותר. בדיוק כמו של- LCD יש מגבלות אינהרנטיות מובנות בטכנולוגיה כך גם יש כאלו ב- OLED. זו טכנולוגיה שממש לא חפה מבעיות ומגבלות, הן תיאורטיות והן פרקטיות.
שני הייצורים האלה ימישיכו לדעתי לחיות איתנו במקביל עוד כמה שנים. אני מקווה ששניהם יוחלפו בטכנולוגיה מתקדמת יותר, כמו QLED אמיתי. (ולא ה- QLED השיווקי/שיקרי איתו סמסונג בחרה למתג את מסכי ה- QD LED שלה). או בקצרה - מסכים אשר מבוססים על טכנולוגייה של פליטת אור ברמה הפיקסל (ולא חסימת אור ב- LCD) אך לא מבוסס על חומר אורגני כדי לייצר את אורכי הגל הדרושים (דהיינו OLED). אבל לא נכנס לזה, חפרנו ודנו על זה מספיק בדיונים אחרים.
מה שכן, לא הייתי משווה רק את סמסונג (QLED) מול OLED, עם כל הכבוד הם ממש לא היצרנים הבודדים בשוק. למעשה, המסכים שקיבלו הכי הרבה הערכה באתרי הסקירות ובעולם בכלל הם בכלל של סוני (ה- ZD9) ושל פנסוניק (ה- DX900). ההבדל הוא שסוני ופנסוניק לא מבלבלות את השכל עם גימיקים ומיתוגים אלא פשוט עושות מסך טוב. ובניגוד לסמסונג, כשקונים ZD9 או DX900, בכל מקום בעולם, מקבלים את אותו המסך.
ובחזרה לסמסונג,
הם בחרו להתמקד השנה בעיקר ב- COLOR VOLUME, שזה דבר מבורך. באמת, בלי סרקזם.
רק שעבורי לפחות, זה רק חלק מהתמונה (תרתי משמע). תמוהה לי מאד ההחלטה שלהם לעשות פרסה לגמרי מ- FALD ולחזור לחלוטין, שוב, לתאורה מסגרתית. אז או שהם פיתחו איזה משהו סופר מעניין שמאפשר להם להשיג תוצאות משכנעות בצורה הזו או שהם שום מקדמים עיצוב (מסך דק לגברת) על פני איכות תמונה. פעם אחרונה שבחנתי מסך שלהם בתאורה מוגבלת ועם תכנים שלי זה היה ה- 78JS9500 והתמונה עם תכן בלו-ריי בסצינות חשוכות היתה פשוט גרועה לטעמי מבחינת יכולת חילוץ פרטים בתחום הכהה מבלי להציג הילה ברורה מאד לעין מסביב לאובייקטים.
אין צורך לצטט כדי להגיב. בשביל זה יש "הגב".
- Huber
- חבר במועדון HT

- תגובות: 73357
- הצטרף: מאי 2005
- שם מלא: ערן
- נתן תודות: 647 פעמים
- קיבל תודות: 3169 פעמים
·jacko-il כתב:בניגוד לעפר, אני לא חושב שה- OLED לוקח ובגדול. אמנם לצרכים ולשימושים שלי הלכתי על OLED, אבל אני לא חושב שזה גורף ושזה תמיד עדיף או נכון יותר. בדיוק כמו של- LCD יש מגבלות אינהרנטיות מובנות בטכנולוגיה כך גם יש כאלו ב- OLED. זו טכנולוגיה שממש לא חפה מבעיות ומגבלות, הן תיאורטיות והן פרקטיות....
מסכים שאין מנצח בנוקאאוט, אבל יש יתרונות ברורים מאוד וכל אחד לטעמו האישי יכול לבחור בטכנולוגיה אחת עדיפה יותר משכנתה. אצלי למשל היכולת להציג שחורים כמעט מוחלטים והסוף לעננות/חוסר אחידות בפאנלים מהווה נוקאאוט מוחלט, ומבחינתי היתרונות הללו לבד הופכים את ה OLED למנצח ברור. היו לי לא מעט מסכי LCD וכולם ללא יוצא מן הכלל סבלו מבעיית זליגת אור/עננות ברמה כזו או אחרת, וכולם ללא יוצא מן הכלל לא הצליחו להציג שחור מוצלח מספיק. היה לי את העונג להתנסות כחודש במסך OLED של LG ואני אישית במסך הבא שלי אלך על הטכולוגיה הזו ללא ספק.
- jacko-il
- חבר שלא מהעולם הזה

- תגובות: 8352
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 760 פעמים
- קיבל תודות: 1173 פעמים
@Huber
·
אמת ערן, ובגלל זה גם רשמתי שלדעתי לא הוגן לרשום דברים כמו "לוקח ובגדול", נוקאווט" וכל מיני סופרלטיבים כאלה ואחרים. עובדתית, יש יתרונות ויש חסרונות בכל טכנולוגיה. (ועפר גם ציין אותם בעצמו במאמר)
ולמרות שלקחתי לעצמי OLED, אני אמשיך לומר לאחרים שמתייעצים איתי (גם כאן בפורום וגם בכללי בחיים) שלא תמיד OLED זו הבחירה הברורה עבורם.
יכול מאד להיות שגם המסך הבא שלי יהיה OLED. לא יודע לומר בוודאות כרגע. אבל זה לא ישנה את העובדה שגם אם אלך שוב על OLED (או על LCD) זה תמיד יביא איתו בוודאות פשרה כלשהי. הבעיה היא עם כאלו שמתעלמים מהחסרונות ומסתכלים/מציינים רק את היתרונות.
@Evil-u
מדוע "לא ברור"? הרי מדבריך דווקא עולה שמאד ברורים לך ההבדלים בינהם
נו מה זה משנה מי שמו מעל מי בהיררכייה? והם תחליף בינהם וה- XE90 היה למעשה ה- XE93 וההיפך, אז זה היה מתיישב לך טוב יותר?
עזוב, היצרנים מסתכלים על פיצ'רים, מיצוב ומיתוג בצורה שונה מאיתנו הלקוח הסופי. מה גם שכנראה שיש ב- XE93 פיצ'רים ו/או יכולות שעולים על אלו שב- XE90 ועל כן ההבדל במיצוב..
ובכל אופן, בואו לא נגלוש עם הדיון הזה לכיוונים לא קשורים..
·
אמת ערן, ובגלל זה גם רשמתי שלדעתי לא הוגן לרשום דברים כמו "לוקח ובגדול", נוקאווט" וכל מיני סופרלטיבים כאלה ואחרים. עובדתית, יש יתרונות ויש חסרונות בכל טכנולוגיה. (ועפר גם ציין אותם בעצמו במאמר)
ולמרות שלקחתי לעצמי OLED, אני אמשיך לומר לאחרים שמתייעצים איתי (גם כאן בפורום וגם בכללי בחיים) שלא תמיד OLED זו הבחירה הברורה עבורם.
יכול מאד להיות שגם המסך הבא שלי יהיה OLED. לא יודע לומר בוודאות כרגע. אבל זה לא ישנה את העובדה שגם אם אלך שוב על OLED (או על LCD) זה תמיד יביא איתו בוודאות פשרה כלשהי. הבעיה היא עם כאלו שמתעלמים מהחסרונות ומסתכלים/מציינים רק את היתרונות.
@Evil-u
מדוע "לא ברור"? הרי מדבריך דווקא עולה שמאד ברורים לך ההבדלים בינהם
נו מה זה משנה מי שמו מעל מי בהיררכייה? והם תחליף בינהם וה- XE90 היה למעשה ה- XE93 וההיפך, אז זה היה מתיישב לך טוב יותר?
עזוב, היצרנים מסתכלים על פיצ'רים, מיצוב ומיתוג בצורה שונה מאיתנו הלקוח הסופי. מה גם שכנראה שיש ב- XE93 פיצ'רים ו/או יכולות שעולים על אלו שב- XE90 ועל כן ההבדל במיצוב..
ובכל אופן, בואו לא נגלוש עם הדיון הזה לכיוונים לא קשורים..
אין צורך לצטט כדי להגיב. בשביל זה יש "הגב".
- Huber
- חבר במועדון HT

- תגובות: 73357
- הצטרף: מאי 2005
- שם מלא: ערן
- נתן תודות: 647 פעמים
- קיבל תודות: 3169 פעמים
החיסרון היחיד מבחינתי (ושוב, זה אני אישית) ב OLED זה התמחור. אין עדיין מסכי VALUE FOR MONEY בטכנולוגיה הזו ולכן לרב האנשים זו עדיין טכנולוגיית נישה (רב האנשים שאני מכיר לא ישלמו 15K על מסך 55").
- jacko-il
- חבר שלא מהעולם הזה

- תגובות: 8352
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 760 פעמים
- קיבל תודות: 1173 פעמים
@Huber
·
אחלה לגיטימי.
אבל שני דברים -
ראשית, אני מדבר על הבדלים ברמה הטכנית. תמחור לא הכנסתי בכלל בשיקולים הללו.
זה בהחלט שיקול חשוב ומרכזי ללקוח, אבל אין לזה קשר ליתרונות/חסרונות ברמה הטכנית של הטכנולוגיה.
שנית, לדעתי מסך OLED 55 כבר ירד מתחת לרף ה- 10K ש"ח.
*להזכיר למישהו שלפני משהו כמו 3 שנים, כשהחלו להימכר מסכי ה- OLED, "המחיר המומלץ לצרכן" שלהם (עבור מסך FHD 55 סטנדרטי) היה 55,000 ש"ח ? בבקשה:
https://www.hometheater.co.il/p-1.article05079.html
זה סתם כי גנבים פה בארץ? לא ממש האמת.. בארה"ב לדוגמא המחירון שלו היה 15,000 דולר.
http://www.digitaltrends.com/tv-reviews ... 00-review/
אז המחירים צנחו מאז. לא ירדו - צנחו.
אז נכון, זה עדיין לא מוצר "עמך" שנמכר במדפים בסופר, אבל כבר הרבה יותר נגיש והמחירים רק הולכים ויורדים. אל תתנו למחירי השקת סדרת 7 החדשה להפחיד אתכם, גם הם יירדו ודי מהר.
·
אחלה לגיטימי.
אבל שני דברים -
ראשית, אני מדבר על הבדלים ברמה הטכנית. תמחור לא הכנסתי בכלל בשיקולים הללו.
זה בהחלט שיקול חשוב ומרכזי ללקוח, אבל אין לזה קשר ליתרונות/חסרונות ברמה הטכנית של הטכנולוגיה.
שנית, לדעתי מסך OLED 55 כבר ירד מתחת לרף ה- 10K ש"ח.
*להזכיר למישהו שלפני משהו כמו 3 שנים, כשהחלו להימכר מסכי ה- OLED, "המחיר המומלץ לצרכן" שלהם (עבור מסך FHD 55 סטנדרטי) היה 55,000 ש"ח ? בבקשה:
https://www.hometheater.co.il/p-1.article05079.html
זה סתם כי גנבים פה בארץ? לא ממש האמת.. בארה"ב לדוגמא המחירון שלו היה 15,000 דולר.
http://www.digitaltrends.com/tv-reviews ... 00-review/
אז המחירים צנחו מאז. לא ירדו - צנחו.
אז נכון, זה עדיין לא מוצר "עמך" שנמכר במדפים בסופר, אבל כבר הרבה יותר נגיש והמחירים רק הולכים ויורדים. אל תתנו למחירי השקת סדרת 7 החדשה להפחיד אתכם, גם הם יירדו ודי מהר.
אין צורך לצטט כדי להגיב. בשביל זה יש "הגב".
- Huber
- חבר במועדון HT

- תגובות: 73357
- הצטרף: מאי 2005
- שם מלא: ערן
- נתן תודות: 647 פעמים
- קיבל תודות: 3169 פעמים
·jacko-il כתב:@Huber
שנית, לדעתי מסך OLED 55 כבר ירד מתחת לרף ה- 10K ש"ח....
למבצע חיסול לא הייתי קורא "ירד". חיסלו יחידות אחרונות של הדגם הישן בכ 10K בשביל לא להיתקע איתן כשיגיעו הדגמים החדשים, זה לא המחיר שוק הרגיל של מסכי 55" OLED, מסכים איתי? הם תומחרו יותר לכיוון 15-20 רב הזמן אם אני זוכר נכון, וזה עדיין מחיר מאוד גבוה לרב האנשים למסך בגודל הזה.
- jacko-il
- חבר שלא מהעולם הזה

- תגובות: 8352
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 760 פעמים
- קיבל תודות: 1173 פעמים
משום מה אתה מתעקש להתקבע על מחירי העבר.. מה זה משנה כיום מה היה המחיר של המסך לפני כמה חודשים או יותר?
מה, אנחנו מנהלים את הדיון הזה רטרואקטיבית?
מה זה משנה איך מגדירים את זה? מבצע? חיסול? עובדתית, אתה יכול עכשיו ללכת לחנות ולקנות את ה- 55B6 בכ- 10K.
בלי מיקוח בלי בטיח ,
http://www.zap.co.il/model.aspx?modelid=930820
מה, אנחנו מנהלים את הדיון הזה רטרואקטיבית?
מה זה משנה איך מגדירים את זה? מבצע? חיסול? עובדתית, אתה יכול עכשיו ללכת לחנות ולקנות את ה- 55B6 בכ- 10K.
בלי מיקוח בלי בטיח ,
http://www.zap.co.il/model.aspx?modelid=930820
אין צורך לצטט כדי להגיב. בשביל זה יש "הגב".
-
oferlaor
- מנהל

- תגובות: 78920
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 792 פעמים
- קיבל תודות: 5398 פעמים
·זה מאמר דעה. זו דעתי. חלילה לא הספדתי את ה-QLED וסייגתי גם שעדיין לא ראיתי את המוצרים ולא העברתי אותם את מסכת הבדיקות הקבועה. יתכן שדעתי תשתנה כאשר המוצרים יהיו לפני.jacko-il כתב:לא הייתי מספיד את ה- LCD מהר כל כך. ואני אומר את זה בתור חובב OLED.
בניגוד לעפר, אני לא חושב שה- OLED לוקח ובגדול. אמנם לצרכים ולשימושים שלי הלכתי על OLED, אבל אני לא חושב שזה גורף ושזה תמיד עדיף או נכון יותר. בדיוק כמו של- LCD יש מגבלות אינהרנטיות מובנות בטכנולוגיה כך גם יש כאלו ב- OLED. זו טכנולוגיה שממש לא חפה מבעיות ומגבלות, הן תיאורטיות והן פרקטיות....
אין ספק שיש עוד כמה צעדים ברורים לשיפור הטכנולוגיות (גם OLED וגם LED) שיכנסו בשנתיים הקרובות לפחות. השיפורים גם שם כנראה בנקודות ובעיקר בהכנסת שיפורים גם במוצרים הזולים (כלומר, הציון של המוצרים הגבוהים יעלו מ-90% ל-95% בעוד שמוצרים זולים שבעבר אולי היו מקבלים 50% יעלו ל-70%).
צריך לזכור ש-LG וסמסונג ביחד מחזיקים בישראל למעלה ממחצית המסכים שנמכרים. זו הסיבה שהשוואתי אותם ראש בראש. לגבי מוצרים מתחרים, אנחנו כידוע חובבים גדולים של תחרות ונשמח לראות ששאר השחקנים יצליחו ויתחרו.
- jacko-il
- חבר שלא מהעולם הזה

- תגובות: 8352
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 760 פעמים
- קיבל תודות: 1173 פעמים
@oferlaor
·
ידוע עפר.
הפוסט שלי הופנה יותר לתגובה שרשם החבר gkatz (ותגובות בפורום בכלל ברוח התגובה הזו)
כל מיני שירי הספד וקדיש כאלה..
בניגוד להרבה אחרים שמתמקדים במחיר או בצריבות או בכל מיני מסביב, אני דווקא מתייחס למגבלה כמו מעטפת צבע די מוגבלת בכל מה שקשור ל- OLED ול- Rec2020.
אני לא בטוח שניתן לשפר עוד הרבה מבחינת אורכי גל ועוצמות עם החומר האורגני בו עושים כיום שימוש. אני גם לא בטוח שניתן לשפר עוד הרבה בכל מה שקשור לעצמת הארה מירבית, אפילו נקודתית, תוך שמירה על טמפ' צבע ואיזון צבעים נכון. אז הדברים האלה פחות קבילו במה עד היום, בגלל ה- HD וה- Rec709 אבל זה יילך וייקבל יותר ויותר חשיבות עם השנים הבאות.
אז כמו שרשמתי קודם, אני חוזה עוד כמה שנים טובות בהן נראה את שתי הטכנולוגיות מתחרות זו בזו. כל שנה נראה איזשהו חידוש או תוספת מסויימת של שיפור, לא איזה משהו שובר מוסכמות. כל אחת תתמקד כמובן בנקודות החלשות שלה ותנסה לגהץ ולשפר.
אבל הישועה לא תבוא לא מזו ולא מזו. לדעתי האישית בלבד, רק טכנולוגיית EMISSIVE חדשה באמת תביא לקפיצת המדרגה הגדולה באמת, כזו שגם תשנה את היכולות בסדרי גודל ולא בשיפורים ונגזרות של טכנולוגיות ושיטות קיימות.
ועד כמה שאני מכיר את הנפשות הפועלות (ויודע גם שחידשתי לך בערך כלום בשתי הפסקאות האחרונות), אני גם די מניח שאתה מסכים איתי, לפחות עם חלק מהדברים..
·
ידוע עפר.
הפוסט שלי הופנה יותר לתגובה שרשם החבר gkatz (ותגובות בפורום בכלל ברוח התגובה הזו)
כל מיני שירי הספד וקדיש כאלה..
בניגוד להרבה אחרים שמתמקדים במחיר או בצריבות או בכל מיני מסביב, אני דווקא מתייחס למגבלה כמו מעטפת צבע די מוגבלת בכל מה שקשור ל- OLED ול- Rec2020.
אני לא בטוח שניתן לשפר עוד הרבה מבחינת אורכי גל ועוצמות עם החומר האורגני בו עושים כיום שימוש. אני גם לא בטוח שניתן לשפר עוד הרבה בכל מה שקשור לעצמת הארה מירבית, אפילו נקודתית, תוך שמירה על טמפ' צבע ואיזון צבעים נכון. אז הדברים האלה פחות קבילו במה עד היום, בגלל ה- HD וה- Rec709 אבל זה יילך וייקבל יותר ויותר חשיבות עם השנים הבאות.
אז כמו שרשמתי קודם, אני חוזה עוד כמה שנים טובות בהן נראה את שתי הטכנולוגיות מתחרות זו בזו. כל שנה נראה איזשהו חידוש או תוספת מסויימת של שיפור, לא איזה משהו שובר מוסכמות. כל אחת תתמקד כמובן בנקודות החלשות שלה ותנסה לגהץ ולשפר.
אבל הישועה לא תבוא לא מזו ולא מזו. לדעתי האישית בלבד, רק טכנולוגיית EMISSIVE חדשה באמת תביא לקפיצת המדרגה הגדולה באמת, כזו שגם תשנה את היכולות בסדרי גודל ולא בשיפורים ונגזרות של טכנולוגיות ושיטות קיימות.
ועד כמה שאני מכיר את הנפשות הפועלות (ויודע גם שחידשתי לך בערך כלום בשתי הפסקאות האחרונות), אני גם די מניח שאתה מסכים איתי, לפחות עם חלק מהדברים..
אין צורך לצטט כדי להגיב. בשביל זה יש "הגב".
-
oferlaor
- מנהל

- תגובות: 78920
- הצטרף: נובמבר 2004
- שם מלא: עפר לאור
- מיקום: מודיעין, ישראל
- נתן תודות: 792 פעמים
- קיבל תודות: 5398 פעמים
·יש כאן הרבה מה להגיב אז אנסה נקודה נקודה:jacko-il כתב:@oferlaor
·
ידוע עפר.
הפוסט שלי הופנה יותר לתגובה שרשם החבר gkatz (ותגובות בפורום בכלל ברוח התגובה הזו)
כל מיני שירי הספד וקדיש כאלה..
בניגוד להרבה אחרים שמתמקדים במחיר או בצריבות או בכל מיני מסביב, אני דווקא מתייחס למגבלה כמו מעטפת צבע די מוגבלת בכל מה שקשור ל- OLED ול- Rec2020.
אני לא בטוח שניתן לשפר עוד הרבה מבחינת אורכי גל ועוצמות עם החומר האורגני בו עושים כיום שימוש. אני גם לא בטוח שניתן לשפר עוד הרבה בכל מה שקשור לעצמת הארה מירבית, אפילו נקודתית, תוך שמירה על טמפ' צבע ואיזון צבעים נכון. אז הדברים האלה פחות קבילו במה עד היום, בגלל ה- HD וה- Rec709 אבל זה יילך וייקבל יותר ויותר חשיבות עם השנים הבאות.
אז כמו שרשמתי קודם, אני חוזה עוד כמה שנים טובות בהן נראה את שתי הטכנולוגיות מתחרות זו בזו. כל שנה נראה איזשהו חידוש או תוספת מסויימת של שיפור, לא איזה משהו שובר מוסכמות. כל אחת תתמקד כמובן בנקודות החלשות שלה ותנסה לגהץ ולשפר.
אבל הישועה לא תבוא לא מזו ולא מזו. לדעתי האישית בלבד, רק טכנולוגיית EMISSIVE חדשה באמת תביא לקפיצת המדרגה הגדולה באמת, כזו שגם תשנה את היכולות בסדרי גודל ולא בשיפורים ונגזרות של טכנולוגיות ושיטות קיימות.
ועד כמה שאני מכיר את הנפשות הפועלות (ויודע גם שחידשתי לך בערך כלום בשתי הפסקאות האחרונות), אני גם די מניח שאתה מסכים איתי, לפחות עם חלק מהדברים.....
1. הדור האחרון (7) נמדד במרבית המקומות סביב 700 ניטים עבור specular highlights וזה ללא שינוי מהטכנולוגיית ה-OLED הרגילה.
2. יש כמה פתרונות לעולם טווח הצבעים. נתחיל בזה שכל הטכנולוגיות הנוכחיות רחוקות מ-REC2020 ויש להם כברת דרך להגיע לשם. זה יקח כמה שנים טובות. יקח לדעתי לפחות עוד דור של מסכים בשביל שיגיעו לרמת הדיוק מבחינת כיולים שיש לנו כיום בעולם ה-REC709. שני פתרונות אפשריים שאני צופה זה:
א. הפיתרון האורגני - ממשיכים להשתפר בעולם ה-OLED ומרחיבים לאט לאט את עוצמת האור וטווח הצבעים
ב. הפיתרון הננומטרי - עוברים ל-OLED כחול בלבד (במקום RGBW שיש כיום) שבו יש שלושה תת פיקסלים שכולם כחולים ומשתמשים בשכבת QDCF זהה למה שקיים בעולם ה-QD LED. במקרה כזה באופן מיידי מקבלים שיפור משמעותי בעוצמות האור, טווח הצבעים והיעילות. יתכן שהמחיר יהיה בעוד מילימטר עובי וכמובן בעלות.
3. כל טכנוולגיות ה-EMMISSIVE יש להם את אותן חסרונות בדיוק שיש ב-OLED. עוצמות אור, טווח צבעים, צבירה, צריבה, וכו'. אני לא תולה תקוות בטכנולוגיות פוטנציאליות נוספות. לקח עשרים שנה להביא את OLED למצב שהוא נמצא בו ו-30 שנה ל-LED להגיע לרמה מספקת.
- jacko-il
- חבר שלא מהעולם הזה

- תגובות: 8352
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 760 פעמים
- קיבל תודות: 1173 פעמים
אחלה, אנחנו סה"כ די אומרים/רושמים את אותם הדברים, פחות או יותר..
רשמתי קודם:
"אני גם לא בטוח שניתן לשפר עוד הרבה בכל מה שקשור לעצמת הארה מירבית, אפילו נקודתית, תוך שמירה על טמפ' צבע ואיזון צבעים נכון."
ואת זה אתה מחזק בערך בנקודה הראשונה בתגובה שלך. יש השנה איזשהי עלייה ביכולת ההארה (בכל זאת, שיפרו במשהו כמו עוד 100 ניטס אפילו מעט יותר לדעתי, תוך שמירה על דיוק בצבעים וכו') אבל לא איזה משהו שובר שווין. (1000 ניטס לטעמי היה נראה, תרתי משמע, הרבה יותר מבטיח).
גם רשמתי קודם שכרגע אנחנו די רחוקים ב- Rec2020. התמקדתי דווקא ב- OLED בהקשר הזה פשוט כי רחוק יותר מהיעד ופועלים עליו יותר "אילוצים מובנים בטכנולוגיה" מאשר ב- LCD עם QD. אבל בהחלט גם ב- LCD עם QD יש כרגע איזשהי מגבלה. (היא פשוט גבוהה יותר מאשר ב- OLED).
לגבי הפתרונות, אז פתרון א' זה בערך מה שאנחנו חווים כיום וזה גם כנראה מה שימשיך להיות בשנים הקרובות. פתרון ב' מעניין, אך למה לעצור שם?
מדברים שמדברים עליהם בתעשייה כיום (לא חובבנים כמוני כמוך, אלא מטעם מפתחים/יצרנים) נראה שהכיוון הוא לעשות שימוש בחלקיקי הננו ברמת תת הפיקסלים במטריצה. דומה מאד למעשה למה שיש ב- OLED כיום, רק שבמקום חומר אורגני יעשה שימוש בחלקיקי הננו בתאים הללו בעצמם. בלי מתווך. רק שבמקום לגרות אותם לרטט עצמי ע"י אנרגייה שמגיעה מהאור (הכחול) יפעילו אותם ישירות עם גירוי של מתח/זרם חשמלי.
להבנתי, גם יש כבר אבי טיפוס מסויימים לשיטה הזו והיישום שלה גם לא שונה בהרבה מייצור פאנלי OLED. להבנתי הם רחוקים כמה שנים טובות מאבי טיפוס רציניים יותר (שגם ניתן להראות כייתכנות למוצר ממשי), אבל זה כנראה יקרה. כמובן שגם יכול להיות שלא, אבל לתחושתי ולהבנתי זה בר יישום.
אז לא, זה לא משהו שנראה פתאום בתערוכה של שנה הבאה או אפילו שלוש-ארבע שנים קדימה, אבל נראה לי סביר שזה כן יהיה איתנו בעתיד הקרוב-רחוק.
וזה לא שאני מתכוון לשבת על הגדר ולחכות לגאולה, אלא סתם מדסכס על העתיד ועל מה באמת יהווה מבחינתי קפיצת מדרגה שוברת שוויון בשוק הזה.
רשמתי קודם:
"אני גם לא בטוח שניתן לשפר עוד הרבה בכל מה שקשור לעצמת הארה מירבית, אפילו נקודתית, תוך שמירה על טמפ' צבע ואיזון צבעים נכון."
ואת זה אתה מחזק בערך בנקודה הראשונה בתגובה שלך. יש השנה איזשהי עלייה ביכולת ההארה (בכל זאת, שיפרו במשהו כמו עוד 100 ניטס אפילו מעט יותר לדעתי, תוך שמירה על דיוק בצבעים וכו') אבל לא איזה משהו שובר שווין. (1000 ניטס לטעמי היה נראה, תרתי משמע, הרבה יותר מבטיח).
גם רשמתי קודם שכרגע אנחנו די רחוקים ב- Rec2020. התמקדתי דווקא ב- OLED בהקשר הזה פשוט כי רחוק יותר מהיעד ופועלים עליו יותר "אילוצים מובנים בטכנולוגיה" מאשר ב- LCD עם QD. אבל בהחלט גם ב- LCD עם QD יש כרגע איזשהי מגבלה. (היא פשוט גבוהה יותר מאשר ב- OLED).
לגבי הפתרונות, אז פתרון א' זה בערך מה שאנחנו חווים כיום וזה גם כנראה מה שימשיך להיות בשנים הקרובות. פתרון ב' מעניין, אך למה לעצור שם?
מדברים שמדברים עליהם בתעשייה כיום (לא חובבנים כמוני כמוך, אלא מטעם מפתחים/יצרנים) נראה שהכיוון הוא לעשות שימוש בחלקיקי הננו ברמת תת הפיקסלים במטריצה. דומה מאד למעשה למה שיש ב- OLED כיום, רק שבמקום חומר אורגני יעשה שימוש בחלקיקי הננו בתאים הללו בעצמם. בלי מתווך. רק שבמקום לגרות אותם לרטט עצמי ע"י אנרגייה שמגיעה מהאור (הכחול) יפעילו אותם ישירות עם גירוי של מתח/זרם חשמלי.
להבנתי, גם יש כבר אבי טיפוס מסויימים לשיטה הזו והיישום שלה גם לא שונה בהרבה מייצור פאנלי OLED. להבנתי הם רחוקים כמה שנים טובות מאבי טיפוס רציניים יותר (שגם ניתן להראות כייתכנות למוצר ממשי), אבל זה כנראה יקרה. כמובן שגם יכול להיות שלא, אבל לתחושתי ולהבנתי זה בר יישום.
אז לא, זה לא משהו שנראה פתאום בתערוכה של שנה הבאה או אפילו שלוש-ארבע שנים קדימה, אבל נראה לי סביר שזה כן יהיה איתנו בעתיד הקרוב-רחוק.
וזה לא שאני מתכוון לשבת על הגדר ולחכות לגאולה, אלא סתם מדסכס על העתיד ועל מה באמת יהווה מבחינתי קפיצת מדרגה שוברת שוויון בשוק הזה.
אין צורך לצטט כדי להגיב. בשביל זה יש "הגב".
אני יכול להסכים עם חלק גדול מהדברים שמובאים במאמר הזה, יש בו הרבה דברים נכונים, אבל עם חלק מהדברים אני
לא מסכים ובעיקר אני לא מסכים עם מה שבצורה עדינה יכול להתפרש כמסקנה מהמאמר. הבעיה שלי עם אותו החלק
של הדברים שאני לא מסכים איתם זה לא שהדברים הללו מקורם בטעות מוחלטת, אלא בגלל שמקורם בגרעין של
אמת אבל את גרעין אמת הזה לוקחים למקומות שלדעתי הם לא לגמרי נכונים וכך יוצרים את התמונה של הפרש מאוד
גדול בין היכולות של טכנולוגיה אחת לשניה. לי המאמר הזה נותן תחושה של מה שמתארים באנגלית כלהטיף למקהלה,
כך שלדעתי זה לא פלא שאנחנו כבר מתחילים לשמוע (או לראות את התגובות בשירשור) פרטים מאותה המקהלה כבר
עונים אמן. אני רוצה להמשיך ולנסות לתאר בקצרה (כי בחלק מהדברים ההסברים הם מאוד לא פשוטים) למה אני מתכוון.
בדרך כלל שרוצים להראות את ההפרש בין הטכנולוגיות אז מתבססים על כמה דברים. דבר ראשון זה להראות כמה
ה- OLED הוא טוב בדברים כמו רמת השחורים העמוקים והקונטרסט הגבוה שערכי הארה מינימלית כאלה נותנים,
אחרכך זה להזכיר שמסך כזה יכול לכבות כל פיקסל בניפרד, ולבסוף בדרך כלל כדי שאנשים יבינו כמה היתרונות
של LCD בדברים מסויימים הם לא כל כך גדולים אז מביאים הסבר על איך העין שלנו מגיבה לאור כדי לנסות ולומר
בעדינות שרמות הארה גבוהות הן לא באמת כל כך משמעותיות.
אז כמו שכתבתי מקודם, כל הדברים הללו באים מאיזו שהיא אמת (או בדברים מסויימים אמת חלקית) אך
נלקחים למקומות מעט מוגזמים. כדי להסביר בקצרה למה אני מתכוון אני אתחיל דווקא מהחלק האחרון של
הדברים שהוא ההסבר על תגובת העין והבחנה בהבדלים בין רמות אור . במאמר נכתב:
אז אני אנסה להתייחס אליו רק בצורה חלקית בכמה נקודות שחשובות לעניין שאני מדבר עליו. אז בואו נתחיל
מהחלק הראשון של המשפט שאומר : "חשוב לדעת שהעין אינה לינארית אלא לוגריתמית בתגובה שלה לעוצמות אור".
אז זה נכון שתגובת העין לאור היא לא לינארית וזה גם נכון שלתחום מסויים של רמות הארה התגובה של העין
היא לוגריתמית, אבל אני לא הייתי אומר שניתן לתאר את מכלול התגובה של העין לאור בפונקציה לוגריתמית
כמו למשל את התגובה של השמיעה שלנו לעוצמות קול או התגובה של חושים אחרים שלנו. זה לא סתם למשל
שהגאמה במסכים היא לא לוגריתמית כמו זו שלמשל משתמשים בה בצילום אם נזכיר לדוגמא את
ה- S-LOG של סוני למשל. סוני משתמשים בגאמה לוגריתמית זו כי היא מתאימה לחיישנים במצלמות שלה,
כדי לנצל כמה שיותר את רמת האות שלה ולאפשר בו תחום דינאמי כמה שיותר גבוה, ודבר דומה עושים
עם פונקציה אחרת בגאמה שמותאמת לאיך שהעין שלנו מגיבה לאור בתחום המסויים של הארה שמסכי CRT
יכלו לתת. זה לא סתם למשל שה- BBC ו- NHK בבואם למצא תחליף לגאמה שישמש אותם לתחום דינאמי
גבוה השתמשו בסוף בהכלאה בין גאמה בחלק התחתון של הפונקצית מעבר שלהם לבין פונקציה לוגריתמית
לחלק העליון של פונקציית מעבר. נכון שזה גם קשור לתאימות לאחור של פונקצית המעבר אבל זה גם קשור
לעובדה שהעין בתחום ההארה המדובר מגיבה בשתי צורות שונות לאור, צורה אחת שיותר מתאימה לגאמה
בחלק התחתון יותר של התחום וצורה שניה שמתאימה לפונקציה לוגריתמית בחלק העליון של התחום. מכאן
נובעת גם הבעיה עם שאר המשפט שבציטוט אך גם בצורה מסויימת (שאני אנסה להתייחס אליה בהמשך) עם
ההתיחסות שלנו לרמות השחורים העמוקים ולקונטרסט הגבוה מאוד שנגזר מהם.
המשך המשפט אומר את הדבר הבא: "תוצאה של זה היא שבעוד שקל מאוד להבחין בין 10 ניטים ל-20 ניטים, הרבה
יותר קשה להבדיל בין 1000 ניטים ל-1500 ניטים". אז גם כאן העיקרון הכללי הוא נכון אבל אני לא יודע מאיפה
נלקחו הנתונים הללו. זה נכון שככל שאנחנו חשופים לרמות אור יותר גבוהות כך הרגישות שלנו להפרשים בין הרמות
יורדת, יש חוק מאוד ידוע שנקרא חוק וובר שמתאר את העניין הזה ומתייחס לא רק לתחום מסויים בראייה שלנו אלא
גם לחושים האחרים שלנו, אבל כאן יש כמה בעיות. הראשונה היא שבמשפט רק מוזכרים ערכי הארה מהמסך אבל
הבעיה היא שמסכי טלוויזיה בצורת צפיה נורמאלית לא מכסים את כל אזור הראייה שלנו, בחלק מהמקרים
הם גם לא מכסים אפילו את רוב אותו האזור, כך שחוק וובר ככל שהוא מתייחס להבחנה בין עוצמות אור
בראיה שלנו גם דורש התייחסות לעוצמת האור הכללית כדי לקבוע אם אנחנו נרגיש בהבדל. דבר נוסף
שחשוב הוא שבצורה שקשורה לדברים שתארתי מקודם, אותו החוק (בשונה מבחושים אחרים שלנו שגם
בהם הוא יכול לתאר את הההפרש המינימלי המורגש) כבר לא לגמרי מתאר נכון את דברים אלו בראייה
שלנו כאשר מדובר בעוצמות אור יותר חלשות, ושם (בדומה לעניין הפונקציות שעליהן כתבתי מקודם)
כבר צריך לעבור לצורה מעט אחרת (או חוק אחר) של מציאת רמת ההפרש המורגש. כך שזה נחמד
לזרוק סתם ערכים כדי לתאר תופעה שהיא בעיקרון נכונה, אבל זה לא בטוח שבחירת הערכים הללו ספציפית
היא נכונה ובאמת נותנת יצוג נכון של העיקרון הכללי. וכל הדברים הללו הם עוד רק כשאנחנו מתייחסים
לעוצמות האור, כי יש תחומים אחרים כמו צבע למשל ששם הפרשים כמו אלו שתוארו בציטוט מורגשים מאוד
אבל גם זה נושא שלם בפני עצמו.
מה שמביא אותי לדבר על נושא השחורים העמוקים והקונטרסט הגבוה, שזה עוד נושא לא פשוט כמו שבדרך
כלל מתייחסים אליו (גם כן בצורה לא הכי נכונה). והעניין כאן קשור לתופעה שהזכרתי מקודם שבה תגובת
העין שלנו לאור היא שונה בתחומי הארה שונים. אז הסיבה לדבר זה היא פזיולוגית והיא לא קשורה רק
לפעולת האישון שלנו כמו שהיה ניתן להבין מהציטוט הקודם. הסיבה לתופעה הזו היא שבשונה למשל
מסנסור של מצלמה שלו כמות קולטנים מסויימת שכולם מגיבים לאור באותה הצורה (אם לא מתחשבים בפילטרים
שגורמים להם לקלוט צבעים שונים) לעין שלנו יש שני סוגי קולטנים שתורמים לראייה שלנו ושני סוגי הקולטנים
הללו משפיעים על הראייה שלנו בצורה מאוד שונה האחד מהשני. בתחום מסויים אחד שהוא התחום שבו העין
חשופה למספיק אור פועל רק סוג קולטנים אחד אך ככל שיורדת כמות האור שהעין חשופה אליה מתחת לרמה
מסויימת מתחילים גם הקולטנים מהסוג השני להשפיע על הראייה שלנו. הסיבה לזה היא שכל סוג של קולטנים
אמור לתפקד בתחום אור שונה ולהיות בעל רגישויות שונות אך יש תחום מסויים שבו שני סוגי הקולטנים
הללו מתפקדים ביחד ברמות שונות של השפעה על הראיה שלנו, רמות שנקבעות בהתאם לכמות האור
שהעין חשופה אליה, עד שמגיעים לרמות אור כל כך נמוך שבהם הקולטנים הראשונים שתארתי (אלו שפועלים
לבד ברמות אור יותר גבוהות) מפסיקים לפעול ואז פועל סוג הקולטנים השני שמאפשר לנו לראות ברמות
אור מאוד נמוכות. אז בעצם אני תארתי פעולה בשלש תחומי הארה שונים, הראשון באור מלא, השני בחושך
כמעט מוחלט אבל יש עוד תחום שחשוב לנו מאוד בדיוק לעניין השחורים העמוקים ממסכים שהוא מעין
תחום ביניים.
הסיבה שאני מביא את כל ההסבר הארוך הזה היא לנסות להסביר שבעצם כל ההנחות בנושא רמות שחורים
(והקונטרסט שהם נותנים ) שעליהם אנשים כאן מבססים במשך שנים את הקביעות שלהם בנושא מסכים , בעצם
נקבעו בתקופות בהם המסכים פעלו בעיקר בחלק העליון (תחום של ראיה באור מלא) של התחום הזה ואולי נכנסו
מעט עם השנים לתחום האמצעי אבל לא בצורה מאוד משמעותית. לכך גם נקבעו כל התקנים שמשמשים עוד היום
בעיקר בתכני SDR, אבל היום אנחנו דורשים מהמסכים להגיע הרבה יותר עמוק לאותו תחום הביניים שם הראייה
שלנו משתנה כמעט בכל צורה אפשרית, למשל ברגישות שלנו לקונטרסט שחשובה לנושא הזה אבל לא רק, גם
דברים אחרים שקשורים לראיה שלנו משתנים בצורה קיצונית כמו למשל הרגישות שלנו לצבע או מהירות התגובה
של העין שלנו לשינויים, אך משום מה בדיון על מסכים אנחנו עוד מתייחסים לראיה בתחום הזה באותה הצורה
שבה אנחנו מתייחסים לראיה בתחום המואר. דבר זה מביא לדעתי לאי הבנה של הגבולות היכולת של הראיה שלנו
(ביחד עם עוד גורמים סביבתיים) לנצל בצורה טובה את כל עניין השחורים העמוקים והקונטרסט הגבוה שמסכים
כמו ה- OLED נותנים. וזה מאוד נחמד להזכיר כל הזמן נתון כזה (רמת הארה מינימלית או רמת הקונטרסט
שמתקבלת ממנה) כדבר שזכותו יש לOLED עדיפות מאוד גדולה על LCD, אבל ברגע שמבינים את גבולות
יכולת הראיה שלנו ולא פחות חשוב מכך מבינים באמת מה צריכה להיות צורת הצפיה הנכונה במסכים (שהיא
גם נושא שלם בפני עצמו) אז מבינים שאומנם יש ל- OLED יתרון בנושא הזה אבל הוא אולי לא כל כך גדול
כמו שחלק מהתגובות מנסים לתאר אותו.
אז אני יודע שמה שכתבתי כאן זה חתיכת סיפור ארוך אך אני כבר נמנע הרבה מאוד זמן מלהיכנס לעניין בגלל
שהוא נושא לא פשוט להסבר, ולהסבר אמיתי ונכון של כל העניין צריך לכתוב ספר (אחד לפחות), אבל זו תגובה
לכל התגובות שאני רואה כל יום שנסות להראות את הנושא בצורה לגמרי חד צדדית לטובת ה- OLED.
ואני שמח שיש עוד אנשים בפורום כמו למשל ידידי jacko-il (ויש גם עוד אחרים) שלמרות חיבתו הידועה למסכי
ה- OLED, מנסה עוד (גם בשירשור הזה) לא להיות חלק מהמקהלה ולהראות תמונה יותר מאוזנת בתחרות
שבין OLED ל- LCD, כי התשובה לאיזה מסך כדאי לקנות היא לא תמיד כזו חד משמעית כמו שהיא אולי מצטיירת
לפעמים מהתגובות החד צדדיות הרבות שניתנות כל יום כאן בפורום.
לא מסכים ובעיקר אני לא מסכים עם מה שבצורה עדינה יכול להתפרש כמסקנה מהמאמר. הבעיה שלי עם אותו החלק
של הדברים שאני לא מסכים איתם זה לא שהדברים הללו מקורם בטעות מוחלטת, אלא בגלל שמקורם בגרעין של
אמת אבל את גרעין אמת הזה לוקחים למקומות שלדעתי הם לא לגמרי נכונים וכך יוצרים את התמונה של הפרש מאוד
גדול בין היכולות של טכנולוגיה אחת לשניה. לי המאמר הזה נותן תחושה של מה שמתארים באנגלית כלהטיף למקהלה,
כך שלדעתי זה לא פלא שאנחנו כבר מתחילים לשמוע (או לראות את התגובות בשירשור) פרטים מאותה המקהלה כבר
עונים אמן. אני רוצה להמשיך ולנסות לתאר בקצרה (כי בחלק מהדברים ההסברים הם מאוד לא פשוטים) למה אני מתכוון.
בדרך כלל שרוצים להראות את ההפרש בין הטכנולוגיות אז מתבססים על כמה דברים. דבר ראשון זה להראות כמה
ה- OLED הוא טוב בדברים כמו רמת השחורים העמוקים והקונטרסט הגבוה שערכי הארה מינימלית כאלה נותנים,
אחרכך זה להזכיר שמסך כזה יכול לכבות כל פיקסל בניפרד, ולבסוף בדרך כלל כדי שאנשים יבינו כמה היתרונות
של LCD בדברים מסויימים הם לא כל כך גדולים אז מביאים הסבר על איך העין שלנו מגיבה לאור כדי לנסות ולומר
בעדינות שרמות הארה גבוהות הן לא באמת כל כך משמעותיות.
אז כמו שכתבתי מקודם, כל הדברים הללו באים מאיזו שהיא אמת (או בדברים מסויימים אמת חלקית) אך
נלקחים למקומות מעט מוגזמים. כדי להסביר בקצרה למה אני מתכוון אני אתחיל דווקא מהחלק האחרון של
הדברים שהוא ההסבר על תגובת העין והבחנה בהבדלים בין רמות אור . במאמר נכתב:
לפני שאני מתחיל את ההסבר הקצר שלי אני רק רוצה לציין שהנושא הזה הוא נושא מאוד גדול ובאמת לא פשוטלגבי עוצמות האור, חשוב לדעת שהעין אינה לינארית אלא לוגריתמית בתגובה שלה לעוצמות אור (האישון מתכווץ ככל שיש יותר אור ולכן מתקשה להבחין בהבדלים בין לבן בהיר ללבן פחות בהיר). התוצאה של זה היא שבעוד שקל מאוד להבחין בין 10 ניטים ל-20 ניטים, הרבה יותר קשה להבדיל בין 1000 ניטים ל-1500 ניטים...
אז אני אנסה להתייחס אליו רק בצורה חלקית בכמה נקודות שחשובות לעניין שאני מדבר עליו. אז בואו נתחיל
מהחלק הראשון של המשפט שאומר : "חשוב לדעת שהעין אינה לינארית אלא לוגריתמית בתגובה שלה לעוצמות אור".
אז זה נכון שתגובת העין לאור היא לא לינארית וזה גם נכון שלתחום מסויים של רמות הארה התגובה של העין
היא לוגריתמית, אבל אני לא הייתי אומר שניתן לתאר את מכלול התגובה של העין לאור בפונקציה לוגריתמית
כמו למשל את התגובה של השמיעה שלנו לעוצמות קול או התגובה של חושים אחרים שלנו. זה לא סתם למשל
שהגאמה במסכים היא לא לוגריתמית כמו זו שלמשל משתמשים בה בצילום אם נזכיר לדוגמא את
ה- S-LOG של סוני למשל. סוני משתמשים בגאמה לוגריתמית זו כי היא מתאימה לחיישנים במצלמות שלה,
כדי לנצל כמה שיותר את רמת האות שלה ולאפשר בו תחום דינאמי כמה שיותר גבוה, ודבר דומה עושים
עם פונקציה אחרת בגאמה שמותאמת לאיך שהעין שלנו מגיבה לאור בתחום המסויים של הארה שמסכי CRT
יכלו לתת. זה לא סתם למשל שה- BBC ו- NHK בבואם למצא תחליף לגאמה שישמש אותם לתחום דינאמי
גבוה השתמשו בסוף בהכלאה בין גאמה בחלק התחתון של הפונקצית מעבר שלהם לבין פונקציה לוגריתמית
לחלק העליון של פונקציית מעבר. נכון שזה גם קשור לתאימות לאחור של פונקצית המעבר אבל זה גם קשור
לעובדה שהעין בתחום ההארה המדובר מגיבה בשתי צורות שונות לאור, צורה אחת שיותר מתאימה לגאמה
בחלק התחתון יותר של התחום וצורה שניה שמתאימה לפונקציה לוגריתמית בחלק העליון של התחום. מכאן
נובעת גם הבעיה עם שאר המשפט שבציטוט אך גם בצורה מסויימת (שאני אנסה להתייחס אליה בהמשך) עם
ההתיחסות שלנו לרמות השחורים העמוקים ולקונטרסט הגבוה מאוד שנגזר מהם.
המשך המשפט אומר את הדבר הבא: "תוצאה של זה היא שבעוד שקל מאוד להבחין בין 10 ניטים ל-20 ניטים, הרבה
יותר קשה להבדיל בין 1000 ניטים ל-1500 ניטים". אז גם כאן העיקרון הכללי הוא נכון אבל אני לא יודע מאיפה
נלקחו הנתונים הללו. זה נכון שככל שאנחנו חשופים לרמות אור יותר גבוהות כך הרגישות שלנו להפרשים בין הרמות
יורדת, יש חוק מאוד ידוע שנקרא חוק וובר שמתאר את העניין הזה ומתייחס לא רק לתחום מסויים בראייה שלנו אלא
גם לחושים האחרים שלנו, אבל כאן יש כמה בעיות. הראשונה היא שבמשפט רק מוזכרים ערכי הארה מהמסך אבל
הבעיה היא שמסכי טלוויזיה בצורת צפיה נורמאלית לא מכסים את כל אזור הראייה שלנו, בחלק מהמקרים
הם גם לא מכסים אפילו את רוב אותו האזור, כך שחוק וובר ככל שהוא מתייחס להבחנה בין עוצמות אור
בראיה שלנו גם דורש התייחסות לעוצמת האור הכללית כדי לקבוע אם אנחנו נרגיש בהבדל. דבר נוסף
שחשוב הוא שבצורה שקשורה לדברים שתארתי מקודם, אותו החוק (בשונה מבחושים אחרים שלנו שגם
בהם הוא יכול לתאר את הההפרש המינימלי המורגש) כבר לא לגמרי מתאר נכון את דברים אלו בראייה
שלנו כאשר מדובר בעוצמות אור יותר חלשות, ושם (בדומה לעניין הפונקציות שעליהן כתבתי מקודם)
כבר צריך לעבור לצורה מעט אחרת (או חוק אחר) של מציאת רמת ההפרש המורגש. כך שזה נחמד
לזרוק סתם ערכים כדי לתאר תופעה שהיא בעיקרון נכונה, אבל זה לא בטוח שבחירת הערכים הללו ספציפית
היא נכונה ובאמת נותנת יצוג נכון של העיקרון הכללי. וכל הדברים הללו הם עוד רק כשאנחנו מתייחסים
לעוצמות האור, כי יש תחומים אחרים כמו צבע למשל ששם הפרשים כמו אלו שתוארו בציטוט מורגשים מאוד
אבל גם זה נושא שלם בפני עצמו.
מה שמביא אותי לדבר על נושא השחורים העמוקים והקונטרסט הגבוה, שזה עוד נושא לא פשוט כמו שבדרך
כלל מתייחסים אליו (גם כן בצורה לא הכי נכונה). והעניין כאן קשור לתופעה שהזכרתי מקודם שבה תגובת
העין שלנו לאור היא שונה בתחומי הארה שונים. אז הסיבה לדבר זה היא פזיולוגית והיא לא קשורה רק
לפעולת האישון שלנו כמו שהיה ניתן להבין מהציטוט הקודם. הסיבה לתופעה הזו היא שבשונה למשל
מסנסור של מצלמה שלו כמות קולטנים מסויימת שכולם מגיבים לאור באותה הצורה (אם לא מתחשבים בפילטרים
שגורמים להם לקלוט צבעים שונים) לעין שלנו יש שני סוגי קולטנים שתורמים לראייה שלנו ושני סוגי הקולטנים
הללו משפיעים על הראייה שלנו בצורה מאוד שונה האחד מהשני. בתחום מסויים אחד שהוא התחום שבו העין
חשופה למספיק אור פועל רק סוג קולטנים אחד אך ככל שיורדת כמות האור שהעין חשופה אליה מתחת לרמה
מסויימת מתחילים גם הקולטנים מהסוג השני להשפיע על הראייה שלנו. הסיבה לזה היא שכל סוג של קולטנים
אמור לתפקד בתחום אור שונה ולהיות בעל רגישויות שונות אך יש תחום מסויים שבו שני סוגי הקולטנים
הללו מתפקדים ביחד ברמות שונות של השפעה על הראיה שלנו, רמות שנקבעות בהתאם לכמות האור
שהעין חשופה אליה, עד שמגיעים לרמות אור כל כך נמוך שבהם הקולטנים הראשונים שתארתי (אלו שפועלים
לבד ברמות אור יותר גבוהות) מפסיקים לפעול ואז פועל סוג הקולטנים השני שמאפשר לנו לראות ברמות
אור מאוד נמוכות. אז בעצם אני תארתי פעולה בשלש תחומי הארה שונים, הראשון באור מלא, השני בחושך
כמעט מוחלט אבל יש עוד תחום שחשוב לנו מאוד בדיוק לעניין השחורים העמוקים ממסכים שהוא מעין
תחום ביניים.
הסיבה שאני מביא את כל ההסבר הארוך הזה היא לנסות להסביר שבעצם כל ההנחות בנושא רמות שחורים
(והקונטרסט שהם נותנים ) שעליהם אנשים כאן מבססים במשך שנים את הקביעות שלהם בנושא מסכים , בעצם
נקבעו בתקופות בהם המסכים פעלו בעיקר בחלק העליון (תחום של ראיה באור מלא) של התחום הזה ואולי נכנסו
מעט עם השנים לתחום האמצעי אבל לא בצורה מאוד משמעותית. לכך גם נקבעו כל התקנים שמשמשים עוד היום
בעיקר בתכני SDR, אבל היום אנחנו דורשים מהמסכים להגיע הרבה יותר עמוק לאותו תחום הביניים שם הראייה
שלנו משתנה כמעט בכל צורה אפשרית, למשל ברגישות שלנו לקונטרסט שחשובה לנושא הזה אבל לא רק, גם
דברים אחרים שקשורים לראיה שלנו משתנים בצורה קיצונית כמו למשל הרגישות שלנו לצבע או מהירות התגובה
של העין שלנו לשינויים, אך משום מה בדיון על מסכים אנחנו עוד מתייחסים לראיה בתחום הזה באותה הצורה
שבה אנחנו מתייחסים לראיה בתחום המואר. דבר זה מביא לדעתי לאי הבנה של הגבולות היכולת של הראיה שלנו
(ביחד עם עוד גורמים סביבתיים) לנצל בצורה טובה את כל עניין השחורים העמוקים והקונטרסט הגבוה שמסכים
כמו ה- OLED נותנים. וזה מאוד נחמד להזכיר כל הזמן נתון כזה (רמת הארה מינימלית או רמת הקונטרסט
שמתקבלת ממנה) כדבר שזכותו יש לOLED עדיפות מאוד גדולה על LCD, אבל ברגע שמבינים את גבולות
יכולת הראיה שלנו ולא פחות חשוב מכך מבינים באמת מה צריכה להיות צורת הצפיה הנכונה במסכים (שהיא
גם נושא שלם בפני עצמו) אז מבינים שאומנם יש ל- OLED יתרון בנושא הזה אבל הוא אולי לא כל כך גדול
כמו שחלק מהתגובות מנסים לתאר אותו.
אז אני יודע שמה שכתבתי כאן זה חתיכת סיפור ארוך אך אני כבר נמנע הרבה מאוד זמן מלהיכנס לעניין בגלל
שהוא נושא לא פשוט להסבר, ולהסבר אמיתי ונכון של כל העניין צריך לכתוב ספר (אחד לפחות), אבל זו תגובה
לכל התגובות שאני רואה כל יום שנסות להראות את הנושא בצורה לגמרי חד צדדית לטובת ה- OLED.
ואני שמח שיש עוד אנשים בפורום כמו למשל ידידי jacko-il (ויש גם עוד אחרים) שלמרות חיבתו הידועה למסכי
ה- OLED, מנסה עוד (גם בשירשור הזה) לא להיות חלק מהמקהלה ולהראות תמונה יותר מאוזנת בתחרות
שבין OLED ל- LCD, כי התשובה לאיזה מסך כדאי לקנות היא לא תמיד כזו חד משמעית כמו שהיא אולי מצטיירת
לפעמים מהתגובות החד צדדיות הרבות שניתנות כל יום כאן בפורום.
ההבנה שלי היא שאם סמסונג היו יכולים לייצר ולמכור מסכי OLED הם היו עושים את זה מחר בבוקר.
הם פשוט לא מחזיקים בטכנולוגיה. ה-QLED זו פשרה שנועדה לכסות במידה כזאת או אחרת על הכשלון ההנדסי.
זה לא מתבצע מתוך בחירה אלא מתוך אילוץ.
כמובן ש-LG כיצרנית בלעדית (של הפאנל ה-OLED) יכולה לקטוף את הפירות ולהעלות את המחירים, כי יש לה אפשרות כזאת והיא מנצלת אותה. מה שמשאיר חלון ליצרניות כמו סמסונג לשחק בתחום ה-VFM (תמורה למחיר). אז על ה-OLED אנחנו משלמים היום את פרימיום הבלעדיות, ולא רק את עלויות ה-yield הנמוך אשר מוזכר בכתבה.
נושא ה-yield אולי היה קיים בדור הראשון, אך איננו מהווה בעיה יותר ל-LG. היא פשוט מרוויחה המון, והיא ראויה לכך (בין אם היא מוכרת מסך קומפלט או רק את הפאנל).
בכל זאת מפתיע אותי שסמסונג ויצרניות אחרות לא מצליחות להדביק את הפער. אולי בגלל ש-LG מחזיקים בפטנטים ולא משחררים אותם, דבר שמחייב את המתחרות למצוא פתרונות עוקפי פטנטים מה שמקשה מאד על הפיתוח.
הם פשוט לא מחזיקים בטכנולוגיה. ה-QLED זו פשרה שנועדה לכסות במידה כזאת או אחרת על הכשלון ההנדסי.
זה לא מתבצע מתוך בחירה אלא מתוך אילוץ.
כמובן ש-LG כיצרנית בלעדית (של הפאנל ה-OLED) יכולה לקטוף את הפירות ולהעלות את המחירים, כי יש לה אפשרות כזאת והיא מנצלת אותה. מה שמשאיר חלון ליצרניות כמו סמסונג לשחק בתחום ה-VFM (תמורה למחיר). אז על ה-OLED אנחנו משלמים היום את פרימיום הבלעדיות, ולא רק את עלויות ה-yield הנמוך אשר מוזכר בכתבה.
נושא ה-yield אולי היה קיים בדור הראשון, אך איננו מהווה בעיה יותר ל-LG. היא פשוט מרוויחה המון, והיא ראויה לכך (בין אם היא מוכרת מסך קומפלט או רק את הפאנל).
בכל זאת מפתיע אותי שסמסונג ויצרניות אחרות לא מצליחות להדביק את הפער. אולי בגלל ש-LG מחזיקים בפטנטים ולא משחררים אותם, דבר שמחייב את המתחרות למצוא פתרונות עוקפי פטנטים מה שמקשה מאד על הפיתוח.
- jacko-il
- חבר שלא מהעולם הזה

- תגובות: 8352
- הצטרף: אפריל 2007
- נתן תודות: 760 פעמים
- קיבל תודות: 1173 פעמים
@nirmv
·
זה לא לגמרי מדויק שרק LG יכולה לייצר פאנלי OLED. נכון יותר לומר שהם מחזיקים בטכנולוגיה ובפטנטים של שיטת ייצור פאנלי OLED במטריצת RGBW (ובעוד כמה פאטנטים שנלווים לשיטה).
בתכל'ס, LG בכלל קנו את היידע מחברת קודאק שחיפשה יצרן שיהיה מוכן לשלם לה כבף ולקחת את זה ממנה אחרי שהרגישה שאין לה איך למנף את זה למשהו מסחרי רווחי.
גם סמסונג ייצרה פאנלי OLED ואף שיחררה את המסך KE55S9C לפני כמה שנים שגם היה מוצלח יותר בביצועים מה LG המקביל שלו לתקופה. סמסונג עשתה פרסה מאד מהר מהטכנולוגיה אחרי שהבינה כמה דברים. ראשית, היא הבינה שמסחרית יהיה לה קשה לעשות מזה כסף ושבטווח הארוך השיטה של LG כנראה יעילה יותר לשיווק מסחרי לשוק הפרטי. שנית, וזה כבר פירוש נטו שלי, סמסונג לדעתי ראו מראש לאן התעשייה הולכת (מבחינת 4K HDR עם שאיפות ל Rec2020) והחליטה שזו לא הטכנולוגיה הנכונה מבחינה לשים בה את תקציבי המחקר והפיתוח. כמובן שגם בגלל היריבות המרה החברות הללו גם תמיד מחפשות את אלמנט הבידול והשוני האחת מהשניה.
סוני גם מייצרת פאנלי OLED , אבל אצלה הם מכוונים אך ורק למוניטורים אולפניים מקצועיים ולא לשוק הביתי.
אז לדעתי, זה לא כשלון הנדסי אלא פשוט החלטה אסטרטגית לאיפה כדאי יותר להשקיע את משאבי הפיתוח לטווח הארוך. סמסונג (והיצרנים האחרים) כנראה מרגישים שעדיף להם להפסיד את הקרב אך הם כנראה עובדים על דברים אחרים שיאפשרו להם לנצח את המלחמה. לפחות בעינהם.
אגב, זה ממש לא אומר ש LG עוצמים את העיניים ולא עובדים כבר על הדבר הבא. להיפך, לדעתי זה אף מתבקש מאד בגלל המגבלות הברורות שיש לטכנולוגיה אם מסתכלים על העתיד והעתיד הרחוק יותר ולא על ההווה והעבר.
·
זה לא לגמרי מדויק שרק LG יכולה לייצר פאנלי OLED. נכון יותר לומר שהם מחזיקים בטכנולוגיה ובפטנטים של שיטת ייצור פאנלי OLED במטריצת RGBW (ובעוד כמה פאטנטים שנלווים לשיטה).
בתכל'ס, LG בכלל קנו את היידע מחברת קודאק שחיפשה יצרן שיהיה מוכן לשלם לה כבף ולקחת את זה ממנה אחרי שהרגישה שאין לה איך למנף את זה למשהו מסחרי רווחי.
גם סמסונג ייצרה פאנלי OLED ואף שיחררה את המסך KE55S9C לפני כמה שנים שגם היה מוצלח יותר בביצועים מה LG המקביל שלו לתקופה. סמסונג עשתה פרסה מאד מהר מהטכנולוגיה אחרי שהבינה כמה דברים. ראשית, היא הבינה שמסחרית יהיה לה קשה לעשות מזה כסף ושבטווח הארוך השיטה של LG כנראה יעילה יותר לשיווק מסחרי לשוק הפרטי. שנית, וזה כבר פירוש נטו שלי, סמסונג לדעתי ראו מראש לאן התעשייה הולכת (מבחינת 4K HDR עם שאיפות ל Rec2020) והחליטה שזו לא הטכנולוגיה הנכונה מבחינה לשים בה את תקציבי המחקר והפיתוח. כמובן שגם בגלל היריבות המרה החברות הללו גם תמיד מחפשות את אלמנט הבידול והשוני האחת מהשניה.
סוני גם מייצרת פאנלי OLED , אבל אצלה הם מכוונים אך ורק למוניטורים אולפניים מקצועיים ולא לשוק הביתי.
אז לדעתי, זה לא כשלון הנדסי אלא פשוט החלטה אסטרטגית לאיפה כדאי יותר להשקיע את משאבי הפיתוח לטווח הארוך. סמסונג (והיצרנים האחרים) כנראה מרגישים שעדיף להם להפסיד את הקרב אך הם כנראה עובדים על דברים אחרים שיאפשרו להם לנצח את המלחמה. לפחות בעינהם.
אגב, זה ממש לא אומר ש LG עוצמים את העיניים ולא עובדים כבר על הדבר הבא. להיפך, לדעתי זה אף מתבקש מאד בגלל המגבלות הברורות שיש לטכנולוגיה אם מסתכלים על העתיד והעתיד הרחוק יותר ולא על ההווה והעבר.
אין צורך לצטט כדי להגיב. בשביל זה יש "הגב".
- TheCoolest
-
- אחראי תחום מסכים

- תגובות: 20181
- הצטרף: מאי 2007
- שם מלא: ארתור ליברמן
- מיקום: רמת גן
- נתן תודות: 277 פעמים
- קיבל תודות: 2607 פעמים
- יצירת קשר:
למען האמת אני לא כל כך מבין את השאיפה להגיע ל-REC2020 עם RGB. נראה שככל שנתקרב יותר לתקן, נתקל ביותר ויותר בעיות מטמריזם (כשל מטאמרי - https://en.wikipedia.org/wiki/Metameris ... ic_failure ).
כבר היום יוצא לי לקרוא על אנשים שמביצעו כיול מקצועי למסך ה-KS שלהם ונתקלו בבעיה הזו, שצבעים פשוט לא נראים להם נכון.
ככל שאנחנו מתקרבים לתקן ה-REC2020, כך רוחב הפס של כל צבע צריך להיות צר יותר ובכך נתקל יותר ויותר בבעיה הזו.
כבר היום יוצא לי לקרוא על אנשים שמביצעו כיול מקצועי למסך ה-KS שלהם ונתקלו בבעיה הזו, שצבעים פשוט לא נראים להם נכון.
ככל שאנחנו מתקרבים לתקן ה-REC2020, כך רוחב הפס של כל צבע צריך להיות צר יותר ובכך נתקל יותר ויותר בבעיה הזו.



